מה צפוי בשער הדולר? הרמז העבה של בנק ישראל

רכישת הדולרים של בנק ישראל ביוני אינה עניין טכני, אלא איתות לשוק: ברמות האלו אנחנו מתערבים ואנחנו לא אומרים לכם מתי ואיך. אלמנט ההפתעה חשוב. משהו כמו  "יידע כל סוחר, כל ספקולנט שלא כדאי להתעסק איתנו". בנק ישראל התערב במאי והתערב גם ביוני ברמות של 2.8-2.9 שקלים ואף יותר. הוא סימן קו אדום שבו הוא מתערב, אבל האם זה רצפה. כנראה שכן, אבל זה נכון לעכשיו. פרמטרים כלכליים, אירועים בעולם ואצלנו משנים את השער שהוא הרצפה מבחינת הבנק, ומעבר לכך - אף אחד כמובן לא יחתום על שער עתידי. הכל פתוח. לשער הדולר - דולר שקל רציף 

זו אינדיקציה טובה ורמז עבה לרצפה, אבל זו לא התחייבות. עכשיו השאלה היא האם השחקנים הגדולים בשוק המט"ח ישנו התנהגות.

אתמול הדולר נסחר בירידה קלה מול השקל, עד שהגיע הנתון ששינה המגמה - בנק ישראל רכש בחודש יוני מטבע חוץ בהיקף של כ-1.03 מיליארד דולר. זהו חודש שני ברציפות שבו הבנק המרכזי מתערב בשוק, אחרי שרכש כ-801 מיליון דולר במאי. בעקבות הפרסום הדולר התחזק והגיע לאזור 3.03 שקלים.

בנק ישראל לא הכריז על שער יעד, ולא יגיד רשמית שהוא מגן על רמה מסוימת בדולר. אבל השוק קורא התנהגות, לא רק הודעות. כאשר השקל מתחזק במהירות, הדולר נוגע ברמות של 2.8-2.9 שקלים, ובנק ישראל נכנס לרכישות של קרוב ל-2 מיליארד דולר בתוך חודשיים - זו כבר אמירה.

למה בנק ישראל מתערב

דולר נמוך מדי הוא בעיה למשק הישראלי. הוא מוזיל יבוא ותורם לירידה באינפלציה, וזה הצד החיובי. אבל יש לו גם מחיר כבד: הוא פוגע ביצואנים, בעיקר בחברות שמוכרות בדולרים ומשלמות חלק גדול מהשכר וההוצאות בשקלים. הוא פוגע בחברות הייטק מקומיות, מקטין הכנסות שקליות, לוחץ על רווחיות ומקשה על תכנון עסקי. הוא פוגע במיוחד בחברות לואו-טק. בהייטק יש מרווחים גבוהים מאוד, אז אפשר לספוג את הירידה במרווחים בשל עלייה בעלויות. אבל בחברות שמרוויחות גולמי של 20%-30% , הירידה בדולר חיסלה את הרווח. 

וגם - חלק גדול מהנכסים שמנהלים הגופים המוסדיים נמצא בחו"ל. כאשר הדולר נחלש מול השקל, התשואה השקלית על השקעות זרות נשחקת. זה משפיע על קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיות ותיקי השקעות. השקל החזק אולי נראה טוב בכותרת, אבל הוא יכול לפגוע בחיסכון של הציבור דרך שער המטבע.

מה המוסדיים יעשו?

במשך תקופה ארוכה השוק התרגל למתאם כמעט אוטומטי: עליות בוול סטריט מחזקות את השקל. הסיבה היא המוסדיים. כאשר המניות בחו"ל עולות, החשיפה הדולרית שלהם גדלה, ולכן הם מוכרים דולרים כדי לחזור לרמת החשיפה המקורית. המכירות האלה מחזקות את השקל ומחלישות את הדולר. זו הייתה השפעה הגדולה ביותר בשוק המט"ח המקומי.

אבל בתקופה האחרונה נראה שהמנגנון הזה נחלש. היו עליות בוול סטריט, והמוסדיים היו אמורים להקטין חשיפה דולרית ולמכור דולרים, אבל הם לא עשו זאת באופן מלא. התוצאה: הדולר לא ירד כפי שהיה יורד בעבר. המתאם ההפוך לא תפס בשבוע האחרון. ואם המוסדיים באמת מפחיתים את היקף הגידור או אפילו מעלים מחדש חשיפה דולרית, מדובר במהלך שיכול לתמוך בדולר לאורך זמן.

ברגע שבנק ישראל מאותת שהוא מוכן לקנות דולרים כאשר השקל מתחזק מדי, המוסדיים מקבלים מעין רצפה פסיכולוגית. הם יכולים לומר לעצמם שהסיכון בהחזקת דולר נמוך יותר, כי יש שחקן גדול שמוכן להיכנס לשוק ברמות מסוימות. זה לא מבטיח שהדולר יעלה, אבל זה משנה את האטרקטיביות מבחינת המוסדיים ואת הסיכונים מבחינת חשיפה. הם יהיו מוכנים וירצו להיות יותר חשופים לדולר וברמת החשיפה הנוכחית בתיקים שלהם כ-20% נראה שגם זה סוג של רצפה. 

• היום בבורסה: הרצוי והמצוי, טראמפ, נפט ושבבים
• בנק ישראל ממשיך להתערב בדולר: רכש ביוני עוד 1.02 מיליארד דולר

גם בהיבט המאקרו, בנק ישראל נמצא במצב רגיש. הריבית ירדה ל-3.5%, והמשך התחזקות השקל היה יכול לסייע לאינפלציה, אבל גם להעמיק את הפגיעה בצמיחה וביצוא. הבנק המרכזי מנסה לאזן: לא להילחם בשוק בכל מחיר, אבל גם לא לאפשר לשקל להתחזק מהר מדי ולייצר פגיעה מצטברת בסקטור העסקי.

וכך, התמונה  בנקודת הזמן הזו, בשל התערבות בנק ישראל השתנתה - אומנם, יש מגמות ארוכות טווח שמצדיקות היחלשות הדולר ביחס לשקל, אבל התערבות הבנק, החשיפה הנמוכה של המוסדיים וגם מבחינה מאקרו כלכלית, לרבות פערי הריביות שעובדים לטובת ארה"ב (מצב נדיר), תומכים בהתחזקות הדולר.