יוסי מנשה מנכל משותף אלטשולר שחם פייננשל סרביסס. קרדיט רמי זרנגר
יוסי מנשה מנכל משותף אלטשולר שחם פייננשל סרביסס. קרדיט רמי זרנגר
ראיון

"השקל נמצא בסערה מושלמת": הדולר קרוב ל-20% מעל השפל, וזה לא רק בגלל המצב הביטחוני

יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם פיננשייל סרביסס, מסביר למה השקל מאבד גובה, איך הירידות בוול סטריט גורמות למוסדיים לקנות דולרים, ואיך החשיפה של ישראל לאנבידיה נכנסת לתמונה. וגם מה יקרה אם בנק ישראל יוריד ריבית מחר?


עדן יונה |
נושאים בכתבה שער הדולר

הדולר כבר לא רק מתקן מול השקל. אחרי תקופה ארוכה שבה המטבע הישראלי הפגין עוצמה, הוא נסחר כעת סביב 3.35 שקלים, קרוב לרמות שלא נראו מאז ספטמבר 2025 וכמעט 20% מעל השפל של כ-2.80 שקלים. 

אלא שהפעם לא מדובר רק בסיפור של ביטחון או גיאופוליטיקה. מאחורי היחלשות השקל עומדים כמה כוחות שפועלים במקביל: פערי הריביות בין ישראל לעולם, הירידות החדות בוול סטריט, שינוי בחשיפות המט"ח של הגופים המוסדיים וגם חוסר הוודאות הפוליטי והכלכלי בישראל.

"אנחנו רואים פה מהלך מאוד רציני של הדולר מול השקל", אומר יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם פיננשייל סרביסס. "השקל, שהיה מטבע מאוד חזק במשך הרבה מאוד שנים, מפגין חולשה. זה לא רק בגלל שהדולר מתחזק בעולם, אלא גם בגלל שהשקל חלש יותר מול מטבעות אחרים. אנחנו רואים את זה גם בשערים הצולבים, עם עלייה של האירו-שקל והליש"ט-שקל".

הדולר עולה, אבל הסיפור האמיתי נמצא גם בוול סטריט

אחד ההסברים המעניינים שמנשה מציג נוגע דווקא למה שקורה בשוקי המניות. הירידות החדות בנאסדק ובמדדי המניות האמריקאיים לא נשארות רק בוול סטריט, אלא משפיעות גם על הביקוש לדולר. בתקופות של ירידות, גופים מוסדיים שנחשפים לנכסים ולחוזים בחו"ל נדרשים לעיתים להגדיל את הביטחונות שלהם, מה שמייצר ביקוש נוסף לדולר.

"כשיש ירידות בשווקים, יש גם מה שנקרא מרג'ין קולס. גופים שמחזיקים חוזים או נכסים בחו"ל צריכים לקנות דולרים כדי לשלם את הביטחונות", הוא מסביר. "סתם לדוגמה, מוסדיים שמחזיקים חוזים על הנאסד"ק או על ה-S&P 500, וכשהחוזים יורדים הם צריכים לקנות דולרים כדי לשלם את הביטחונות".

אבל יש כאן גם מנגנון נוסף, שקשור לאופן שבו המוסדיים מנהלים את החשיפה המטבעית שלהם. כאשר שוקי המניות עולים, שווי הנכסים הדולריים של המוסדיים גדל, וכדי לשמור על שיעור הגידור הרצוי הם יכולים למכור דולרים. כשהשווקים יורדים, התהליך מתהפך.

"כשהשוק עולה, אנחנו רואים את התנועה הזאת של השקל מתחזק. עכשיו קורה הפוך. אם גוף מוסדי מחזיק חשיפה דולרית והנכס שלו יורד, הוא צריך לעשות התאמה, ואז הוא צריך לקנות את הדולרים בחזרה".

לכך מצטרפת גם הגדלת החשיפות של הגופים המוסדיים להשקעות בחו"ל ולמט"ח. התוצאה היא ביקוש לדולר שלא נובע בהכרח מהתחזקות הכלכלה האמריקאית או מהיחלשות של מטבעות אחרים, אלא גם מהפעילות הטכנית של הגופים הגדולים בשוק.

פערי הריביות עובדים נגד השקל

לצד הפעילות בשווקים, יש גם סיבה כלכלית עמוקה יותר. בישראל נמצאים במתווה של הפחתות ריבית, בעוד שבארה"ב, באנגליה ואפילו באירופה עדיין מתמודדים עם לחצים אינפלציוניים, ובשווקים כבר מדברים על האפשרות של העלאות ריבית נוספות בחלק מהכלכלות.

המשמעות היא שפערי התשואות פועלים לטובת הדולר ומטבעות אחרים, ומקטינים את האטרקטיביות היחסית של השקל.

"אנחנו במתווה של הורדת ריבית, לעומת שאר העולם, שבו עדיין יש בעיות אינפלציה. בארה"ב, באנגליה וגם באירופה מדברים על האפשרות של עוד העלאות ריבית".

הפער הזה מגיע לנקודת מבחן כבר מחר, עם החלטת הריבית של בנק ישראל. מנשה מעריך שהסיכוי להשארת הריבית ללא שינוי גבוה יותר מהסיכוי להפחתה, אבל הוא לא שולל את האפשרות שבנק ישראל יפתיע ויוריד אותה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אם אכן תגיע הפחתה, התגובה הראשונית בשוק המט"ח עלולה להיות שלילית מבחינת השקל. "אם הוא יוריד, התגובה הראשונה צריכה להיות שהשקל ייחלש עוד, כי אז פער הריביות נפתח עוד יותר. אני לא יודע עד כמה בנק ישראל ירצה לראות את הדולר-שקל ממשיך לעלות, כי בסוף זה יכול להתגלגל לאינפלציה. מחירי סחורות, דלק ומחירי יבוא עולים".

עם זאת, מנשה מצביע על סיבה נוספת שבגללה בנק ישראל צריך להיזהר לפני שהוא מחליט על הורדת ריבית. המדד האחרון אמנם היה נמוך מהציפיות, אבל צריך לבדוק מה עומד מאחוריו. "החשש הגדול הוא שזה מגיע מביקושים. יש לא מעט פיטורים, גם בהייטק וגם במקומות אחרים. אולי אנשים מצמצמים ביקושים, ואולי אנחנו מתחילים לראות סימנים של התכווצות. אנחנו רחוקים עדיין מהגדרה של מיתון, אבל צריך לשים לב למה שקורה".

גם אנבידיה בתמונה: "זו צרה של אנבידיה , אבל זו צרה גם שלנו"

בשיחה גם עלתה החשיפה של המשק הישראלי לתעשיית הטכנולוגיה האמריקאית. מנשה סבור שהירידות במניות הטכנולוגיה ובתחום הבינה המלאכותית עלולות להשפיע על ישראל הרבה מעבר לשוק המניות עצמו.

"אנבידיה זו צרה של אנבידיה, אבל זו צרה גם שלנו", הוא אומר. "המשק הישראלי מאוד מחובר לאנבידיה והיא אחראית להרבה מאוד מהצמיחה, בין אם ישירות ובין אם דרך חברות כמו מלאנוקס".

מנשה מזכיר גם את ההשקעות המתוכננות של החברה בישראל, את הקמפוס ואת המשרות שאמורות להיווצר סביב הפעילות שלה. אם הירידות בשווקים יובילו לשינוי בתוכניות ההשקעה, או אם יתחולל שינוי בהנהלה ובמדיניות של החברה כלפי ישראל, ההשפעה עלולה לזלוג מארה"ב אלינו בישראל.

"יש השקעות שאנבידיה הייתה אמורה לעשות פה, וזה משהו די משמעותי. אם פתאום המנכ"לית כבר לא תהיה פרו ישראל, ואולי יתקבלו החלטות אחרות לגבי ההשקעות בישראל, זה בהחלט משהו שצריך לקחת בחשבון".

מבחינתו זו עוד שכבה של סיכון שמצטרפת לתמונה הכוללת. השקל לא מתמודד רק עם פערי ריבית ועם ירידות בשווקים, אלא גם עם העובדה שחלק משמעותי מהצמיחה הישראלית תלוי בהמשך ההשקעות והפעילות של חברות טכנולוגיה בינלאומיות.

"מתחילים להיגמר לנו חברים": גם הבידוד הבינלאומי משפיע על השקל

ויש עוד גורם שמנשה מבקש לא להתעלם ממנו: מצבה של ישראל בזירה הבינלאומית. הוא אומר שהמשק הישראלי לא יכול להתקיים לאורך זמן במנותק מהעולם. חברות ההייטק צריכות לגייס כסף בחו"ל ולמכור לשווקים בינלאומיים, וגם התעשייה המקומית תלויה בקשרים הכלכליים עם מדינות אחרות.

"מתחילים להיגמר לנו חברים, מה שנקרא", הוא אומר. "לא מדברים על זה הרבה, אבל אנחנו לא מדינה שיכולה לחיות מבודדת מהעולם. החברות צריכות למכור לחו"ל, סטארט-אפים צריכים לגייס מבחוץ ולמכור לשווקים בחוץ. המשק הישראלי קטן מדי כדי לכלכל את עצמו".

הוא מדגיש שגם החלטות ממשלה, חוסר יציבות פוליטית והחשש מהעמקת הבידוד עלולים להשפיע על האופן שבו משקיעים זרים מסתכלים על ישראל. "אם אנחנו לא נצליח לייצר פה יציבות, ולהראות שאנחנו מדינה שרוצה להתקדם קדימה ולחיות בשיתוף עם העולם, זה יהיה חלק מההשפעות שיחלישו את השקל".

לצד זאת, הוא לא מייחס את כל המהלך הנוכחי להתפתחויות הביטחוניות. גם אם ההתחממות באזור הורמוז והאפשרות לעלייה במחירי הנפט מוסיפות אי ודאות, ההשפעה הישירה שלהן על השקל כרגע משנית בעיניו לעומת פערי הריביות, הירידות בשווקים וההתאמות של המוסדיים.

הדולר יכול להגיע ל-3.50 שקלים?

אחרי תקופה שבה ישראלים התרגלו לדולר זול, המעבר לשער של יותר מ-3.30 שקלים מעלה את השאלה אם מדובר רק בתיקון או בשינוי מגמה ממושך. מנשה לא ממהר לקבוע לאן הדולר יגיע, אבל הוא מזכיר שגם בעבר נרשמו תנועות חדות בשער החליפין.

"ב-2014 היה מהלך של דולר-שקל מ-3.40 עד 4.05 בתוך שנה וקצת. זה יכול לקרות. העניין במטבעות הוא שאתה אף פעם לא יודע איפה תהיה התקרה ואיפה תהיה התחתית".

הוא מזכיר שהשוק כבר היה במקום שבו רבים לא האמינו שהדולר יגיע ל-2.80 שקלים, ולכן אין סיבה לפסול מראש גם שערים גבוהים יותר. "כמו שלא חשבנו שהדולר-שקל יגיע ל-2.80, אל תחשוב שהוא לא יכול להגיע יותר גבוה. הוא גם יכול לחזור למטה".

כדי לעצור את המומנטום הנוכחי, מנשה מעריך שיידרשו כמה התפתחויות במקביל: רגיעה בשווקים, חזרה לעליות במניות ויציבות כלכלית ופוליטית בישראל. אירוע בודד לא בהכרח יספיק כדי להפוך את המגמה.

ומה צריכים לעשות ישראלים שיצטרכו דולרים בחודשים הקרובים?

מי שמתכנן הוצאה משמעותית בדולרים בעוד כמה חודשים, למשל לימודים, רכישת דירה או תשלום אחר בארה"ב, צריך להביא בחשבון גם את התנודתיות בשער החליפין. מנשה לא מספק המלצה לקנות דולרים עכשיו או להמתין, אבל מציע להסתכל על החשיפה המטבעית כחלק מניהול ההשקעות הכולל.

"כשיש לך צורך או שימוש עתידי, כדאי לנסות לייצר ודאות ולגדר את הדבר הזה. קשה לתת תשובה ממעוף הציפור. אנחנו אמנם עלינו חזק ונמצאים בשער דולר-שקל הגבוה ביותר בשנה האחרונה, אבל מצד שני אנחנו עדיין יחסית נמוכים בממוצע ההיסטורי".

המסר שלו הוא שלא נכון להתעלם מהמטבע שבו מוחזקים הנכסים או שבו יידרש התשלום בעתיד. "צריך להתייחס לכל דבר כזה כעוד השקעה, כעוד רכיב בתיק ההשקעות. להסתכל על החשיפות המטבעיות כמו על כל שאר התיק ולעשות התאמות איפה שצריך. אף פעם לא להתעלם מזה".

מבחינת מנשה השקל נמצא כרגע בצומת רגיש. יש מספר גורמים שלוחצים עליו- פערי הריביות, הירידות בוול סטריט, פעילות המוסדיים, התלות של ישראל בתעשיית הטכנולוגיה וחוסר הוודאות המקומי מתחברים ללחץ שמקשה על המטבע להתאושש. לכן כדי לראות שינוי כיוון, לא יספיק רק שהדולר ייחלש בעולם- גם ישראל תצטרך לספק לשוק סיבות להאמין בה שוב.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה