דולר
צילום: CANVA

השקל מתחזק ב-1.8% - למי זה טוב?

הדולר יורד והשקל מתחזק בעקבות הציפיות של השוק לגבי המציאות הכלכלית שאחרי איראן - ואחרי המלחמה: פחות איומים, גם בליסטיים וגם גרעיניים, יביאו ליותר השקעות וליציבות גבוהה יותר ביצוא הסחורות והמוצרים וכמו כן ליותר השקעות במדינה

חיים בן הקון | (7)
נושאים בכתבה שקל מטבע חוץ

הדולר ירד היום ב-1.8% מול השקל, במהלך שממשיך את מגמת ההיחלשות של המטבע האמריקאי בשוק המקומי. על פי הנראה, ההתחזקות נובעת מתמחור של השוק את סוף המלחמה. גם שוק המניות, גם שוק האג״ח וגם שוק המט״ח נעים בכיוון שמשדר עתות שלום ובעקבות כך גם שגשוג ושיתוף פעולה בינלאומי. עד כה היה על השקל לחץ בגלל פרמיית הסיכון. העליונות הישראלית במערכה מול איראן דוחפת את פרמיית הסיכון למטה ודוחפת את השווקים - שוק ההון ושוק המט״ח - למעלה.


יחסי השקל-דולר: איך זה עובד, למי זה טוב ולמי לא?


שוק המט”ח ידוע בתנודתיות שלו, ונחשב לאחד השווקים הכי נזילים בעולם. יש בו שחקנים רבים עם אינטרסים שונים ולעיתים סותרים: גופים מוסדיים, יבואנים, יצואנים, בנקים מרכזיים, משקיעים זרים, סוחרים ספקולנטים ועוד. כולם משפיעים על הכיוון, אך איש לא באמת שולט בו. ייתכן מצב שבו נרשמים ביקושים גבוהים לדולר ועדיין השקל מתחזק, ולהפך. התנודות היומיות לא תמיד מעידות על מגמה אמיתית, ולעיתים קרובות הן תוצאה של תזוזות קצרת טווח, שקשורות לאירועים גיאו-פוליטיים, החלטות ריבית, או מהלכים של שחקנים גדולים בשוק.


ובכל זאת, מעבר לתנודות בטווח הקצר, קשה להתעלם מהמגמה הכללית שמצביעה על התחזקות הדרגתית של השקל לאורך זמן. ישראל מייצאת יותר שירותים ומוצרים, בעיקר בתחומי ההייטק והביוטק, וזה מייצר זרימה קבועה של דולרים פנימה, שמומרת לשקלים. גם ההשקעות הזרות בחברות טכנולוגיה ובשוק ההון המקומי יוצרות ביקוש לשקל. לכך מצטרפת פעילות של גופים מוסדיים ישראלים, שמנהלים חלק מהשקעותיהם בחו”ל אך מגדרים את הסיכון המטבעי דרך מכירת דולרים וקניית שקלים. כל אלה יוצרים לחץ מתמשך כלפי מעלה על המטבע המקומי.


השפעת ההתחזקות של השקל מורגשת בכל חלקי המשק. מצד אחד, יבואנים נהנים מירידה בעלויות. הם קונים סחורות ומוצרים מחו”ל בדולרים, וברגע שהשקל מתחזק, המחיר שהם משלמים בפועל יורד. זו סיטואציה שמשפרת את שולי הרווח שלהם, ולעיתים גם מאפשרת הורדת מחירים לצרכן (מה שבדרך כלל נותר בגדר אפשרות בלבד). אותו אפקט נכון גם לגבי הנופשים הישראלים בחו”ל: שקל חזק אומר שחופשה באירופה או בארה”ב עולה פחות.


מהצד השני של המתרס נמצאים היצואנים. עבורם, התחזקות השקל היא כמעט תמיד חדשות רעות. הם מוכרים את המוצרים או השירותים שלהם בדולרים, אבל העלויות שלהם הן בשקלים. כששער הדולר יורד, זה מקטין את ההכנסות בשקלים ומצמצם את הרווחיות. לעיתים זה פוגע בכדאיות העסקית כולה, במיוחד עבור חברות קטנות ובינוניות שאין להן מערך גידור מתוחכם.


גם הגופים המוסדיים מושפעים מהמהלך. הם משקיעים חלק ניכר מהחסכונות של הציבור בשווקים זרים. כשהדולר נחלש, שווי ההשקעות האלו נחתך בשקלים. לכן, הרבה מהגופים האלו ממהרים למכור דולרים, מה שמחזק עוד יותר את השקל – וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו. הציבור הרחב מרוויח מהשקל החזק דרך יוקר מחיה נמוך יותר, אך מפסיד אם יש לו חסכונות או השקעות שמוצמדות לדולר.


כדי לשמור על איזון, בנק ישראל עוקב מקרוב אחרי השינויים, ובמקרים מסוימים אף מתערב – קונה דולרים או מוריד ריבית – כדי לרכך את השפעתם על הכלכלה הריאלית. שקל חזק אמנם משדר יציבות כלכלית, אך הוא גם מציב אתגר משמעותי בפני מגזר היצוא, שהוא מנוע מרכזי של המשק הישראלי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טוב למי שבלונג על השקל או שורט על הדולר (ל"ת)
    אנונימי 18/06/2025 06:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראבלוף רק המלחמה עם כל הנזקים תעלה 200 מיליארד שח אבל אנחנו חזקים...חחח (ל"ת)
    סמי 16/06/2025 16:15
    הגב לתגובה זו
  • יש מי שישלמו. סעודיה מכיר איחוד ה... מכיר (ל"ת)
    שם המבליג 18/06/2025 06:51
    הגב לתגובה זו
  • אלופי ההונאה העולמיים (ל"ת)
    אנונימי 16/06/2025 17:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 16/06/2025 15:55
    הגב לתגובה זו
    הרבה הרבה יותר מעלויות המלחמה.
  • 1.
    אם המלחמה תסלים הדולר יזנק ואם תפסק הדולר ידר עד 3.4 .שווה לקנות (ל"ת)
    שלמה 16/06/2025 15:25
    הגב לתגובה זו
  • אנונימיק 21/06/2025 22:54
    הגב לתגובה זו
    השקל כוכב עליון
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות א6ו באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה בת"א סגרה על האפס; ניו מד עלתה 2.9%

טבע ירדה 3.6%, הביטוח עלה 0.85%, הבנקים ירדו 0.4%

מערכת ביזפורטל |

השוק תיקן את הירידות. אולי זה בגלל שנתניהו קצת חזר בו מהאמירה הקשה של אתמול, כשבמקביל יש חדשות משרדי ממשלה מקבילים על שת"פ עם העולם. בולט במיוחד משרד האנרגיה - היו דווח על העמקת שיתוף הפעולה עם קפריסין לשם העברת גז לאירופה. מעבר לכך, נתניהו מתכנן מסיבת עיתונאים הערב בנושאים כלכליים. השוק מעריך שתהיה הרגעה מסוימת. 


ידיעה נוספת בתחום האנרגיה היתה על הרחבת התשתיות לצנרת שתוביל גז מישראל למצרים - שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים. מדובר על פרויקט לוויתן כמובן וזה השפיע על מניות לוויתן בעיקר ניו מד שזכתה כבר מהבור לתשואה עודפת על השוק בזכות הראיון בביזפורטל - יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?


הנפקות פרטיות פוגעות במשקיעים מקרב הציבור. הנה הדוגמה האחרונה - חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה -11.42%  , שקיימה אמש מכרז למשקיעים מסווגים והנפיקה עבורם מניות שדה פקטו דיללו את המשקיעים הפרטיים. להרחבה בנושא ראו כאן - צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%.

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו. פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי - הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

מנכ״ל משרד התחבורה: "צריך להיות ערס כדי לשחרר תקציבים" - משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים. משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".