סטרטג'י מזעזעת את מודל חברת האוצר

טראמפ קוטע את מגמת ההתאוששות

שוק הקריפטו והבורסות בארצות הברית חוו ירידות שערים בעקבות התחדשות המתיחות הביטחונית והצהרתו של הנשיא דונלד טראמפ כי הפסקת האש עם איראן הסתיימה. לאחר חילופי תקיפות אוויריות, מדד 20 המטבעות המובילים של קוינדסק ירד ב-2.9%, כאשר המטבעות הגדולים, ביטקוין ואת'ריום, איבדו יותר מ-2% מערכם. המטבעות האלטרנטיביים הקטנים יותר חטפו מכה קשה אף יותר, וחלקם רשמו ירידות של יותר מ-5%.

למרות הירידה של הביטקוין לסביבות 62 אלף דולר, המטבע עדיין מציג עלייה של 6% מתחילת החודש, ונתוני הנגזרים מראים כי הסוחרים לא ממהרים לפתוח פוזיציות שורט נגדו. לעומת זאת, בשוק האת'ריום נרשמו הנזלות של פוזיציות לונג בשווי 90 מיליון דולר. בסך הכל, נרשמו בשוק מחיקות חוזים בהיקף של 450 מיליון דולר, כאשר 350 מיליון דולר מתוכם הגיעו משוק המטבעות האלטרנטיביים. המטבע סולאנה, למשל, מחק לחלוטין את העליות האחרונות.

סטרטג'י מזעזעת את מודל חברת האוצר

ההתפתחות המעניינת השבוע בשוק הקריפטו שייכת, שוב, לחברת סטרטג'י, שהגבירה באופן משמעותי את קצב מכירות הביטקוין שלה, כאשר מכרה בשבוע האחרון 3,588 מטבעות ביטקוין תמורת סכום של כ-216 מיליון דולר. לפי הדיווח שהוגש לרשות לניירות ערך בארצות הברית, מטרת המכירה היא לממן תשלומי דיבידנד למניות הבכורה של החברה ולחדש את עתודות המזומנים שלה בדולרים, אשר עומדות כעת על כ-2.5 מיליארד דולר. המכירה הנוכחית בוצעה במחיר ממוצע של מעט פחות מ-60 אלף דולר לביטקוין, קצב גבוה בהרבה בהשוואה למכירה של 32 מטבעות בלבד שביצעה החברה כחודש לפני כן.

החלטת המכירה התקבלה כחלק מתוכנית ארגון פיננסי מחדש שהציגה החברה ב-29 ביוני במטרה לייצב את עסקיה ולהגביר את אמון המשקיעים, אולם בשוק מתגברים סימני השאלה לגבי יציבות מודל "קופת הביטקוין התאגידית" של מייקל סיילור. החברה, שדגלה בעבר במדיניות של אי-מכירה מוחלטת, נאלצה לבצע את המכירות הנוכחיות כדי למשכן תשלומי דיבידנד גבוהים, המגיעים לעיתים לתשואה שנתית של 12 אחוזים, עבור סדרות מניות הבכורה שבאמצעותן גייסה הון לרכישת המטבעות מלכתחילה. האטה זו במנגנון הפיננסי של החברה הובילה לביצועי חסר משמעותיים של המניה, אשר רשמה צניחה חדה של 38% מתחילת השנה לעומת ירידה של32% במחיר הביטקוין עצמו, מה שמחזק את ההערכות בשוק כי עבור משקיעים לטווח ארוך עדיף לרכוש ביטקוין באופן ישיר ולא דרך מניות החברה. בעקבות המכירה האחרונה, סך החזקות הביטקוין של החברה ירד ל-843,775 מטבעות, אשר נרכשו לאורך זמן במחיר רכישה ממוצע של 75,476 דולר לביטקוין. במקביל, החברה דיווחה כי לא מכרה או רכשה מניות בשבוע החולף, וכי תוכנית הנזילות החדשה שלה לביטקוין בהיקף של 1.25 מיליארד דולר נותרה זמינה במלואה. בעקבות ההודעה הביטקוין והמניה עצמה רשמו ירידות שערים.

מי שעדיין במוד של רכישה היא חברת אמריקן ביטקוין קורפ, המקושרת למשפחתו של דונלד טראמפ ומנוהלת על ידי בנו אריק טראמפ. החברה חצתה שבוע את רף ה-8000 מטבעות ביטקוין, בשווי כולל של כחצי מיליארד דולר במחירי השוק הנוכחיים. אריק טראמפ צייץ כי החברה תמשיך לצבור מטבעות, מה שמציב אותה כאחת המחזיקות התאגידיות הגדולות בעולם. החברה מציגה אסטרטגיה של כריית מטבעות ושמירתם בקופה במקום מכירתם לכיסוי עלויות, תוך שמירה על שולי רווח של 52 אחוזים ברבעון הראשון ועלויות תפעול נמוכות.

חברת כריית הביטקוין TeraWulf השלימה מהפך עסקי דרמטי, לאחר שחשפה עסקת ענק לעשרים שנה עם חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק, בהיקף הכנסות מובטח של כ-19 מיליארד דולר (950 מיליון דולר בשנה). במסגרת ההסכם, טראוולף תספק לאנתרופיק תשתית מחשוב קריטית בהספק של 401 מגוואט בקמפוס הנתונים שלה שבקנטקי, אשר שימש בעבר כמפעל אלומיניום. היתרון הגדול של חברת הכרייה, שאפשר לה לזכות בחוזה היוקרתי, הוא החיבורים הקיימים לרשת החשמל וקיבולת ההולכה שכבר היו ברשותה, כאשר התשתית הראשונית צפויה להיכנס לפעילות במחצית השנייה של שנת 2027 ולהגיע להספק מלא בתחילת שנת 2028.

במקביל, טראוולף הודיעה על מכירת החזקותיה במיזם משותף בטקסס לקבוצת משקיעים תמורת כ-530 מיליון דולר במטרה לנתב מחדש את הון הפעילות לפרויקטים של מחשוב בינה מלאכותית בבעלותה המלאה, מה שהקפיץ את מנייתה במסחר המוקדם. מהלך זה משקף מגמה רחבה המכונה "הגירת הכרייה הגדולה", שבה חברות כריית ביטקוין ציבוריות נוטשות את המודל המסורתי בשל השחיקה ברווחיות הכרייה ומסבות את פעילותן למרכזי נתונים עבור בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים. לפי הערכות, חברות הכרייה הציבוריות עשויות להפיק עד 70 אחוזים מהכנסותיהן מתחום הבינה המלאכותית עד סוף שנת 2026, וחברות כמו ביטדיר כבר דיווחו כי הן מוכרות מיד כל מטבע ביטקוין שנכרה כדי לממכן תשלומי פיתוח ותשתיות חדשות.

• הסבר אלטרנטיבי מעודד לחולשת הביטקוין - האם זאת פשוט המחזוריות?
• מהפכת הטוקניזציה - הדבר הגדול הבא בקריפטו והמטבע ש(אולי) יהנה ממנה

רגולציה ופוליטיקה – צעד קדימה שני צעדים אחורה

חוק הבהירות (קלאריטי) האמריקאי, שנועד להסדיר את שוק הקריפטו, נמצא במרוץ נגד הזמן לקראת פגרת הקיץ של הקונגרס ובחירות האמצע. אף על פי שהחוק לא נחתם עד 4 ביולי כפי שקיוו בתחילה, גורמים המעורבים בתהליך עדיין אופטימיים לגבי סיכויי העברתו בשנת 2026. עיקר העבודה נעשית כעת מאחורי הקלעים כדי למזג את גרסאות הוועדות השונות של הסנאט, כאשר התאריך המרכזי הבא הוא 7 באוגוסט 2026, יומו האחרון של מושב הסנאט לפני היציאה לפגרה. המכשול העיקרי כרגע הוא חוסר תפקוד וקיפאון פרוצדורלי בבית הנבחרים, שעלולים לעכב את האישור הסופי, לצד סימני שאלה האם הנשיא דונלד טראמפ יחתום על החוק בסופו של דבר.

המתיחות הפוליטית סביב החוק התגברה לאחר שטראמפ הגיש את הצהרת ההון השנתית שלו עבור שנת 2025, שחשפה כי הרוויח 2 מיליארד דולר בשנה החולפת, כאשר כ-1.4 מיליארד מתוכם הגיעו מתעשיית הקריפטו (כולל מכירות אסימונים וזכויות יוצרים). בעקבות החשיפה, סנאטורים מהמפלגה הדמוקרטית דורשים לשלב בחוק סעיפי אתיקה מחמירים שימנעו מבכירים בממשל ומבני משפחותיהם להרוויח מתעשיית הקריפטו, ומציבים זאת כתנאי לתמיכתם. סוגיה נוספת שנותרה פתוחה היא דרישת הדמוקרטים שטראמפ ימנה הרכב דו-מפלגתי מאוזן של נציבים לרשויות הרגולציה הפיננסיות.

 במקביל, הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) תציג כבר במהלך החודש הנוכחי את תוכנית הרגולציה המיוחלת שלה לקריפטו, הכוללת הקמת "נמל מבטחים" רגולטורי לפעילויות דיגיטליות מסוימות. התוכנית המעודכנת תאפשר תקופת הערות לציבור ותעניק פטורים והגנות לחברות קריפטו העוסקות בניירות ערך ממוקדים ובפיננסיים מבוזרים, ובכך תבטיח להן חסינות מפני הליכי אכיפה של הרשות. יו"ר הרשות, פול אטקינס, הצהיר כי המהלך נועד לממש את חזונו של הנשיא דונלד טראמפ להפוך את ארצות הברית לבירת הקריפטו העולמית על ידי יצירת כללים ברורים לגיוס הון, מסחר ומשמורת על נכסים ממוקדים על גבי רשתות הבלוקצ'יין.

לפי מתווה הפטורים שהציג אטקינס, ההגנות יחולו על חברות סטארט אפ בשווי של עד 5 מיליון דולר המבקשות להתנסות בנכסים דיגיטליים ב-4 השנים הראשונות לפעילותן, ועל יזמים המגייסים עד 75 מיליון דולר באמצעות חוזי השקעה דיגיטליים. אטקינס הדגיש כי הרשות מקדמת את המהלך באופן עצמאי ללא קשר לקצב ההתקדמות של חוק הבהירות האמריקאי בקונגרס. הרגולציה החדשה צפויה לספק לשוק את הוודאות המשפטית הנדרשת גם במידה והחקיקה הראשית בקונגרס לא תאושר השנה.

 במישור רגולטורי נוסף, 16 חודשים לאחר שהנשיא דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי להקמת עתודה אסטרטגית של ביטקוין, הממשל האמריקאי עדיין מתמודד עם קשיים משפטיים ובירוקרטיים ביישום התוכנית. על פי דיווחים בבלומברג, קיימת מחלוקת פנימית בין משרד האוצר למשרד המסחר בשאלה מי מהם ינהל את העתודה, כאשר כל אחד מהמשרדים מציג טיעונים משפטיים מדוע הוא הגוף המתאים ביותר למשימה. הבית הלבן אישר כי התהליך עדיין בעיצומו, כאשר הדוברת ליז יוסטון מסרה כי הממשל בוחן את המבנה המיטבי לעתודה. מומחים משפטיים מציינים כי צו נשיאותי אינו מהווה חוק, ועל מנת להפוך את העתודה למציאות קבועה, נדרשת חקיקה בקונגרס. נכון לעכשיו, אין התקדמות משמעותית בחקיקה כזו, והסיכויים להעברתה פוחתים ככל שמתקרבות בחירות האמצע. בנוסף, עולות שאלות לגבי היכולת להחזיק בביטקוין כנכס לטווח ארוך לאור התנודתיות הגבוהה של המטבע, מה שמקשה על הגדרתו כ"עתודה אסטרטגית" במובן המסורתי של המונח.

• TD Cowen מוריד תחזיות: הביטקוין עדיין יכול לזנק, אבל פחות ממה שחשבו
• הביטקוין בשפל של 21 חודשים: הריבית ו-סטרטג'י לוחצות על השוק

גם באירופה הרגולטורים לא שוקטים על השמרים. ב-1 ביולי נכנס לתוקף מלא חוק "מיקה" הרגולטורי באיחוד האירופי מה שמסמן נקודת מפנה דרמטית בשוק הדיגיטלי האירופי, שכן רק 244 חברות קריפטו מתוך למעלה מ-3,000 שפעלו בעבר תחת משטרים לאומיים מקומיים הצליחו לקבל את האישור הרשמי. המקרה הבולט ביותר של חברה שלא השיגה את הרישיון בזמן הוא בורסת בינאנס, הגדולה בעולם, אשר נאלצה למשוך את בקשתה ביוון, בעוד שמתחרותיה המרכזיות כגון קראקן, קוינבייס, ואוקיי-אקס השיגו את האישורים הנדרשים דרך מדינות כמו אירלנד המאפשרות להן לפעול בכל 30 מדינות האזור הכלכלי האירופי. נתוני המסחר מראים כי למרות הפיצול בשוק, ההשפעה על נפחי המסחר תהיה מוגבלת, שכן החברות שכן מחזיקות ברישיון מיקה כבר ריכזו כ-83 אחוזים מנפח המסחר ביבשת נכון ליוני 2026.

אולם כבר כעת הנציבות האירופית מבינה כי התפתחות השוק המהירה וצמיחת תחום הנכסים הממוקדים על גבי רשתות הבלוקצ'יין מחייבים בחינה מחדש של המדיניות שזה עתה נכנסה לתוקף. הרצון לעדכון הרגולציה מושפע גם מהתפתחויות החקיקה בארצות הברית, שם נחתם לאחרונה חוק המסדיר מטבעות יציבים המשמשים לתשלומים, מה שמאלץ את אירופה להתאים את המודל הקיים שלה כדי לשמור על תחרותיות גלובלית.

הצורך בסטנדרטיזציה של מטבעות יציבים בולט במיוחד באירופה, שם קונסורציום של 37 מוסדות פיננסיים מקדם את פרויקט Euro On-Chain (EUOC). מתפתחת ההבנה כי ללא אלטרנטיבה אירופאית חזקה על הבלוקצ'יין, הבנקים ימשיכו להסתמך על הדולר בשל הנזילות העדיפה שלו. המטרה של הקונסורציום אינה להתחרות ב-USDC, אלא ליצור תשתית אירופאית מפוקחת תחת מסגרת ה-MiCA, שתאפשר ביצוע עסקאות בתוך גוש האירו ללא צורך בהמרות מיותרות לדולר.

מטבעות יציבים – מהפך בצמרת, סירקל פותחת פער

שוק המטבעות היציבים חווה תמורה משמעותית במחצית הראשונה של 2026, כאשר הנתונים העדכניים של חברת התשלומים ויזה מצביעים על שינוי בהגמוניה בשוק. על פי הנתונים מטבע ה-USDC של חברת סירקל הציבורית הרחיב את הפער מול המתחרה המרכזי, ה-USDT של חברת טית'ר, במונחי נפח עסקאות מותאם (למרות שמבחינת נפח שוק של מטבעות מונפקים טית'ר מובילה בגדול). בחודש יוני לבדו, פעילות המטבעות היציבים הגיעה לשיא של 1.79 טריליון דולר בנפח עסקאות מותאם, עלייה של 63% לעומת חודש מאי וזינוק של 125% בהשוואה ליוני 2025. 

הנתונים של ויזה מנטרלים פעילות בוטים, העברות בין בורסות ופעולות אחרות שאינן משקפות פעילות כלכלית ריאלית, מה שמעניק תמונה מדויקת יותר של השימוש בנכסים אלו. במחצית הראשונה של 2026 הסתכם נפח העסקאות המותאם ב-8.82 טריליון דולר, נתון העולה על כל שנת 2024 (5.8 טריליון דולר) ומתקרב לשיא השנתי של 2025 (10.8 טריליון דולר). הדומיננטיות של USDC בולטת במיוחד: המטבע היווה כ-70% מנפח העסקאות המותאם במחצית הראשונה של השנה, בעוד ה-USDT הסתפק בכ-25%. מדובר במהפך היסטורי, שכן בשנת 2020 החזיק ה-USDT ב-90% מהשוק, בעוד ה-USDC היווה פחות מ-10%.

המהפך הזה מגיע במקביל לשינוי מהותי יותר בעולם הפיננסי המסורתי. השאלה אינה עוד האם נכסים אלו שייכים למערכת הפיננסית, אלא כיצד לשלבם בצורה מיטבית בתשתיות הקיימות. לאחרונה, מוסדות פיננסיים גלובליים מובילים, בהם סטנדארד צ'רטרד ו-BNY (הבנק הגדול בעולם למשמורת נכסים), החלו להציע ללקוחות מוסדיים גישה ישירה להנפקה, פדיון ומשמורת של USDC. המהלכים הללו מסמנים מגמה רחבה יותר שבה בנקים מעדיפים להישען על רשתות מבוססות ומוכרות (כמו סירקל הציבורית), במקום לפתח פתרונות קנייניים סגורים בעצמם, או להסתמך על רשתות פחות שקופות (כמו זו של טית'ר).

 המשמעות המקצועית של תהליך זה היא הפיכת הסטייבלקוינס ל"אינסטלציה" של המערכת הפיננסית העתידית. חברת Chainalysis מעריכה כי היקפי הסליקה בסטייבלקוינס עשויים להגיע ל-1,000,000,000,000,000 (קוואדריליון) דולר בשנה עד שנת 2030. עבור מוסדות פיננסיים, מדובר בשיפור דרמטי ביעילות התפעולית, בניהול מזומנים ובקיצור זמני סליקה, מה שמעניק לנכסים אלו לגיטימציה מוסדית שחורגת מעבר לשימוש הספקולטיבי המקורי שלהם בשוק הקריפטו הקמעונאי.

חדשות נוספות מהשבוע האחרון

ארגון BonkDAO, המנהל את המטבע BONK על רשת סולנה, נפל קורבן למתקפת ממשל שהובילה לגניבת כ-20 מיליון דולר מהקופה המשותפת. התוקפים השתמשו בהצעה פיקטיבית שעברה במערכת ההצבעה של הארגון, מה שאפשר להם למשוך כ-4.4 טריליון מטבעות BONK לארנק חיצוני.

הנהלת הפרויקט הודיעה כי היא פועלת בשיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק ובורסות מרכזיות כדי לאתר את הכספים ולזהות את האחראים. בעקבות האירוע, בורסות כמו Upbit ו-Kraken השעו זמנית את ההפקדות והמשיכות של המטבע. מדובר במכה קשה לאמון המשקיעים ב-Bonk, שערכו ירד ב-7% ב-24 השעות שלאחר האירוע, והוא נסחר כעת ברמה הנמוכה ב-93% משיאו ההיסטורי.

רשת סולנה סגרה את הרבעון השני של 2026 עם נפח מסחר של 5.77 מיליארד דולר בנכסים מטוקנים, שיא רבעוני המבסס את מעמדה כשכבת הסליקה המובילה למניות על גבי הבלוקצ'יין. הנתונים, שפורסמו על ידי האנליסט סם שוברט, מראים כי סולנה אחראית ל-95% מנפח המסחר העולמי במניות מטוקנות במהלך השבוע של ה-15 ביוני. הצמיחה מונעת על ידי אימוץ מוסדי, כאשר חברת Securitize השיקה לאחרונה מניות מתויגות של עצמה (SECZ) בבורסת ניו יורק ובמקביל על גבי רשתות סולנה ואוואלאנש. מומחים מעריכים כי המעבר של הון מוסדי לבלוקצ'יין ימשיך להתרכז בסולנה בזכות מהירות הסליקה הגבוהה והעמלות הנמוכות.

ויטליק בוטרין, ממייסדי אתריום, פרסם את פרטי התוכנית "Lean Ethereum", המוגדרת כסדרה של שדרוגים משמעותיים שיתפרסו על פני 3 עד 4 שנים. מדובר בשינוי מבני עמוק של פרוטוקול הרשת, שנועד לשפר את היעילות, האבטחה והפרטיות. בוטרין השווה את חשיבות המהלך ל"מיזוג" (The Merge) שבוצע בעבר. השינויים המתוכננים כוללים מעבר לשיטות אחסון נתונים יעילות יותר, שיפורים קריפטוגרפיים להגנה מפני מחשבים קוונטיים, ושיפור הפרטיות ברמת שכבת הבסיס. בוטרין הדגיש כי אחסון הנתונים הוא החלק המשבש (במובן החיובי) ביותר בתוכנית, שכן הוא יאפשר הפרדה בין יישומים מורכבים לבין יישומים פשוטים, מה שיוביל להפחתה משמעותית בעמלות העסקה. המטרה הסופית היא יצירת רשת מאובטחת, מהירה ופרטית יותר, תוך שמירה על תאימות לאחור עבור יישומים קיימים.

קרן ההון סיכון המובילה בתחום הקריפטו, פאראדיגם, גייסה 1.2 מיליארד דולר עבור הקרן הרביעית שלה, אשר תרחיב את מנדט ההשקעות שלה מעבר לנכסים דיגיטליים גם לתחומי הבינה המלאכותית, הרובוטיקה וטכנולוגיות פורצות דרך נוספות. המהלך מגיע בהמשך למגמה רחבה שבה קרנות הון סיכון בולטות בענף משנות את האסטרטגיה שלהן בשל התבגרות שוק הקריפטו, הזינוק המהיר של תחום הבינה המלאכותית והחפיפה הגוברת בין רשתות הבלוקצ'יין לתעשיות משיקות. החברה שנוסדה בשנת 2018 ומנהלת נכסים בשווי של כ-12 מיליארד דולר, גייסה בעבר קרן ענק של 2.5 מיליארד דולר בשנת 2021 וקרן נוספת של 850 מיליון דולר בשנת 2024

 מה עשו המטבעות הגדולים בשבוע האחרון?

כאמור, ניצני התיקון שנראו בשבוע שעבר נבלמו לעת עתה לאור ההתפתחויות במזרח התיכון. למרות הירידות ביממה האחרונה, המחירים הנוכחיים עדיין גבוהים מעט מאלו שנרשמו לפני שבוע. 

ביטקוין: נסחר תמורת 61.9 אלף דולר, כ-2% יותר מהמחיר לפני שבוע.

את'ריום: עליה של 6% למחיר 1730 דולר למטבע.

ביננס קוין: עליה של 3% ל-567 דולר.

ריפל: נסחר תמורת 1.08 דולר, עליה של כ-2%. 

סולנה: המטבע איבד כ-2% ונסחר תמורת 77 דולר.

טרון: עלה כ-4% בסיכום שבועי למחיר 0.329 דולר.