אירופה מנקה את האוויר, אבל האבק מהסהרה מחזיר את הזיהום ואת העלויות

מדינות אירופה השקיעו בשנים האחרונות סכומים גדולים בהפחתת זיהום האוויר שמקורו בכלי רכב, מפעלים, תחנות כוח וחימום ביתי. אלא שמחקר חדש מצביע על מקור זיהום שהולך ומתחזק, ושקשה הרבה יותר לשלוט בו: אבק מדברי המגיע מצפון אפריקה.

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Nature, מצא כי ריכוז האבק המדברי עלה ברוב חלקי אירופה בין 2012 ל-2021. דרום היבשת נותר האזור החשוף ביותר, בעיקר איטליה, ספרד, פורטוגל, יוון ומדינות הבלקן, אך אבק מהסהרה מגיע כיום גם לבריטניה, לסקנדינביה ולאזורים נוספים בצפון אירופה.

הממצא המרכזי אינו בהכרח עלייה במספר סופות האבק. לפי החוקרים, בחלק מהאזורים מספר האירועים נותר יציב ואף ירד, אך כל אירוע נעשה עוצמתי יותר ונושא צפונה כמות גדולה יותר של אבק וחלקיקים. המשמעות היא שגם מדינות שמצליחות להפחית את הזיהום המקומי ממשיכות להתמודד עם חלקיקים המגיעים ממרחק של אלפי קילומטרים, ושאין להן כמעט יכולת למנוע את היווצרותם.

כ-18,500 מדידות ביותר ממאה תחנות

את המחקר הובילו חוקרים ממכון פול שרר בשווייץ, בשיתוף חוקרים ומוסדות ממדינות שונות באירופה. החוקרים ניתחו כ-18,500 מדידות יומיות שנאספו ב-103 תחנות ניטור עירוניות וכפריות ברחבי היבשת.

המדידות שולבו עם נתוני לוויין, טמפרטורות, משקעים, מהירות וכיוון הרוח, שימושי קרקע ומודלים ממוחשבים של תנועת אבק באטמוספרה. באמצעות הנתונים בנו החוקרים מודל שאפשר להם למפות את ריכוזי האבק ברחבי אירופה ברזולוציה של כעשרה קילומטרים.

אחד האתגרים המרכזיים היה להבחין בין אבק מדברי שמגיע מצפון אפריקה לבין זיהום מקומי שמקורו בתחבורה, בתעשייה, באתרי בנייה ובשחיקת כבישים. לשם כך ניתחו החוקרים את ההרכב הכימי של החלקיקים.

אלומיניום שימש כסמן מרכזי לאבק מינרלי שמגיע ממרחקים, בעוד שריכוזים של חומרים אחרים, כמו סידן וברזל, עלולים לנבוע גם מפעילות אנושית מקומית.

לפי המחקר, ריכוז האבק המדברי הממוצע בדרום אירופה עמד על כ-5.3 מיקרוגרם למטר מעוקב של אוויר, לעומת כ-2.1 מיקרוגרם במרכז היבשת ובצפונה. במהלך העשור שנבדק עלו הריכוזים ברוב אירופה בשיעור מצטבר המוערך בכ-10% עד 25%, בהתאם לאזור.

העליות הבולטות ביותר נרשמו באיטליה, באזור הים האדריאטי, בים האגאי ובחלקים מהבלקן. בדרום איטליה, לדוגמה, עלתה התרומה השנתית של האבק בכ-2.2 מיקרוגרם למטר מעוקב במהלך תקופת המחקר.

• הדנובה בשפל של 30 שנה: הדגן תקוע, ההשקיה מוגבלת ועלויות ההובלה מטפסות
• אל ניניו מאיים על יבול הקפה בברזיל

פחות אירועים בחלק מהאזורים, אבל יותר אבק בכל פעם

בדרום אירופה נרשמים בממוצע כ-46 ימים בשנה שבהם מגיע אבק מדברי בכמויות משמעותיות. במהלך הימים האלה עולה ריכוז האבק הממוצע לכ-9.7 מיקרוגרם למטר מעוקב, ובחלק מהמקרים אף לרמות גבוהות יותר.

החוקרים מצאו כי מספר האירועים החריגים לא בהכרח גדל. בחלקים מאירופה הוא אפילו ירד. עם זאת, אירועי האבק שהתרחשו נעשו חזקים יותר, כך שכל סופה או מערכת מזג אוויר מביאה איתה כמות גדולה יותר של חלקיקים.

אבק מהסהרה מגיע כיום גם לצרפת, לבריטניה ולמדינות סקנדינביה. באזורים הצפוניים ביותר עשוי חלק מהאבק להגיע גם ממקורות אחרים, ובהם אזורים געשיים וחשופים באיסלנד.

החוקרים מסייגים כי במזרח אירופה, בבלקן ובחלק מסקנדינביה קיימות פחות תחנות מדידה, ולכן רמת הוודאות באזורים האלה נמוכה יותר מאשר בספרד, באיטליה ובמדינות אחרות בדרום אירופה.

העלות מתחילה בבתי החולים ומגיעה למקומות העבודה

המחקר לא חישב את העלות הכלכלית הכוללת של העלייה בריכוזי האבק, אך הממצאים מצביעים על שורה של נזקים אפשריים למערכות הבריאות, לשוק העבודה, למשק האנרגיה ולתעופה.

• ערבות של 250 מיליארד דולר: אנבידיה נכנסת לעומק המימון של OpenAI
• משפט אחד מטהרן הפיל את הנפט ב-5%: ברנט חזר ל-92 דולר לחבית

הפגיעה הראשונה היא בריאותית. חלקיקי האבק חודרים למערכת הנשימה, וחלק מהחלקיקים הקטנים יותר עלולים להגיע גם לעומק הריאות ולמחזור הדם.

החוקרים שילבו את נתוני החשיפה עם ממצאים ממחקרים אפידמיולוגיים קודמים, והעריכו כי בימי אבק בדרום אירופה נרשמת עלייה של כ-0.67% בתמותה היומית ושל כ-0.73% באשפוזים בשל מחלות נשימה בקרב בני יותר מ-15.

בקרב ילדים עד גיל 14, העלייה המשוערת באשפוזים הקשורים למערכת הנשימה מתקרבת לכ-2.5%. מדובר באומדנים סטטיסטיים המבוססים על הקשר בין החשיפה לאבק לבין תחלואה, ולא בספירה ישירה של מקרים שנגרמו מסופה מסוימת.

העלות אינה מסתכמת בטיפול הרפואי. זיהום אוויר גורר גם ימי מחלה, היעדרויות ממקומות עבודה, ירידה בתפוקה ופגיעה בפעילותם של עובדים הנמצאים שעות רבות בחוץ, ובהם עובדי בניין, חקלאות, תשתיות ותיירות.

לפי הערכות הסוכנות האירופית לאיכות הסביבה, כלל זיהום האוויר - ולא האבק המדברי בלבד - גורם באירופה לנזק כלכלי של מאות מיליארדי אירו בשנה. העלות כוללת תמותה מוקדמת, טיפולים רפואיים, אובדן ימי עבודה ופגיעה בפריון.

מחקר נפרד של ה-OECD מצא כי שיפור באיכות האוויר קשור גם לעלייה בפריון העבודה. לפי הארגון, ירידה של מיקרוגרם אחד למטר מעוקב בריכוז חלקיקי PM2.5 נקשרה לעלייה של כ-0.55% בפריון.

הממצאים של המחקר מעידים על הבעיה הקיימת האירופה -  חלק מהתועלת הכלכלית שהיבשת משיגה באמצעות הפחתת פליטות מכלי רכב וממפעלים עלול להישחק בשל זיהום שמגיע מחוץ לגבולותיה. המחקר ממחיש את אחת הבעיות הכלכליות המורכבות של זיהום אוויר חוצה גבולות. מדינה יכולה להשקיע בתחבורה חשמלית, לסגור מפעלים מזהמים ולהחמיר את תקני הפליטה, אך עדיין לסבול מירידה באיכות האוויר בשל תהליכים שמתרחשים במרחק של אלפי קילומטרים.