ענקיות ההשקעות מזהירות ממשבר אקלים שיאיים על השווקים הפיננסיים
משבר האקלים ארבעים מקרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקרנות העושר הגדולות בעולם מזהירות ששינויי האקלים יוצרים סיכון מערכתי לשווקים הפיננסיים. החששות עלו במפגש סגור בוועידת האקלים COP31 באנטליה, שבו דנו בעלי הנכסים הן באיום על השקעותיהם והן בקושי להפנות הון בהיקפים גדולים לפרויקטים שיסייעו בהתמודדות עמו.
בין המשתתפים היו קרן ההשקעות הסינגפורית טמסק, קרן הפנסיה הדנית PFA וקבוצת הביטוח הבריטית ליגל אנד ג'נרל. גם אל גור, סגן נשיא ארה"ב לשעבר וממייסדי ג'נריישן אינווסטמנט מנג'מנט, השתתף בדיונים.
גופים שמנהלים התחייבויות פנסיוניות וביטוחיות נדרשים לבחון כיצד סיכוני אקלים ישפיעו על ערך ההשקעות לאורך שנים. זו הייתה הפעם השנייה בלבד שבה אירוע ייעודי לבעלי נכסים נכלל בתוכנית הרשמית של ועידת האקלים.
הכסף זמין, אבל חוסר הוודאות מעכב את ההשקעות
לפני שנתיים הסכימו המדינות להגדיל את מימון האקלים ל-300 מיליארד דולר בשנה לפחות עד 2035, מתוך שאיפה להגיע ל-1.3 טריליון דולר. כדי לעמוד ביעדים האלה נדרשת השתתפות נרחבת של המגזר הפרטי, והדיון מתמקד יותר ויותר בשאלה כיצד להפוך את צורכי המימון להשקעות שהגופים המוסדיים יוכלו לבצע.
בנקים ומנהלי נכסים הגיעו בהמוניהם לוועידות קודמות, לאחר ההתחייבויות שקיבל על עצמו המגזר הפיננסי בוועידת גלזגו ב-2021. רבים מהם נסוגו מאז בחירתו מחדש של דונלד טראמפ ב-2024 והתגברות ההתנגדות הרפובליקנית להשקעות המבוססות על שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי, ESG. לעומתם, בעלי אופק השקעה ארוך ממשיכים לעסוק בתחום.
דמיאן נאוויזה, האחראי על יוזמות קיימות בשווקים הפיננסיים בקבוצת ההשקעות הציבורית הצרפתית Caisse des Dépôts, אמר שקרנות הפנסיה והמשקיעים לטווח ארוך מעולם לא הפסיקו את עבודתם בנושא האקלים. לדבריו, רבים מהמשתתפים באנטליה סבורים שעדיין אין בידיהם כלים מספקים להעריך ולנהל סיכוני השקעה בשווקים מתעוררים, שבהם נדרש המימון.
ראסמוס בסינג, מנהל השקעות משותף וראש השקעות ESG ב-PFA, המנהלת כ-120 מיליארד דולר, תיאר את הדיונים כמאמץ לבנות עסקאות שניתן להשקיע בהן בפועל. לדבריו, הקרן מבקשת לעבוד עם בעלי נכסים אחרים ועם בנקים לפיתוח כדי להתאים את מסגרות ההשקעה. הוא הדגיש ששינויי האקלים נתפסים בקרן כסיכון לערך הנכסים.
ברזיל מנסה לחבר בין בנקים לפיתוח למשקיעים פרטיים
אחד המהלכים שהוצגו השבוע הגיע מברזיל. הנשיא לואיז אינסיו לולה דה סילבה והבנק הברזילאי לפיתוח BNDES הכריזו על תוכנית לגיוס כספים לפרויקטים הקשורים לאקלים, בשיתוף קרן האקלים הירוקה ומשקיעים פרטיים ובהם ברוקפילד. הבנק עובד גם עם ג'נריישן אינווסטמנט מנג'מנט של גור.
לוסיאנה אפרסידה דה קוסטה, האחראית ב-BNDES על תשתיות, מעבר אנרגטי ושינויי אקלים, אמרה שהמטרה היא לגייס הון פרטי בהיקף גדול. ג'ון קרי, לשעבר מזכיר המדינה האמריקאי וכיום יו"ר משותף במנהלת הנכסים גלוונייז, מעריך שבמקומות רבים בעולם מתרחבת ההכרה באפשרות להרוויח מהמעבר האנרגטי.
לצד הדיונים הרשמיים התקיים גם מפגש של ענף הביטוח, שבו עלו ההשלכות הפיננסיות והתקציביות של סיכוני האקלים. בוץ' בקאני, ראש תחום הביטוח בתוכנית הסביבה של האו"ם, הזהיר שנכסים עלולים להפוך לפחות מתאימים להשקעה או למימון בנקאי. בכך הסיכון חורג מהיקף הנזק הישיר ונוגע גם ליכולת להמשיך לממן פעילות ונכסים.
הבנקאים המרכזיים דורשים מדיניות עקבית
אולף סלייפן, נגיד הבנק המרכזי של הולנד וחבר מועצת הנגידים של הבנק המרכזי האירופי, הצביע על מדיניות ממשלתית כחסם מרכזי. לדבריו, לעיתים קרובות הבעיה אינה מחסור בהון, אלא היעדר מדיניות אקלים אמינה, עקבית וארוכת טווח שתאפשר למשקיעים להתחייב. הוא הזהיר שאין להשאיר את הטיפול בנושא למשקיעים הפרטיים בלבד. סלייפן הגן גם על העיסוק של בנקים מרכזיים ומפקחים פיננסיים בשינויי האקלים. לטענתו, כאשר סיכון משפיע על בנקים, על חברות ביטוח ועל יציבות המערכת הפיננסית, הוא נמצא בתחום אחריותם. זו עמדה שממקמת את האקלים בתוך ניהול הסיכונים הפיננסיים, בתקופה שבה עצם העיסוק של גופי פיננסים בנושא נתון למחלוקת פוליטית.
הוא הוסיף שגיוון מקורות האנרגיה לבדו אינו מספיק, וכי הגעה לאפס פליטות נטו נדרשת כדי להשאיר את שינויי האקלים ברמה שניתן להתמודד עמה. לדבריו, פעולה מוקדמת ומתואמת ברחבי העולם יכולה לצמצם משמעותית את העלות הכלכלית של המעבר.
המספרים שהציג ממחישים את מחיר הדחייה: בתרחיש של פעולה מוקדמת, העלות הכלכלית של המעבר עד 2030 מוערכת בכ-0.5% מהתוצר העולמי, לעומת כ-1.3% בתרחיש של עיכוב בן שלוש שנים. אלה הערכות תרחיש, אך הן מציבות מול מקבלי ההחלטות השוואה בין עלות פעולה מתוכננת לבין התאמה מאוחרת ויקרה יותר.
עבור בעלי הנכסים שהתכנסו באנטליה, הדיון המעשי כעת הוא כיצד לבנות מסגרות שיאפשרו להזרים את הכסף למקומות שבהם הוא נדרש. נאוויזה תיאר את ההתקדמות בשווקים המתעוררים כאיטית וזהירה, והסביר שללא מדיניות ציבורית ברורה קשה למשקיעים להחליט מהי השקעה טובה לטווח ארוך. הפער הזה, בין ההון הזמין לבין היכולת להתחייב, עומד במרכז מאמצי המימון בוועידה.
- הדמוקרטים ניצחו, אבל יצרניות הרכב החשמלי לא בונות על חזרת הסובסידיות
- סמסונג רוצה להשתלט על שרשרת תשתיות ה-AI - אבל יש לה בעיה בדרך
