גלי בהרב-מיארה. מגיעה השבוע לבית המשפט (צילומים: הרשות השופטת ומשרד המשפטים, עיבוד AI)
גלי בהרב-מיארה. מגיעה השבוע לבית המשפט (צילומים: הרשות השופטת ומשרד המשפטים, עיבוד AI)
פרשנות

בהרב-מיארה במשפט נתניהו - רק בדלתיים פתוחות

דיון עם היועצת המשפטית בדלתיים סגורות, אפשרות שהעלו השופטים, יהיה בלתי חוקי, בלתי מוצדק, נוגד ערכי יסוד ומזיק לאינטרס הציבורי

איתמר לוין |

בפגרת הקיץ התארסה אחת מחברותינו, עיתונאית משפטית. הבדיחה בינינו הייתה, שההרכב במשפט נתניהו החליט שהחתונה תתקיים בדלתיים סגורות. כמו הרבה בדיחות, גם לזו יש בסיס במציאות, שכן הדעה הכללית שלנו - עיתונאים עם ניסיון מצטבר של עשרות שנים, כולל בתיקים רגישים ומתוקשרים - היא שבמשפט נתניהו יש מספר יוצא דופן של דיונים חסויים.

ההתעקשות של בהרב-מיארה במשפט נתניהו מזיקה לפרקליטות ולמדינה

חסר תקדים: שופטי נתניהו הורו לבהרב-מיארה להתייצב לדיון

שיהיה ברור: מדובר בסופו של דבר על בודדים יחסית מבין מאות הדיונים שהתקיימו עד כה, ובחלקם הייתה הצדקה מנימוקים בטחוניים. אבל התחושה היא, שידם של השופטים קלה על הדק הדלתיים הסגורות ואיסורי הפרסום. במקרים רבים ההחלטות הללו התקבלו בלא שאפילו ניתן לנו לטעון נגדן, ואני מתקשה להיזכר במקרה אחד בו השופטים דחו בקשה שכזאת.

כך למשל, מותר לנו לדבר רק על "מקורבת לניר חפץ" שהחוקרים השתמשו בה נגדו, למרות ששמה וטיב הקשר ביניהם ידועים היטב. אסור לנו לכתוב על עניינים מסוימים הנוגעים ליאיר נתניהו. היה צורך במאבק כדי לפרסם חלקים מעדותו של בנימין נתניהו על ג'יימי פאקר. מידע שמסרה התביעה להגנה על אישורי היועץ המשפטי עודנו חסוי מעינינו. ואלו רק דוגמאות בודדות.

"בית משפט ידון בפומבי"

כעת הנושא שוב על סדר היום, לקראת התייצבותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ב-18.11.26 באולם 315 בבית המשפט המחוזי בירושלים. השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם זימנו אותה כנראה כדי ללחוץ עליה להוריד את סעיף השוחד בתיק 4000. בסיום ההחלטה ציינו, כי במידת הצורך עשוי הדיון להתקיים בדלתיים סגורות.

במידה מסוימת של ציניות ניתן לומר, שזו התקדמות. ביוני 2023 כינסו השופטים את נציגי הצדדים בלשכתה של פרידמן-פלדמן והציעו לראשונה לתביעה לשקול לוותר על סעיף השוחד. עמיתי אביעד גליקמן וברוך קרא חשפו את שנאמר שם, אבל נדרשה פנייה של כמה עיתונאים לבית המשפט, כדי שהשופטים ישחררו פרפראזה של דבריהם לאחר תשעה ימים. הפעם הם מבטיחים שיהיה זה דיון כהלכתו, עם פרוטוקול מסודר, אלא מה - אולי שוב הרחק מעיני הציבור.

זוהי אפשרות פסולה בתכלית, ובאמצעותו של עו"ד אלעד מן פנינו מראש (15 עיתונאים) לבית המשפט בבקשה להימנע ממנה. קיבלנו תשובה קצרה: "טיעוני המבקשים בכתב מונחים לפנינו. במידת הצורך, הם יובאו בחשבון. מובהר כי בשלב זה אין בכוונתנו לשמוע טיעון בעל-פה נוסף מצד המבקשים".

כדי להבין מדוע מדובר בסוגייה כה חשובה, עלינו לחזור לכללי היסוד. סעיף 3 בחוק יסוד השפיטה אומר: "בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק". העיקרון כה חשוב ומרכזי, עד שהוא בא אחרי רשימת בתי המשפט ועקרון עצמאות השפיטה.

סעיף 68 בחוק בתי המשפט קובע אף הוא: "בית משפט ידון בפומבי". באותו סעיף ישנם 13 סעיפי משנה הקובעים מתי ניתן לדון בדלתיים סגורות. לכך נוספו הנחיות ייחודיות בנוגע למשל לענייני משפחה ולבית המשפט לנוער. אבל כל אלו אינם יכולים להכשיר, ולו בדוחק, את סגירת הדלתיים בדיון עם בהרב-מיארה. זה לא נוגע לבטחון המדינה וליחסי החוץ שלה, לא מדובר ב"הגנה על המוסר", היא איננה עדה העלולה להירתע מלהעיד ולא עסקינן בסוד מסחרי.

בית המשפט אמנם עשוי לראות את השיח עם בהרב-מיארה כסוג של גישור פלילי, המתנהל בדלתיים סגורות. אבל אין הליך משפטי שהוא "כאילו"; אם גישור פלילי - אזי כהלכתו: בפני שופט שאין לו שום נגיעה לתיק, ולא בידי המותב העיקרי. גם שימוש בסמכותו הטבועה של בית המשפט - לעשות את כל הדרוש לניהולו התקין של ההליך - הוא בעייתי; הפסיקה היא שיש להשתמש בו רק במקרים חריגים.

פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיסוק

זאת ועוד: כאשר מדובר בסגירת דלתיים בפני העיתונות ובאיסור פרסום, הללו מהווים גם פגיעה בזכויות יסוד מוגנות - חופש הביטוי וחופש העיסוק. פגיעה כזו חייבת לעמוד בתנאי פסקות ההגבלה שבחוק יסוד כבוד האדם וחרותו וחוק יסוד חופש העיסוק: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".

סעיף 68 לחוק בתי המשפט כולל רשימה סגורה של עילות להימנעות מדיון פומבי. אפשר לומר, שזהו חוק בו יש אי-הסמכה מפורשת לסגור את הדלתות בכל מקרה אחר. ומאחר שהופעתה של בהרב-מיארה איננה עונה ולו בקירוב על אף אחד מן הסעיפים הללו, פשוט אסור לפגוע בזכויות היסוד שלנו כעיתונאים.

כל זה במישור המשפטי-עקרוני, ומובן שהדיון אינו מסתיים כאן בנוגע למשפט נתניהו. באחד מן המשפטים החשובים ביותר בתולדות המדינה, בעל הד תקשורתי עצום ועניין ציבורי עצום עוד יותר, שיש לו השלכות ישירות על המערכת הפוליטית בישראל וגורלה של המדינה - הכל כולל הכל צריך להיות גלוי. אם אין ברירה, אם באמת אין שום ברירה, אפשר לאסור פרסום נקודתי, בעיקר מטעמים של בטחון המדינה. על אחת כמה וכמה, כאשר תיאוריות קונספירציה אופפות את ההליך, בעיקר מכיוון נאמניו של נתניהו.

קיראו עוד ב"משפט"

מגיע לציבור לדעת בזמן אמת ובצורה אמינה מדוע השופטים סבורים שיש למחוק את סעיף השוחד; מה בהרב-מיארה משיבה; מה אומרת ההגנה; וכיצד כל אלו מובילים להחלטתה, תהא אשר תהא. דיון חשאי יהיה בלתי חוקי, בלתי מוצדק, נוגד ערכי יסוד ומזיק לאינטרס הציבורי.

 

 


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה