המייסדים עוזבים, המשקיעים פודים: הדרך של פאראגון לנאסד"ק מסתבכת
פאראגון הקבוצה שבנתה את פאראגון מתפרקת בדיוק כשהחברה מנסה להגיע לנאסד"ק. אהוד שניאורסון, מפקד 8200 לשעבר ואחד ממייסדי פאראגון, עוזב את תפקיד הניהול, יישאר בחברה כיועץ ויצטרף כיזם לריבון, הסטארט-אפ שהקים עידן נוריק, שותפו בייסוד פאראגון והמנכ"ל שלה. נוריק כבר הודיע קודם על פרישה, והוא אמור להישאר בתפקידו עד סוף 2026. העזיבה מגיעה בזמן שמשקיעי הבורסה האמריקאית נדרשים להחליט אם להשקיע בקבוצה המאוחדת, ומהנתונים האחרונים עולה שרבים מהם בוחרים לצאת.
פאראגון נמכרה בדצמבר 2024 לקרן האמריקאית AE Industrial Partners, בעסקה של עד 900 מיליון דולר, וחוברה ל-REDLattice, שחקנית סייבר אמריקאית שבבעלות הקרן. בסוף ספטמבר חתמה REDLattice על הסכם מיזוג עם Bold Eagle, חברת רכישה ייעודית שנסחרת בנאסד"ק, לפי שווי פעילות של כ-1.25 מיליארד דולר לפני הכסף. אחרי המיזוג אמורה הקבוצה להיסחר תחת הסימול REDL. ההכנסות השנתיות המשותפות של שתי החברות עומדות על כ-267 מיליון דולר.
להרחבה: פחות משנתיים אחרי האקזיט של עד 900 מיליון דולר: פאראגון בדרך לנאסד"ק
הקופה התרוקנה בחלקה
הדיווחים האחרונים של Bold Eagle לרשות ניירות ערך האמריקאית מראים כמה קשה הדרך. באסיפה מיוחדת ב-20 באוקטובר אישרו בעלי המניות להאריך את המועד האחרון להשלמת המיזוג מ-25 באוקטובר 2026 ל-25 ביוני 2027. במקביל, בעלי מניות שהחזיקו כ-15.4 מיליון מניות מימשו את זכותם לפדות אותן תמורת כ-10.73 דולר למניה. אחרי הפדיונות נותרו בקופת הנאמנות כ-111.6 מיליון דולר בלבד. Bold Eagle גייסה בהנפקה שלה 250 מיליון דולר, ולפי הודעת הצדדים, הכסף מהעסקה אמור לשמש למחזור חובות של REDLattice ולתשלום יתרת התמורה המותנית למוכרי פאראגון.
הידעת? משקיעי SPAC יכולים לקבל את כספם בחזרה לפני המיזוג
שיעור פדיון גבוה אינו מבטל את העסקה, אבל הוא מקטין את הכסף שיגיע בפועל לחברה ומחייב לעיתים את הצדדים לגייס מימון משלים. בשוק ה-SPAC זה דפוס מוכר מאז שהגל של 2021 דעך: משקיעים רבים מעדיפים לקחת את הכסף בחזרה ולהחליט אחר כך אם לקנות מניות בשוק. במצב כזה, יציאה של שתי דמויות המפתח שבנו את הפעילות הישראלית עשויה לעורר שאלות אצל המשקיעים שנשארו. בפאראגון מדגישים שמרכז המחקר והפיתוח יישאר בישראל, ושהידע שנצבר בו ימשיך להיות הבסיס לצמיחה.
מה ידוע על ריבון
ריבון פועלת מתחת לרדאר ועדיין לא חשפה מוצר, אבל לפי הערכות בענף כבר גייסה כ-200 מיליון דולר בכמה סבבים, לפי שווי של יותר מ-1.5 מיליארד דולר. כלומר, הסטארט-אפ החדש מוערך יותר מכל הקבוצה שאליה נמכרה פאראגון. בענף מעריכים שהחברה תתמקד בריבוניות דיגיטלית, מערכות שמאפשרות למדינות ולתאגידים לשלוט בשרשרת הערך של כלי הסייבר והבינה המלאכותית שלהם, ולפי הערכות אחרות תבנה תשתית AI עבור גופים ממשלתיים.
הידעת? אירופה משקיעה מיליארדים בריבוניות דיגיטלית
שווי כזה לפני מוצר משקף דפוס מוכר בהייטק הישראלי: צוות מייסדים עם רקורד של אקזיט מגייס סכומים גדולים כבר בשלב הראשון, על בסיס האנשים ופחות על בסיס הכנסות. בסייבר ממשלתי, שבו הלקוחות הם מדינות והאמון הוא נכס מרכזי, הרקע של היזמים שוקל במיוחד. שניאורסון ונוריק הקימו את פאראגון ב-2019 עם קבוצת יוצאי קהילת המודיעין ובהשתתפות ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שקיבל מהאקזיט כ-15 מיליון דולר.
להרחבה: אהוד ברק מקבל 15 מיליון דולר מהאקזיט של פאראגון
התחום כרוך גם בסיכון תדמיתי. המוצר המוכר של פאראגון, Graphite, נחשב מתחרה של פגסוס של NSO, והחברה הצהירה שהיא מוכרת ללקוחות במדינות דמוקרטיות בלבד. אבל בתחילת 2025 הודיעה ווטסאפ לכ-90 משתמשים, בהם עיתונאים ופעילים באיטליה, שייתכן שהמכשירים שלהם נפרצו באמצעות התוכנה. ריבון, שמכוונת ללקוחות ממשלתיים, תצטרך כנראה להתמודד עם שאלות דומות על זהות הלקוחות ועל הפיקוח עליהם.
