איראן השיבה להצעת ארה"ב: המגעים לסיום המלחמה נכנסים לשלב הקריטי

איראן העבירה את תשובתה להצעה האמריקאית לסיום המלחמה, כך דיווחה סוכנות הידיעות הממלכתית IRNA. הפרטים עצמם עדיין חסרים, אבל עצם העברת התגובה היא שלב חשוב במגעים. לפי הדיווח, השלב הנוכחי של המשא ומתן מתמקד רק בהפסקת הלחימה באזור, ולא בהסדר כולל סביב תוכנית הגרעין, מעמד השלוחות האיראניות או מבנה הביטחון האזורי.

זה אומר שהצדדים מנסים קודם כל לעצור את האש, לפתוח מחדש נתיבי שיט ולייצב את השטח. כל השאלות הקשות יותר יישארו לשלב הבא. מבחינת השווקים, זה כנראה התרחיש הריאלי ביותר: לא הסכם שלום גדול, אלא מזכר הבנות זמני שיאפשר להוריד את מפלס הסיכון, להחזיר חלק מתנועת הסחורות והאנרגיה, ולייצר חודש נוסף של שיחות.

ההצעה האמריקאית: 14 נקודות וחודש של מו"מ

וושינגטון העבירה בשבוע שעבר למתווכים טיוטה למזכר הבנות בן 14 נקודות. לפי הדיווחים, ההצעה כוללת תכנון לחודש של משא ומתן, כאשר השלב הראשון עוסק בהפסקת פעולות האיבה. זה נראה שארה"ב מנסה להפריד בין מה שדחוף לבין מה שמסובך.

הדחוף הוא הפסקת הלחימה, הורדת הלחץ סביב הורמוז ומניעת התרחבות למפרץ, עיראק, לבנון ומדינות נוספות. המסובך הוא הגרעין האיראני, מנגנוני הפיקוח, נוכחות שלוחות איראן והסדרים ביטחוניים ארוכי טווח.

טראמפ, כך נראה, רוצה קודם תוצאה מהירה בשטח. מבחינתו, פתיחת נתיבי השיט והורדת מחירי האנרגיה חשובות עכשיו יותר מהסכם גרעין מלא.

הבעיה בטהרן: מי מקבל את ההחלטה?

אחת השאלות המרכזיות היא מי באמת מסוגל לאשר את ההסכם בצד האיראני. לפי הדיווחים, המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי נעדר מהעין הציבורית מאז שנפצע בתקיפה שבה נהרג אביו בתחילת המלחמה. באיראן, ההחלטות הביטחוניות החשובות ביותר עוברות דרך המנהיג העליון. כאשר דמות כזאת נעדרת או פועלת מאחורי הקלעים, תהליך קבלת ההחלטות עלול להיות איטי, זהיר ומסובך יותר.

זה מסביר אולי למה התשובה האיראנית התעכבה, ולמה גם אחרי שהועברה אין עדיין פרטים מלאים. המשטר צריך להראות לציבור שלו שהוא לא נכנע, ובמקביל הוא מבין שהמשך חסימת נתיבי האנרגיה והעימות הישיר עם ארה"ב עלולים לגבות מחיר כבד.

מעבר לכך, יש עימותים תכופים בצמרת של איראן כאשר הממשל רוצה להתקדם במו"מ בעוד שמשמרות המהפכה רוצים לדחות את ההסכם כמה שיותר כדי לזכות בינתיים בהישגים מול ארה"ב בטענה שכל יום שעובר הוא נזק גדול לאמריקאים וזה יגביר את רצונם להתפשר. 

האזור כולו עדיין בוער

במקביל למגעים, האירועים בשטח מראים עד כמה הפסקת אש תהיה שברירית. לפי הדיווחים, ישראל הקימה מוצב צבאי חשאי במדבר העיראקי כדי לתמוך במערכה האווירית נגד איראן, ואף תקפה כוחות עיראקיים. איחוד האמירויות וכוויית דיווחו על רחפנים שחדרו לשטחן, וקטאר דיווחה על פגיעת רחפן באוניית מטען מול חופיה.

• איראן חתמה על הסכם: אסיה עולה 5%, הנפט נופל 5%; החוזים מזנקים עד 1.8%
• מזכר ההבנות עם איראן: 24 מיליארד דולר בתמורה לפתיחת הורמוז, שאלת הגרעין נדחית ל-60 יום

כל אלה מחדדים את הסיכון המרכזי: גם אם איראן וארה"ב יגיעו להבנה, לא בטוח שכל השחקנים בשטח יפסיקו לפעול מיד. המפרץ מלא בכוחות, שלוחות, מערכות הגנה, רחפנים, אוניות ומוקדי חיכוך. אירוע אחד קטן יכול להפוך מהר למשבר חדש.

גם לבנון חוזרת לשולחן

וושינגטון צפויה לקדם בשבוע הבא סבב שיחות חדש בין ישראל ללבנון. ארה"ב מנסה לסגור כמה חזיתות במקביל: איראן, הורמוז, לבנון, ואולי בהמשך גם עזה.

מבחינת השווקים, התשובה האיראנית היא חדשות חשובות, אבל לא סוף הסיפור. המשקיעים יחפשו עכשיו שלושה דברים: האם יש התחייבות ברורה להפסקת אש, האם הורמוז ייפתח בפועל, והאם ארה"ב ואיראן מתחילות חודש של שיחות בלי תקריות גדולות בדרך. עד שזה יקרה, פרמיית הסיכון באנרגיה ובאג"ח תישאר גבוהה.