מה צפוי מחר בבורסה? מפת התרחישים
השוק המקומי הגיע ליום הבחירות לכנסת ה-26 דווקא עם רוח גבית. אתמול, ביום המסחר שלפני ההצבעה, עלה מדד ת"א-125 ב-1.8%, מדד ת"א-35 התחזק ב-2% ומדד הנדל"ן הוביל עם עלייה של 2.1%. הדולר ירד ב-0.7% לכ-3.08 שקלים, והיום, ביום הבחירות, המשיך לרדת במסחר הבין-בנקאי לכ-3.04 שקלים, כך שבתוך יומיים איבד כ-2%. בשעות הערב הוא נסחר סביב 3.02 שקלים. להרחבה: השווקים מהמרים על איזנקוט; הדולר צנח ב-2% ל-3.04 שקלים: מה מפיל את הדולר ואיך זה קשור לבחירות?. עם זאת, מתחת לפני השטח נראה שהמשקיעים נערכים לתנודה: מחיר ביטוח החוב של ישראל, ה-CDS לחמש שנים, טיפס מסביבת 52 עד 54 נקודות בסיס באמצע ספטמבר לכ-63 נקודות בסוף השבוע שעבר.
הפער בין האופטימיות במניות לבין הזהירות בשוק החוב מסביר למה ארבעה תרחישים שונים מגיעים אל ערב ספירת הקולות. מאז תחילת השנה מניות תל אביב עלו בכ-12%, אבל גם הן וגם השקל ויתרו על כ-10% מאז מאי. תשואת האג"ח השקלית לעשר שנים, שנעלה בשבוע שעבר ב-4.1%, קרובה יותר לשיא השנתי שלה מאשר לשפל. במקביל, בנק ישראל הותיר את הריבית על 3.25% ומעריך שהיא תרד ל-3% בתוך כשנה, אם כי הוועדה המוניטרית הדגישה שאי-הוודאות הגיאופוליטית נשארת גבוהה. להרחבה: ג'יי.פי מורגן על הבחירות: מבוי סתום לא יפיל את האג"ח, תנודה חדה תהיה הזדמנות.
יחידת המחקר של הבורסה בתל אביב בדקה עשר מערכות בחירות מאז 2003, והממצאים מעניינים. בשתי מערכות 2019, שהסתיימו בלי ממשלה, מדד ת"א-125 היה נמוך בממוצע בכ-5.3% כבר שלושה חודשים לפני ההצבעה, בהשוואה לנקודת המוצא חמישה חודשים לפניה. במערכות שהולידו ממשלה הירידה באותה נקודה הסתכמה ב-0.2%. אבל חמישה חודשים אחרי הקלפי הפער כמעט נעלם: תשואה מצטברת של 6.7% במערכות ללא הכרעה לעומת 6.5% באחרות. בשנה שאחרי בחירות הניב המדד בממוצע כ-16.4%, לעומת ממוצע ארוך טווח של כ-11.5%. נדגיש שמדובר במדגם קטן, ושחלק מהשנים האלה חפפו להתאוששות ממשברים עולמיים.
מבוי סתום, חילופי שלטון, המשכיות והסלמה
התרחיש הראשון, שמקבל משקל גבוה בשוק, הוא היעדר הכרעה: הסקרים האחרונים הראו ששני הגושים רחוקים מ-61 מנדטים, כך שמשא ומתן ממושך או סבב בחירות נוסף הם אפשרות ממשית. במצב כזה המדינה תמשיך לפעול בתקציב המשכי. הדבר מגביל הוצאות חדשות ועשוי לרסן את היקף גיוסי החוב, ולכן לתמוך באג"ח הממשלתיות בטווח הקצר. מנגד, דחייה של תקציב 2027 ושל החלטות על גירעון ועל תקציב הביטחון עלולה להעלות את פרמיית הסיכון ככל שהקיפאון יימשך.
הידעת?מהו תקציב המשכי?
בתרחיש של חילופי שלטון, ג'יי.פי מורגן העריך כבר באוגוסט שהשקל עשוי להתחזק ב-2% עד 3%, על רקע ירידה בחששות סביב שינויים מוסדיים ושיפור ביחסים עם בעלות הברית במערב. במקרה כזה בנקים, חברות ביטוח ונדל"ן מניב, שרגישים לפעילות המקומית, עשויים להוביל. ועדיין, שני המועמדים המובילים התחייבו להמשיך במדיניות נוקשה מול חמאס ואיראן, והוצאות הביטחון, שהגיעו לכ-8% מהתוצר, צפויות להישאר גבוהות.
התרחיש השלישי הוא המשכיות של הגוש הנוכחי. לפי אותו ניתוח, השקל עלול להיחלש בכ-3%, ותשואות האג"ח וה-CDS עשויות לעלות. מניות של חברות ביטחוניות ויצואניות עשויות דווקא ליהנות, כי פיחות מגדיל את ההכנסות השקליות שלהן. מנגד, משקיעים זרים כבר נוהגים בזהירות: שיעור הקרנות הגלובליות שמחזיקות מניות ישראליות ירד לשפל של כל הזמנים, וכל תוספת לסיכון המוסדי עשויה לדחות את חזרתן.
התרחיש הרביעי, והקשה מכולם, משלב תוצאה פוליטית כלשהי עם הסלמה ביטחונית סביב ההצבעה. כאן התגובה הצפויה חדה יותר: מעבר לנכסים בטוחים, פיחות, קפיצה בפרמיית הסיכון וירידות במניות התלויות בצריכה המקומית. ברקע גם מחיר הנפט, שנסחר סביב 110 עד 115 דולר לחבית ברנט, ומוסיף לסיכון האינפלציוני.
הידעת?מה מודד ה-CDS של מדינה?
נזכיר שתמחור האופציות על השקל צפה בקיץ תנודה של כ-1% סביב הבחירות, הערכה שג'יי.פי מורגן הגדיר כנמוכה מדי. העליות החדות ביום שלפני ההצבעה מלמדות שחלק מהמשקיעים כבר הימרו על תוצאה מסוימת, וזה בדיוק מה שעלול להגדיל את התנועה בשקל ובאג"ח ביום המסחר הראשון אחרי פרסום המדגמים. להרחבה: האופציות מספרות: השוק מתכונן לשבוע בחירות תנודתי.
ההיסטוריה מראה שהבורסה נוטה להעניש אי-ודאות לפני הקלפי ולהתאושש בחודשים שאחריה. אבל הממוצעים נבנו בתקופות שבהן האיום הביטחוני היה שונה, והשוק יבחן את הממשלה הבאה בעיקר לפי הגירעון הצפוי ב-2027, גובה תקציב הביטחון והמסלול של יחס החוב לתוצר. להרחבה: לידר מהמרת נגד בנק ישראל: הריבית תישאר 3.25% גם בעוד שנה.
