מתקן שננדואה נאוויטס; קרדיט: נאוויטס
מתקן שננדואה נאוויטס; קרדיט: נאוויטס

נאוויטס בדרך למימוש ענק? שברון במגעים לרכישת השותפה בשננדואה בכ-5 מיליארד דולר

ענקית הנפט האמריקאית נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת השליטה בביקון, המפעילה של פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו, לפי שווי של כ-5 מיליארד דולר; נאוויטס מחזיקה ב-49% מהפרויקט וכבר הודיעה שהיא בוחנת למכור כ-40% מהחזקותיה - האם שברון תרכוש גם את חלקה, ובאיזה מחיר?
מנדי הניג |

התפתחות משמעותית עבור נאוויטס נאוויטס פטר יהש 2.38%  , של גדעון תדמור. ענקית האנרגיה האמריקאית שברון (Chevron Corp. -1.25%  ) נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת השליטה בביקון (Beacon Offshore Energy), המפעילה של מאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו, בעסקה המשקפת שווי של כ-5 מיליארד דולר. כך מדווח הפייננשל טיימס, שמציין כי שברון התקדמה במגעים ועקפה מתמודדים אחרים על רכישת הפעילות. לפי הדיווח, הסכם עשוי להיחתם כבר בימים הקרובים, אם כי המשא ומתן טרם הסתיים ואין ודאות שהעסקה תושלם.

עבור נאוויטס, שמחזיקה ב-49% מפרויקט שננדואה, מדובר בהתפתחות בעלת משמעות כפולה. מצד אחד, כניסה אפשרית של אחת מחברות הנפט הגדולות בעולם כשותפה בפרויקט עשויה לחזק את יכולות הפיתוח שלו ואת הנגישות למימון. מצד שני, ואולי חשוב מכך מבחינת המשקיעים, נאוויטס עצמה כבר הודיעה שהיא בוחנת למכור עד 20% מהחזקותיה בפרויקט, בכפוף למכירת חלקה של ביקון ולקבלת הצעה אטרקטיבית. כעת, עם התקדמות המגעים מול שברון, התרחיש הזה הופך למוחשי יותר.

חשוב להבין את מבנה הבעלות בשננדואה. נאוויטס מחזיקה ב-49% מהזכויות במאגר, ואילו 51% הנותרים מוחזקים בידי קבוצת השותפים הכוללת את ביקון, שמחזיקה בכ-31%, ואת HEQ Deepwater, שמחזיקה ב-20% נוספים. ביקון, הנתמכת בידי קרן בלקסטון, היא גם המפעילה של הפרויקט. כבר באפריל האחרון דיווחה רויטרס כי ביקון ו-HEQ פתחו בהליך למכירת 51% מהזכויות בשננדואה, וכי בין החברות שגילו עניין היו ענקיות האנרגיה Shell, BP, TotalEnergies, Repsol וגם שברון.

כעת, לאחר חודשים של מגעים, נראה ששברון היא המתמודדת שהתקדמה יותר מכולן. לפי הדיווח ב-FT, העסקה מתמקדת בפעילות הנפט שבה נמצא שננדואה, בעוד נכסים קטנים יותר של ביקון צפויים להישאר בידי בלקסטון. עדיין לא פורסם מבנה העסקה הסופי או המחיר המדויק שתשלם שברון עבור הזכויות שתרכוש.

נאוויטס כבר הודיעה שהיא מוכנה למכור - ועכשיו מגיעה שברון

הזווית המעניינת מבחינת המשקיעים הישראלים היא האפשרות שנאוויטס תצטרף לעסקה. כפי שחשפנו בביזפורטל באוגוסט האחרון, בשיחת המשקיעים לאחר פרסום דוחות הרבעון השני, מנכ"ל נאוויטס עמית קורנהאוזר אישר כי השותפות מקדמת באמצעות בנק השקעות תהליך לבחינת מכירה של עד 20% מהחזקותיה בשננדואה האב, הכולל את המאגר ואת מתקן ההפקה.

"על אף שפרויקט שננדואה הוא נכס אסטרטגי עבור נאוויטס, השותפות מקדמת באמצעות בנק השקעות תהליך לבחינת אפשרות למכירת עד 20% מאחזקותיה בשננדואה האב, אם וכאשר ביקון תמכור את חלקה ובמידה שתתקבל הצעת רכישה אטרקטיבית", אמר אז קורנהאוזר.

המשמעות היא שנאוויטס אינה בוחנת מכירה של 20% מהפרויקט כולו, אלא של חמישית מהחזקותיה הנוכחיות. מדובר בכ-9.8% מהזכויות בשננדואה, כך שגם במקרה של מימוש מלוא הכמות תישאר השותפות עם החזקה משמעותית של 39.2% בפרויקט.

עד כה האפשרות למכירה הייתה תלויה בראש ובראשונה בכך שביקון תמצא רוכש לזכויותיה. כעת, עם הדיווח על התקדמות המגעים מול שברון, התנאי המרכזי הזה עשוי להתממש. השאלה היא האם שברון תסתפק ברכישת חלקם של המוכרים הנוכחיים, או שתהיה מעוניינת להגדיל את החזקתה באמצעות רכישת זכויות נוספות גם מנאוויטס. בשלב זה אין דיווח על הצעה שהוגשה לנאוויטס או על הסכמה למכירת חלק מהחזקותיה.

האם העסקה קובעת תג מחיר חדש לשננדואה?

השווי המדווח של כ-5 מיליארד דולר הוא נתון משמעותי, משום שהוא עשוי לספק למשקיעים נקודת ייחוס חיצונית לערכם של נכסי הנפט באזור. עם זאת, צריך להבחין בין שווי הפעילות או החברה הנרכשת לבין שווי מאגר שננדואה עצמו. ביקון מחזיקה בנכסים נוספים, ומבנה העסקה, היקף הנכסים שייכללו בה והחוב המיוחס להם עדיין אינם ידועים. לכן אי אפשר לקחת את הסכום המדווח ולגזור ממנו באופן ישיר את שווי החזקתה של נאוויטס.

ובכל זאת, יש כאן נקודה חשובה. אם העסקה תושלם, שננדואה יהיה נכס שבוצעה בו עסקת רכישה משמעותית מול אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם. עבור נאוויטס, שרכשה את הזכויות בפרויקט בשלבים מוקדמים יחסית, מדובר באפשרות לקבל אינדיקציה לשווי הנכס בשוק העסקאות, ולא רק על בסיס הערכות שווי ותזרימי מזומנים עתידיים.

מכירה חלקית יכולה גם לשרת את האסטרטגיה הרחבה יותר של נאוויטס. השותפות נמצאת בתקופה שבה שננדואה כבר מייצר מזומנים משמעותיים, ובמקביל היא מקדמת השקעות בפרויקטים נוספים, ובראשם סי ליון באיי פוקלנד. מימוש של נתח קטן יחסית מהזכויות בשננדואה עשוי להזרים לקופתה הון משמעותי, לצמצם את צורכי המימון של הפיתוחים העתידיים ולאפשר לה לשמור על מרבית החשיפה לתזרים מהמאגר.

מנגד, לכל מימוש כזה יש מחיר. מכירת זכויות בשננדואה פירושה ויתור על חלק מהרווחים והתזרים העתידיים של אחד הנכסים הרווחיים ביותר של השותפות. לכן מבחינת נאוויטס השאלה אינה רק כמה כסף תוכל לקבל כעת, אלא האם התמורה תצדיק את הוויתור על חלק מההפקה בשנים הבאות.

שננדואה הפך למכונת המזומנים של נאוויטס

העניין של שברון בפרויקט מגיע לאחר ששננדואה כבר הוכיח את יכולות ההפקה שלו. המאגר, שהחל בהפקה מסחרית ביולי 2025, הגיע באוקטובר אותה שנה לקצב הפקה של כ-100 אלף חביות נפט ביום. מדובר בפרויקט מים עמוקים בעל מורכבות הנדסית גבוהה, עם בארות הפקה בלחצים גבוהים ומתקן הפקה ימי שמאפשר לנצל גם מאגרים נוספים בסביבה.

התוצאות של נאוויטס ממחישות את המשמעות הכלכלית של תחילת ההפקה. ברבעון השני של 2026 רשמה השותפות הכנסות של 279 מיליון דולר, לעומת 18 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל, ו-EBITDA של 236 מיליון דולר, לעומת 7 מיליון דולר אשתקד. הרווח הנקי המיוחס למחזיקי יחידות ההשתתפות הסתכם ב-77 מיליון דולר, לעומת הפסד של 56 מיליון דולר ברבעון המקביל.

קיראו עוד ב"גלובל"

שננדואה לבדו תרם כ-224 מיליון דולר ל-EBITDA ברבעון השני, וההפקה המיוחסת לנאוויטס עמדה על כ-48 אלף חביות נפט אקוויוולנטיות ביום. עלות ההפקה עמדה אז על כ-9 דולרים לחבית, לעומת מחיר מכירה ממוצע של כ-93 דולר לחבית. בשיחת המשקיעים ציינה ההנהלה כי בתוך שנת ההפקה הראשונה הצליח הפרויקט להחזיר כ-60% מההשקעה שבוצעה בו, נתון שמסביר את העניין שמגלות בו חברות הנפט הגדולות.

גם תוכניות הפיתוח עדיין לא הסתיימו. נאוויטס ושותפותיה מקדמות הרחבה של קיבולת מתקן ההפקה לכ-140 אלף חביות ביום, לצד קידוחי פיתוח נוספים וחיבור מאגרים סמוכים, בהם מוניומנט ושננדואה דרום. מבחינת רוכש פוטנציאלי, מדובר לא רק בנכס שמייצר נפט כבר היום, אלא בפלטפורמת הפקה שיכולה להתרחב בשנים הבאות.

למה דווקא שברון?

שברון פועלת בשנים האחרונות להגדלה משמעותית של פעילותה במפרץ מקסיקו, בין היתר באמצעות פרויקטים כמו Anchor, Whale ו-Ballymore. החברה הציבה יעד להגדלת תפוקתה באזור לכ-300 אלף חביות נפט אקוויוולנטיות ביום עד סוף 2026, והוספת החזקות בשננדואה עשויה להשתלב בתוכנית הזו.

בענף הנפט, לרכישת זכויות במאגר שכבר מפיק יש יתרון ברור לעומת השקעה בפרויקט חיפוש חדש. חלק ניכר מהסיכון הגיאולוגי וההנדסי כבר נמצא מאחור, מתקני ההפקה פועלים והחברה הרוכשת יכולה לבחון את הביצועים בפועל. במקרה של שננדואה, מדובר במאגר שהחל להפיק לפני פחות משנה וחצי, וכבר מייצר תזרים משמעותי לבעליו.

עבור נאוויטס, כניסה של שברון עשויה להיות גם יתרון אסטרטגי. שותפה בסדר הגודל הזה מביאה עמה ניסיון בפיתוח מאגרי מים עמוקים, יכולות טכנולוגיות ומשאבים פיננסיים שיכולים לסייע בהמשך הרחבת הפרויקט. עם זאת, זהות המפעילה לאחר העסקה, חלוקת הסמכויות בין השותפים ומתווה ההשקעות העתידי עדיין לא נקבעו.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה