קלאסיק
צילום: אייל טואג

אינטל קונה את קלאסיק הישראלית בכ-2.2 מיליארד דולר: מי מרוויח מהעסקה הקוונטית הגדולה בהיסטוריה

ענקית השבבים תרכוש את מפתחת מערכת ההפעלה למחשבים קוונטיים, שהוקמה ב-2020 וגייסה כ-200 מיליון דולר. המחיר עומד על כ-2.2 עד 2.3 מיליארד דולר במזומן ובמניות, קרן אנטרה, Team8 והפניקס בראש רשימת המרוויחים, והעובדים מחזיקים בנתח של מאות מיליוני דולרים
גיא טל |

אינטל חתמה על הסכם מחייב לרכישת קלאסיק (Classiq), חברת תוכנה ישראלית שמפתחת מעין מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים. התמורה, שתשולם בשילוב של מזומן ומניות אינטל, מוערכת בכ-2.2 עד 2.3 מיליארד דולר. הפער בין שני המספרים נובע מהקופה של קלאסיק עצמה: בחברה נותרו כ-100 מיליון דולר מסבב הגיוס האחרון, ולכן המחיר האפקטיבי שאינטל משלמת קרוב יותר ל-2.2 מיליארד. זו רכישת חברת קוונטים הגדולה ביותר שנרשמה עד היום בעולם, והפעם הראשונה שענקית טכנולוגיה אמריקאית קונה חברה מהתחום.

השלמת העסקה צפויה במחצית הראשונה של 2027, בכפוף לאישורי רגולציה. עד אז שתי החברות ימשיכו לפעול בנפרד. אחרי ההשלמה קלאסיק תהפוך למרכז הפיתוח העולמי של אינטל בתחום המחשוב הקוונטי.

מה בעצם אינטל קונה

המחשבים הקוונטיים של היום נבנים בכמה שיטות מתחרות: יונים כלואים, אטומים ניטרליים, מעגלי מוליכי-על, פוטונים וקיוביטים מסיליקון. כל יצרנית בונה מכונה אחרת, וכתיבת תוכנה עבור כל אחת מהן דורשת היכרות עמוקה עם הפיזיקה של המכונה הספציפית. קלאסיק בנתה שכבת תוכנה שמעליהן: מפתח מגדיר מה הוא רוצה לחשב, והפלטפורמה מתרגמת זאת אוטומטית למעגל קוונטי מותאם למחשב שעליו הקוד ירוץ. כלומר, אותה תוכנה יכולה לעבור ממכונה של יצרנית אחת לאחרת, בלי לכתוב אותה מחדש. בחברה נוהגים להשוות את עצמם למיקרוסופט של שנות ה-80, ומנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, תיאר אותה בעבר כמי שיכולה להפוך לקיידנס של עולם הקוונטים, בהשוואה לחברת תוכנות תכנון השבבים שהוא עצמו עמד בראשה.

לאינטל זה משלים חלק חסר. החברה משקיעה במחשוב קוונטי מאז 2015, מפתחת קיוביטים מסיליקון שמיוצרים בתהליכי ייצור דומים לאלה של שבבים רגילים, ולפי טאן מעסיקה בתחום כ-70 איש. עם קלאסיק, אינטל מתכננת להציע פלטפורמה מלאה, מהשבב ועד התוכנה, ולהוסיף מעבדים קוונטיים לצד המעבדים, המאיצים הגרפיים והשבבים הייעודיים שהיא מוכרת כבר היום. אינטל גם הודיעה שתמשיך לתמוך בחיבור של הפלטפורמה למחשבים של יצרניות אחרות, נקודה רגישה ללקוחות שעובדים היום עם מכונות של המתחרות שלה.

בין לקוחות קלאסיק נמנים BMW, רולס-רויס, הבנקים HSBC, סיטי ואינטזה סנפאולו, דלויט, טושיבה ומיזוהו, לצד יותר מ-600 מוסדות אקדמיים. BMW, לדוגמה, פיתחה על הפלטפורמה סימולציה של התנהגות רכב עם רכיבים מחומרים שונים, ו-HSBC בנה עליה יישום לזיהוי הונאות. המתחרה העיקרית היא IBM עם הכלי Qiskit, ולפי הערכות בענף קלאסיק כבר עקפה אותה בנתח השוק, תלוי איך מודדים.

הידעת?שניים ממייסדי קלאסיק הם אב ובנו
פרופ' יהודה נוה, סמנכ"ל הטכנולוגיות, הגיע ממרכז המחקר של IBM בחיפה, החברה שהיום מתחרה בקלאסיק. בנו, אמיר נוה, הוא סמנכ"ל המוצר, ויחד עם המנכ"ל ניר מינרבי הוא בוגר תוכנית תלפיות. המייסדים הצעירים נבחרו ב-2022 לרשימת 30 מתחת ל-30 של פורבס.

מי מרוויח ממה

קלאסיק הוקמה ב-2020 וגייסה עד היום כ-200 מיליון דולר. ב-2022 היא השלימה סבב B שהורחב ל-36 מיליון דולר, עם כניסת HSBC, NTT Finance ו-Neva SGR מקבוצת אינטזה סנפאולו. במאי 2025 גייסה 110 מיליון דולר בסבב C, אז הגדול בעולם לחברת תוכנה קוונטית, בהובלת אנטרה קפיטל ובהשתתפות נורווסט, NightDragon, המילטון ליין, כלל, הפניקס, Team8, סמסונג נקסט, Wing ואחרים. השווי באותו סבב הוערך בכ-600 עד 700 מיליון דולר. הרחבה קטנה מצד SoftBank Vision Fund 2 ו-CDP Venture Capital הביאה את סך הגיוסים מעל 200 מיליון. במחיר הנוכחי מדובר בקפיצה של פי שלושה ויותר בשווי בתוך כשנה וחצי.

המרוויחה הגדולה היא אנטרה קפיטל של אבי אייל ורן אחיטוב, שהובילה גם את סבב הפרה-סיד. הקרן מחזיקה בכ-15% מהמניות, נתח ששווה יותר מ-300 מיליון דולר, על השקעה ראשונית של מיליונים בודדים. Team8, שבה הובילה את ההשקעה שרית פירון, מחזיקה בכ-8% עד 9%, בשווי של כ-180 מיליון דולר. הפניקס מחזיקה בכ-7% עד 7.5%, נתח בשווי של יותר מ-150 מיליון דולר, כפי עשרה מההשקעה המקורית, כך שגם החוסכים הישראלים נהנים מהעסקה. כלל, שהשקיעה 5 מיליון דולר, צפויה להרוויח כמה עשרות מיליונים.

המייסדים יהודה ואמיר נוה מחזיקים יחד בכ-9% מהמניות, ומינרבי בכ-3.5%. לפי ההערכות, כל אחד מהשלושה צפוי לקבל כ-80 עד 100 מיליון דולר. בקלאסיק מועסקים כ-150 עובדים, שמחזיקים באופציות בהיקף של כ-10% עד 20% מהון המניות לפי הערכות שונות, ובשווי של מאות מיליוני דולרים. אינטל הקצתה בנוסף יותר מ-100 מיליון דולר למענקי שימור לעובדים. נדגיש שחלק משמעותי מהתמורה ישולם במניות אינטל, כך שחלק מהתמורה יגיע לבעלי המניות כמניות ולא כמזומן.

גם טאן עצמו נמנה עם המשקיעים. הוא השקיע בקלאסיק באופן אישי בסבב B ב-2022, שנים לפני שמונה למנכ"ל אינטל. לפי גורמים בקרבת החברה, הוא הסתלק מהדיונים על הרכישה. בדצמבר 2025 דווח שאינטל קבעה כללים שמחייבים אותו להסתלק מהחלטות שבהן הוא עשוי ליהנות מעסקה, אחרי שהשקעותיו הפרטיות עוררו שאלות על ניגודי עניינים.

לעסקה יש גם צד מיסויי. בניגוד לאקזיטים רבים בסייבר, קלאסיק רשומה בישראל, ולכן המדינה צפויה לגבות מס גם ברמת החברה, מעבר למס שישלמו המייסדים, העובדים והמשקיעים.

אינטל חוזרת לקנות בישראל

מאז רכישת גרנולייט ב-2022 בכ-650 מיליון דולר אינטל לא קנתה חברה ישראלית. לפני כן רכשה את מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר ב-2017, את חבאנה לאבס בכ-2 מיליארד דולר ב-2019 ואת מוביט בכמיליארד דולר ב-2020. קלאסיק היא אפוא הרכישה הישראלית השנייה בגודלה של אינטל. הרקורד מעורב: חלק מהחברות התקשו להשתלב במוצרי אינטל, וגרנולייט נסגרה ועובדיה פוטרו. בצד של קלאסיק מעריכים שתחת טאן, שמכהן כשנה וחצי, החברה מתנהלת אחרת.

אינטל של 2026 נראית שונה מזו של לפני שנה. המניה עלתה בכ-140% מתחילת השנה ושווי השוק מתקרב ל-500 מיליארד דולר, על רקע דיווחים על חזרה לייצור שבבים עבור אפל וחברות ענק נוספות וחוזים עם הממשל האמריקאי. להרחבה: מאחורי צווארי הבקבוק של ה-AI: חובות עתק, המחסור בשבבים והקשר לאינטל בקרית גת.

הידעת?רוב רכישות הקוונטים בעולם בוצעו בידי חברה אחת
מאז 2022 נרשמו 17 רכישות בתחום המחשוב הקוונטי, ותשע מהן ביצעה IonQ. השיא הקודם היה רכישת אוקספורד איוניקס בידי IonQ בכמיליארד דולר, ולפני עסקת קלאסיק אף ענקית טכנולוגיה אמריקאית קנתה חברת קוונטים.

בחודשים האחרונים בחנה קלאסיק הנפקה בוול סטריט, שם הונפקו בשנה האחרונה כמה חברות קוונטים, רובן במיזוג עם חברות ספאק. הביצועים שלהן מאז חלשים. קוונטינום, שהונפקה בהנפקה רגילה בשווי שיא של כ-15 מיליארד דולר, איבדה כ-35% ונסחרת בשווי של כ-9.5 מיליארד דולר, ו-IonQ היא חברת הקוונטים הציבורית היקרה ביותר, עם שווי של כ-13 מיליארד דולר. במחיר הרכישה, קלאסיק נכנסת לחמש חברות הקוונטים היקרות בעולם.

המכפיל גבוה. ההכנסות של קלאסיק מסתכמות בעשרות מיליוני דולרים בשנה, הרחק מקצב שנתי של 100 מיליון דולר, אם כי בחברה דיווחו ב-2025 על שילוש של בסיס הלקוחות וההכנסות מדי שנה. אינטל משלמת כאן על מיקום אסטרטגי בשוק שעדיין רחוק מאימוץ רחב: בעולם פועלים כיום כ-117 מחשבים קוונטיים בלבד, יקרים ונגישים לגופים מעטים.

קיראו עוד ב"BizTech"

ישראל נחשבת לאחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום, הן במספר החברות והן בהיקף ההשקעות הפרטיות. בענף מקווים שהעסקה תמשוך לכאן משקיעים, בדומה לגל ההשקעות בתחום הרכב האוטונומי שהגיע אחרי רכישת מובילאיי. בין החברות המקומיות בולטת קוונטום מאשינס, שקלאסיק כבר עובדת לצידה. להרחבה על מניית אינטל: אינטל איבדה 20% בשבוע וחצי - מה הסיבה?

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה