דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

• נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
• ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

אקסטנד היא חברה ישראלית המתמחה בפיתוח מערכות רחפנים טקטיות מתקדמות המונעות על ידי בינה מלאכותית ומבוקרות על ידי מפעיל אנושי.  על פי פרסומים זרים, רחפן מתוצרתה הוא שנטרל את יחיא סינוואר בעזה. החברה מספקת רחפנים עם זרוע רובוטית ליירוט רחפנים עוינים וגם רחפנים לסביבה אורבנית המופעלים באמצעות מחוות גוף. החברה חנכה מפעל בטמפה, פלורידה, שבארה"ב לייצור אלפי רחפנים בשנה, כולל הזמנות ממשרד ההגנה האמריקאי ומפקדת המבצעים המיוחדים. המפעל מייצר גם רכיבים קריטיים ללקוחות נאט"ו ולעולם כולו. החברה צומחת במהירות בזכות מעורבותה במלחמת חרבות ברזל ורכישת חברת Performance Rotors מסינגפור.

אקסטנד מתחרה בחברות גדולות יותר ואף מובילה בקטגוריית FPV - רחפנים טקטיים קלים ומתמרנים במיוחד במהירות עד 200 קמ״ש לטווחים של 5-20 ק״מ. רחפנים אלה משנים את שדה הקרב בזירות כמו אוקראינה ועזה בכך שהם מאפשרים מתן סיוע קרוב לקוחות קרקעיים ללא סיכון למפעיל. הרחפנים יכולים לנווט למטרה ללא שימוש ב-GPS הניתן לשיבוש.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

בלבנון, נגד חיזבאללה ששיגר אלפי רחפנים, ישראל בודקת רובוטיקה משולבת: רחפנים אוויריים עם כלי רכב קרקעיים אוטונומיים. זה יוצר "להקה היברידית" ששולטת בשטח שלם, ומשנה את הקונספט הצבאי הקלאסי של טנקים וחי"ר. גלובלית, ארה"ב לומדת מישראל ומפרסמת על יכולות להפעיל טייסות רחפנים מתאבדים ראשונות.

שדה הקרב העולמי: אירופה במרוץ נגד רוסיה

בזירה האירופית, נחילים הפכו לכלי מרכזי במלחמת אוקראינה, שם רוסיה משגרת אלפי רחפני קמיקאזה מתאבדים כדי להעמיס ולהקשות על מערכות ההגנה ולפגוע בתשתיות אנרגיה. אוקראינה מגיבה בנחילים משלה שתוקפים מפציצים גרעיניים רוסיים, בעוד שרוסיה מסתירה שיתופי פעולה עם סין לייצור רחפנים המוני. נאט"ו חווה חדירות: רחפנים רוסיים חדרו לפולין ולרומניה, גרמו לסגירת שדות תעופה וחשפו חולשות.

נורבגיה פרסה ראשונה את מערכת Valkyrie, נחיל אוטונומי מבצעי בנאט"ו, בעקבות איומים רוסיים בסקנדינביה. חברות כמו Helsing ו-Systematic משלבות AI עם מערכות C4ISR לנחילים אירופיים ריבוניים (כוללות רשתות מאובטחות, לוויינים, חיישנים מתקדמים וAI לשיתוף בין יחידות ים, יבשה ואוויר). החברות הנורווגיות לומדות מאוקראינה ומכינות "חומת רחפנים" בגבולות המזרחיים. ארה"ב בודקת אנטי נחילים בגרמניה, בעוד אירופה בונה רשתות חישה ולייזרים. ישראל מובילה בשיתופי נאט"ו, מייצאת פתרונות C-UAS שהם מערכות נגד רחפנים ומערכות טיסה בלתי מאוישות המשלבות זיהוי וניטור כטב״מים עוינים.

דילמות אתיות ורגולטוריות - מתי נחיל תוקף?

המהפכה לא חפה מסיכונים. מי מחליט מתי נחיל תוקף? AI עלול לטעות בזיהוי אזרחים, ולהפוך לנשק לבלתי נשלט. בישראל, דילמות כאלה מעוררות ויכוחים: האם רחפנים אוטונומיים הם "רוצחים רובוטיים"? צה"ל מדגיש פיקוח אנושי מינימלי, אבל מומחים מזהירים מפני "מרוץ חימוש דיגיטלי" מול איראן והחות'ים. הרגולציה הגלובלית, כמו אמנת ז'נבה, מתקשה להדביק את הקצב.

מנגד, היתרונות מצילי חיים. נחילים מפחיתים סיכון ללוחמים, מאפשרים פגיעה מדויקת ומשנים אסטרטגיות: מדינות קטנות כמו ישראל הופכות לענקיות שמובילות אמצעים אוויריים זולים. מיזם הרחפנים הלאומי, שמתקדם לשירותים מסחריים אזרחיים, מוכיח שטכנולוגיה זו יכולה לעבור לשמש גם לצורכי ביטחון פנים ומשלוחים עירוניים.

עד 2030 נחילים ישלטו בשדות קרב. ישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני, מה שיוצר יתרון אסטרטגי מול שכנותיה. דמיינו מלחמה שבה להקות ישראליות משתלטות על שמי לבנון תוך דקות, בעוד מערכות C-UAS מגינות על תל אביב. זו לא רק טכנולוגיה, זו מהפכה שמגדירה מחדש את הכוח הצבאי.

השאלה הגדולה: האם נחילים אלה יישארו בגבולות, או ימצאו את דרכם גם לערים? ישראל, כמובילה, חייבת להוביל גם את השיח האתי. שדה הקרב השתנה ונחילי רחפנים מובילים אותו קדימה.

עופר הבר, מהנדס בכיר מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר