דולר
צילום: CANVA

השקל מתחזק ב-1.8% - למי זה טוב?

הדולר יורד והשקל מתחזק בעקבות הציפיות של השוק לגבי המציאות הכלכלית שאחרי איראן - ואחרי המלחמה: פחות איומים, גם בליסטיים וגם גרעיניים, יביאו ליותר השקעות וליציבות גבוהה יותר ביצוא הסחורות והמוצרים וכמו כן ליותר השקעות במדינה

חיים בן הקון | (7)
נושאים בכתבה שקל מטבע חוץ

הדולר ירד היום ב-1.8% מול השקל, במהלך שממשיך את מגמת ההיחלשות של המטבע האמריקאי בשוק המקומי. על פי הנראה, ההתחזקות נובעת מתמחור של השוק את סוף המלחמה. גם שוק המניות, גם שוק האג״ח וגם שוק המט״ח נעים בכיוון שמשדר עתות שלום ובעקבות כך גם שגשוג ושיתוף פעולה בינלאומי. עד כה היה על השקל לחץ בגלל פרמיית הסיכון. העליונות הישראלית במערכה מול איראן דוחפת את פרמיית הסיכון למטה ודוחפת את השווקים - שוק ההון ושוק המט״ח - למעלה.


יחסי השקל-דולר: איך זה עובד, למי זה טוב ולמי לא?


שוק המט”ח ידוע בתנודתיות שלו, ונחשב לאחד השווקים הכי נזילים בעולם. יש בו שחקנים רבים עם אינטרסים שונים ולעיתים סותרים: גופים מוסדיים, יבואנים, יצואנים, בנקים מרכזיים, משקיעים זרים, סוחרים ספקולנטים ועוד. כולם משפיעים על הכיוון, אך איש לא באמת שולט בו. ייתכן מצב שבו נרשמים ביקושים גבוהים לדולר ועדיין השקל מתחזק, ולהפך. התנודות היומיות לא תמיד מעידות על מגמה אמיתית, ולעיתים קרובות הן תוצאה של תזוזות קצרת טווח, שקשורות לאירועים גיאו-פוליטיים, החלטות ריבית, או מהלכים של שחקנים גדולים בשוק.


ובכל זאת, מעבר לתנודות בטווח הקצר, קשה להתעלם מהמגמה הכללית שמצביעה על התחזקות הדרגתית של השקל לאורך זמן. ישראל מייצאת יותר שירותים ומוצרים, בעיקר בתחומי ההייטק והביוטק, וזה מייצר זרימה קבועה של דולרים פנימה, שמומרת לשקלים. גם ההשקעות הזרות בחברות טכנולוגיה ובשוק ההון המקומי יוצרות ביקוש לשקל. לכך מצטרפת פעילות של גופים מוסדיים ישראלים, שמנהלים חלק מהשקעותיהם בחו”ל אך מגדרים את הסיכון המטבעי דרך מכירת דולרים וקניית שקלים. כל אלה יוצרים לחץ מתמשך כלפי מעלה על המטבע המקומי.


השפעת ההתחזקות של השקל מורגשת בכל חלקי המשק. מצד אחד, יבואנים נהנים מירידה בעלויות. הם קונים סחורות ומוצרים מחו”ל בדולרים, וברגע שהשקל מתחזק, המחיר שהם משלמים בפועל יורד. זו סיטואציה שמשפרת את שולי הרווח שלהם, ולעיתים גם מאפשרת הורדת מחירים לצרכן (מה שבדרך כלל נותר בגדר אפשרות בלבד). אותו אפקט נכון גם לגבי הנופשים הישראלים בחו”ל: שקל חזק אומר שחופשה באירופה או בארה”ב עולה פחות.


מהצד השני של המתרס נמצאים היצואנים. עבורם, התחזקות השקל היא כמעט תמיד חדשות רעות. הם מוכרים את המוצרים או השירותים שלהם בדולרים, אבל העלויות שלהם הן בשקלים. כששער הדולר יורד, זה מקטין את ההכנסות בשקלים ומצמצם את הרווחיות. לעיתים זה פוגע בכדאיות העסקית כולה, במיוחד עבור חברות קטנות ובינוניות שאין להן מערך גידור מתוחכם.


גם הגופים המוסדיים מושפעים מהמהלך. הם משקיעים חלק ניכר מהחסכונות של הציבור בשווקים זרים. כשהדולר נחלש, שווי ההשקעות האלו נחתך בשקלים. לכן, הרבה מהגופים האלו ממהרים למכור דולרים, מה שמחזק עוד יותר את השקל – וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו. הציבור הרחב מרוויח מהשקל החזק דרך יוקר מחיה נמוך יותר, אך מפסיד אם יש לו חסכונות או השקעות שמוצמדות לדולר.


כדי לשמור על איזון, בנק ישראל עוקב מקרוב אחרי השינויים, ובמקרים מסוימים אף מתערב – קונה דולרים או מוריד ריבית – כדי לרכך את השפעתם על הכלכלה הריאלית. שקל חזק אמנם משדר יציבות כלכלית, אך הוא גם מציב אתגר משמעותי בפני מגזר היצוא, שהוא מנוע מרכזי של המשק הישראלי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    טוב למי שבלונג על השקל או שורט על הדולר (ל"ת)
    אנונימי 18/06/2025 06:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ישראבלוף רק המלחמה עם כל הנזקים תעלה 200 מיליארד שח אבל אנחנו חזקים...חחח (ל"ת)
    סמי 16/06/2025 16:15
    הגב לתגובה זו
  • יש מי שישלמו. סעודיה מכיר איחוד ה... מכיר (ל"ת)
    שם המבליג 18/06/2025 06:51
    הגב לתגובה זו
  • אלופי ההונאה העולמיים (ל"ת)
    אנונימי 16/06/2025 17:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 16/06/2025 15:55
    הגב לתגובה זו
    הרבה הרבה יותר מעלויות המלחמה.
  • 1.
    אם המלחמה תסלים הדולר יזנק ואם תפסק הדולר ידר עד 3.4 .שווה לקנות (ל"ת)
    שלמה 16/06/2025 15:25
    הגב לתגובה זו
  • אנונימיק 21/06/2025 22:54
    הגב לתגובה זו
    השקל כוכב עליון
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.