השקל אינו רק אמצעי התשלום היומיומי בישראל, אלא גם מדד רגיש למצב הכלכלה ולאמון המשקיעים במשק. שערו מול המטבעות המובילים משתנה בהתאם לזרמי ההון, לפערי הריבית ולאירועים גאופוליטיים המשפיעים על התיאבון לסיכון.
עוצמת השקל משפיעה ישירות על יצואנים,
שהכנסותיהם נקובות לרוב במטבע חוץ, וכן על יבואנים המושפעים מהתייקרות או מהוזלה של סחורות מיובאות. תנודות בשער הדולר ביחס לשקל מהוות נתון מרכזי בדוחות של חברות רבות ובתמחור מוצרים בשוק המקומי.
בנק
ישראל עוקב מקרוב אחר שער החליפין, ולעיתים מתערב בשוק המט"ח כדי למתן תנודתיות חדה מדי. גם מגמות בשוק ההון המקומי, כניסה ויציאה של משקיעים זרים ושינויים בציפיות, ניכרות היטב בשער השקל.
עבור הציבור
הרחב, שער השקל נוגע ישירות למחירי הטיסות, לקניות מחו"ל ולעלות המחיה. עמוד התגית מרכז את הידיעות והניתוחים סביב המטבע הישראלי ושער החליפין שלו. חוזקו או חולשתו של השקל נתפסים לא פעם כמדד עקיף למצב הכלכלה, לרמת הסיכון הגאופוליטי ולזרימת ההשקעות הזרות אל המשק
וממנו, ולכן הם נמצאים במעקב צמוד של גורמים רבים, ובהם בנק ישראל, יצואנים גדולים ובתי השקעות.
הדולר עלה בכ-2.5% מאז סוף אוגוסט, על רקע נפט ב-106 דולר, תשואות גבוהות בארה"ב והמתיחות מול איראן. מתחילת השנה השקל עדיין חזק בכ-4%, ויש כוחות שממשיכים לתמוך בו
המתווה כולל כמיליארד שקל במענקים לחברות הזנק וצמיחה, השקעה בציוד לתעשייה, סיוע ליצואנים, הכשרות מקצועיות והרחבת הטבת הפחת המואץ. באוצר מבקשים לצמצם את הפגיעה של התחזקות השקל בכושר התחרות של החברות הישראליות
בשנים האחרונות פועל בבנק ישראל "פרויקט השקל הדיגיטלי" במטרה לבחון את האפשרות להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי והיום, הבנק מפרסם דוח לעדכון הציבור על אודות התקדמות עבודת הפרויקט בשנת 2025, כאשר טרם נתקבלה ההחלטה
על הנפקת השקל הדיגיטלי
התחזקות המטבע המקומי היא הזדמנות טובה להחליט על אסטרטגיה שתיקח בחשבון את המגמה הנוכחית ואת ההפתעות שוודאי עוד יגיעו בהמשך, ולהתאימה לצרכים ולסיכון שכל אחד מוכן לקחת
חברת Soramitsu היפנית תציע את הטכנולוגיות שפיתחה לבנק ישראל, לרשות שוק ההון ולגורמים נוספים; החברה היפנית, שמפתחת מטבעות דיגיטליים ופלטפורמות בלוקצ'יין עבור מדינות באסיה ובאפריקה, תפעל בישראל באמצעות חברת Inori שמחזיקה ברישיון לפעילות בתחום האשראי החוץ
בנקאי
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI מציין כי התחזית האופטימית של בנק ישראל אינה משקפת את הלחצים בצד הביקוש. הוא מזהיר: בלי שילוב משמעותי של החרדים בכלכלה ובצבא, קצב הצמיחה עלול לדעוך בשנים הקרובות
השקל מזנק מול סל המטבעות ונמצא מול הדולר ברמות שלא נראו מאז ינואר 2023; בעזרת שילוב של מדיניות הפד, חזרת הכסף הזר לתל אביב והסנטימנט החיובי סביב הכלכלה הישראלית
הדולר יורד והשקל מתחזק בעקבות הציפיות של השוק לגבי המציאות הכלכלית שאחרי איראן - ואחרי המלחמה: פחות איומים, גם בליסטיים וגם גרעיניים, יביאו ליותר השקעות וליציבות גבוהה יותר ביצוא הסחורות והמוצרים וכמו כן ליותר השקעות במדינה