השקל מתחזק ב-1.8% - למי זה טוב?

הדולר ירד היום ב-1.8% מול השקל, במהלך שממשיך את מגמת ההיחלשות של המטבע האמריקאי בשוק המקומי. על פי הנראה, ההתחזקות נובעת מתמחור של השוק את סוף המלחמה. גם שוק המניות, גם שוק האג״ח וגם שוק המט״ח נעים בכיוון שמשדר עתות שלום ובעקבות כך גם שגשוג ושיתוף פעולה בינלאומי. עד כה היה על השקל לחץ בגלל פרמיית הסיכון. העליונות הישראלית במערכה מול איראן דוחפת את פרמיית הסיכון למטה ודוחפת את השווקים - שוק ההון ושוק המט״ח - למעלה.

יחסי השקל-דולר: איך זה עובד, למי זה טוב ולמי לא?

שוק המט”ח ידוע בתנודתיות שלו, ונחשב לאחד השווקים הכי נזילים בעולם. יש בו שחקנים רבים עם אינטרסים שונים ולעיתים סותרים: גופים מוסדיים, יבואנים, יצואנים, בנקים מרכזיים, משקיעים זרים, סוחרים ספקולנטים ועוד. כולם משפיעים על הכיוון, אך איש לא באמת שולט בו. ייתכן מצב שבו נרשמים ביקושים גבוהים לדולר ועדיין השקל מתחזק, ולהפך. התנודות היומיות לא תמיד מעידות על מגמה אמיתית, ולעיתים קרובות הן תוצאה של תזוזות קצרת טווח, שקשורות לאירועים גיאו-פוליטיים, החלטות ריבית, או מהלכים של שחקנים גדולים בשוק.

ובכל זאת, מעבר לתנודות בטווח הקצר, קשה להתעלם מהמגמה הכללית שמצביעה על התחזקות הדרגתית של השקל לאורך זמן. ישראל מייצאת יותר שירותים ומוצרים, בעיקר בתחומי ההייטק והביוטק, וזה מייצר זרימה קבועה של דולרים פנימה, שמומרת לשקלים. גם ההשקעות הזרות בחברות טכנולוגיה ובשוק ההון המקומי יוצרות ביקוש לשקל. לכך מצטרפת פעילות של גופים מוסדיים ישראלים, שמנהלים חלק מהשקעותיהם בחו”ל אך מגדרים את הסיכון המטבעי דרך מכירת דולרים וקניית שקלים. כל אלה יוצרים לחץ מתמשך כלפי מעלה על המטבע המקומי.

השפעת ההתחזקות של השקל מורגשת בכל חלקי המשק. מצד אחד, יבואנים נהנים מירידה בעלויות. הם קונים סחורות ומוצרים מחו”ל בדולרים, וברגע שהשקל מתחזק, המחיר שהם משלמים בפועל יורד. זו סיטואציה שמשפרת את שולי הרווח שלהם, ולעיתים גם מאפשרת הורדת מחירים לצרכן (מה שבדרך כלל נותר בגדר אפשרות בלבד). אותו אפקט נכון גם לגבי הנופשים הישראלים בחו”ל: שקל חזק אומר שחופשה באירופה או בארה”ב עולה פחות.

• הדולר מאבד 0.9% - למה זה טוב לארה״ב?
• הדולר מאבד 1%, התממש 2.5% ביומיים

מהצד השני של המתרס נמצאים היצואנים. עבורם, התחזקות השקל היא כמעט תמיד חדשות רעות. הם מוכרים את המוצרים או השירותים שלהם בדולרים, אבל העלויות שלהם הן בשקלים. כששער הדולר יורד, זה מקטין את ההכנסות בשקלים ומצמצם את הרווחיות. לעיתים זה פוגע בכדאיות העסקית כולה, במיוחד עבור חברות קטנות ובינוניות שאין להן מערך גידור מתוחכם.

גם הגופים המוסדיים מושפעים מהמהלך. הם משקיעים חלק ניכר מהחסכונות של הציבור בשווקים זרים. כשהדולר נחלש, שווי ההשקעות האלו נחתך בשקלים. לכן, הרבה מהגופים האלו ממהרים למכור דולרים, מה שמחזק עוד יותר את השקל – וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו. הציבור הרחב מרוויח מהשקל החזק דרך יוקר מחיה נמוך יותר, אך מפסיד אם יש לו חסכונות או השקעות שמוצמדות לדולר.

כדי לשמור על איזון, בנק ישראל עוקב מקרוב אחרי השינויים, ובמקרים מסוימים אף מתערב – קונה דולרים או מוריד ריבית – כדי לרכך את השפעתם על הכלכלה הריאלית. שקל חזק אמנם משדר יציבות כלכלית, אך הוא גם מציב אתגר משמעותי בפני מגזר היצוא, שהוא מנוע מרכזי של המשק הישראלי.

• נמוך יותר ומדולל יותר? אלקטריאון מגייסת שוב
• הצרכנים בבית, ורשתות השיווק חוגגות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"