תבע את המעסיק - חזר לעבודה וביטל את התביעה; העו"ד דרש פיצוי

עו"ד דניאל ארז הגיש תביעה כספית על סכום של 8,775 שקל נגד עוסק מורשה על שם שאול וארז בגדדי, בטענה שהנתבע גרם להפרת הסכם שכר טרחה שנחתם בינו לבין עובד זר שעבד בבית העסק של הנתבע, בענף החקלאות. התביעה נדחתה על כל רכיביה, והתובע אף חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט בסכום של 4,000 שקל. פסק הדין ניתן באחרונה בבית משפט השלום ברמלה, על ידי הרשמת הבכירה יפעת נחליאלי אורן.

הסיפור התחיל במאי 2024, כשעו"ד ארז הגיש בשם העובד הזר מתאילנד, שאיתיאמפול שונאי, תביעה בבית הדין לעבודה נגד בגדדי אברהם ושאול על סכום של 201,358 שקל. אלא שבספטמבר 2024, העובד החליט שהוא רוצה לחזור לעבוד אצל המעסיק, וביקש לבטל את התביעה. הבקשה למחיקה הוגשה לבית הדין, נשלחה לתגובת עו"ד ארז, אך הוא לא הגיב. בית הדין מחק את התביעה.

בתגובה, הגיש עו"ד ארז את התביעה הנוכחית, בטענה שהנתבע יצר קשר עם העובד ושידל אותו להפר את הסכם שכר הטרחה, ובכך ביצע כלפיו עוולה שהביאה להפרת חוזה לפי סעיף 62 בפקודת הנזיקין. מנגד, בא כוחו של הנתבע, עו"ד צחי גנון, טען שהעובד ביקש מרצונו החופשי לשוב לעבודה ושחתם על בקשת ביטול התביעה בשפתו. לטענתו, ההסכם עצמו מאפשר לעובד לפרוש ממנו, ולכל היותר נוצר חוב כספי - לא הפרה.

הרשמת נחליאלי אורן ניתחה את הסכם שכר הטרחה מה-19 לאפריל 2024, שלפיו שכר הטרחה הגיע ל-20% מכל סכום שייפסק, ובמקרה של פשרה - 7,500 שקל. עם פתיחת התיק התחייב העובד לשלם 1,000 שקל. בהסכם אף נכתב שאם העובד יגיע להסכמה עם המעסיק וירצה לסיים את ההתקשרות עם עו"ד ארז, הוא "ישא בתשלום שכ"ט בכל מקרה".

• רכש זכויות במגרש, עבד לטובת המוכרות - ותבע אותן
• ייצוג עצמי מול ייצוג מקצועי: מחיר הוויתור על עורך דין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבקשה אינה הפרת הסכם

בבדיקה של שאלת ההפרה, קבעה הרשמת כי בקשת העובד למחוק את התביעה אינה מהווה הפרת הסכם. היא קיבלה את עמדת הנתבע, שלפיה לעובד עמדה הזכות לחזור בו. "שעה שהתובע ביקש לחזור בו מתביעתו, לכל היותר נוצר לעובד חוב כלפי התובע, אך אין בכך הפרה של ההסכם", היא כתבה. בנוסף, היא לא השתכנעה שכספים שהועברו לעובד קשורים לתביעה.

נקודה מרכזית בפסק הדין נגעה לשאלה אם התובע בכלל פנה לעובד בדרישה לשלם. עו"ד ארז טען שלא יכול היה ליצור קשר עם העובד, ולכן לא היתה לו ברירה אלא לתבוע את המעסיק. אלא שהרשמת מצאה סתירה בטענותיו: "התובע הציג במעמד הדיון מספר פעמים התכתבויות שערך הוא או מי ממשרדו עם העובד באמצעות מסרונים בתוכנת 'מסנג'ר'. בנסיבות אלו, ברי כי היה באפשרותו ליצור קשר עם הלקוח, ומסיבותיו הוא, בחר להימנע מכך".

הרשמת גם ציינה שהתובע עצמו סיכל את האפשרות לפשרה: הוא הגיש בשם העובד בקשה לביטול ישיבת גישור, בטענה שהפערים אינם ניתנים לגישור. "מי שנפשו חפצה לפשרה, אינו יכול לבוא ולטעון בפני בית המשפט כי המחלוקות אינן ניתנות לגישור", היא ציינה. ומכאן, שכר הטרחה של 7,500 שקל בגין פשרה כלל לא מגיע לו,ושכר הטרחה הבסיסי של 1,000 שקל כבר שולם.

• התפטר אחרי 11 שנה, והמעסיקה דרשה את כספי הפיצויים
• הבת שטיפלה בהורים רצתה את כל הירושה - האם היא גם קיבלה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בדואים יפונו מקרקע בנגב 25 שנה אחרי תחילת ההליכים

גם את יסוד הגרימה דחתה הרשמת. היא קבעה שלקוח רשאי לסיים התקשרות עם עורך דינו בכל עת, ושהעובד ביקש לשוב לעבודה מרצונו. "אין בפני כל ראיה לשידול מצד הנתבע אשר בגינו סרב העובד לשלם תשלום כלשהו", היא כתבה. עוד ציינה השופטת כי התובע התעלם מפניות של בא כוחו של הנתבע אליו להגשת בקשה משותפת, וכן מהבקשה שהוגשה לבית הדין. "סבורני כי אף בכך יש לנתק כל קשר סיבתי".