הימור על המונדיאל - האם ההפסדים מוכרים לצורך מס?

האמריקאים שמהמרים על משחקי המונדיאל דרך שוקי חיזוי עשויים למצוא את עצמם מול טיפול מס נוח יותר מזה שמקבלים משתמשים באפליקציות הימורי הספורט הרגילות. זה נשמע כמו פרט שולי, אבל בארה"ב מדובר בפער שקובע אם הפסדים יקוזזו כמעט במלואם, או יישארו בעיקר על חשבון המשתמש.

הסיבה היא המבנה המשפטי של המוצר. באפליקציות כמו דראפטקינגס ופאנדואל מדובר בהימורי ספורט לכל דבר מבחינת רשויות המס. הזכייה ממוסה כהכנסה מהימורים, וההפסדים מקבלים טיפול מוגבל. בשוקי חיזוי כמו קלשי ופולימרקט ארה"ב, לעומת זאת, המשתמשים קונים ומוכרים חוזים על אירועים עתידיים - למשל חוזה שתלוי בשאלה איזו נבחרת תנצח במשחק מסוים. החוזים האלה נסחרים בזירה שמפוקחת ברמה הפדרלית בידי רשות המסחר בחוזים עתידיים בארה"ב, ולא בהכרח תחת כללי ההימורים המדינתיים.

כאן מתחיל הוויכוח. אם התשלום שמתקבל מחוזה כזה ייחשב זכייה מהימורים, יחולו עליו הכללים המחמירים של עולם הקזינו והספורט. אם הוא ייחשב רווח ממכשיר פיננסי, המשתמשים יוכלו כנראה ליהנות מכללי קיזוז הפסדים רחבים יותר, ובתרחיש אגרסיבי יותר אף משיעור מס נמוך על חלק מהרווחים.

נכון לעכשיו, רשות המסים האמריקאית לא סיפקה עמדה ברורה, וגם משרד האוצר לא פרסם הבהרה בנושא. השקט הזה מגיע בזמן שבו שוקי החיזוי נהנים מחשיפה גבוהה סביב המונדיאל, ובד בבד נכנסים אליהם שחקנים גדולים יותר, כולל פלטפורמות קריפטו, חברות הימורי ספורט וחברות טכנולוגיה. גם דראפטקינגס ופאנדואל, שפעלו שנים בליבת הימורי הספורט, החלו לבחון או להציע מוצרים שמזכירים יותר חוזים על אירועים. שוקי החיזוי עצמם רשמו זינוק בפעילות סביב אירועים גדולים.

המספרים מסבירים למה הסוגיה לא תיעלם במהירות. לפי נתוני מכון המחקר של אוניברסיטת סיינה, יותר מרבע מהאמריקאים מחזיקים חשבון פעיל להימורי ספורט אונליין. הכנסות הימורי הספורט המוסדרים במדינות ארה"ב הגיעו בשנה שעברה לשיא של 17 מיליארד דולר, לפי איגוד הגיימינג האמריקאי. המניות הקשורות לענף ממשיכות לרכז עניין: דראפטקינגס ופלאטר, החברה שמחזיקה בפאנדואל, נסחרות בעליות בחודשים האחורנים. 

ההבדל במס עלול להיות דרמטי

במסלול הרגיל של הימורים, הפסדים אינם מקוזזים בצורה פשוטה. נישום אמריקאי יכול לנכות הפסדי הימורים רק אם הוא מוותר על הניכוי הסטנדרטי ומפרט ניכויים בדוח המס האישי. הניכוי הסטנדרטי עומד על 16,100 דולר, ולכן לרבים אין תמריץ לוותר עליו. גם מי שבוחר לפרט אינו יכול לקזז הפסדים מעבר לסכום הזכיות, ובנוסף קיימת מגבלה שמאפשרת לנכות עד 90% מההפסדים בלבד.

בדוגמה פשוטה, מי שזכה ב-10,000 דולר והפסיד 9,000 דולר באותה שנה, לא תמיד יראה את התוצאה הכלכלית נטו מול רשות המסים. הכול תלוי בשאלה אם הוא מפרט ניכויים, מה גובה יתר ההכנסות שלו, ומה חל עליו במדינה שבה הוא מתגורר. זו אחת הסיבות לכך שהימורי ספורט בארה"ב יכולים לייצר חבות מס שנראית מנותקת מהתוצאה הכלכלית בפועל.

אם חוזי שוק חיזוי יטופלו כרווחי הון, ההפסדים יוכלו להתקזז מול רווחים באופן רחב יותר. במקרה שבו ההפסדים גבוהים מהרווחים, ניתן יהיה לקזז עד 3,000 דולר מהכנסה חייבת אחרת באותה שנה, ואת היתרה להעביר לשנים הבאות. עבור משתמשים פעילים, במיוחד כאלה שסוחרים בכמות גדולה של חוזים על משחקים, מדובר בהבדל מהותי.

יש גם פרשנות מרחיקת לכת יותר, שנשענת על סעיף 1256 בקוד המס האמריקאי. הסעיף חל על סוגים מסוימים של נגזרים, ומאפשר טיפול שלפיו 60% מהרווח ממוסים כרווח הון לטווח ארוך, גם אם ההחזקה הייתה קצרה מאוד, ו-40% ממוסים כהכנסה לטווח קצר. מאחר ששיעור המס על רווח הון ארוך טווח נמוך בדרך כלל משיעור המס השולי הרגיל, זה יכול לחסוך כסף. לא ברור כלל שחוזים על תוצאות ספורט יכולים להיכנס למסגרת הזאת, ולא מעט מומחי מס מעריכים שהעמדה הזו תיתקל בהתנגדות אם תיבחן רשמית.

• המונדיאל הפך את שוקי התחזיות למכונת מסחר של עשרות מיליארדי דולרים
• פולימרקט נפרצה: גניבה של 3 מיליון דולר ממשתמשים

תומכי הגישה המקלה מצביעים על הבדלים מבניים. בשוק חיזוי המשתמש אינו ניצב מול קזינו או סוכן הימורים, אלא מול שוק שבו יש חוזים אחידים, קונים ומוכרים, סליקה ופיקוח פדרלי. מבחינתם, זו עסקה פיננסית על אירוע מוגדר. מתנגדי הגישה טוענים שהמהות הכלכלית לא השתנתה: המשתתף מסכן כסף על תוצאה שאינה ודאית, ומקווה לקבל תשלום אם צדק. בתי משפט בארה"ב כבר בחנו בעבר ניסיונות להציג פעילות בעלת אופי הימורי כמשהו אחר, ולא תמיד קיבלו את המבנה המשפטי כגורם מכריע.

הסוגיה רגישה גם פוליטית. שוקי החיזוי הפכו בשנים האחרונות לנושא טעון בוושינגטון, בין היתר בשל שאלות של פיקוח, גבולות ההימורים הדיגיטליים וקשרים של דמויות פוליטיות ומשפחותיהן לתחום. בסביבה כזאת, רשות המסים עשויה להעדיף לא למהר לפרסם עמדה, אף שהיעדר ההבהרה משאיר את המשתמשים ואת יועצי המס שלהם באזור אפור. מגמת כניסת שחקני הקריפטו לתחומים פיננסיים חדשים רק מחריפה את חוסר הוודאות הרגולטורי.

אם רשות המסים האמריקאית תבחר בסוף בגישה שמרנית ותסווג את הפעילות כהימורים, מי שדיווח על רווחים והפסדים כאילו מדובר בהשקעה עלול להידרש לשלם מס נוסף, ריבית וקנסות. אם היא תכיר לפחות בחלק מהמוצרים כחוזים פיננסיים, הפער מול אפליקציות הימורי הספורט המסורתיות יהפוך ליתרון עבור שוקי החיזוי. בינתיים, המונדיאל מספק למשתמשים עוד סיבה לסחור, ולרשויות עוד סיבה להחליט איך לקרוא לפעילות הזאת לצורכי מס.