אגח
צילום: קרדיט: Adobe Stock

האוצר מרחיב את המסחר באג"ח הדולריות והאירו: 4 סדרות חדשות בבורסה בתל אביב

ארבע סדרות של אג"ח ממשלתיות שהונפקו בחו"ל החלו להיסחר גם בישראל, עם תשואות לפדיון של 4.19% עד 5.85% לפי נתוני סוף אוקטובר; המשקיעים יוכלו לרכוש את האיגרות בשקלים, ללא המרת מט"ח, אך יישארו חשופים לשינויים בשערי החליפין; המהלך מגיע לאחר שמחזורי המסחר בסדרות הקיימות הגיעו לכ-360 מיליון שקל בתוך כחמישה חודשים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אגח משרד האוצר

משרד האוצר והבורסה לניירות ערך מרחיבים את המסחר באיגרות החוב הממשלתיות הנקובות במטבע חוץ. אגף החשבת הכללית במשרד האוצר הודיע על רישום כפול של ארבע סדרות אג"ח ממשלתיות נוספות, שתיים בדולר ושתיים באירו, שכבר נסחרות בשווקים הבינלאומיים. הסדרות החלו להיסחר בבורסה בתל אביב ב-28 באוקטובר, ופעילות עשיית השוק בהן תחל מחר, 2 בנובמבר.

המהלך מאפשר למשקיעים ישראלים לרכוש איגרות חוב של ממשלת ישראל הנקובות בדולר ובאירו באמצעות חשבון המסחר המקומי ובשקלים, ללא צורך ברכישת מטבע חוץ לצורך ביצוע העסקה. עם זאת, חשוב להבחין בין מטבע המסחר למטבע שבו נקובה האיגרת: המשקיעים עדיין חשופים לתנודות בשערי החליפין, כך שגם אם מחיר האג"ח במונחי המטבע שבו היא נקובה לא ישתנה, התחזקות השקל עשויה לפגוע בשווי ההשקעה במונחים שקליים, ולהפך.

ארבע הסדרות החדשות כוללות שתי איגרות דולריות: סדרה לפדיון בינואר 2033, בהיקף מונפק של 2 מיליארד דולר ובתשואה לפדיון של 5.73%, וסדרה לפדיון בפברואר 2035, בהיקף של 2.5 מיליארד דולר ובתשואה לפדיון של כ-5.85%. לצד אלה נרשמו שתי סדרות באירו: סדרה לפדיון בינואר 2032, בהיקף של 1.96 מיליארד אירו ובתשואה של 4.19%, וסדרה לפדיון בינואר 2037, בהיקף של 750 מיליון אירו ובתשואה של 4.51%. נתוני התשואות נכונים ל-27 באוקטובר 2026 ועשויים להשתנות בהתאם למחירי האיגרות בשוק.

לא מדובר בהנפקת חוב חדשה של המדינה, אלא בהנגשת איגרות חוב קיימות למסחר בבורסה המקומית. בכך יכולים המשקיעים בישראל לקבל חשיפה לחוב הממשלתי הישראלי במטבע חוץ, לצד איגרות החוב השקליות והצמודות למדד שכבר נסחרות בבורסה.

מחזור מסחר של 360 מיליון שקל בכחמישה חודשים

הרחבת הפעילות מגיעה בעקבות נתוני המסחר בסדרות הדואליות הקיימות, לאחר שמשרד האוצר הפעיל בהן תוכנית עשיית שוק ייעודית ב-1 ביוני 2026. לפי נתוני האוצר, מאז הפעלת התוכנית ועד 23 באוקטובר הסתכמו מחזורי המסחר בכ-360 מיליון שקל, עם מחזור יומי ממוצע של כ-3.6 מיליון שקל ו-4,389 עסקאות.

את עיקר הפעילות הובילו קרנות נאמנות ותאגידים, כאשר 216 עסקאות בלבד בוצעו על ידי משקיעים פרטיים. הנתונים מצביעים על התרחבות המסחר בסדרות הקיימות, אך גם על כך שהשתתפות המשקיעים הפרטיים עדיין מוגבלת יחסית.

כדי לתמוך בנזילות אישר דירקטוריון הבורסה בספטמבר מסגרת תקציבית של עד 2 מיליון שקל בשנה למימון פעילות עשיית השוק באיגרות החוב הגלובליות. עושה השוק שנבחר לצטט מחירי קנייה ומכירה בסדרות החדשות והקיימות הוא עידן מכשירים פיננסיים, מקבוצת ברק קפיטל. פעילותו נועדה לצמצם את מרווחי המסחר ולשפר את האפשרות לבצע עסקאות גם כאשר אין ביקוש והיצע משמעותיים בספר הפקודות.

במשרד האוצר מציינים כי ככל שהסדרות החדשות יעמדו בתנאי הסף, הן יוכלו להשתלב בעתיד גם במדדי האג"ח של הבורסה, ובהם מדדי התל גוב. שילוב כזה עשוי להגדיל את הביקוש מצד קרנות סל ומוצרים עוקבי מדדים. במקביל, הבורסה בוחנת אפשרות להשקת מדדים ייעודיים לאיגרות חוב ממשלתיות הנסחרות ברישום כפול.

גיל כהן, סגן בכיר לחשבת הכללית ומנהל חטיבת המימון במשרד האוצר, מסר: "רישום הסדרות הנוספות מאפשר להרחיב את המסחר בישראל באיגרות החוב שמדינת ישראל מנפיקה בשווקים הבינלאומיים. הגדלת מספר הסדרות הנסחרות בישראל יוצרת חיבור נוסף בין פעילות המדינה בשוקי החוב הבינלאומיים לבין שוק ההון המקומי. נמשיך לעקוב אחר התפתחות המסחר ולבחון בהתאם רישום של סדרות נוספות".

יניב פגוט, סמנכ"ל מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך, התייחס להרחבת הפעילות ואמר כי "הרחבת מספר הסדרות תגדיל את מגוון אפשרויות ההשקעה העומדות בפני הציבור והגופים המוסדיים ותתרום להעמקת שוק החוב המקומי". לדבריו, "מדובר במהלך שיגביר את התחרות ויעניק לציבור המשקיעים הישראלי גישה רחבה יותר לחוב הממשלתי של מדינת ישראל הנקוב במטבע חוץ".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה