חנה בניצב על המדרכה עם תג נכה - והורשע בשלושה דוחות

נהג שרכבו נושא תג נכה, וקיבל שלושה דוחות חניה בתל אביב, ביקש להישפט וטען שבכל המקרים עמד בתנאים של חוק חניה לנכים. השופט משה סרוגוביץ מבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב הרשיע אותו בכל שלוש העבירות, ובדרך הבהיר שתג נכה אינו היתר לחנות בכל מקום: "המדרכה שייכת להולכי הרגל ואינה שייכת לרכבים החונים בה, גם אם יש להם תג חניה לנכה".

שני דוחות ניתנו לאלכסיי וסילייב ברחוב ויצמן, בספטמבר ובנובמבר 2024, על חניה במקום שבו אבני השפה צבועות אדום ולבן, ליד הכניסה לבית חולים. הדוח השלישי ניתן בינואר 2025 על חניה על המדרכה ברחוב יפת ביפו. לטענתו, בוויצמן הרכב לא הפריע לתנועה הפרעה של ממש, וביפת השאיר מעבר מספיק להולכי רגל, לעגלות נכים ולעגלות ילדים.

בדיון העידו שלושת הפקחים שרשמו את הדוחות, והוצגו שלושה סרטונים שצילמה ניידת הצילום העירונית. הנאשם העיד להגנתו והגיש לוחות צילומים משלו.

נהגים נאלצו לעקוף

השופט הזכיר שהנטל מוטל על מי שטוען להגנת חוק חניה לנכים: עליו להוכיח במאזן הסתברויות שעמד בתנאי החוק. לגבי ויצמן, תמונה שהגיש הנאשם עצמו הראתה שהרחוב מתרחב שם לנתיב שלישי שמוביל לתחנת אוטובוס. רכבו, יחד עם רכבים אחרים, חסם לפחות חלקית את הנתיב הזה. בסרטון נראו שתי מכוניות שנאלצו לסטות שמאלה בגלל החסימה, וזו, לפי פסק הדין, הפרעה ממשית לתנועה.

הנאשם טען שבסוף הנתיב יש מחסום מתכת וקונוסים, ולכן הנתיב אינו פעיל. השופט דחה זאת. לדבריו, ההפך נכון: העבירות במקום כה בוטות שבית החולים נאלץ להציב מחסום פיזי, וזה אינו אישור לחנות בנתיב. הוא דחה גם את הטענה שאחת המכוניות עצרה רק כדי לפנות דרך לאמבולנס.

1.30 מטר שלא הספיקו

ברחוב יפת חנה הרכב בניצב למדרכה וחסם אותה כמעט כולה. הנאשם הציג מדידות שלפיהן השאיר מרווח של 1.30 מטר בין קצה הרכב לקיר. השופט קיבל את עדות הפקח שבמקום יש עמודונים, ושהמרחק ביניהם הוא כמטר, ולכן המדידה אינה משקפת את המעבר בפועל. הוא הוסיף שהמרווח שנקבע בפסיקה אינו "חזות הכל", ושלא קיבל הסבר מדוע הרכב לא חנה במקביל לכביש.

לפי פסק הדין, מי שמנצל את ההגנה של חוק חניה לנכים צריך לעשות את המקסימום כדי לצמצם את הפגיעה בהולכי הרגל ולזכור שהוא חונה בעבירה. השופט ציין עוד שהנאשם עצמו העיד כי התריס שלפניו חנה הוא כניסה לחניה, וחסימת כניסה כזו אסורה קטגורית גם לרכב עם תג נכה, בלי קשר לשאלת המדרכה.

טענה אחרונה נגעה לחובה לתעד רכב עם תג נכה לפני מתן דוח. השופט קבע שכל הדוחות מלווים בתיעוד וידאו ברור מכמה זוויות, ולכן לא הייתה הפרה. התוצאה: הרשעה בכל העבירות שבשלושת כתבי האישום.

(ח"נ 50397-07-25)

להרחבה: מאות דו"חות וקנסות חניה לרכב נכה עלו לעיריית ת"א בפיצוי של 25 אלף שקל

להרחבה: אחד מכל שישה רכבים עם תג נכה: חלק גדול מהם מזויפים או בשימוש כפול