משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגלובליים המרכזיים של זמננו, ומתייחס להתחממות כדור הארץ ולשינויי מזג האוויר הקיצוניים הנובעים מפליטת גזי חממה. תופעות כמו עליית מפלס הים, בצורות, שיטפונות וגלי חום מיוחסות למגמה זו, והן נושאות השלכות סביבתיות, חברתיות וכלכליות
מרחיקות לכת. המאבק במשבר האקלים הוליד יעדים בינלאומיים לצמצום פליטות, מעבר לאנרגיות מתחדשות והשקעות עתק בטכנולוגיות ירוקות. עולם העסקים וההשקעות מתייחס יותר ויותר לסיכוני אקלים ולהיבטי קיימות בקבלת החלטות. מדינות, תאגידים ומשקיעים נדרשים להיערך הן לשינויי
האקלים עצמם והן לשינויי הרגולציה הנלווים אליהם. סוגיות של צדק אקלימי, מימון ירוק ומעבר אנרגטי עומדות במרכז השיח. המעבר לכלכלה ירוקה נושא עמו הן סיכונים לתעשיות מזהמות והן הזדמנויות חדשות. ועידות אקלים בינלאומיות מרכזות מדינות סביב יעדים משותפים, אך
יישום ההתחייבויות בפועל נותר אתגר מורכב הכרוך באינטרסים כלכליים מנוגדים. עמוד זה מרכז ידיעות ועדכונים העוסקים במשבר האקלים, בהשלכותיו ובמאמצים הגלובליים להתמודד עמו.
ההתמודדות עם המשבר מאיצה השקעות בתחום אנרגיה
מתחדשת ומעודדת מעבר אל רכב חשמלי, שינויים שמעצבים מחדש את מפת ההשקעות העולמית. רגולציית פליטות בעולם מייצרת עלויות חדשות לתעשייה ומאיצה פיתוח טכנולוגיות נקיות.
מחקר שפורסם ב-Nature ומבוסס על כ-18,500 מדידות מ-103 תחנות מצא כי ריכוז האבק המדברי עלה ברוב אירופה בעשור האחרון, וכל אירוע נעשה עוצמתי יותר ומסיע כמות גדולה יותר של חלקיקים צפונה. המגמה מגבירה את הסיכון הבריאותי ומכבידה על מערכות הבריאות, שוק העבודה,
התעופה וייצור החשמל הסולארי
גל החום החריג באירופה שולח משקיעים לחברות מיזוג, קירור ובידוד מבנים. סן גוביין, אריסטון, בייר רף, ניבה ורוקוול בולטות במסחר, על רקע הביקוש הגובר לפתרונות קירור יעילים. לצד הצורך במזגנים, אירופה נדרשת להשקיע בשיפוץ מבנים, חיזוק רשתות החשמל והפחתת צריכת
האנרגיה - בזמן שמרכזי הנתונים של עידן הבינה המלאכותית מוסיפים עוד לחץ על המערכת
הוראת נב"ת 345 של בנק ישראל מכניסה את סיכוני האקלים לליבת ניהול הסיכונים של הבנקים, אך מותירה שאלה פתוחה: מי בדירקטוריון יודע לפקח עליהם באמת. כדי שהמהלך לא יישאר ברמת מדיניות בלבד, נדרשת מומחיות אקלימית שתאפשר לבנקים, ובהמשך גם לחברות במשק, להבין את
הסיכונים, לאתגר את ההנהלות ולקבל החלטות עסקיות אחראיות יותר.
מדענים מזהירים כי מדף הקרח המזרחי של קרחון ת׳ווייטס באנטארקטיקה עלול להתפרק כבר השנה. הקרחון עצמו לא ייעלם ביום אחד, אך אובדן מדף הקרח עלול להאיץ את זרימת הקרח לים, להעלות את מפלס האוקיינוסים לאורך זמן ולייקר משמעותית את ההגנה על ערי חוף, נמלים ותשתיות
ברחבי העולם
מחקר חדש מראה שבינה מלאכותית מסוגלת לחזות שיטפונות בדיוק גבוה - גם באזורים שבהם אין כמעט תחנות מדידה או רישומים היסטוריים. המודל Sundial הגיע לתוצאות כמעט זהות למודלים מסורתיים שדורשים עשרות שנים של נתונים, מה שיכול לשפר משמעותית את האזהרות המוקדמות,
את תכנון הבצורת ואת ניהול משאבי המים בעולם כולו
מחקר חדש מ-2026 חושף: למרות צריכת האנרגיה העצומה של AI, ההשפעה על פליטות הפחמן נמוכה בהרבה ממה שחשבנו - ואף עשויה להיות חיובית. האם בינה מלאכותית היא המזהם הגדול הבא, או דווקא הכלי החזק ביותר במאבק בשינויי האקלים?
ראיון סופ"ש 
אירופה נשרפת מחום - ומניות המזגנים מזנקותגל החום החריג באירופה שולח משקיעים לחברות מיזוג, קירור ובידוד מבנים. סן גוביין, אריסטון, בייר רף, ניבה ורוקוול בולטות במסחר, על רקע הביקוש הגובר לפתרונות קירור יעילים. לצד הצורך במזגנים, אירופה נדרשת להשקיע בשיפוץ מבנים, חיזוק רשתות החשמל והפחתת צריכת האנרגיה - בזמן שמרכזי הנתונים של עידן הבינה המלאכותית מוסיפים עוד לחץ על המערכת
בנק ישראל הכניס את האקלים לחדר הישיבות. עכשיו צריך להשלים את המהלך
ישראל בסכנה אקלימית ממשית - והרשויות המקומיות אינן מתכוננות
שש שנים אחרי שטפונות קטלניים – רוב הליקויים הממלכתיים והמקומיים לא תוקנו
קרחון “יום הדין” מתקרב לנקודת מבחן: מה יקרה אם מדף הקרח יתפרק?
מהאקלים לנפש: הקשר המפתיע בין מזג האוויר לאיכות החיים
הסערה הבאה שבפתח: סופר אל-ניניו מאיים להצית זינוק במחירי המזון
AI עשויה להציל מיליונים משיטפונות: איך בינה מלאכותית חוזה זרימת נהרות
AI – אויב האקלים או דווקא ההצלה שלו?