המחוזי: בית המשפט לתביעות קטנות פסק לנוסעות ארקיע פיצוי שלא ביקשו

"אמנם בבית משפט לתביעות קטנות קיימת גמישות בסדרי הדין ודיני הראיות, אך הוא עדיין כבול להוראות הדין. שופט אמור להכריע בתביעה המונחת לפתחו ובעניינה הוגשו כתבי הטענות התוחמים את חזית המחלוקת". כך אומרת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אביגיל כהן, אשר ביטלה פסק דין של הרשמת הבכירה  איריס ענבי-אוזצקיר, משום שהעניקה לתובעים סעד אותו לא ביקשו.

חדווה ואור פרידמנס (אם ובתה) הגישו תביעה קטנה נגד ארקיע בסך 10,000 שקל, לאחר ביטול טיסתן מניו-יורק לתל אביב ב-15.6.26 בשל מלחמת שאגת הארי. לדבריהן, ארקיע הציעה רק החזר של מחיר הכרטיסים המקוריים (650 דולר לאדם), והן נאלצו לרכוש כרטיסים ל-2.7.16 במחיר כפול (1,400 דולר לאדם). הן תבעו פיצוי על ההפרש ועל עוגמת הנפש. ארקיע השיבה, כי השמים נסגרו בידי הממשלה ובנסיבות אלו היא פטורה מהפיצוי הסטטוטורי ומהחובה להציע טיסה חילופית.

ענבי-אוזצקיר קיבלה את עמדתה של ארקיע לגבי הפיצוי הסטטוטורי והטיסה החילופית. היא קבעה, כי כאשר השמים סגורים ולא ידוע מתי יחודשו טיסות, אזי מתן החזר כספי מלא מאפשר לנוסע לחפש פתרונות בחברות אחרות. "משבחרה הנוסעת לקבל את ההחזר הכספי ולא עמדה על זכותה להמתין לטיסה חלופית (שמועדה לא היה ידוע באותה עת), הרי שהתגבש ניתוק חוזי". עם זאת, הוסיפה, היה על ארקיע להעניק לפרידמנס שירותי סיוע, ומאחר שלא עשתה זאת - חויבה בתשלום פיצוי בסך 2,500 שקל והוצאות בסך 500 שקל.

"בפסק הדין קיימת טעות גלויה"

כהן קיבלה, בצעד חריג, את בקשתה של ארקיע לערער וגם קיבלה את הערעור לגופו. "רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות ניתנת רק במקרים חריגים, עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר מתעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר", היא מזכירה. "אני סבורה כי ענייננו מצדיק חריגה מהכלל וכי בפסק הדין קיימת טעות גלויה המצדיקה התערבות חריגה של ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות". זאת, מאחר שכאמור ענבי-אוזצקיר פסקה פיצוי שכלל לא התבקש.

כהן מזכירה את פסיקתו של בית המשפט העליון: "כידוע, תפקידם של כתבי הטענות הוא לשמש מסגרת הגודרת את חזית המחלוקת בין הצדדים, וזאת בין היתר על מנת לקדם עקרונות של יעילות הדיון, ולאפשר לנתבע להתגונן כראוי אל מול טענות יריבו. על הצדדים בהליך האזרחי לבחור טענותיהם בקפידה, ולהציג את הפלוגתאות באופן ברור ומפורש. אי-הקפדה על כתיבה בהירה של כתבי הטענות מקשה על הבנת המחלוקת ומייצרת סרבול וחוסר יעילות של ההליך המשפטי. הדברים נכונים ביתר שאת לגבי התובע, אשר יוזם את ההליך וקובע את בסיס המחלוקת". 

במקרה הנוכחי, מוסיפה כהן, "לא התבקש תשלום בגין שירותי סיוע, וממילא ארקיע לא הייתה צריכה להתגונן בגין עילה שלא קיימת בתביעה. בנסיבות אלה, לא היה מקום לפסוק לחובת ארקיע סעד שכלל לא נדרש בכתב התביעה. בית משפט קמא לא נימק מדוע הוא פוסק פיצוי בגין שירותי סיוע בסך 2,500 שקל ולא בסכום אחר ועל בסיס מה". הפרוטוקול מעלה, כי ענבי-אוזצקיר העלתה את האפשרות של פיצוי על העדר שירותי סיוע, וזאת בניסיון להגיע להסכמה בין הצדדים. כהן דחתה את תביעתן של פרידמנס, שלא השיבו לבקשת רשות הערעור ולא התייצבו לדיון, וביטלה את הפיצוי וההוצאות שנפסקו לטובתן. את ארקיע ייצגה עו"ד סיון רצון.