שער הדולר בצניחה - מתי בנק ישראל עשוי להתערב במסחר?

שער הדולר צולל כמו אבן  ל-3.1 שקלים כשאחרי קביעת השער היציג, היתה עלייה ל-3.11 שקלים  - דולר שקל רציף   . הדולר ירד כמעט 3% מתחילת השנה, בהמשך לצניחה של 13% בשנה שעברה. זו הרמה הנמוכה ביותר מאז 

2021-2022 כשאז ברמות האלו - בנק ישראל התערב במסחר. 

הירידה בשער הדולר מיוחסת לזרימות הון חיוביות, חולשה גלובלית של הדולר ומכירות מאסיבות של המוסדיים כדי לאזן את החשיפה להשקעות בחו"ל, - אבל היצואנים וחוסכי הפנסיה משלמים את המחיר.  בשנה שעברה הנפילה בשער הדולר גרמה למשקיעים במדד המרכזי בארה"ב - S&P 500 להרוויח כ-4% בלבד, למרות שבדולרים מדובר על עלייה של 17%.  הפגיעה הזו מגיע לקרנות פנסיה, לגמל, לקרנות נאמנות ולכל אפיקי החיסכון. 

פגיעה אפילו חמורה יותר היא לעסקים שמייצאים ולהייטק - הערכים של האקזיטים, הגיוסים, המימושים ובהתאמה גם תשלומי המסים בדולרים, ודולר שאיבד 16% בשנה וחודש זה ירידה דרמטית בכל ההערכות, הגיוסים, המסים ועוד. בצד הריאלי - ירידה בדולר הופכת את הייצוא לקשה יותר. בהייטק יש שוליים וחברות יכולות לשלם בשקלים יקרים ולמכור בדולרים חלשים. הרווחיות אומנם נפגעת אבל אם זה מ-80% ל-72% זה לא נורא מאוד. אבל בעסקים מסורתיים הירידה בדולר הופכת את הייצוא לפחות כלכלי וללא כלכלי במקרים מסוימים.

ועדיין - אנחנו לא שומעים יותר מדי טענות מצד היצואנים וההייטקיסטים. אז שאלנו אותם, והם אומרים שהם כן צועקים ופונים לממשלה ולבנק ישראל, אבל זה לא עוזר, וגם - הם מבינים שלצעוק כשיש מלחמה וחטופים בעזה בנושאים כספיים, זה לא נכון. אולי עכשיו הם ילחמו על "שער הדולר". 

מנגד, היבואנים חוגגים. לא תראו את זה בקניות בסופר, הם לא יורידו מחירים, הם קונים בזול ומוכרים באותו מחיר ואפילו במחיר גבוה יותר. מנצלים הזדמנות, מנצלים את הקשב החלש שלנו בשנתיים האלו. אבל חלק מהיבואנים מתנהג לא הגון ולא הוגן. כמו הבנקים שהרוויחו במלחמה יותר מאשר בכל תקופה אחרת, כי את מי מעניין עכשיו עמלות, ריבית וכו'. 

השתיקה של בנק ישראל - כמה זמן תימשך?

עד לפני 20 שנה שער הדולר היה בעלייה מתמדת. השיאים היו ב-2025, הדולר התקרב ל-5 שקלים. אבל מאז הוא במסלול יורד למעט בעיקר תקופות של נפילות בשווקים (2008 למשל) ומלחמות. מסלול הירידה נעצר כמה פעמים על רקע התערבות בנק ישראל שדאג ליצואנים ולהייטק. הפעולות האחרונות בוצעו ב-2021-2022, כאשר השקל התחזק במהירות בעקבות גל השקעות זרות בהייטק. בעבר, הבנק פעל באגרסיביות כדי לבלום ייסוף - בין 2009 ל-2015 רכש דולרים בהיקפים של עשרות מיליארדים ובכלל - סך קניות הדולרים עולה על 200 מיליארד דולר. השאלה הגדולה היא למה הוא לא מכר בשערים גבוהים, אחרי הכל - להחזיק מעל 200 מיליארד ולראות את הדולר מאבד 16% זה הפסד של מעל 30 מיליארד דולר.  

אבל השאלה היא לגבי הפעולה העתידית של בנק ישראל. מה הוא עומד לעשות? הבנק מעדיף בשנים האחרונות להתערב רק במקרים של תנודתיות חריגה או סיכונים אמיתיים ליציבות המשק. הבנק יתערב רק כשיהיה שער חליפין שלהערכתו כבר מסוכן למשק וליצואנים. הוא לא מקבל את הרושם הזה בנקודת זמן הזו, אבל הוא יכול להפתיע. אמירה כמו אנחנו עוקבים אחרי שערי החליפין ובמידת הצורך נתערב היא אמריה שמבטאת תמיכה והערכה להתערבות מתקרבת. רכישה אפילו קטנה במידה והדולר ישחק בעוד 1%-2% תוביל להערכה שבנק ישראל יתערב בנקודות מסוימות במסחר וזה יעביר מסר ברור שיש רצפה והיא קרובה. 

סיכוי טוב שהרמה הפסיכולוגית של 3 שקלים לדולר תהיה נקודת מבחן לבנק. הבנק מבין את המשמעות הפסיכולוגית של 3 שקלים לדולר, ומבין שאנשים פועלים לא רציונלית אלא פסיכולוגית. הוא לא ירצה לשדר נפילות בשער הדולר שעלולות לגרום לאנשים להיסטריה, ולכן ההערכה ש-3 שקלים יהיה נקודת כניסה, אם כי אולי עוד לפני כן הוא יתערב במסחר או באמירות.  

עם זאת, חשוב לציין ששער דולר נמוך משרת את בנק ישראל. דולר נמוך אמור לדכא אינפלציה ולעזור בעקיפין להוריד את הריבית. הדבר שהכי חשוב לבנק ישראל הוא שליטה על האינפלציה ושער הדולר הנוכחי עוזר לו.

• הדולר נסוג ל-3.132 שקלים: מדד הדולר העולמי נחלש, האירו יציב מול השקל
• טאואר צנחה 8.7%; הביטוח התממש 1.5% - נעילה מעורבת בת״א

כדאי גם להזכיר כי למרות הפגיעה בייצואנים, הנתח של ההייטק והחברות הביטחוניות בייצוא הולך וגדל ולהן אין בעיה של רווחיות. כלומר, בנק ישראל רואה את התמונה המלאה ורואה שחיקה בדולר וברווחיות הייצוא, אבל רווחי היצואנים כמכלול לא נפגעים. החוכמה בתפקידים הבכירים בבנק היא לנתק את הרגש והם עושים את זה מצוין, ראינו את זה בעניין הריבית, האמת שהם עושים את זה מצויין מדי. בבנק לא הלכו לקראת הציבור והורידו ריבית גם כשאובייקטיבית כלכלנים אמרו שאפשר. הם העדיפו לשמור על אינפלציה נמוכה מלקחת סיכון. למה שזה ישתנה כעת כשהנפגעים הם רק חלק מהיצואנים ובמכלול היצואנים המצב לא רע (בזכות הביטחוניות וההייטק).

אז אם בעבר הרמות האלו פחות או יותר היו התחלה של התערבות, לא בטוח כלל שזה יהיה הפעם. המבחן הגדול כנראה יהיה לקראת 3 שקלים, אך כאמור יכולה להיות אמירה או פעולה קטנה שתרמוז על הבאות. אם אנחנו צריכים להמר אז צריך עוד 1%-2% לפחות כדי שהבנק יפעל.   

מה גורם לזינוק בשקל?

התמונה מורכבת משילוב של גורמים גלובליים ומקומיים. בזירה הבינלאומית, הדולר חלש מול מטבעות רבים בעקבות שינויים במדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב, שהוריד את הריבית ל-3.5%-3.75% בסוף 2025 וצופה ירידה נוספת השנה.

כל הכתבות בביזפורטל על שער הדולר

במקביל, בישראל זורמים זרמי הון חיוביים. המשקיעים המוסדיים, שצברו חשיפה גבוהה למטבע חוץ בשנים קודמות, כעת מאזנים את התיקים ומוכרים דולרים בהיקפים משמעותיים. גם ההשקעות הזרות בהייטק הישראלי ממשיכות לזרום בקצב חזק, ומגבירות את הלחץ על הדולר. כל אלה יחד יוצרים סערה מושלמת: ביקוש גבוה לשקלים, היצע נמוך של דולרים, ומטבע מקומי שממשיך לחזק.

במקביל יש תנועות הון להשקעה בשקל עם ריבית טובה במקום בדולר עם ריבית דולרית, אבל ככל שמאזן הריביות ישתנה כך גם תנועות הכספים עשויות להשתנות. אם בנק ישראל יוריד את הריבית בקצב גבוה מהצפוי אזי צפויה יציאה של דולרים - זרים ימכרו שקלים ויקנו דולרים. זה יחזק את הדולר. אם יקרה הפוך זה ידרדר עוד יותר את הדולר, אבל בין השורות יכול להיות שבנק ישראל יחליט על הורדת ריבית מהירה יחסית מהתחזית כדי לתמוך בשער הדולר - זה גם סוג של איתות לשוק. 

• הדולר מעל 3.2 שקל: וול סטריט צונחת והשקל נחלש
• הדולר נסחר סביב 3.17 שקלים והאירו מתחזק ל-3.55 שקלים