בנק הדואר יפצה ניצולת שואה שנפלה קורבן ל"עוקץ הרוסי"

בנק הדואר יפצה ב-40,000 שקל את בלהה קרפמן, ניצולת שואה בת 85, אשר נפלה קורבן ל"עוקץ הרוסי" ואיבדה את כספה שהופקד בבנק. כך קובע שופט בית המשפט לתביעות קטנות בנוף הגליל, מרט דורפמן. הנזק שנגרם לקרפמן עמד על 49,000 שקל, אך היא תבעה וקיבלה את הסכום המירבי שבסמכות בית המשפט לתביעות קטנות.

קרפמן טענה, כי נוכלים יצרו איתה קשר טלפוני וסיפרו לה על מחלה מוחית חמורה ממנה סובל בנה, העלולה להוביל למותו בקרוב מאוד. כדי "להציל" את בנה, הם הורו לה להעביר אליהם סכומי כסף גבוהים, לאורך חודש וחצי (בסוף 2024 ובתחילת 2025), כדי שיוכלו כביכול לרפא אותו. הנוכלים יצרו אווירת דחיפות מיוחדת והפעילו על קרפמן מניפולציות רבות ואמצעי מרמה שונים ומגוונים, לאורך שבועות שלמים. הם דרשו מקרפמן לשמור את העניין בסודיות מוחלטת ולא לגלות עליו לאיש, גם לא לקרובי משפחתה ואפילו לבנה, בטענה שהוא עצמו ביקש לשמור על העניין בסודיות.

לטענת קרפמן, המרמה התאפשרה בשל הפרת חובת הזהירות מצד בנק הדואר. הבנק טען, כי פעל כדין ובהתאם לנהלים המחייבים, וכי למרות שהכספים הועברו לגיאורגיה - הסכומים היו קטנים ולא חייבו אותו בזהירות מיוחדת. לדברי הבנק, אנשיו מחויבים לפעול לפי הוראות הלקוח כל עוד מצב החשבון מאפשר זאת, וכי לא היה מחויב ליידע את בתה של קרפמן שהיא מיופת כוח בחשבון.

לא התקשרו לבתה של הלקוחה

דורפמן מזכיר, כי "הפסיקה קבעה ביחס לבנק הדואר שהוא חב בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי לקוחותיו. עוד נקבע כי: 'ההתקשרות החוזית בין בנק הדואר לקהל לקוחותיו טומנת בחובה חובת זהירות כלפי לקוחותיו לנהוג בכספי הלקוחות במיומנות ובזהירות ראויות ולדאוג כי הכסף או הנכסים המופקדים בחשבונם בבנק לא ייפגעו. במסגרת חובה זו על הבנק לנהוג בזהירות כדי למנוע מרמה בחשבון הלקוח אשר בבנק'".

דורפמן קובע, כי בנק הדואר אכן התרשל. " יש לזכור כי כל הפעולות החריגות בחשבונה של התובעת בוצעו בטווח הזמן של של חודש וחצי, לפעמים יום אחרי יום או בהפרש של מספר ימים, ובדרך של פעולות חריגות מאוד בסכום מצטבר של עשרות אלפי שקלים. פעולות בסכומים גבוהים שכאלו עומדות בניגוד מוחלט לדרך התנהלותה של התובעת לאורך שנותיה כלקוחה בבנק הדואר. יודגש שפעולות אלו לא נעשו מרחוק או באמצעים דיגיטליים, אלא כולם נעשו פיזית, בסיוע של פקידי בנק הדואר.

"...חובת הזהירות של הבנק כלפי התובעת בהתחשב בגילה, בקבוצת הסיכון אליה היא משתייכת ליפול קורבן להונאה פיננסית, כאמור, ובשים לב לסוג הפעולות החריגות, היקפן ותדירותן, הייתה אמורה לעורר דגלים אדומים אצל פקידי בנק הדואר כדי לבדוק שייתכן ומדובר בהונאה פיננסית.

  "כיצד לא נשאלה התובעת על הסיבה למשיכות המזומן החריגות שביצעה, שכלל לא אופייניות לה כלקוחה רבת השנים בבנק הדואר? כיצד הבנק לא חשב לעצור את העברת הכספים לחו"ל או את המשיכות עד לבירור העניין? כל זאת כשכל הפעולות של התובעת בוצעו מול פקידי הבנק שיכלו לשאול או לברר על פשר ההעברות והמשיכות החשודות, ובכך היו עשויים למנוע אותן".

זאת ועוד: פקידי בנק הדואר היו צריכים להתקשר לבתה של קרפמן ולא להסתפק בשליחת שלוש הודעות גנריות, וסביר להניח שהיא הייתה מבררת עם אימה במה מדובר. הבנק חויב בתשלום הוצאות בסך 1,000 שקל.