הייצוגית נגד גבינות יעקבס מלמדת מדוע התיקון לחוק נחוץ

שלושה מספרים. בקשה לתביעה ייצוגית שהוערכה ב-2.5 מיליון שקל; הסדר ולפיו הנתבעת תתרום מוצרים ב-50,000 שקל; הגמול ושכר הטרחה לתובעת ובאי כוחה: 33,000 שקל. ההסדר שאישר בית משפט השלום בתל אביב בבקשה לתביעה נגד גבינות משק יעקבס, מדגים היטב את הכשלים בתחום התביעות הייצוגיות - שאת חלקם בא לפתור התיקון בחוק הממתין לאישור סופי של הכנסת.

מניעת תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים אושרה לקריאה שנייה ושלישית

תיקון חשוב של עיוותים בחוק תובענות ייצוגיות

זוהר יעקובסון טענה, כי יעקבס אינה מציגה את המחירים על חלק ממוצריה, הן במרכול בו רכשה אותם והן באתר שלה. יעקבס השיבה, כי היא מוכרת גבינות בשתי צורות: באריזות לצרכן, עליהן מוטבע המחיר; ובגושים המיועדים למכירה בפרוסות במעדניות, שמשקלם אינו אחיד ולכן אין עליהם מחיר. יעקבס אמרה, כי הגבינות בהן עוסקת הבקשה הן מהסוג השני ולכן אין היא חייבת לציין עליהן את מחיריהן.

הרגולטור תמך בעמדתה של יעקבס. הוא הסביר, כי הצו לסימון טובין אינו חל על גבינות, וכי התקן לסימון מזון אכן מבחין בין אריזות מזון ארוז מראש (החייב בסימון) לבין זה שאינו מיועד למכירה קמעונאית (שאינו חייב בסימון). בהמשך הבהיר הרגולטור: "אם פיסות הגבינה שנחתכות ונארזות על ידי היצרן מיועדות להימכר על ידי המשווק באריזות אלו כפי שהן, מדובר באריזות מזון שנארזות מראש ומיועדות למכירה קמעונית ויש לסמן על גביהן, בין היתר, את התכולה והמשקל. 

"לעומת זאת, אם פיסות הגבינה אינן מיועדות להימכר על ידי המשווק כפי שנארזו על ידי היצרן, אלא רק לאחר פתיחה, שקילה ואריזה מחדש באופן שהן אינן נמכרות בשלמותן לצרכן יחיד, מדובר באריזות מזון שנארזות מראש שאינן מיועדות למכירה קמעונית אלא סיטונאית". במקרה כזה, יש לסמן את  שם המזון, שם היצרן וכתובתו, רכיבים ותאריך - אבל לא את המחיר.

בהמלצת השופט ליאור גלברד, הגיעו הצדדים להסדר להסתלקות מתוגמלת. יעקבס התחייבה לסמן משקל על גבינות שנארזות מראש במפעליה (ללא משקל האריזה), לצורך מכירה כמו שהן לצרכן ללא חיתוך נוסף. הסימון יהיה גם מדובר בפיסות גבינה שאינן במשקל אחיד . עוד הוסכם על תרומת מצרכים לעמותה ב-50,000 שקל, גמול של 3,000 שקל ליעקובסון ושכר טרחה של 30,000 שקל לעוה"ד משה בן-דרור וינון חימי המייצגים אותה.

"המלצת הצדדים נראית לי סבירה"

"על פני הדברים לכאורה נראה כי עמדה למבקשת עילת תביעה של הפרת ההוראות לעניין סימון מזון", הסביר גלברד. ההסדר ראוי בהתחשב בעוצמתה של ההפרה הנטענת, תיקון הפגם בידי יעקבס והתרומה לעמותה. ומה לגבי הגמול ושכר הטרחה, המגיעים לכמעט 70% מסכום התרומה? "בהתחשב בתועלת הגלומה בהסדר, כמו גם משך התקופה בה נוהל ההליך, והשקעת המשאבים המשוערת של המבקשת ובאי כוחה בהליך, ובהינתן שהמלצת הצדדים לעניין הסכומים נראית לי סבירה אני מאשר אותה", משיב גלברד. את יעקבס ייצגו עוה"ד ירון גרשון ויניב מטלס.

וכעת לשאלה המרכזית העולה מן המקרה: מדוע התשלומים לתובעת ובאי כוחה הם כה גבוהים, בהתחשב בתוצאת ההליך? נכון, יעקבס התחייבה לסמן את המחירים כנדרש, אך לא ניתן לכמת את התועלת הכספית הנובעת מכך ולכן צעד זה אינו אמור להוות חלק מחישוב הגמול והשכר. הרכיב הכספי היחיד בהסדר הוא התרומה במוצרים, וכאמור - השכר והגמול הם כמעט 70% ממנו, הרבה-הרבה מעל המדרגות שקבע בית המשפט העליון. 

• פשרה בייצוגית: כלל ביטוח תעניק הנחות של 83 מיליון שקל בביטוח סיעודי
• משקל הקופסה בחשבון: ייצוגית ב-2.5 מיליון נגד בית הגבינות אושרה

האם סכומים כאלה אינם מהווים עידוד להגשת תביעות שהתועלת מהן היא מועטה? וזאת במיוחד כאשר גלברד מציין, כי הוגשו מלוא כתבי הטענות והתקיימו ארבעה דיונים - כלומר, הן הצדדים והן בית המשפט הקדישו זמן ניכר, ביחס לתועלת הנראית מועטה. התיקון המתוכנן לחוק תביעות ייצוגיות אמור לטפל בבעיות אלה, הן בכך שהוא מונע הגשת בקשות לייצוגיות נגד עסקים בעלי מחזור של עד 9 מיליון שקל בשנה, והן משום שהוא מחייב לפנות מראש לנתבעים-בכוח ולאפשר להם לתקן את הליקויים הנטענים.