ריינג'רובר וולאר - קרוסאובר פרימיום עם מנוע מרשים

הריינג'רובר וולאר ( VELAR ) הוא קרוסאובר פרימיום של המותג הבריטי, סגמנט אחד מעל הריינג'רובר איווק, ואחד מתחת לריינג'רובר ספורט. עם השקת הרכב ב 2017 סימנו בלנדרובר קהל חדש שמבקש את ערכי המותג, שרוצה ריינג'רובר, אבל הריינג' הגדול הוא גדול מדי ויקר מדי.

הוולאר המככב במבחן זה מצויד במנוע המרשים של הריינג' ספורט המשובח, על מרכב קטן יותר. בהחלט אירוע מעניין.

עיצוב חיצוני ופנימי

לא ניתן לטעות בשיוך המשפחתי של הוולאר, למעשה הוא אחד מהדגמים הראשונים של לנדרובר שנהנה מהשפה העיצובית העדכנית של המותג. גריל טרפזי, יחידות תאורה מלבניות צרות משולבות פסי לד, מכסה מנוע גדול, חישוקי ''20 בצבע אפור מט ושמשות אחוריות מושחרות. מאחור יחידות תאורה צרות ומוארכות הנמתחות על אמצע הכנף האחורית, ולשמחתי ללא עודף קשקושי פסי לד לרוחב כל הרכב. בקיצור, בייבי ריינג'רובר.

פנים הרכב מרגיש כמו כל משפחת לנדרובר עם הבדל יחיד. בוולאר הישיבה נמוכה יחסית לאחיו. הצבעים הפנימיים השולטים ברכב המבחן הן גוון של אפור כהה יחד עם לבן שמנת והמראה המתקבל נאה.

למעט מתגים על ההגה, גם הוולאר נדבק בוירוס הגורם לתפעול מערכות הרכב מהמסך הראשי, אם כי מהר מאוד לומדים את הלוגיקה, והחיים הופכים קלים. מול הנהג צג לוח מחוונים עם מגוון תצוגות, ובמרכז הדשבורד מסך ראשי בגודל ''11.4 עם קישוריות לקארפליי ואנדרואיד עם כבל.

הקונסולה המרכזית נקיה מאוד, עם תא סגור החלקה הקדמי הכולל גם משטח טעינה אלחוטי, וידית הילוכים במרכז. מאחורי ההגה הגדול (מדי) מנופים להתפעול ידני של ההילוכים.

מושב הנהג פחות מרשים ונוח מזה שבריינג' ספורט. גם עם ההגבהה המקסימלית הוא עדיין נמוך, והוא פחות נוח מזה שיש בריינג'רובר ספורט או בדיסקברי ספורט. 

מאחור המרווח סביר לשני מבוגרים, לא יותר. על אף בסיס גלגלים גדול יחסית, המרווח מאחור מוגבל בגלל תעלת הינע גבוה ורחבה במרכז רצפת הרכב, וגם במימד האורך הייתי מצפה ליותר מקום.

עוד בוולאר תא מטען חשמלי, וראוי לציין גם גלגל רזרבי ולא ערכת ניפוח.

מנוע וביצועים

בתא המנוע שוכן 'היהלום' לשמו התכנסנו. מנוע טורבו בנזין בנפח 3.0 ליטר, שישה צילינדרים בטור ( SIX Inline ) שאני מתחיל להתאהב בתצורת המנוע הזה גם מנסיון עם מנועים דומים של יצרנים אחרים. ההספק עומד על 400 כ"ס והמומנט על 55 קג"מ מרשימים.

תיבת ההילוכים פלנטרית בעלת שמונה הילוכים. הביצועים מרשימים עם תאוצה מ- 0 ל- 100 קמ"ש ב 5.5 שניות ומהירות מירבית של 250 קמ"ש.

ההנעה של הוולאר, כמו כל דגמי לנדרובר היא הנעה כפולה קבועה, ולטובת מי שירצה לקחת את הוולאר לשטח, ציידו את הרכב בנעילת דיפרנציאל מרכזי.

עוד חשוב לציין כי לוולאר מתלים אדפטיביים הניתנים לכיוון בהתאם לסגנון הנסיעה, לרבות הגבהת המרכב לטובת נסיעה בשטח.

על הכביש

הנהיגה בוולאר היא בהחלט חוויה. התחושה היא שבלנדרובר אמרו לעצמם 'יש לנו מנוע גיבור, בואו נבנה סביבו רכב'. השידוך בהחלט מתבקש. הוולאר נוח מאוד בכביש עם זאת, טומן בחובו סכנה לרישיון הנהיגה שלכם. אנחנו כבר לא ילדים שמתלהבים מזינוקים מהירים מעמידה ברמזור, אבל אנחנו כן ילדים קטנים שמתלהבים מאוד מתאוצות ביניים מופרעות שמביאות אותך לעקיפות מהירות מאוד, וכשאתה מסיים עקיפה של רכב 'איטי' ('איטי' ביחס לוולאר, זה כמעט כל רכב) המהירות הרבה יותר קרובה ל- 200 קמ"ש מאשר למהירות המותרת באותו הכביש. היכולת של הוולאר לפתח מהירות היא מרשימה מאוד.

אבל לא הכל מושלם בממלכת הוולאר. דווקא בכביש נהיגה אגרסיבי הוולאר לא נסך בי בטחון בשינויי הכיוון שלו. התאוצות נשארו משובחות, התנהגות הכביש לתחושתי היתה פחות מדי מדויקת. עוד לחובת הוולאר הם המושבים הקדמיים. התחושה היא שהם רחוקים מהרמה של הרכב עצמו, ולא מתקרבים למושבים המופלאים של הריינג' ספורט.

אפילו מעט שטח עשיתי עם הוולאר, ומאוד בזהירות, בעיקר מהצמיגים. שביל כבוש וטוב שלא מהווה שום אתגר לרכב כלשהו, ולראיה אותו בדואי ברנו פולאנס שעקף אותי בשטח. כאשר מעלים את הוולאר לגובה המקסימלי, המתלים הופכים להיות קשיחים מאוד, והרכב 'בועט'. הוא יכול לנסוע בשטח, זה פחות נוח ממה שאתה מצפה.   

צריכת דלק ובטיחות

צריכת הדלק הרשמית של הוולאר היא 10.4 ק"מ לליטר. נהיגה רגועה מאוד וחסכונית הצליחה לסחוט 16.7 ק"מ מכל ליטר בנזין יקר מאוד היום. הסיבוב הרגיל של כ 400 ק"מ הביא את הוולאר לצריכה של 8.5 ק"מ לליטר. אני משער שבנהיגה יומיומית צריכת הדלק תתייצב על כ 9.0 – 9.5 ק"מ לליטר, תלוי באופי וסגנון הנהיגה.

הוולאר מצויד בסט מערכות בטיחות מלאות הכוללות בלימה אוטומטית, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור רכב בשטח מת, תיקון אקטיבי למניעת סטייה מנתיב ועוד. ציון אבזור הבטיחות עומד על 7. כאשר הוולאר יצא לשוק ב 2017 הוא נבחן על ידי ה EuroNcap  וקיבל ציון מקסימלי של חמישה כוכבי בטיחות. לא ניתן לייחס ציון זה למבחן שיבוצע היום מאחר והמבחנים מתעדכנים ורמת הקושי שלהם עולה. על אף האחור, אין לי ספק שהוולאר מספק סביבה בטוחה מאוד לנהג ולנוסעים.

מחיר ותחרות

הריינג'רובר וולאר משווק כיום ברמת אבזור יחידה SE-R Dynamic במחיר של 545,300 ₪.

סביבת התחרות של הוולאר מעניינת מאוד, כשהיא פוגשת את הקרוסאוברים של מותגי הפרימיום הגרמניים, הב.מ.וו X3 הקרובה מאוד במימדים לוולאר, עם גירסת כניסה הזולה ב 120.0 אש"ח אך גם חלשה משמעותית, וגרסת M50 הקרובה גם בהספק ובמומנט, ועדיין משאירה עודף של עשרות אלפי שקלים. מהצד השוודי של אירופה יש את הוולוו XC60 המצליחה מאוד גם היא עם מימדים דומים אך עם מערכת הנעה חלשה מזו של הוולאר ( 250 כ"ס או 310 כ"ס ), אולם הוולוו החזקה יותר מזנקת מהר יותר ל- 100 קמ"ש. לזכות הווולוו מחיר זול משמעותית שמתחיל ב 300.0 אש"ח ועד 475.0 אש"ח לדגם היקר ביותר. מרצדס מביאה לתחרות את ה GLC המצוינת שמציעה מערכת הנעה חלשה מזו של הוולאר לצד מספר רמות גימור ואבזור, ואיכות ייצור ברמות הגבוהות ביותר. סביבת המחיר של ה GLC דומה כשהיא מתחילה מ 490.0 אש"ח ועד 600.0 אש"ח.

את עיקר התחרות לוולאר אני מוצא דווקא בפורשה מקאן. הקרוסאובר החשמלי של פורשה מביא מימדים דומים, הנדסה עילית לצד מחיר מעט גבוה מזה של האנגליה שמתחיל ב 587.0 אש"ח, אבל נושא עימו מטען שלם של ערכי מותג. במחירים האלה ערכי המותג חשובים אולי יותר מהנתונים הטכניים הרשמיים.

ציון מסכם: