דולר
צילום: CANVA

השקל מתחזק ב-1.8% - למי זה טוב?

הדולר יורד והשקל מתחזק בעקבות הציפיות של השוק לגבי המציאות הכלכלית שאחרי איראן - ואחרי המלחמה: פחות איומים, גם בליסטיים וגם גרעיניים, יביאו ליותר השקעות וליציבות גבוהה יותר ביצוא הסחורות והמוצרים וכמו כן ליותר השקעות במדינה

חיים בן הקון | (7)
נושאים בכתבה שקל מטבע חוץ

הדולר ירד היום ב-1.8% מול השקל, במהלך שממשיך את מגמת ההיחלשות של המטבע האמריקאי בשוק המקומי. על פי הנראה, ההתחזקות נובעת מתמחור של השוק את סוף המלחמה. גם שוק המניות, גם שוק האג״ח וגם שוק המט״ח נעים בכיוון שמשדר עתות שלום ובעקבות כך גם שגשוג ושיתוף פעולה בינלאומי. עד כה היה על השקל לחץ בגלל פרמיית הסיכון. העליונות הישראלית במערכה מול איראן דוחפת את פרמיית הסיכון למטה ודוחפת את השווקים - שוק ההון ושוק המט״ח - למעלה.


יחסי השקל-דולר: איך זה עובד, למי זה טוב ולמי לא?


שוק המט”ח ידוע בתנודתיות שלו, ונחשב לאחד השווקים הכי נזילים בעולם. יש בו שחקנים רבים עם אינטרסים שונים ולעיתים סותרים: גופים מוסדיים, יבואנים, יצואנים, בנקים מרכזיים, משקיעים זרים, סוחרים ספקולנטים ועוד. כולם משפיעים על הכיוון, אך איש לא באמת שולט בו. ייתכן מצב שבו נרשמים ביקושים גבוהים לדולר ועדיין השקל מתחזק, ולהפך. התנודות היומיות לא תמיד מעידות על מגמה אמיתית, ולעיתים קרובות הן תוצאה של תזוזות קצרת טווח, שקשורות לאירועים גיאו-פוליטיים, החלטות ריבית, או מהלכים של שחקנים גדולים בשוק.


ובכל זאת, מעבר לתנודות בטווח הקצר, קשה להתעלם מהמגמה הכללית שמצביעה על התחזקות הדרגתית של השקל לאורך זמן. ישראל מייצאת יותר שירותים ומוצרים, בעיקר בתחומי ההייטק והביוטק, וזה מייצר זרימה קבועה של דולרים פנימה, שמומרת לשקלים. גם ההשקעות הזרות בחברות טכנולוגיה ובשוק ההון המקומי יוצרות ביקוש לשקל. לכך מצטרפת פעילות של גופים מוסדיים ישראלים, שמנהלים חלק מהשקעותיהם בחו”ל אך מגדרים את הסיכון המטבעי דרך מכירת דולרים וקניית שקלים. כל אלה יוצרים לחץ מתמשך כלפי מעלה על המטבע המקומי.


השפעת ההתחזקות של השקל מורגשת בכל חלקי המשק. מצד אחד, יבואנים נהנים מירידה בעלויות. הם קונים סחורות ומוצרים מחו”ל בדולרים, וברגע שהשקל מתחזק, המחיר שהם משלמים בפועל יורד. זו סיטואציה שמשפרת את שולי הרווח שלהם, ולעיתים גם מאפשרת הורדת מחירים לצרכן (מה שבדרך כלל נותר בגדר אפשרות בלבד). אותו אפקט נכון גם לגבי הנופשים הישראלים בחו”ל: שקל חזק אומר שחופשה באירופה או בארה”ב עולה פחות.


מהצד השני של המתרס נמצאים היצואנים. עבורם, התחזקות השקל היא כמעט תמיד חדשות רעות. הם מוכרים את המוצרים או השירותים שלהם בדולרים, אבל העלויות שלהם הן בשקלים. כששער הדולר יורד, זה מקטין את ההכנסות בשקלים ומצמצם את הרווחיות. לעיתים זה פוגע בכדאיות העסקית כולה, במיוחד עבור חברות קטנות ובינוניות שאין להן מערך גידור מתוחכם.


גם הגופים המוסדיים מושפעים מהמהלך. הם משקיעים חלק ניכר מהחסכונות של הציבור בשווקים זרים. כשהדולר נחלש, שווי ההשקעות האלו נחתך בשקלים. לכן, הרבה מהגופים האלו ממהרים למכור דולרים, מה שמחזק עוד יותר את השקל – וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו. הציבור הרחב מרוויח מהשקל החזק דרך יוקר מחיה נמוך יותר, אך מפסיד אם יש לו חסכונות או השקעות שמוצמדות לדולר.


כדי לשמור על איזון, בנק ישראל עוקב מקרוב אחרי השינויים, ובמקרים מסוימים אף מתערב – קונה דולרים או מוריד ריבית – כדי לרכך את השפעתם על הכלכלה הריאלית. שקל חזק אמנם משדר יציבות כלכלית, אך הוא גם מציב אתגר משמעותי בפני מגזר היצוא, שהוא מנוע מרכזי של המשק הישראלי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טוב למי שבלונג על השקל או שורט על הדולר (ל"ת)
    אנונימי 18/06/2025 06:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראבלוף רק המלחמה עם כל הנזקים תעלה 200 מיליארד שח אבל אנחנו חזקים...חחח (ל"ת)
    סמי 16/06/2025 16:15
    הגב לתגובה זו
  • יש מי שישלמו. סעודיה מכיר איחוד ה... מכיר (ל"ת)
    שם המבליג 18/06/2025 06:51
    הגב לתגובה זו
  • אלופי ההונאה העולמיים (ל"ת)
    אנונימי 16/06/2025 17:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 16/06/2025 15:55
    הגב לתגובה זו
    הרבה הרבה יותר מעלויות המלחמה.
  • 1.
    אם המלחמה תסלים הדולר יזנק ואם תפסק הדולר ידר עד 3.4 .שווה לקנות (ל"ת)
    שלמה 16/06/2025 15:25
    הגב לתגובה זו
  • אנונימיק 21/06/2025 22:54
    הגב לתגובה זו
    השקל כוכב עליון
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

ישראל רייף יו"ר אפקון
צילום: עזרא לוי

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית

סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה

ליאור דנקנר |

קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34%  , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11%   משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.

במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.


מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה

עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.

החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.

באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.