אגרת הרישוי נגזרת ממחיר הרכב כשהיה חדש: כך נוצר פער של אלף שקל בשנה

שני רכבים פרטיים משנת דגם 2016, ששווים היום סכומים דומים למדי, יכולים לשלם אגרת רישוי שנתית רחוקה זו מזו: 849 שקל האחד, 1,840 שקל השני. ההפרש, קרוב לאלף שקל בשנה, נקבע לפי המחיר שבו כל אחד מהם נמכר ביום שיצא מהסוכנות.

שבע קבוצות רישוי מחלקות את הרכבים הפרטיים בישראל, והשיוך לקבוצה נעשה לפי מחיר הרכב כשהיה חדש. קבוצה 1 מקיפה רכבים שמחירם המקורי הגיע עד כ-117 אלף שקל, וקבוצה 7 את אלה שמחירם עבר את כ-347 אלף שקל. הפרמטר השני הוא שנת הדגם, והוא זה שמוריד את האגרה ככל שהרכב מתיישן. שני הפרמטרים האלה מותחים את הטווח השנתי לרכב פרטי בין 849 שקל לבין 5,364 שקל.

בתוך כל קבוצה האגרה יורדת בארבע מדרגות של שנת דגם. רכב מקבוצה 7 בשנות דגם 2024 עד 2026 משלם 5,364 שקל בשנה, ורכב מקבוצה 1 מאותן שנים משלם 1,266 שקל, פי 4.2. בשנת דגם 2016 ומטה הפער בין אותן שתי קבוצות מצטמצם לפי 2.2, מפני ששני המדרגים יורדים במקביל. שנת הדגם מתרגמת אפוא את התיישנות הרכב לאגרה נמוכה יותר, והמחיר המקורי ממשיך לקבוע את הרמה שממנה הירידה מתחילה. הקבוצה עצמה נקבעת פעם אחת ונשארת עם הרכב עד לגריטה.

הגבול בין הקבוצות יוצר מדרגה חדה. רכב שמחירו המקורי עבר את רף כ-117 אלף השקלים בכמה אלפי שקלים נכנס לקבוצה גבוהה יותר ומשלם לפיה בכל שנה מחייו, גם אם הוא כמעט זהה לרכב שנשאר מתחת לרף. השיוך נעשה במועד השיווק, והוא אינו נבדק מחדש כשהשווי בשוק יורד. ההפרש חוזר בכל שנה, ולכן הוא מצטבר על פני כל תקופת הבעלות.

עדכון התעריפים שנכנס לתוקף באפריל 2026 הוסיף לאגרה בין 22 ל-132 שקל, לפי הקבוצה ושנת הדגם, והוא בתוקף עד אפריל 2027. התוספת חולקה לפי אותן קבוצות ואותן שנות דגם, כך שהאגרות הגבוהות ספגו את התוספות הגדולות. הטבלה מתעדכנת מדי שנה באותה שיטה, והעלייה חוזרת גם לרכבים שמתיישנים. להרחבה: ההתייקרות באגרות הרכב והעדכון של השנה שעברה.

135 שקל לתאגיד השידור הישראלי נגבים באותו שובר יחד עם האגרה, בלי קשר לקבוצת הרישוי ולשנת הדגם. הסכום אחיד לכל רכב פרטי, והוא כשישית מהאגרה של הרכב הזול ביותר בטבלה וכ-2.5% מהאגרה הגבוהה ביותר. השובר נשלח לבעל הרכב הרשום, והחיוב חל עליו גם אם הרכב עמד בחניה לאורך כל השנה. תשלום שנדחה מעביר את החוב לגבייה במרכז לגביית קנסות, ורישיון הרכב פוקע עד שהחוב מוסדר.

מבחן הרישוי השנתי מוסיף קצת יותר מ-120 שקל, ומבחן חוזר כ-29 שקל. הוא נדרש מדי שנה לרכב פרטי, ומי שנפסל במבחן משלם פעמיים: את התיקון עצמו ואת המבחן החוזר. הצעה להעביר חלק מהרכבים למבחן אחת לשנתיים עלתה בשנים האחרונות במסגרת הדיון על הורדת הבירוקרטיה, והיא טרם יושמה. להרחבה: טסט פעם בשנתיים.

ביטוח חובה, שמכסה נזקי גוף בלבד, הוא התשלום השלישי שבלעדיו הרכב אסור בנסיעה, והוא נע בין 1,120 ל-1,350 שקל בשנה לרכב פרטי עד 1,600 סמ"ק שנוהג בו מי שעבר את גיל 30. שלושת התשלומים האלה, האגרה, מבחן הרישוי וביטוח החובה, נדרשים לפני שהרכב זז קילומטר אחד, והם זהים למי שנוסע 5,000 קילומטר בשנה ולמי שנוסע 30 אלף.

עלות האחזקה הכוללת של רכב בישראל חוצה 3,500 שקל בחודש, כשמצרפים לתשלומים הקבועים את הדלק, את הטיפולים ואת הביטוח המקיף. להרחבה: כמה עולה להחזיק רכב בישראל. החשבון של מי שקונה רכב משומש נפתח עוד קודם, בפרטים שהחוק מחייב את המוכר למסור בכתב , ואילו הדוחות עברו בינתיים למסלול מינהלי נפרד עם מועדים משלו .

• אגרת הטסט עולה ב-1 ביוני - בדיוק כשהכנסת דנה בטסט דו-שנתי
• ביטן דורש לעצור את רפורמת הטסטים, ומציע מודל לפי קילומטראז'

עלות החשמל לקילומטר ברכב חשמלי נמדדת בערוץ אחר לגמרי, לפי לוח התעריפים של רשות החשמל ולא לפי טבלת קבוצות הרישוי . מהצד השני של אותו שובר, גביית המדינה מהרכב ומהדלק מגיעה ל-53 מיליארד שקל בשנה. להרחבה: מה שהנהג מממן.