בעיניים ישראליות טראמפ השיג הרבה בסין

בואו נניח לרגע שאותנו ביקור טראמפ בסין מעניין רק מהזווית הישראלית. כן, קטנוניים שכמותנו, רק הבעיות שלנו מעניינות אותנו. בעיניים ישראליות מפגש הפסגה בין טראמפ למנהיג סין שי - היה הצלחה. הוא השיג התחייבות סינית שלא לספק לאיראן אמצעי לחימה, כמו גם הסכמה סינית שאסור לאיראן להשיג נשק גרעיני. סין גם מתנגדת שהאיראנים יגבו אגרות מאוניות החוצות את מצרי הורמוז. 

אלו לא זוטות, זה ביג דיל. כל אלו הן חדשות רעות מאד בעיניים איראניות ולכן חדשות טובות מאד בעיניים ישראליות. זווית חשובה נוספת קשורה קשר הדוק להייטק הישראלי והבינלאומי. לדעתי הסיכון הגדול ביותר לכלכלה הישראלית בפרט ולכלכלה העולמית בכלל, טמון בחשיפה לעולמות ייצור השבבים בטאיוואן.

ממפגש הפסגה עולה האפשרות של ירידה בהסתברות למלחמה קרובה בין סין לטאיוואן. האם טראמפ הגיע למסקנה שהגנה על טאיוואן זו מלחמה אחת יותר מדי? במידה וזהו אכן הכיוון שמתפתח, מדובר בחדשות טובות מאד לכלכלה הישראלית ולכלכלה העולמית (וחדשות רעות מאד לטאיוואן). 

סין גם מסכימה לקבל נפט אמריקני, בשלב זה במקום הנפט האיראני שאינו מגיע. עוד חדשות רעות לאיראנים ולכן חדשות טובות לנו. אמנם היא הבהירה כי בכוונתה להמשיך לרכוש נפט מאיראן, בעתיד. זה אומר שלפחות כעת, האמריקנים יוכלו להשלים את החוסרים של סין בנפט וסין יכולה להיות פחות לחוצה מהמצור בהורמוז, ולכן איראן יכולה להמשיך ולהיחנק תחת המצור הזה, מבלי שלסין יהיה יותר מדי אכפת. אך על כל אלו מעיבה שאלה אחת.

• בין וושינגטון לבייג'ינג: מצר הורמוז הופך לשדה הקרב של מהפכת ה-AI
• קולה נגד עמית: לא היה צריך לדון בשבת בעתירה בנושא ההפגנות נגד הממשלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם המפגש בסין דחף את העסקה (הלא טובה) המתגבשת כעת עם איראן? קשה לדעת. אם כחלק מהעסקה עם הסינים טראמפ החליט להסיר את המצור מעל הורמוז ולשחרר נפט לסינים ובכך להוריד את הרגל מהגרון של איראן, אלו הן ללא ספק חדשות לא טובות מבחינתנו. בעת כתיבת שורות אלו המהלך כולו אינו ברור עד הסוף ורב הנסתר על הגלוי.

לא ליפול למלכודת תוקידידס

 את האירוע כולו אפשר לסכם במשפט חשוב מאד, זה שבו שי אמר לטראמפ בפתח הפסגה כי על המעצמות להימנע מ"מלכודת תוקידידס" - תופעה לפיה ההיסטוריה הראתה פעמים רבות כי מעצמה עולה מאיימת על ההגמוניה של מעצמה קיימת ושולטת, ואז גדל הסיכוי באופן משמעותי לפרוץ עימות צבאי או מלחמה ביניהן. 

שי קרא לביסוס פרדיגמה של "יציבות אסטרטגית קונסטרוקטיבית", מונח שנועד להעניק לשני הממשלים מרחב נשימה המשלב תחרות כלכלית וטכנולוגית עזה לצד שיתוף פעולה מתוחם מראש.

• "לישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם"
• כרוניקה של עיוורון מרצון: מדוע ישראל לא נערכה לאיום הרחפנים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כרוניקה של עיוורון מרצון: מדוע ישראל לא נערכה לאיום הרחפנים?

הכלכלה חשובה יותר לשני המנהיגים מאשר התכתשות

 נראה שטראמפ ושי סיכמו שהכלכלה של שתי המעצמות חשובה להם יותר. שתי המעצמות סיכמו על הקמת שני גופים רשמיים חדשים - "מועצת מסחר" ו"מועצת השקעות" שתפקידם יהיה לנהל את הקשרים הכלכליים השוטפים, לטפל בחסמי מסחר ולדון בהפחתת מכסים עתידית.

סין התחייבה לרכוש מוצרים חקלאיים בשווי של לפחות 17 מיליארדי דולרים בשנה מארה"ב, נוסף להתחייבויות קודמות לרכש פולי סויה. בתמורה, הממשל האמריקני העניק אישור רגולטורי לאנבידיה למכור בסין את שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים שלה. 

במקביל, הוארכה בפועל "הפסקת האש" לפיה ארה"ב תשהה מכסים גבוהים עד נובמבר 2026, ובתמורה תשהה סין את מגבלות היצוא שלה על מתכות נדירות ומגנטים וכן תקל על הגבלות שקשורות לציוד וטכנולוגיות לעיבוד מחצבים אלו.

הפסגה אופיינה גם בנוכחות בולטת של הנהגת המגזר העסקי האמריקני, עובדה שהמחישה את השילוב ההדוק בין אינטרסים מסחריים לביטחון לאומי. בחזית הטכנולוגית, מנהיגי המעצמות הציגו את פרויקט הרשת החברתית טיקטוק כמודל פתרון למשברים עתידיים.

המיזם החדש (TikTok USDS) משאיר את חברת האם הסינית ByteDance עם נתח מיעוט של 19.9%, בעוד ש-80.1% יוחזקו על ידי קבוצת משקיעים מערבית, כשהאלגוריתם מורץ ומפוקח בלעדית על תשתיות הענן של אורקל.

האם טראמפ הגיע למסקנה שהגנה על טאיוואן זו מלחמה אחת יותר מדי?

 ביקורו של נשיא ארה"ב בסין – הראשון מסוגו מזה כעשור, התברר כמפגש שנועד לבסס "ייצוב טקטי" מבוקר בין המעצמות, בצל משברים אנרגטיים וביטחוניים גלובליים. טראמפ קבע עם שי שלוש פגישות עתידיות נוספות וגם עובדה זו חשובה מאד, כי המנהיגים משתדלים לנסות וליישב ביניהם חילוקי דעות, תוך שהם מסכמים ביניהם על מסגרת לשמירה על "יציבות אסטרטגית" בשלוש השנים הבאות.

הביקור, שתכניו ומהלכו תוכננו ע"י שני הצדדים זמן רב מראש, הפחית זמנית את המתיחות הגיאופוליטית והביא להצהרות חיוביות על שותפות ("נעשה את אמריקה גדולה שוב והתחייה של סין יכולות ללכת יד ביד", כפי שציין שי) .נחיתתו של פוטין בסין מספר ימים לאחר מכן, הראה כמובן גם את הציר הנגדי.

טראמפ אולי השיג את האפשרות של התרחקות המלחמה סביב טאיוואן. איך מגיעים למסקנה הזו? כבר לפני יותר משלוש שנים, שי הנחה את הצבא הסיני העממי להיות מוכן לעימות עם טאיוואן בשנת 2027. זה כבר ממש מעבר לדלת. טראמפ כבר חייב היה להתייחס לכך במלא כובד משקלו כדי למנוע הדרדרות גם בחזית הזו. כאשר נשאל על ידי עיתונאים האם ארה"ב תגן על טאיוואן במקרה של מתקפה סינית, הוא סירב לענות באופן ישיר ואמר: "אני לא מדבר על זה". 

במקביל הקפיא, לבקשת שי, את העסקה הביטחונית הגדולה של מכירת אמל"ח אמריקני לטאיוואן. גם זה ביג דיל. מאד ביג דיל. האם טראמפ הגיע למסקנה שהגנה על טאיוואן זו מלחמה אחת יותר מדי עבור ארה"ב? האם הוא עשה זאת כי עוד לפני המלחמה הצבא האמריקני ידע שבתחומים רבים היקף האמל"ח העומד לרשותם יספיק למלחמה של שבועות בודדים בלבד מול סין? האם הוא עשה זאת כי ארה"ב עדיין לא הגיעה למצב בו היא מייצרת מספיק שבבים בעצמה והיא עדיין תלויה מאד בטאיוואן?

לא משנה מהי הסיבה ועל אף הלוחמנות הגדולה שלו, אותה כבר הוכיח מספיק פעמים, המסקנה היא שטראמפ ישאף שהמלחמה הספציפית הזו, במידה ולבסוף בכ"ז תפרוץ, תהיה רחוקה ככל הניתן, ובוודאי שלא תפרוץ בקדנציה האחרונה שלו.

 כנראה שגם שי מעדיף כרגע למשוך את הזמן ולקוות שבעקבות העמימות של טראמפ, הטאיוואנים יגיעו במוקדם או במאוחר למסקנה שיש לקיים שיחות גישוש עם סין על מנת להפוך, בלית ברירה, למדינת חסות סינית. מכאן שאולי לא תהיה מלחמה, אלא מסע ארוך של התקרבות סינית טאיוואנית, בדומה למה שקרה להונג קונג.

כידוע, אם טאיוואן תהיה תחת מצור סיני, עולם השבבים יחווה לחץ אדיר בעקבות איבוד כ-75% מההיצע העולמי בשבבים מתקדמים וכ-40% מהיצע השבבים הרגילים, המיוצרים כולם באי. התוצאה תהיה קריסת הבורסות, פגיעה קשה בכלכלה העולמית ופגיעה קשה במיוחד בעולם ההייטק. לכן דחיפת אירוע טאיוואן למועד מעורפל ורחוק בעתיד הן חדשות מצוינות לכלכלה הישראלית והעולמית כאחת.

האם המפגש בסין דחף את העסקה (הלא טובה) המתגבשת עם איראן?

 קשה לדעת. אך אם כחלק מהעסקה עם הסינים טראמפ החליט להסיר את המצור מעל הורמוז ובכך להוריד את הרגל מהגרון של איראן, אלו הן ללא ספק חדשות לא טובות מבחינתנו.

בעת כתיבת שורות אלו המהלך כולו אינו ברור עד הסוף ורב הנסתר על הגלוי.

הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".