בן 23, סוכן AI שעושה קניות ושווי של 10 מיליארד דולר - מה הסיפור של אינסטינקט?
נניח שאדם צריך להגיע מחר לניו יורק. בדרך הרגילה הוא מחפש טיסה, משווה מחירים, בוחר מושב, מזמין מלון, בודק איך להגיע משדה התעופה ומכניס הכול ליומן. עם אינסטינקט, סוכן הבינה המלאכותית החדש, הרעיון הוא לשלוח הודעה אחת עם הבקשה ולתת לסוכן לטפל בכל התהליך. הוא מכיר את העדפות המשתמש, יודע איזו חברת תעופה הוא מעדיף, איזה מלון מתאים לו ואיך הוא רגיל לשלם. הוא יכול גם להתקשר למלון, לשנות הזמנה או לטפל בתקלה. בחברה מאמינים שבעתיד זאת תהיה הדרך שבה אנשים יבצעו חלק גדול מהפעולות שלהם באינטרנט.
הסיפור הזה כבר מתורגם לשווי של 10 מיליארד דולר. אינסטינקט, חברה אמריקאית שהוקמה ב-2025, השלימה בסוף ספטמבר גיוס של מיליארד דולר בהשתתפות סקויה קפיטל, בנצ'מרק וקוטו. חודש קודם היא גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר. כלומר, בתוך כחודש זינק שווי החברה פי ארבעה. בסך הכול גייסה אינסטינקט כ-1.35 מיליארד דולר, סכום חריג לחברה צעירה שנמצאת עדיין בשלבי הפצה ראשוניים של המוצר.
מי שעומד מאחוריה הוא נוח שין, בן 23, שעבד בעבר כחוקר בתחום הבינה המלאכותית בסיירה, חברה שמפתחת סוכני AI לשירות לקוחות. שין החליט לפתח מוצר שפונה ישירות לצרכנים, במטרה להחליף את הפעולות הקטנות שגוזלות זמן במהלך היום. הוא התחיל עם קבוצה קטנה של משתמשים, נתן לכל אחד מספר מוגבל של הזמנות לחברים והרחיב בהדרגה את השירות.
הביקוש התפתח במהירות. לפי הנתונים שמציג שין, החברה גדלה בתקופה האחרונה בכ-10% ביום, בלי שהוציאה כסף על פרסום. הקצב הזה חריג מאוד וכנראה יתמתן ככל שהפעילות תגדל. לפי פרסומים בענף, מספר המשתמשים כבר עבר 100 אלף, אם כי החברה טרם פרסמה נתון רשמי ומאומת.
כבר בספטמבר, כשהחברה ניהלה מגעים לגיוס החדש, התברר שמערכות המחשוב שלה מתקשות לעמוד בביקוש. חלק מהמשתמשים קיבלו הודעות על עומס ועל זמני תגובה ארוכים. זאת אחת הסיבות לכך שאינסטינקט ממשיכה להגביל את ההצטרפות לשירות.
ההבדל המרכזי בין אינסטינקט לצ'אטבוט רגיל נמצא ביכולת לבצע פעולות. צ'אט יכול להציע מלון, להסביר מה כדאי לבדוק לפני הזמנת טיסה או לנסח הודעה לחברת שירות. אינסטינקט אמור להמשיך משם: להיכנס לאתרים, להשוות אפשרויות, ליצור קשר עם עסקים ולהשלים פעולות בשם המשתמש, בהתאם להרשאות שקיבל.
המוצר פועל באמצעות הודעות ושיחות, ויש לו סביבת מחשוב ומספר טלפון משלו. המשתמש יכול לפנות אליו בצורה דומה לפנייה לעוזר אישי אנושי. ככל שהסוכן צובר מידע על ההעדפות וההרגלים שלו, הוא אמור לבצע משימות חוזרות בצורה מהירה יותר.
אחת הדוגמאות הבולטות היא ביטול מנויים. הסוכן יכול לעבור על שירותים שאדם משלם עליהם, לזהות חיובים חוזרים ולסייע בביטול שירותים מיותרים. הוא מסוגל גם לפנות לשירות לקוחות, לטפל בהחזרים ולנסות להשיג תנאים טובים יותר. אלה פעולות פשוטות לכאורה, אבל הטיפול בהן דורש לפעמים שיחות טלפון, המתנה לנציגים והתנהלות מול כמה מערכות שונות.
השבוע הוסיפה אינסטינקט יכולת מעניינת: סוכן שמשתתף בצ'אט קבוצתי. לדוגמה, קבוצת חברים שרוצה לארגן חופשה יכולה לצרף את הסוכן לשיחה. הוא יכול לאסוף הצעות, לבדוק מועדים שמתאימים לכולם, לחפש טיסות ומלונות, ובהמשך לסייע בהזמנת כרטיסים ובחלוקת התשלום בין המשתתפים.
- תקדים מסוכן: סוכן אוטונומי של אופן-איי פרץ למאגר ממשלתי באוסטרליה
- הסוכן יקנה בשבילנו הכל - מי הולך לאבד מאות מיליארדים בדרך?
גם חברים שטרם פתחו חשבון באינסטינקט יכולים להשתתף בשיחה. החברה מסבירה שהסוכן הקבוצתי פועל בנפרד מהסוכנים האישיים, ומידע פרטי מועבר אליו בהתאם לאישור המשתמש. בשלב הראשון האפשרות זמינה למשתמשים שקיבלו גישה מוקדמת.
מיליארד דולר בעסקאות - כמה כסף אינסטינקט באמת מרוויחה?
כאן מתחיל החלק הכלכלי המעניין. שין מספר שהמערכת כבר מטפלת בעסקאות בקצב שנתי של כמיליארד דולר, כאשר כמחצית מהסכום מגיעה מהזמנות בתחום התיירות. מדובר בהערכה של המייסד, המבוססת על קצב הפעילות הנוכחי, ולא בנתון מדוחות כספיים מבוקרים.
חשוב להבחין בין מחזור עסקאות להכנסות. אם הסוכן הזמין טיסה ב-1,000 דולר, סכום העסקה יכול להיכלל במחזור שעובר דרך המערכת. אבל הכסף מגיע לחברת התעופה, ואינסטינקט עשויה בעתיד לקבל עמלה על ההזמנה. לכן מיליארד דולר בעסקאות הם נתון שמעיד על היקף השימוש, בעוד ההכנסות שתקבל החברה מהפעילות הזאת יהיו נמוכות בהרבה.
שין מעוניין להשאיר את השירות חינמי למשתמשים ולהרוויח מעמלות שישלמו בתי העסק. בדומה למתווך שמביא לקוח לחברת תיירות או לחנות, אינסטינקט יכולה לקבל תשלום על עסקה שביצעה עבור המשתמש. היתרון מבחינתה הוא שהסוכן נמצא ממש ברגע שבו הלקוח מקבל החלטה להוציא כסף.
נניח שאינסטינקט תגבה עמלה ממוצעת של 2% על עסקאות. בקצב שנתי של מיליארד דולר, ההכנסות יסתכמו בכ-20 מיליון דולר, בהנחה שכל העסקאות מזכות אותה בעמלה. גם עמלה של 3% תייצר הכנסות שנתיות של כ-30 מיליון דולר. אלה דוגמאות להמחשה, שכן החברה טרם פרסמה שיעור עמלה מוסכם או הכנסות בפועל.
- האם AI עושה אותנו טיפשים יותר? המחקרים מגלים מה קורה למוח שלנו כשמפסיקים לחשוב לבד
- ככה הרובוטים לומדים לחקות בני אדם - מצלמים עובדים ומלמדים מכונות לעבוד
מול שווי של 10 מיליארד דולר, אפילו הכנסות של 20 מיליון דולר בשנה משקפות מכפיל הכנסות של 500. זה מלמד עד כמה המשקיעים בונים על התרחבות עצומה של פעילות הסוכן. הם מהמרים על האפשרות שבעתיד יעברו דרכו עסקאות בהיקף של עשרות ומאות מיליארדי דולרים.
כמובן, גם העלויות משמעותיות. כל משימה מורכבת דורשת הפעלה של מודלים, שימוש במערכות מחשוב, תקשורת עם אתרים ולעיתים גם שיחות קוליות. סוכן שמנהל הזמנה במשך כמה דקות עשוי לצרוך משאבי מחשוב רבים יותר מצ'אט שמחזיר תשובה קצרה.
שין מספר שהצורך בכוח מחשוב גדל בקצב שמגיע להכפלה כמעט מדי שבוע, ושכ-40% מזמנו מוקדשים להיערכות להרחבת התשתיות. הזמנת משאבי מחשוב חדשים יכולה לדרוש חודשים, ולכן החברה צריכה להעריך מראש את הביקוש ולממן קיבולת שתשרת משתמשים שטרם הצטרפו. כשההערכות גבוהות מדי נוצרות עלויות מיותרות, וכשהן נמוכות מדי זמני התגובה מתארכים והשירות נפגע.
אבל גם אם אינסטינקט תצליח להגדיל את מספר המשתמשים, השאלה הגדולה היא מי ישלם לה. בענף התיירות עמלות הפצה הן חלק מהעסק במשך שנים, אבל בחנויות אחרות שיעורי הרווח נמוכים יותר והיכולת לשלם על הפניית לקוחות מוגבלת.
המעבר לקניות באמצעות סוכני AI עשוי לשנות את כלכלת המסחר באינטרנט. במקום שאדם יחפש מוצר בגוגל, ייכנס לכמה אתרים וישווה מחירים, הסוכן יכול לבצע עבורו את החיפוש ולהציג את ההצעה המתאימה. זה עשוי לפגוע בחלק מהכנסות הפרסום של מנועי החיפוש ואתרי ההשוואות, ובמקביל ליצור ערוץ מכירות חדש עבור חנויות שמוכנות לעבוד עם סוכנים.
כאן מתעוררת גם בעיה עסקית. אם הסוכן אמור לפעול לטובת המשתמש, אבל מקבל עמלה מבית העסק, עשוי להיווצר ניגוד עניינים. בית עסק שמשלם עמלה גבוהה יותר יכול להפוך לאטרקטיבי עבור החברה שמפעילה את הסוכן, גם כאשר קיים מוצר זול או מתאים יותר במקום אחר.
הסוגיה הזאת כבר עלתה השבוע בעקבות תלונות של משתמשי אינסטינקט. כמה מהם סיפרו שהסוכן שלח להם המלצות לרכישת מוצרים אף שביקשו ממנו לטפל בעניינים אחרים. במקרה אחד הוא השתמש במידע על נסיעה מתוכננת כדי להכין רשימת ציוד לרכישה. החברה הרחיבה לאחרונה את יכולות הקניות באמצעות שיתוף פעולה עם שופיפיי.
בשלב הזה קיימת עדות להמלצות שהגיעו ביוזמת הסוכן, אבל טרם הוצגה הוכחה לכך שהן היו פרסומות בתשלום או שאינסטינקט הרוויחה מהן. ובכל זאת, השאלה ברורה: האם סוכן שמכיר את ההרגלים, ההעדפות והיומן של המשתמש צריך להציע לו מוצרים גם כשהוא עסוק בעניין אחר?
הנושא הרגיש יותר הוא פרטיות. כדי שאינסטינקט תבצע משימות מורכבות, המשתמש עשוי להעניק לה גישה לדואר האלקטרוני, ליומן, לאמצעי התשלום ולחשבונות אישיים. אצל חלק מהמשתמשים הגישה הזאת רחבה במיוחד. שין מספר שבתוך שלושה שבועות מתחילת השימוש, כ-40% מהמשתמשים כבר מוסרים למערכת פרטי כרטיס אשראי.
המידע הזה מאפשר לסוכן לעבוד ביעילות, אבל גם הופך אותו למטרה אטרקטיבית לתוקפים. בחודשים האחרונים התפרסמו כמה אירועים בעייתיים סביב אינסטינקט. משתמשת גילתה שהסוכן עדיין מסוגל להתייחס לתוכן מהדואר שלה גם כשביטלה את החיבור לחשבון. במקרה אחר הסוכן שלח הודעת דואר בשם משתמשת בלי לקבל ממנה אישור מראש. משתמש נוסף סיפר שהמערכת השתמשה בקוד אימות חד-פעמי שהגיע לתיבת הדואר שלו.
אירוע נוסף עורר חשש לחשיפת מידע פיננסי של אדם אחר, כשהסוכן הציג פרטים שנראו שייכים למשתמש זר. שין טען שהמידע הומצא בידי המודל ושמדובר בשגיאה של הבינה המלאכותית ולא בדליפת מידע בין משתמשים. החברה עדכנה את תנאי הפרטיות ואת מנגנוני מחיקת המידע, והוסיפה בקרות שנועדו לצמצם פעולות שגויות.
הסיכון הזה רחב יותר מאינסטינקט. מחקר שפורסם לאחרונה הראה כיצד הודעת דואר אחת הצליחה להפעיל הוראות זדוניות בתוך סוכן ה-AI מאנוס. כשמערכת יכולה לקרוא מסמכים וגם לבצע פעולות בשם המשתמש, קיים חשש שתוכן חיצוני יגרום לה לבצע פעולה שהמשתמש כלל לא התכוון לבצע.
מול אינסטינקט עומדות חברות גדולות בהרבה. מטא כבר השיקה את מיוז, סוכן אישי שזמין לקהל רחב ומשתלב בשירותים הקיימים שלה. לפי פרסומים, מיוז הגיע ליותר מ-3 מיליון משתמשים שבועיים. OpenAI מציעה את Dots, גוגל מרחיבה את יכולות ג'מיני ואפל משלבת יותר פעולות מבוססות AI במכשיריה.
היתרון של הענקיות ברור. הן מחזיקות מיליארדי משתמשים, מערכות תשלומים, גישה לנתונים ותשתיות מחשוב בהיקפים עצומים. אינסטינקט, לעומתן, צריכה לשכנע אנשים להצטרף לשירות חדש ולתת לחברה צעירה הרשאות רחבות לחשבונות האישיים שלהם.
למרות זאת, החברה מנסה להתחרות דווקא באמצעות חוויית השימוש הפשוטה. הגישה של שין היא שהמשתמש צריך לדבר עם הסוכן כפי שהוא מדבר עם אדם, בלי ללמוד תפריטים ובלי לנהל בעצמו את כל השלבים של המשימה. ההצלחה הראשונית מראה שיש ביקוש לרעיון הזה, גם אם החברה עדיין צריכה להוכיח שהיא מסוגלת להפוך אותו לעסק רווחי.
הגיוס של מיליארד דולר נותן לאינסטינקט משאבים להרחיב את מערכות המחשוב ולפתוח את השירות לעוד משתמשים. בחודשים הקרובים המבחן יהיה גם מסחרי: האם בתי עסק יסכימו לשלם לה עמלות על עסקאות, מה יהיו העלויות של הפעלת הסוכן וכמה משתמשים ימשיכו להפקיד בידיו מידע אישי וכסף. ככל שיותר קניות, הזמנות ותשלומים יתבצעו באמצעות סוכנים, כך גם יגדל הערך הכלכלי של החברה שמצליחה להפוך לבחירה הקבועה של המשתמש.
