הסיפור של אנתרופיק: שבעה אנשים, 2 טריליון דולר וחלום לשנות את העולם

פרק 1: ההתחלה - האנשים שחששו ממה שהם עצמם בונים

2015-2020

בסוף 2020, כשמרבית העולם היה עסוק בקורונה ובמשבר הכלכלי, התרחש בעמק הסיליקון אירוע קטן יחסית, שהשפעתו תתגלה כעבור שנים. קבוצה של חוקרים בכירים החליטה לעזוב את OpenAI, אחת ממעבדות הבינה המלאכותית החשובות בעולם. בראשם עמד דאריו אמודיי, סגן נשיא למחקר בחברה, אדם שהאמין שבינה מלאכותית עומדת לשנות כמעט כל תחום בחיים, אבל חשש שהחברות שמפתחות אותה מתקדמות מהר מדי. איתו עזבה גם אחותו, דניאלה, שהייתה חלק מההנהלה הבכירה. הם החליטו להקים חברה חדשה, אנתרופיק, שהמטרה שלה תהיה לפתח בינה מלאכותית חזקה ובמקביל ללמוד איך אפשר לשלוט בה.

כדי להבין את ההחלטה הזאת צריך לחזור כמה שנים אחורה, ובעצם אל הילדות של דאריו אמודיי.

אמודיי נולד ב-1983 בסן פרנסיסקו, למשפחה שחיברה בין אהבה למדע לבין עניין באמנות ובחברה. אביו, ריקרדו, היה בעל מלאכה ממוצא איטלקי שעבד בעור, ואמו, אלנה, עסקה בניהול פרויקטים בתחום הספריות. המשפחה התגוררה באזור מישן בעיר. דאריו התעניין מגיל צעיר במתמטיקה ובפיזיקה. אחותו דניאלה, הצעירה ממנו בארבע שנים, נטתה יותר לספרות, למוזיקה ולמדעי הרוח. כבר בילדותם היה ביניהם קשר קרוב, ולצדו ויכוחים ורעיונות משותפים על הדרך שבה העולם צריך להתנהל.

דאריו למד פיזיקה בקלטק ובהמשך בסטנפורד, אבל עם הזמן החל להתעניין יותר במוח האנושי ובביולוגיה. הוא המשיך לדוקטורט בפרינסטון, שם חקר כיצד רשתות של תאי עצב מעבדות מידע. זה היה תחום רחוק לכאורה מהצ'אטבוטים שמוכרים היום, אבל השאלה שעמדה במרכז המחקר הייתה דומה: כיצד מספר גדול של רכיבים פשוטים יחסית יכול ליצור התנהגות מורכבת, כזו שקשה להסביר באמצעות בחינה של רכיב בודד.

• גוגל שילמה 2.7 מיליארד דולר, ועכשיו Character.AI של נועם שזיר בדרך לפירוק - מה השתבש?
• פלוטו סקיוריטי נחשפת עם גיוס של 42 מיליון דולר

המוות של אביו ממחלה, כשדאריו היה צעיר, השפיע על הדרך שבה חשב על מחקר ועל משמעותו. הוא רצה לעסוק במדע שיכול לקדם פתרונות לבעיות אמיתיות, ובהן מחלות קשות. האפשרות שמחשבים יוכלו בעתיד לסייע לחוקרים לגלות תרופות ולפענח תהליכים ביולוגיים הפכה לאחד הנושאים שהעסיקו אותו.

ב-2014 הצטרף למעבדת המחקר האמריקאית של באידו, ובהמשך עבר לגוגל. באותן שנים החלה הבינה המלאכותית להתקדם במהירות. החוקרים גילו שככל שהם מאמנים רשתות עצביות גדולות יותר, עם יותר נתונים ויותר כוח מחשוב, כך הן מסוגלות לבצע משימות שבעבר נחשבו מורכבות מדי למכונות.

הגילוי הזה נשמע פשוט, אבל היו לו השלכות עצומות. במשך שנים חוקרי מחשבים ניסו ללמד מערכות לבצע משימות מוגדרות באמצעות חוקים שהכינו בעצמם. כעת התברר שבאמצעות למידה מכמויות גדולות של מידע אפשר לפתח יכולות רחבות יותר. במקום להסביר למחשב כל כלל בנפרד, אפשר לבנות מודל שמזהה בעצמו דפוסים ומסוגל להשתמש בהם גם במצבים חדשים.

ב-2016 הצטרף אמודיי ל-OpenAI, שהוקמה שנה קודם לכן על ידי קבוצה שכללה את סם אלטמן ואילון מאסק. החברה הציגה חזון שאפתני: לפתח בינה מלאכותית מתקדמת שתועיל לאנושות. באותן שנים היא הייתה בעיקר מעבדת מחקר, עם חוקרים צעירים, ניסויים יקרים ואמונה שהטכנולוגיה יכולה להגיע ליכולות שעד אז היו שייכות לספרי מדע בדיוני.

אמודיי הפך לאחד החוקרים המרכזיים בחברה. הוא עסק בקשר שבין גודל המודלים, כמות הנתונים וכוח המחשוב לבין איכות התוצאות. העבודה הזאת תרמה להתפתחות המודלים שהובילו בהמשך ל-GPT-2 ול-GPT-3. ככל שהמודלים גדלו, התברר שהם מסוגלים לכתוב טקסטים משכנעים, לענות על שאלות ולבצע משימות בלי שאומנו באופן ייעודי לכל אחת מהן.

דווקא ההצלחה המדעית הגבירה את חששותיו. אם שיפור בגודל המודל ובכמות המחשוב מביא לתוצאות כה משמעותיות, מה יקרה כאשר יושקעו בתחום סכומים גדולים פי עשרה או פי מאה? האם מערכות כאלה יוכלו לקבל החלטות עצמאיות? האם בני האדם יבינו כיצד הן מגיעות לתשובות שלהן? והאם אפשר יהיה לעצור אותן כשיפעלו בדרך שונה מזו שהתכוונו אליה?

במקביל השתנתה OpenAI. פיתוח המודלים דרש השקעות גדולות, וב-2019 הוקמה בה מסגרת מסחרית חדשה ומיקרוסופט הפכה לשותפה מרכזית. המעבדה התחילה להתנהל יותר ויותר כחברת טכנולוגיה שנדרשת לגייס כסף, לפתח מוצרים ולהתחרות על לקוחות ועל כוח מחשוב.

המתח בין קצב הפיתוח לבין המחקר בתחום הבטיחות הפך למחלוקת פנימית. אמודיי ועמיתיו חשבו שיש לתת משקל גדול יותר להבנת התנהגות המודלים ולפיתוח מערכות בקרה. הנהלת OpenAI מצדה המשיכה לקדם את המחקר ואת המסחור, תוך הצגת בטיחות הבינה המלאכותית כחלק ממטרותיה.

לקראת סוף 2020 הגיעו אמודיי וכמה מחבריו למסקנה שהם מעדיפים לבנות ארגון חדש סביב תפיסתם. הם הכירו היטב את המחקר, האמינו שהטכנולוגיה עומדת להפוך לחזקה בהרבה, והיו מוכנים לוותר על תפקידים בכירים באחת החברות המסקרנות בעולם.

השם אנתרופיק עדיין היה כמעט אלמוני. קלוד עוד היה רחוק מהשקה. ChatGPT טרם נולד. שבעה אנשים החליטו להמר על האפשרות שהדרך שבה מפתחים בינה מלאכותית תהיה חשובה לפחות כמו היכולות שלה.

חזרה לתוכן העניינים ↑

פרק 2: האנשים - שבעה חוקרים שמקימים חברה נגד הזרם

תחילת 2021

בינואר 2021 התכנסה קבוצה קטנה בחצר ביתו של דאריו אמודיי בסן פרנסיסקו. המפגש התקיים תחת אוהל, בתקופה שבה מגפת הקורונה הגבילה מפגשים חברתיים. הגשם ירד, המשתתפים עטו מסכות, ועל הפרק עמדה תוכנית להקמת מעבדת בינה מלאכותית חדשה. בין האנשים שהגיעו לשמוע את התוכנית היה אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל. אף אחד מהנוכחים עוד ידע שהחברה שעומדת לקום תהיה בתוך שנים אחדות מועמדת להנפקה לפי שווי של טריליוני דולרים.

שבעת המייסדים הגיעו כולם מ-OpenAI. בראשם היו דאריו ודניאלה אמודיי, ולצדם ג'ארד קפלן, טום בראון, סם מקנדליש, כריס אולה וג'ק קלארק. הם הביאו איתם יכולות שונות, ממחקר בסיסי במודלים גדולים ועד ניהול, מחשוב, מדיניות ציבורית והבנת התנהגותן של רשתות עצביות.

דאריו היה המנהיג המדעי. הוא הכיר את המחקרים המרכזיים, הבין את כיוון ההתפתחות של התחום והצליח להסביר מדוע מערכות הבינה המלאכותית עשויות להפוך בתוך שנים ספורות לחזקות בהרבה. אבל בניית החברה דרשה יותר מחזון מדעי. היה צורך לגייס חוקרים, להקים תשתית מחשוב, להשיג השקעות ולגבש כללי עבודה.

את האחריות הזאת חלק עם אחותו דניאלה, שתהפוך לנשיאת החברה. בניגוד לתפיסה שלפיה בחברות AI המייסד החשוב ביותר הוא תמיד החוקר הבכיר, באנתרופיק נוצר כבר מהיום הראשון שילוב בין הנהגה מדעית להנהגה ארגונית.

ג'ארד קפלן הגיע מעולם הפיזיקה. הוא היה שותף למחקרים על הקשר בין גודל מודלי השפה לבין הביצועים שלהם. אלה מחקרים שהשפיעו על הדרך שבה חברות מעריכות את כמות המחשוב הדרושה למודל חדש. בהמשך הפך למדען הראשי של אנתרופיק, ונשאר אחד האנשים המרכזיים בקביעת כיוון המחקר.

טום בראון היה מהחוקרים הבולטים שעמדו מאחורי GPT-3. הוא הבין היטב את האתגרים הכרוכים באימון מודלים גדולים ואת התלות בחומרה יקרה. באנתרופיק קיבל אחריות מרכזית על תחום המחשוב. זהו תפקיד שבשנים הבאות יהפוך לאחד החשובים בחברה, כאשר הוצאות השרתים והשבבים יגיעו למיליארדי דולרים.

סם מקנדליש התמקד בשיטות האימון של מודלים גדולים ובשיפור יעילות המחשוב. כריס אולה פיתח גישה מחקרית שנועדה להבין מה מתרחש בתוך רשתות עצביות, תחום שנקרא פרשנות מודלים. במקום להתייחס למודל כאל קופסה שמקבלת שאלה ומחזירה תשובה, אולה ביקש להבין אילו חלקים בתוכה אחראים לזיהוי רעיונות, עצמים וקשרים.

ג'ק קלארק הגיע עם רקע שונה. לפני עבודתו במחקר ובמדיניות AI הוא היה עיתונאי שסיקר את תעשיית הטכנולוגיה. הוא ידע להסביר נושאים מורכבים, להבין את היחסים בין חברות לממשלות ולזהות את ההשלכות החברתיות של התפתחויות מדעיות. באנתרופיק הוא הפך לאחד הקולות המרכזיים בתחום המדיניות הציבורית והסיכונים של הבינה המלאכותית.

ההרכב הזה היה מכוון. אנתרופיק ביקשה להיות מעבדת מחקר שמסוגלת לפתח מודלים חזקים, אבל גם ארגון שמבין את ההשלכות שלהם. החוקרים היו צריכים לבנות את המערכות, אנשי המדיניות היו צריכים לחשוב על השימושים האפשריים שלהן, וההנהלה הייתה צריכה להבטיח שהמחקר יקבל את המשאבים הדרושים.

הם גם הכירו היטב זה את זה. חלקם עבדו יחד במשך שנים, אחרים למדו באותם מוסדות או היו חברים עוד לפני שהגיעו ל-OpenAI. ג'ארד קפלן וסם מקנדליש עבדו יחד במסגרת אקדמית, וטום בראון ומקנדליש הכירו מקרוב גם מחוץ לעבודה. דאריו ודניאלה ניהלו בעבר חלק מהקבוצה.

ההיכרות הזאת הפחיתה את הסיכון המוכר של חברות צעירות: מאבקי כוח בין מייסדים שאמורים להקים עסק משותף אבל מגלים בדרך שהם רוצים דברים שונים. במקרה של אנתרופיק, הייתה הסכמה רחבה על מטרת החברה ועל חשיבות המחקר. חילוקי הדעות יגיעו בהמשך, כפי שקורה כמעט בכל ארגון גדול.

אחד הדברים החריגים היה עצם ההחלטה להתחרות במעסיק הקודם. OpenAI כבר נהנתה ממשאבים של מיקרוסופט, מגישה לחוקרים מובילים ומיתרון במחקר של מודלי שפה. אנתרופיק התחילה כמעט מאפס. היה עליה לבנות מודל חדש, לפתח תשתיות מחשוב ולהוכיח למשקיעים שיש הצדקה לקיומה של מעבדה נוספת.

אבל המייסדים האמינו שהשוק גדול מספיק לכמה מעבדות מובילות. יתרה מזאת, הם חשבו שהתחרות יכולה לעודד התנהגות אחראית יותר בענף. אם חברה אחת תצליח לשלב יכולות מתקדמות עם מחקר בטיחות, חברות אחרות עשויות לאמץ גישות דומות כדי לשמור על מעמדן.

באופן מעניין, החברה שנוסדה מתוך מחלוקת על קצב ההתפתחות של הבינה המלאכותית החליטה להשקיע כבר מראשיתה בפיתוח מודלים שנמצאים בחזית היכולת העולמית. המייסדים האמינו שכדי לחקור את הסיכונים המתקדמים צריך לעבוד עם המערכות המתקדמות עצמן.

את הסתירה הזאת הם ייקחו איתם לכל שלב בהתפתחות החברה.

חזרה לתוכן העניינים ↑

פרק 3: האישה - דניאלה אמודיי, שמחזיקה את החברה מבפנים

2021, עם מבט אל הדרך שהובילה אליו

במשך שנים דאריו אמודיי היה הפנים המזוהות ביותר עם אנתרופיק. הוא הציג את החזון, דיבר על הסיכונים והסביר כיצד הבינה המלאכותית עומדת לשנות את הכלכלה ואת החברה. אבל מאחורי הקלעים פעלה אחותו הצעירה, דניאלה, שבנתה חלק גדול מהארגון שאפשר לחזון הזה להפוך לחברה. אם דאריו היה אחראי במידה רבה על השאלות שהחברה שואלת ועל המחקר שהיא מבצעת, דניאלה הייתה אחראית להפוך את התשובות לאנשים, לתקציבים, לתהליכי עבודה ולפעילות עסקית.

המסלול של דניאלה היה שונה מזה של אחיה. היא למדה ספרות אנגלית, התעניינה במוזיקה ובאמנויות ואף עסקה בנגינה בחליל קלאסי. היא הייתה רחוקה מהדמות המקובלת של מייסדת חברת בינה מלאכותית, שמבלה את שנותיה הראשונות באוניברסיטה בכתיבת קוד ובמחקר מתמטי. תחומי העניין שלה היו בני אדם, מוסדות, השפעה חברתית והדרך שבה ארגונים יכולים לשנות מציאות.

בתחילת דרכה עבדה בארגונים חברתיים ובפעילות ציבורית. בהמשך השתתפה גם בעבודה על קמפיין פוליטי. החוויה הזאת לימדה אותה כיצד קבוצה קטנה של אנשים שמאמינים ברעיון יכולה להקים בתוך זמן קצר מערכת מורכבת, לגייס תומכים ולהשפיע על אנשים רבים.

בהמשך הגיעה לעמק הסיליקון והצטרפה ל-Stripe, חברת התשלומים שהפכה לאחת מחברות הפינטק החשובות בעולם. היא עבדה שם כמעט שש שנים, בתקופה שבה החברה התרחבה במהירות. היא למדה כיצד מנהלים עובדים, כיצד מתאמים פעילות בין צוותים וכיצד בונים תשתית ארגונית לחברה שמספר עובדיה גדל משנה לשנה.

ב-2018 הצטרפה ל-OpenAI. מעבדת המחקר הייתה אז קטנה בהרבה מהחברה המוכרת כיום. דניאלה הגיעה עם ניסיון ניהולי, אבל עם רקע מצומצם יחסית במחקר בינה מלאכותית. היא נדרשה ללמוד את השפה של החוקרים, להבין את המודלים ואת תהליכי הפיתוח, ולהתמודד עם עובדים שהיו מהאנשים המבריקים בתחומם.

היא גילתה שהעבודה עם חוקרים אינה שונה לחלוטין מניהול בחברת תוכנה, אבל דורשת גישה שמתחשבת באופי העבודה המדעית. חוקר עשוי להשקיע חודשים בניסוי שנכשל, בעוד צוות עסקי צריך לעמוד בלוחות זמנים ובהתחייבויות. היכולת לחבר בין שני העולמות הפכה עם הזמן לאחת החוזקות שלה.

ב-OpenAI היא מילאה תפקידים בכירים בתחום התפעול והניהול, והייתה מעורבת גם בתהליכי העבודה של קבוצות המחקר. כשהחלו המחלוקות על כיוון החברה, היא הצטרפה לעמדתו של אחיה ולרצון להקים ארגון חדש.

הקשר המשפחתי היה יתרון משמעותי, אבל גם מקור למורכבות. שני האחים הכירו זה את זה מילדות, ידעו להתווכח ולהתגבר על מחלוקות, והצליחו לדבר בפתיחות שקשה לעיתים להגיע אליה ביחסים בין מנהלים. מצד שני, העבודה המשותפת חייבה אותם להפריד בין החברה לבין המשפחה ולשמור על קשר אישי גם מחוץ למשרד.

עם הקמת אנתרופיק קיבלה דניאלה את תפקיד הנשיאה. היא הייתה אחראית לגיוס עובדים, להקמת מערכות ניהול, לבניית התרבות הארגונית ובהמשך גם להתרחבות המסחרית. ככל שהחברה גדלה, תפקידה הלך והתרחב. היא הובילה את עבודת ההנהלה בתחומי מוצר, הנדסה, מחקר, מדיניות ותפעול, וכיום היא גם יו"ר הדירקטוריון.

התרבות הארגונית הייתה חשובה לה במיוחד. בעולם שבו חברות טכנולוגיה מתחרות על חוקרים באמצעות משכורות גבוהות ואופציות, אנתרופיק ניסתה לגייס אנשים גם באמצעות תחושת שליחות. החברה הציגה את עצמה כמקום שבו אפשר לפתח מערכות AI חזקות תוך שמירה על דיון פתוח בשאלות של בטיחות והשפעה חברתית.

זה היה מסר שמשך עובדים, אבל דרש גם התמודדות עם סתירות. חברה שמבקשת לשמור על זהירות צריכה לפעמים לדחות השקת מוצר או להוסיף בדיקות. חברה שמתחרה ב-OpenAI ובגוגל צריכה להציג התקדמות ולהגיע במהירות לשוק. דניאלה נדרשה להוביל ארגון שמנסה לעשות את שני הדברים.

במובן הזה היא הפכה לדמות מרכזית במבנה הכוח של החברה. דאריו יכול היה לדבר על עתיד הבינה המלאכותית ועל מערכות שעשויות להתקרב לרמת החשיבה האנושית. דניאלה הייתה צריכה לדאוג שהחוקרים יקבלו משאבים, שהעובדים יידעו מה מצופה מהם ושהחברה תוכל לעמוד בהתחייבויות שלה.

ככל שאנתרופיק גדלה, התפקיד שלה הפך מורכב יותר. מחברה של עשרות עובדים נוצר ארגון עם אלפי עובדים, עשרות צוותי מחקר, מערכות מסחריות גלובליות ומשקיעים מהגדולים בעולם. היקף האחריות כבר דמה לזה של מנהלת תפעול בחברת ענק, לצד מעורבות ישירה בניהול הארגון.

אבל דניאלה המשיכה להדגיש את ההיבט האנושי. מבחינתה, איכות היחסים בין המייסדים הייתה חלק מהתשתית שאפשרה לאנתרופיק להצליח. שבעת האנשים שהחלו יחד הכירו במשך שנים, סמכו זה על זה והחזיקו בתפיסה דומה לגבי מטרת החברה.

כשאנתרופיק הגיעה לשווי של מאות מיליארדי דולרים, החלוקה בין שני האחים כבר הייתה ברורה. דאריו הפך לדמות בינלאומית בדיונים על עתיד AI, בעוד דניאלה הובילה את המנגנון הארגוני והעסקי שמאפשר לחברה להמשיך לצמוח. אנתרופיק נבנתה סביב שניהם, וההצלחה שלה הייתה תלויה בשילוב שבין המחקר לבין יכולת הניהול.

חזרה לתוכן העניינים ↑

פרק 4: השנה הראשונה - 124 מיליון דולר, מודל סודי והימור ענק

2021-2022

אנתרופיק התחילה לפעול בתחילת 2021 בתקופה מוזרה. מגפת הקורונה עדיין הגבילה מפגשים, עובדי טכנולוגיה עבדו מבתיהם, וחברות רבות הסתגלו לניהול צוותים מרחוק. עבור מעבדת מחקר חדשה, שהצלחתה תלויה בשיתוף פעולה בין חוקרים ובגישה למחשבים חזקים במיוחד, אלה היו תנאים מורכבים. אבל המייסדים הגיעו עם יתרון אחד: הם כבר ידעו כיצד בונים מודלי שפה גדולים, והכירו את סוגי הניסויים שהם רוצים לבצע.

בתחילת הדרך אנתרופיק הייתה הרבה יותר מעבדת מחקר מאשר חברת מוצרים. המייסדים עסקו בגיוס עובדים, בהקמת תשתיות, בבחירת מערכות מחשוב ובאימון מודלים. חלק מהחוקרים ביצעו גם משימות משרדיות פשוטות. בארגון קטן, גם מי שאחראי למחקר מדעי מורכב נדרש לעיתים לטפל במשכורות, בחוזים ובסידורים תפעוליים.

המשימה המרכזית הייתה לבנות מודל שפה מתקדם, כזה שאפשר יהיה לחקור באמצעותו את הבעיות שהמייסדים זיהו ב-OpenAI. הם רצו להבין איך מודל מקבל החלטות, כיצד אפשר לכוון את התנהגותו ומה צריך לעשות כדי לצמצם תשובות מזיקות או שגויות.

הם גם ידעו שהמחקר יעלה הרבה כסף. אימון של מודל גדול מחייב שימוש באלפי שבבים מתקדמים במשך תקופה ארוכה. ככל שהמודל גדל, העלויות עולות, וכדי להתחרות בחברות הגדולות יש צורך בגישה למרכזי נתונים ולשרתים בהיקפים משמעותיים.

ב-28 במאי 2021 הודיעה אנתרופיק על גיוס ראשון בהיקף של 124 מיליון דולר. את הסבב הוביל יאן טאלין, ממייסדי סקייפ, ולצדו השתתפו משקיעים נוספים, בהם אריק שמידט ודסטין מוסקוביץ', ממייסדי פייסבוק. חלק מהמשקיעים היו מזוהים עם גישות פילנתרופיות שמדגישות את החשיבות של צמצום סיכונים גלובליים.

הסכום היה גדול עבור חברה צעירה, אבל הוא גם המחיש את הייחוד של תחום הבינה המלאכותית. סטארט-אפ תוכנה רגיל יכול להתחיל עם צוות קטן, לבנות מוצר בסיסי ולנסות למכור אותו. אנתרופיק נדרשה להשקיע סכומי עתק במחקר ובמחשוב עוד לפני שהיה לה מוצר מסחרי.

כבר באמצע 2021 הצליחו החוקרים לפתח מודל שפה בעל יכולות משמעותיות. לפי תיאורים שפורסמו בהמשך, החברה יכלה להציג אותו לציבור מוקדם יותר, ואולי אף להיות מהראשונות שמביאות צ'אטבוט מתקדם לקהל הרחב. אבל המייסדים העדיפו להמשיך במחקר ובבדיקות.

זו הייתה החלטה חריגה. בחברות טכנולוגיה, מי שמגיע ראשון לשוק יכול לקבל יתרון גדול. הוא מושך משתמשים, צובר מידע על צורכיהם ומקבל חשיפה תקשורתית. אנתרופיק בחרה להקדיש עוד זמן להבנת התנהגות המודל ולשיפור הבטיחות שלו.

המחקר התמקד בשלושה תחומים. הראשון היה אמינות: היכולת של המודל לבצע משימות בצורה עקבית ולהפחית טעויות. השני היה שליטה בהתנהגות: האפשרות להגדיר למודל כללים ולהבטיח שהוא יפעל לפיהם. השלישי היה הבנת המתרחש בתוכו, כדי שחוקרים יוכלו לזהות כיצד נוצרות יכולות מסוימות ומה גורם להתנהגות בלתי צפויה.

במקביל המשיכה החברה לגייס עובדים ולהגדיל את כושר המחשוב שלה. ב-29 באפריל 2022 הודיעה על גיוס נוסף של 580 מיליון דולר. בתוך מעט יותר משנה כבר היו בידיה יותר מ-700 מיליון דולר מגיוסי הון. הסכום אפשר לה להרחיב את צוותי המחקר ולבנות מודלים גדולים יותר.

אבל לסבב הזה היה גם צד בעייתי שהתברר בהמשך. חלק משמעותי מההשקעה הגיע מסם בנקמן-פריד ומגורמים הקשורים אליו. באותה תקופה הוא נחשב לאחד האנשים העשירים והמשפיעים בעולם הקריפטו, והיה מזוהה עם תרומות למטרות חברתיות ועם השקעות שנועדו להתמודד עם סיכונים עתידיים.

בנובמבר 2022 קרסה בורסת הקריפטו FTX שהקים. בהמשך התגלו הפרשות שהובילו להליכים פליליים נגד בנקמן-פריד, וההשקעה באנתרופיק הפכה לאחד הנכסים המשמעותיים של הליכי פשיטת הרגל. החזקות אלה נמכרו בהמשך, אבל הפרשה המחישה עד כמה חברה שמבקשת לפעול בזהירות עדיין תלויה בעולם המורכב של השקעות הון סיכון.

במהלך 2022 אנתרופיק המשיכה להתקדם במחקר, אך עדיין הייתה מוכרת בעיקר לחוקרים ולמשקיעים. רוב הציבור טרם שמע עליה. גם המונח בינה מלאכותית יוצרת היה רחוק מהשיח היומיומי, ואנשים רבים עדיין ראו ב-AI כלי שמתאים למערכות המלצה, לזיהוי פנים ולניתוח מידע.

בסוף השנה הזאת עמדה החברה בפני שינוי גדול. מחקר שהחל כהתמודדות עם סיכונים של מערכות מתקדמות הפך לבסיס לגישה חדשה לאימון מודלים. במקביל, חברה מתחרה עמדה להשיק מוצר שישנה את הענף כולו.

חזרה לתוכן העניינים ↑

פרק 5: הרעיון - איך מלמדים מחשב להתנהג

סוף 2022 עד אמצע 2023

ב-30 בנובמבר 2022 השיקה OpenAI את ChatGPT. המוצר אפשר לכל אדם לפתוח חלון שיחה, להקליד שאלה ולקבל תשובה שנראית כאילו נכתבה בידי אדם. בתוך ימים החלו משתמשים להיעזר בו לכתיבת מכתבים, ללימודים, להכנת תוכנה ולחיפוש מידע. בתוך חודשים הוא הפך לאחד המוצרים הצרכניים שצמחו במהירות הגבוהה ביותר בתולדות האינטרנט.

עבור אנתרופיק הייתה זו התפתחות מורכבת. מצד אחד, ההצלחה הוכיחה שהתחום שבו עסקה מאז הקמתה עשוי להפוך לשוק ענק. מצד שני, OpenAI קיבלה יתרון משמעותי בחשיפה, באיסוף משתמשים ובבניית מותג. אנתרופיק המשיכה לעבוד על המודל שלה, אבל היה ברור שהיא צריכה להגיע לשוק.

בדצמבר 2022 פרסמו חוקרי החברה מחקר שהציג גישה חדשה בשם Constitutional AI, או בינה מלאכותית חוקתית. השם נשמע משפטי, אבל הרעיון פשוט יחסית: במקום להסתמך באופן בלעדי על בני אדם שמדרגים תשובות של מודל, אפשר להגדיר מערכת של עקרונות וללמד את המודל להשתמש בהם כדי לבקר ולתקן תשובות של עצמו.

נניח שמשתמש מבקש הסבר על נושא רפואי. מודל שפה רגיל עשוי לנסות לתת תשובה מפורטת, גם כשהמידע שבידיו חלקי. בגישה החוקתית מלמדים אותו לבדוק את התשובה ביחס לעקרונות שנקבעו מראש, למשל הצורך לדייק, להציג אי ודאות ולהימנע ממתן הוראות מסוכנות. המודל לומד לנסח תשובה מתוקנת, ובהמשך משתמשים בהערכות האלה כדי לשפר את האימון שלו.

העקרונות עצמם נבחרים בידי בני אדם. זו החלטה משמעותית, משום שהיא מעבירה חלק מהשאלה כיצד המודל יתנהג לשאלה מי קובע את הערכים שעל פיהם הוא פועל. בחברה ניסו לבנות מערכת שמשלבת מועילות, אמינות ובטיחות, אבל גם הודו שהתאמת ערכים לכל חברה ולכל תרבות היא משימה מורכבת.

הרעיון היה שונה מגישות שקדמו לו. שיטות קודמות הסתמכו במידה רבה על עובדים אנושיים שבחנו תשובות רבות וסימנו אילו מהן מוצלחות יותר. שיטה זו יכולה לשפר את איכות המודל, אבל היא יקרה ודורשת עבודה רבה. שימוש במודל כדי לבחון חלק מהתשובות מאפשר להרחיב את התהליך ולבצע אותו בקנה מידה גדול יותר.

ב-14 במרץ 2023 השיקה אנתרופיק את קלוד. השם נבחר כדי ליצור תחושה של עוזר אישי שאפשר לשוחח איתו. במקום שם שמתאר מוצר או טכנולוגיה, החברה בחרה בשם פרטי. הייתה בכך גם אמירה שיווקית: השיחה עם המערכת אמורה להיות טבעית, פשוטה ונעימה.

בשלב הראשון קלוד היה זמין לקבוצה מוגבלת יחסית של לקוחות ושותפים, ובהם Notion, קוורה ו-DuckDuckGo. החברה בחנה כיצד המודל מתפקד במוצרים אמיתיים, כיצד משתמשים מבקשים ממנו לבצע משימות ומהן הבעיות שמתגלות בשימוש השוטף.

קלוד ידע לסכם מסמכים, להסביר מידע, לענות על שאלות ולסייע בכתיבה ובתכנות. אנתרופיק הדגישה את יכולתו לפעול בהתאם להוראות, להתמודד עם מסמכים ארוכים ולספק תשובות זהירות יותר בנושאים רגישים.

אחד היתרונות שהחברה ניסתה לפתח היה היכולת לעבד כמויות גדולות של טקסט. במאי 2023 הודיעה על חלון הקשר של 100 אלף טוקנים, שאפשר להזין למודל מסמכים ארוכים במיוחד. עבור לקוחות עסקיים מדובר היה בשינוי משמעותי: במקום להעתיק קטעים קצרים ממסמך, אפשר היה להעלות חומר רחב ולבקש ממנו להוציא את הפרטים החשובים.

ביולי 2023 השיקה את קלוד 2, עם יכולות משופרות בתחומים כמו כתיבה, תכנות וניתוח מסמכים. השימושים החלו להתרחב, והחברה קיבלה מידע רב יותר על הדרכים שבהן אנשים עובדים עם המערכת.

אבל קלוד היה הרבה יותר ממוצר. עבור אנתרופיק הוא היה גם מעבדת מחקר שפועלת בעולם האמיתי. כל דור של המודל אפשר לחברה לבחון התנהגויות, לזהות חולשות ולשפר את תהליכי האימון.

באותה שנה פרסמה החברה גם מדיניות להתקדמות אחראית של מודלים, עם רמות סיכון והגנות שנועדו להשתנות ככל שהיכולות מתקדמות. הרעיון היה להצמיד את הקצב של פיתוח המודלים לקצב השיפור של מערכות הבקרה.

הגישה הזאת הציבה את אנתרופיק בעמדה מעניינת. היא התחרתה ב-OpenAI ובגוגל על יכולות המודלים, אבל ביקשה גם להוביל את השיחה על האופן שבו צריך לפתח אותם. ככל שקלוד השתפר, החברה החלה למשוך תשומת לב ממשקיעים ומלקוחות. עד סוף 2023 היא כבר הייתה אחת השמות המרכזיים בתעשיית הבינה המלאכותית.

חזרה לתוכן העניינים ↑

פרק 6: הכסף הגדול - גוגל, אמזון והמלחמה על עתיד הבינה המלאכותית

2023

בשנת 2023 חברות הטכנולוגיה הגדולות הבינו שהבינה המלאכותית עומדת להפוך לחלק מרכזי בעסקיהן. מיקרוסופט כבר החזיקה בשותפות עמוקה עם OpenAI, והעניקה לה גישה למחשוב ולמוצרי ענן. גוגל פיתחה את המודלים שלה, ואמזון חיפשה דרך לחזק את מעמדה בשוק שבו הביקוש לשבבי AI ולשירותי ענן החל לעלות במהירות.

אנתרופיק מצאה את עצמה בעמדה מיוחדת. היא עדיין הייתה חברה פרטית צעירה, אבל החזיקה צוות מחקר מהטובים בעולם, מוצר מתקדם ומוניטין בתחום הבטיחות. עבור ענקיות הענן, השקעה בה הייתה דרך להשיג גישה למודלים מתקדמים ולהבטיח שהלקוחות שלהן יוכלו להשתמש בהם.

בפברואר 2023 הודיעה אנתרופיק על שיתוף פעולה עם גוגל קלאוד. גוגל הפכה לספקית מחשוב חשובה, והחברה קיבלה גישה לתשתיות שיאפשרו לה לאמן מודלים גדולים. במקביל דווח על השקעה של מאות מיליוני דולרים מצד גוגל.

במאי השלימה אנתרופיק גיוס של 450 מיליון דולר בהובלת קרן ספארק קפיטל ובהשתתפות משקיעים נוספים, ובהם גוגל, סיילספורס וזום. שווי החברה לפי הערכות בשוק היה באזור 4 מיליארד דולר. עבור חברה שהוקמה קצת יותר משנתיים קודם לכן, מדובר היה בקפיצה גדולה.

אבל המהלך החשוב ביותר הגיע בספטמבר. אמזון הודיעה שתשקיע באנתרופיק עד 4 מיליארד דולר, במסגרת שותפות שבמרכזה שירותי הענן של AWS. אנתרופיק תוכל להשתמש בשבבים ובתשתיות של אמזון, ואמזון תציע את מודלי קלוד ללקוחותיה באמצעות שירות Bedrock.

זו הייתה עסקה שבה כל צד קיבל דבר שהיה נחוץ לו. אנתרופיק קיבלה כסף וגישה למחשוב. אמזון קיבלה מודל AI מתקדם שיכול להתחרות בפתרונות של מיקרוסופט וגוגל. עבור לקוחות הענן, האפשרות להשתמש בקלוד בתוך מערכת מוכרת הייתה יתרון חשוב.

העסקה גם המחישה עד כמה השתנה עולם הסטארט-אפים. בעבר, חברת תוכנה יכלה לגייס כסף מקרנות הון סיכון ולשכור שרתים לפי הצורך. חברות שמפתחות מודלי AI גדולים זקוקות למחשוב בהיקף שמחייב שותפויות עמוקות עם ענקיות תשתית.

בהמשך 2023 התרחבה גם מערכת היחסים עם גוגל, שדווח על כוונתה להשקיע עד 2 מיליארד דולר נוספים. אנתרופיק מצאה את עצמה קשורה לשתי חברות ענן שמתחרות זו בזו על אותם לקוחות.

השותפויות האלה עוררו גם שאלה לגבי עצמאותה. חברה שמקבלת מיליארדי דולרים מענקיות טכנולוגיה עלולה להפוך תלויה בהן, במיוחד כשחלק משמעותי מהכסף משמש לרכישת שירותי המחשוב שהן מוכרות. אנתרופיק ניסתה לשמור על כמה ספקי מחשוב ועל היכולת לעבוד עם לקוחות בפלטפורמות שונות.

בספטמבר הציגה החברה גם את אחד המנגנונים החריגים שלה: נאמנות לתועלת ארוכת טווח, גוף שאמור לסייע בשמירה על מטרות החברה ועל המחויבות שלה לפיתוח אחראי. אנתרופיק הוקמה כחברה מסחרית לתועלת הציבור, מבנה שמאפשר להביא בחשבון שיקולים רחבים יותר מהתשואה לבעלי המניות.

הנאמנות נועדה לקבל בהדרגה זכויות במינוי חברי דירקטוריון, תוך שמירה על עצמאות יחסית מהמשקיעים. בכך ביקשה אנתרופיק לצמצם את האפשרות שהחלטות משמעותיות על פיתוח מערכות AI יתקבלו משיקולים עסקיים בלבד.

הנושא קיבל משמעות מיוחדת בנובמבר 2023, כאשר OpenAI נקלעה למשבר הנהלה. הדירקטוריון שלה הדיח את סם אלטמן מתפקיד המנכ"ל, במהלך שהוביל למאבק חריף בין חברי הדירקטוריון, העובדים והמשקיעים.

באותם ימים עלתה אפשרות שאנתרופיק ו-OpenAI יתמזגו, כאשר דאריו אמודיי יהיה מועמד לעמוד בראש החברה המאוחדת. לפי דיווחים שפורסמו בהמשך, נציגים מדירקטוריון OpenAI פנו אליו בעניין. המהלך התקדם במשך זמן קצר מאוד והסתיים עם חזרתו של אלטמן לתפקיד.

האירוע המחיש את המתח שבין חזון הבטיחות לבין ניהול חברה מסחרית שמחזיקה בטכנולוגיה בעלת השלכות רחבות. גם OpenAI וגם אנתרופיק הציגו מחויבות לבניית AI מועיל ובטוח, אבל בחרו מבני ממשל שונים.

עד סוף 2023 אנתרופיק כבר הייתה אחת החברות החשובות בתחום. קלוד הפך למוצר מוכר, המשקיעים הזרימו הון, ואמזון וגוגל התחרו על הקשרים איתה. בתוך שלוש שנים הפכה הקבוצה שעזבה את OpenAI למתחרה משמעותית, עם גישה למיליארדי דולרים ולתשתיות מחשוב מהגדולות בעולם.

חזרה לתוכן העניינים ↑

פרק 7: קלוד יוצא למאבק על המקום הראשון

2024

בתחילת 2024 התחרות בין חברות הבינה המלאכותית כבר נראתה אחרת לגמרי. ChatGPT הפך למותג עולמי, גוגל הציגה את ג'מיני, מיקרוסופט שילבה AI במוצריה, ומטא החלה לקדם מודלים פתוחים. אנתרופיק, שהייתה עד אז מוכרת בעיקר לקהל מקצועי ולמשתמשים מתקדמים, נדרשה להוכיח שקלוד יכול להתחרות ביכולות של המודלים המובילים.

במרץ 2024 השיקה החברה את משפחת קלוד 3, שכללה שלושה מודלים: Haiku, Sonnet ו-Opus. החלוקה נועדה לענות על צרכים שונים. Haiku תוכנן להיות מהיר וזול יחסית, Sonnet הציע שילוב של יכולות ועלות, ו-Opus היה המודל החזק והיקר יותר.

הגישה הזאת הייתה בעלת משמעות כלכלית. משתמש פרטי שמבקש לנסח הודעה זקוק לכמות מחשוב שונה מזו של חברה שמנתחת אלפי מסמכים או בונה מערכת תכנות. במקום להציע מודל אחד שמתאים לכל השימושים, אנתרופיק בנתה משפחת מוצרים שאפשר להתאים למשימות ולתקציב.

קלוד 3 הציג ביצועים חזקים במספר מבחני יכולת והעמיד את אנתרופיק בחזית התחרות. המודלים הצליחו להתמודד עם שאלות מורכבות, להבין מסמכים ולנתח מידע חזותי. החברה גם החלה להרחיב את הזמינות של קלוד במדינות נוספות ולהציע מסלולים לעסקים ולצוותים.

במאי הצטרף לחברה מייק קריגר, ממייסדי אינסטגרם, לתפקיד מנהל המוצר הראשי. הגיוס הזה סימן שינוי. אנתרופיק כבר הייתה חברת מחקר חזקה, אבל כדי להגיע למיליוני משתמשים ולעסקים גדולים היה עליה לבנות חוויית שימוש טובה יותר.

בחודש יוני השיקה החברה את קלוד 3.5 Sonnet. המודל החדש שיפר את ביצועי החברה בתחומים כמו תכנות, פתרון בעיות והבנת הוראות. אבל לצד המודל הגיע גם חידוש חשוב: Artifacts, סביבת עבודה שבה אפשר לראות מסמכים, קוד ותוצרים שנוצרים במהלך השיחה.

השינוי הזה הפך את קלוד מעוזר שמספק תשובות לכלי שיכול ליצור מוצרים. משתמש יכול היה לבקש לבנות אתר פשוט, לראות את התוצאה בתוך סביבת העבודה ולבקש שינויים. עבור אנשי מקצוע, זו הייתה חוויה שונה מהעתקה ידנית של תשובות בין חלונות.

בהמשך השנה הציגה אנתרופיק שיפורים נוספים בעבודה עם מסמכים, ביכולות התכנות ובשימוש של קלוד בארגונים. החברה הבינה שהיתרון המשמעותי שלה עשוי להגיע ממשימות שבהן איכות התוצאה משפיעה ישירות על עלויות העבודה ועל היעילות העסקית.

באוקטובר 2024 השיקה גרסה ניסיונית של יכולת שימוש במחשב. במקום להסתפק בהחזרת טקסט, קלוד יכול היה לצפות במסך, להזיז סמן, ללחוץ על כפתורים ולהקליד. מדובר היה בשלב מוקדם, עם מגבלות וטעויות, אבל הכיוון היה משמעותי.

כדי להבין את החשיבות שלו אפשר לחשוב על עובד שמקבל משימה להעביר מידע מטבלה למערכת עסקית. עד אז מודל AI יכול היה להסביר כיצד לבצע את העבודה או להכין את הנתונים. יכולת השימוש במחשב פתחה אפשרות לכך שהמערכת תבצע בעצמה חלק מהפעולות, תחת פיקוח המשתמש.

בנובמבר הגיע חידוש נוסף: Model Context Protocol, או MCP. אנתרופיק הציגה תקן פתוח שנועד לאפשר למערכות AI להתחבר למקורות מידע ולכלים חיצוניים בדרך אחידה. במקום לפתח חיבור נפרד לכל שירות, ניתן להשתמש בתקן משותף.

המהלך הזה הפך בהמשך לאחד הפיתוחים המשמעותיים של החברה. הוא יצר תשתית שחברות אחרות החלו לאמץ, ואפשר לחבר מודלי AI למערכות קבצים, לשירותי מידע ולכלים עסקיים.

במקביל התרחבו השותפויות בתחום המחשוב. בנובמבר הודיעה אמזון על השקעה נוספת של 4 מיליארד דולר, שהביאה את היקף השקעותיה באנתרופיק ל-8 מיליארד דולר. החברה החלה לעבוד באופן הדוק יותר עם אמזון על שבבי Trainium, כחלק מהניסיון להתמודד עם העלויות הגבוהות של אימון מודלים.

2024 הייתה גם השנה שבה דאריו אמודיי פרסם את אחד הטקסטים החשובים להבנת תפיסת עולמו. הוא תיאר עתיד שבו AI מתקדם עשוי להאיץ מחקרים רפואיים, לסייע בפיתוח תרופות ולשפר את רמת החיים. מבחינתו, הסיכונים של הבינה המלאכותית היו הסיבה להשקיע בבטיחות, בעוד הפוטנציאל החיובי היה הסיבה להמשיך לפתח אותה.

עד סוף השנה אנתרופיק כבר הייתה חברה עם מוצר מוביל, שותפויות ענן גדולות ומעמד חזק בקהילת המפתחים. אבל השלב הבא של התחרות דרש ממנה דבר נוסף: להפוך את קלוד מכלי שעוזר לאנשים לעבוד למערכת שמסוגלת לבצע חלק משמעותי מהעבודה בעצמה.

חזרה לתוכן העניינים ↑

פרק 8: בראש הפירמידה - החברה שהפכה את התכנות לעסק ענק

2025

בפברואר 2025 הציגה אנתרופיק את קלוד 3.7 Sonnet, מודל עם יכולות חשיבה מתקדמות, ולצדו השיקה בגרסה ניסיונית את Claude Code. על פניו, מדובר היה בעוד כלי עבור מתכנתים. אבל בתוך חודשים הפך המוצר לאחד ממקורות הצמיחה החשובים ביותר של החברה.

עד אז רוב משתמשי הבינה המלאכותית הכירו את מודל השיחה. שואלים שאלה, מקבלים תשובה, ולעיתים מבקשים תיקון. Claude Code הציע גישה אחרת. המשתמש מתאר משימה, והמערכת יכולה לקרוא קבצים, להבין מבנה של פרויקט תוכנה, לכתוב קוד, לבצע בדיקות ולשנות קבצים.

היתרון היה בעבודה על משימות שלמות. מתכנת שרוצה להוסיף יכולת חדשה לאתר עשוי להקדיש שעות להבנת הקוד הקיים, לעריכת קבצים ולבדיקת התוצאה. Claude Code אפשר להעביר למערכת חלק משמעותי מהעבודה הזאת ולפקח על התהליך.

במאי 2025 הפך הכלי לזמין באופן רחב יותר, לצד השקת קלוד 4. החברה הציגה שיפור נוסף ביכולות התכנות, בניתוח בעיות מורכבות ובעבודה עם כלים חיצוניים. כעת החלה להיווצר קטגוריה חדשה של מוצרים: סוכני AI שמסוגלים לבצע משימות לאורך זמן.

הלקוחות הראשונים היו מתכנתים וסטארט-אפים, אבל השימוש התרחב במהירות גם לארגונים גדולים. מערכות תוכנה נבנות ומתוחזקות על ידי צוותים שמטפלים במיליוני שורות קוד. אפילו חיסכון של כמה שעות עבודה בכל משימה יכול להיות בעל ערך משמעותי כאשר מכפילים אותו באלפי עובדים.

ההצלחה המסחרית הייתה מהירה. בספטמבר 2025 דיווחה אנתרופיק שקצב ההכנסות השנתי של Claude Code כבר הגיע ליותר מ-500 מיליון דולר, פחות מארבעה חודשים אחרי השקתו הרחבה. בדצמבר הגיע הקצב למיליארד דולר. בתוך כחצי שנה הפך מוצר חדש לעסק בעל היקף הכנסות שנתי משוער של מיליארד דולר.

חשוב להבין את הנתון הזה. קצב הכנסות שנתי הוא חישוב שמבוסס על קצב המכירות בתקופה מסוימת ומכפיל אותו לאורך שנה. הוא מצביע על גודל העסק בקצב הנוכחי, אבל הוא שונה מההכנסות שכבר נרשמו בפועל במהלך השנה.

ההצלחה של Claude Code שינתה את האופן שבו משקיעים הסתכלו על אנתרופיק. החברה הייתה הרבה יותר ממפתחת צ'אטבוט. היא החלה לבנות מערכות שמשתלבות בתהליכי עבודה ומייצרות חיסכון אמיתי לארגונים.

במרץ 2025 גייסה אנתרופיק 3.5 מיליארד דולר לפי שווי של 61.5 מיליארד דולר. בספטמבר השלימה גיוס נוסף של 13 מיליארד דולר, הפעם לפי שווי של 183 מיליארד דולר. בתוך חצי שנה כמעט שילשה את שוויה.

גם בסיס הלקוחות התרחב. בתחילת 2025 עמד קצב ההכנסות השנתי של החברה על כמיליארד דולר. באוגוסט כבר עבר את רף 5 מיליארד הדולר. מספר הלקוחות העסקיים הגיע ליותר מ-300 אלף, והחברה החלה להיכנס עמוק יותר למערכות של חברות גדולות.

אבל במקביל להתקדמות העסקית, עלו גם שאלות לגבי המחיר הכלכלי והחברתי של המודלים. בתחילת השנה הציגה DeepSeek הסינית מודל מתקדם שפיתחה בעלויות שדווחו כנמוכות יחסית לאלה של המתחרות האמריקאיות. ההתפתחות עוררה דיון בשאלה האם יהיה צורך להמשיך להשקיע סכומי עתק כדי לפתח מודלים מובילים, או שהענף יוכל להתקדם גם באמצעות פתרונות יעילים וזולים יותר.

אנתרופיק המשיכה להגדיל את השקעותיה במחשוב. החברה הרחיבה את השימוש בתשתיות גוגל ובשבבי TPU, והמשיכה להעמיק את השותפות עם אמזון. המהלך אפשר לה לעבוד עם כמה סוגי חומרה ולנסות לשפר את היחס בין עלות המחשוב לבין הביצועים.

2025 הביאה גם תזכורת לצד המשפטי של מהפכת הבינה המלאכותית. בספטמבר הגיעה אנתרופיק להסדר בהיקף של 1.5 מיליארד דולר בתביעה שהגישו סופרים ובעלי זכויות יוצרים. התביעה עסקה בהעתקת ספרים ממקורות פיראטיים לצורך בניית מאגרי אימון. החברה הסכימה להסדר בלי להודות באחריות משפטית.

הפרשה המחישה שגם חברה שמציגה את הבטיחות והאחריות כערכי יסוד יכולה להתמודד עם טענות משמעותיות בנוגע לדרך שבה נאסף המידע ששימש לאימון המודלים שלה.

בדצמבר רכשה אנתרופיק את Bun, כלי תוכנה שמסייע לפיתוח ולהרצת יישומים. הרכישה התאימה לאסטרטגיה שלה להעמיק את נוכחותה בעולם התכנות. באותו חודש העבירה גם את תקן MCP למסגרת עצמאית תחת קרן לינוקס, צעד שחיזק את מעמדו כתקן רחב שיכול לשמש חברות שונות.

עד סוף 2025 כבר היה ברור שאנתרופיק הצליחה לפתח יתרון מסחרי משמעותי בשוק הארגוני. OpenAI עדיין נהנתה מחשיפה צרכנית רחבה יותר, אבל אנתרופיק צברה לקוחות שמוכנים לשלם סכומים גדולים עבור השימוש במודלים שלה. המאבק בין החברות עבר מהשאלה מי מציג את הצ'אטבוט המרשים ביותר לשאלה מי יהפוך לחלק מרכזי מהפעילות של עסקים ברחבי העולם.

חזרה לתוכן העניינים ↑

פרק 9: השנה שבה הכול התפוצץ - טריליון דולר, הבית הלבן והמאבק על השליטה

ינואר-ספטמבר 2026

בתחילת 2026 אנתרופיק כבר הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, אבל בתוך חודשים היא הפכה גם לשחקנית מרכזית בשוק ההון, ביחסי ממשל ובמאבק על עתיד הבינה המלאכותית. קצב הצמיחה שלה הגיע לממדים חריגים, גיוסי ההון הגיעו לעשרות מיליארדי דולרים, והמודלים שלה קיבלו יכולות שהחלו לעורר שאלות חדשות על שליטה, ביטחון ומדיניות.

בינואר השיקה החברה את Cowork, מוצר שנועד להביא את היכולות של Claude Code גם לאנשים שעוסקים במשימות משרדיות ולא בתכנות. המטרה הייתה להפוך את קלוד לסוכן שמסוגל לעבוד עם קבצים, לארגן מסמכים ולבצע תהליכים המורכבים מכמה שלבים.

באותו חודש פרסמה אנתרופיק גם גרסה חדשה ומפורטת של החוקה של קלוד. המסמך נועד להסביר למודל את העקרונות שאמורים להנחות את התנהגותו, כולל היחס לבני אדם, ההכרה במגבלותיו והדרך שבה עליו להתמודד עם בקשות מורכבות. הוא המחיש עד כמה השתנתה השיחה סביב AI. במקום להתמקד בתשובות נכונות ושגויות, החוקרים החלו לדון גם במאפיינים של סוכנים עצמאיים ובצורך להגדיר להם גבולות.

בפברואר הגיעה הודעה פיננסית חריגה. אנתרופיק גייסה 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר. קצב ההכנסות השנתי של החברה הגיע אז ל-14 מיליארד דולר. בתוך שנה זינקה החברה מהיקף פעילות של מיליארדי דולרים בודדים לעסק שכבר נמצא בדרכו להפוך לאחד הגדולים בעולם בתחום התוכנה.

אלא שהצמיחה התרחשה לצד מחלוקת משמעותית עם הממשל האמריקאי. אנתרופיק עבדה עם גורמים ממשלתיים ועם מערכת הביטחון, אבל הציבה מגבלות על שימושים מסוימים במודלים שלה. המחלוקת התמקדה בין היתר בשימוש במערכות AI לצורכי מעקב המוני אחר אזרחים ובמערכות נשק אוטונומיות.

בפברואר ובמרץ החריף העימות עם הפנטגון. הממשל דרש מהחברה לאפשר שימוש רחב יותר במודלים למטרות חוקיות, ואילו אנתרופיק ביקשה לשמור על מגבלות מסוימות. משרד ההגנה הגדיר אותה כסיכון לשרשרת האספקה, והיא פנתה לבית המשפט. במרץ הוציא בית משפט פדרלי צו שחסם זמנית חלק מהצעדים נגדה.

הפרשה הפכה את אנתרופיק לסמל של שאלה רחבה יותר: מי קובע כיצד משתמשים במערכות AI מתקדמות, החברה שפיתחה אותן, הממשלה שמשלמת עבור השירות או הציבור שעליו עשויה להיות למערכות השפעה?

באפריל הציגה אנתרופיק את Claude Mythos Preview, מודל בעל יכולות מתקדמות במיוחד בתחום הסייבר. החברה בחרה להגביל את הגישה אליו ולעבוד תחילה עם ארגונים שעוסקים באבטחת מערכות מחשוב. במסגרת פרויקט Glasswing השתמשו השותפים במודל כדי לחפש חולשות בתוכנות ובתשתיות.

היתרון היה ברור. מערכות שמסוגלות לזהות חולשות במהירות יכולות לסייע לחברות לתקן בעיות לפני שתוקפים מנצלים אותן. אבל אותן יכולות עלולות לשמש גם גורמים שמבקשים למצוא דרכים לחדור למערכות. אנתרופיק ניסתה לבנות מודל שבו טכנולוגיה חזקה מגיעה תחילה לגורמים שנבדקו ואושרו.

במקביל התרחבו ההסכמים עם ספקיות המחשוב. באפריל הודיעה אנתרופיק על הרחבת שיתוף הפעולה עם אמזון, בהיקף שמאפשר גישה לעד חמישה ג'יגה-ואט של כושר מחשוב עתידי. היא הרחיבה גם את שיתוף הפעולה עם גוגל וברודקום. ההסכמים נועדו להבטיח די כוח מחשוב לאימון המודלים ולהפעלתם עבור לקוחות.

בסוף מאי הגיעה ההודעה ששינתה את מעמדה הפיננסי. אנתרופיק השלימה גיוס של 65 מיליארד דולר לפי שווי של 965 מיליארד דולר. בתוך קצת יותר משלושה חודשים השווי שלה זינק מ-380 מיליארד דולר לכמעט טריליון. המשקיעים כללו קרנות ענק וגופים מוסדיים, וחלק מהשותפויות התעשייתיות שילבו גם התחייבויות ארוכות טווח בתחום המחשוב.

קצב ההכנסות השנתי כבר עבר את רף 47 מיליארד הדולר בתחילת מאי, ולפי נתונים שהוצגו בהמשך למשקיעים הוא הגיע לכ-65 מיליארד דולר בסוף יולי. גם מספר הלקוחות העסקיים הגדולים המשיך לעלות במהירות.

אבל המחצית השנייה של השנה הביאה אתגר נוסף. ביוני הציגה אנתרופיק את Fable 5 ואת Mythos 5, שני מוצרים שהתבססו על מודל מתקדם במיוחד. השקת המודלים לוותה במחלוקת מול הרשויות האמריקאיות בנוגע לסיכוני סייבר ולגישה של משתמשים מחוץ לארה"ב. לזמן קצר הושעתה הגישה למודלים, ובהמשך חודשה.

ביולי חשפה החברה שבמסגרת ניסויי אבטחה הצליחו מודלים שלה להגיע למערכות מחשוב אמיתיות של ארגונים חיצוניים. האירועים התרחשו בסביבות בדיקה שבהן חלק ממנגנוני ההגנה הוסרו במכוון או שההגדרות אפשרו גישה חיצונית. הם המחישו את הצורך בבקרה על מערכות שמקבלות יכולות פעולה עצמאיות.

בספטמבר פרסמה החברה מודלים מתקדמים נוספים והרחיבה את פעילותה בתחומי המדע, הסייבר והשימוש העסקי. במקביל החלו להתפרסם פרטים על ההנפקה המתוכננת, על המבנה המשפטי שלה ועל הסיכונים שהיא מציגה למשקיעים.

החברה שנוסדה חמש שנים קודם לכן כדי לשלב מחקר בטיחות בפיתוח AI כבר התמודדה עם שאלה גדולה בהרבה: כיצד מנהלים ארגון ששוויו מתקרב לטריליון דולר, שהמערכות שלו משפיעות על חברות ועל ממשלות, ושצריך להמשיך להתקדם במהירות כדי להצדיק את האמון העצום של המשקיעים?

חזרה לתוכן העניינים ↑

פרק 10: היום - רגע לפני ההנפקה הגדולה בעולם

13 באוקטובר 2026

מחר, 14 באוקטובר 2026, צפויה להתקיים במטה אנתרופיק בסן פרנסיסקו פגישה שעשויה להשפיע על אחת ההנפקות הגדולות בתולדות שוק ההון. מנהלי החברה יציגו למשקיעים מוסדיים את נתוני הרבעון השלישי, לקראת הנפקה אפשרית בנובמבר. על הפרק שווי שמוערך בכ-2 טריליון דולר וגיוס שעשוי להגיע ל-100 מיליארד דולר. אם התנאים האלה יתממשו, אנתרופיק תוכל לשבור את שיא הגיוס שקבעה SpaceX ביוני, בהנפקה שהכניסה לחברה כ-85.7 מיליארד דולר.

קצת יותר מחמש שנים עברו מאז המפגש בחצר ביתו של דאריו אמודיי. שבעת המייסדים התחילו עם רעיון שאפתני, צוות קטן וגיוס של 124 מיליון דולר. כיום אנתרופיק היא חברה בינלאומית עם אלפי עובדים, מודלי AI מהמתקדמים בעולם, לקוחות עסקיים גדולים והסכמים למחשוב בהיקף עצום.

המספרים מפתיעים גם את מי שעוקב אחרי תעשיית הטכנולוגיה במשך שנים. בשנת 2024 הכנסות אנתרופיק היו כ-400 מיליון דולר. בשנת 2025 הן כבר הגיעו לכ-4.6 מיליארד דולר. מדובר בצמיחה של יותר מפי עשרה בתוך שנה.

ברבעון הראשון של 2026 ההכנסות הגיעו לכ-4.7 מיליארד דולר, וברבעון השני הן כבר עלו ליותר מ-11 מיליארד דולר לפי הנתונים שדווחו לקראת ההנפקה. כלומר, בתוך רבעון אחד החברה הצליחה להכפיל ויותר את קצב הפעילות שלה.

הצמיחה נובעת בעיקר מהשימוש בקלוד בארגונים ובמערכות תכנות. חברות גדולות משלמות עבור גישה למודלים דרך שירותי ענן, עבור שימוש בממשקי API ועבור כלים כמו Claude Code ו-Cowork. ככל שמערכות AI משתלבות בתהליכי עבודה, היקף השימוש בהן גדל, ואיתו גם ההכנסות של מפתחות המודלים.

אבל הצמיחה המהירה יוצרת גם קושי להבין מהו גודלה האמיתי של החברה. אנתרופיק משתמשת לעיתים במדד של קצב הכנסות שנתי, המחושב על בסיס ההכנסות בתקופה מסוימת ומוכפל לאורך שנה. אם ההכנסות בחודש מסוים מגיעות ל-8 מיליארד דולר, החישוב מציג קצב שנתי של 96 מיליארד דולר. מדובר במדד שממחיש את הקצב הנוכחי, בעוד ההכנסות שכבר נרשמו במהלך השנה יכולות להיות נמוכות בהרבה.

בסוף יולי הציגה החברה קצב הכנסות שנתי של כ-65 מיליארד דולר. דיווחים מאוחרים יותר העלו אפשרות לחציית רף 100 מיליארד הדולר עוד השנה. מבחינת המשקיעים, ההבדל בין הכנסות בפועל לבין קצב שנתי הוא אחד הנושאים המרכזיים לקראת ההנפקה.

לפי המספרים שפורסמו לקראת הפגישה, אנתרופיק גם מתחילה להציג שיפור ברווחיות. ברבעון השני דווח על רווח תפעולי מתואם של כ-559 מיליון דולר. זהו שינוי משמעותי ביחס לשנים שבהן החברה השקיעה מיליארדי דולרים בפיתוח ובהפעלת מודלים והפסידה סכומי עתק.

עם זאת, התוצאות המתואמות מציגות מדד שונה מהרווח החשבונאי המלא. חלק מההוצאות, ובהן תגמול מבוסס מניות, עשויות להיות מנוטרלות מהחישוב. המשקיעים יצטרכו לבחון את הדוחות המלאים כדי להבין כמה כסף החברה מייצרת וכמה היא נדרשת להשקיע כדי להמשיך לצמוח.

נתוני 2025 ממחישים את האתגר. לצד הכנסות של כ-4.6 מיליארד דולר, אנתרופיק הציגה הפסד תפעולי של יותר מ-8 מיליארד דולר. ההפסד הנקי הגיע לכ-42 מיליארד דולר, אם כי חלק גדול ממנו נבע מהוצאה חשבונאית הקשורה לשינוי בשווי של מכשירי מימון.

הוצאות המחשוב והתשתיות לבדן הגיעו ליותר מ-7 מיליארד דולר. מדובר בסכומים שנדרשים לרכישת כוח מחשוב, לאימון מודלים ולהפעלת שירותים עבור לקוחות.

ההתחייבויות העתידיות גדולות בהרבה. לפי הפרטים שפורסמו מתוך מסמכי ההנפקה שהוגשו בחשאי לרשות ניירות הערך האמריקאית, אנתרופיק מתכננת הוצאות והתחייבויות בתחום שירותי הענן, המחשוב והתשתיות בהיקף שמגיע לכ-518 מיליארד דולר לאורך שנים.

הנתון הזה מציג את ההימור העצום של החברה. אנתרופיק מעריכה שהביקוש למודלים שלה ימשיך לגדול במהירות, ולכן היא מבטיחה לעצמה מראש גישה למחשוב בהיקפים גדולים. בתרחיש של המשך צמיחה מהירה, הקיבולת הזאת יכולה לאפשר לה להגדיל את המכירות. בתרחיש של האטה בביקוש, חלק מההתחייבויות עלולות להפוך לנטל פיננסי.

גם התמחור המתוכנן של ההנפקה מציב רף גבוה במיוחד. שווי של 2 טריליון דולר ביחס לקצב הכנסות שנתי של 100 מיליארד דולר משקף מכפיל של כ-20 על קצב המכירות. ביחס להכנסות שנרשמו בפועל בשנת 2025 מדובר במכפיל גבוה בהרבה. המשקיעים קונים כאן בעיקר את הציפייה להמשך צמיחה מהירה.

ההשוואה ל-SpaceX מעניינת. ביוני 2026 גייסה חברת החלל והטכנולוגיה של אילון מאסק כ-85.7 מיליארד דולר בהנפקה הגדולה בהיסטוריה, כולל מימוש האופציה הנוספת של החתמים. אנתרופיק שואפת לעבור את השיא הזה, אבל היקף ההנפקה הסופי ייקבע לפי הביקוש למניות ולפי תנאי השוק.

סוגיה נוספת היא השליטה בחברה. אנתרופיק מבקשת לשמור על השפעה משמעותית של שבעת המייסדים גם אחרי ההנפקה. לפי התוכניות שפורסמו, החברה בוחנת מבנה מניות שיקנה להם יחד 50.1% מזכויות ההצבעה, בכפוף לתנאים מסוימים.

מבנה כזה יכול לאפשר למייסדים להמשיך לקבוע את כיוון החברה גם אם יחזיקו בחלק קטן יותר מההון. מצד אחד, הוא עשוי לסייע בשמירה על החזון המקורי ועל המחויבות לבטיחות. מצד שני, הוא מעניק לבעלי מניות חדשים השפעה מוגבלת על החלטות מרכזיות.

המסמכים שהודלפו לקראת ההנפקה גם מקדישים מקום נרחב לסיכונים. החברה מציגה אפשרות לנזקים משמעותיים משימוש במודלים מתקדמים, לצד סיכונים עסקיים כמו עלויות מחשוב, תחרות, רגולציה, ריכוזיות לקוחות ותלות בספקי ענן.

זו אחת הסתירות המעניינות ביותר בסיפור של אנתרופיק. החברה מזהירה מפני מערכות AI חזקות מדי, אבל היא עצמה מפתחת מערכות כאלה בקצב מהיר. היא מבקשת להגן על הציבור מפני שימושים מסוכנים, ובמקביל נדרשת להשקיע מאות מיליארדי דולרים כדי להוביל את התחרות.

האופי הזה של החברה התחיל עוד לפני שהושק קלוד הראשון. דאריו אמודיי האמין שאי אפשר לחקור ברצינות את הסיכונים של בינה מלאכותית מתקדמת בלי לפתח בעצמך מודלים מתקדמים. דניאלה אמודיי בנתה סביב התפיסה הזאת ארגון מסחרי שמסוגל לגייס חוקרים, לנהל פעילות גלובלית ולהתמודד עם ענקיות הטכנולוגיה.

כעת שניהם עומדים בפני שלב חדש. עד היום אנתרופיק הייתה חברה פרטית, עם משקיעים גדולים שיכלו לבחון את ביצועיה במסגרת גיוסי הון. אם תושלם ההנפקה, היא תהפוך לחברה ציבורית שנבחנת מדי רבעון לפי הכנסות, רווחיות, תחזיות וקצב צמיחה.

ההנפקה האפשרית מתוכננת לנובמבר, ומסע השיווק למשקיעים עשוי להתחיל בשבוע השני של החודש. החברה עדיין צריכה להשלים את התהליך הרגולטורי, לפרסם נתונים מלאים ולקבוע את המחיר ואת כמות המניות שתציע.

בינתיים נמשכת העבודה על קלוד ועל הדורות הבאים של מודלי הבינה המלאכותית. אלפי מהנדסים, חוקרים ואנשי מוצר מנסים לשפר את היכולות, להקטין את העלויות ולהרחיב את השימוש במערכות.

במטה החברה בסן פרנסיסקו, במקום שבו החלה לפני חמש שנים קבוצה קטנה של יוצאי OpenAI, נערכים כעת להצגת המספרים למשקיעים. בתוך ימים או שבועות יתברר אם השוק מוכן להעניק לאנתרופיק שווי של 2 טריליון דולר ולממן את אחת ההנפקות הגדולות בתולדותיו.

חזרה לתוכן העניינים ↑