רועי כחלון קרדיט: רשות החברות הממשלתיות הערוץ הרשמי יוטיוב
רועי כחלון קרדיט: רשות החברות הממשלתיות הערוץ הרשמי יוטיוב

האוצר מציע לשלם לרפאל ולתעשייה האווירית ריבית מתוך הדיבידנד שלהן, ורשות החברות מתנגדת

החשבת הכללית רוצה לפצות את שתי החברות הממשלתיות על חוב של כ-14 מיליארד שקל של משרד הביטחון, ולגבות את הפיצוי מהדיבידנדים שהן אמורות להעביר למדינה בסוף 2026. מנהל רשות החברות טוען שהמהלך עוקף את התקציב ואת מסגרת הגירעון
מירב ארד |

רפאל והתעשייה האווירית, שתיים מהחברות הממשלתיות הרווחיות במשק, אמורות להעביר למדינה דיבידנדים בסוף 2026, בזמן שמשרד הביטחון חייב להן כ-14 מיליארד שקל. החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, מבקשת לחבר בין שני הסעיפים: המדינה תשלם לחברות ריבית על החוב, והריבית תקוזז מהדיבידנדים. כך החברות יקבלו פיצוי על ההמתנה, והאוצר יחסוך העברה של מזומן חדש מהקופה.

מנהל רשות החברות הממשלתיות, רועי כחלון, הודיע לחשבת הכללית במכתב ביום חמישי שהוא מתנגד לקיזוז, וטען שמדובר בדרך לעקוף את תקציב המדינה ואת מגבלות מסגרת הגירעון. ההיגיון הכלכלי של הטענה פשוט למדי. ריבית שמשולמת מתוך דיבידנד שנשאר בחברה אינה נרשמת כהוצאה בתקציב, אבל בפועל המדינה מוותרת על הכנסה ששייכת לה כבעלת המניות. רשות החברות היא גם הגוף שמופקד על גביית הדיבידנד השנתי מהחברות הממשלתיות, ולכן עמדתה עשויה להשפיע על ההכרעה.

הדיבידנד כקלף מיקוח

בשתי החברות דיבידנדים שכבר הוכרזו עדיין ממתינים להעברה למדינה, והחוב של משרד הביטחון המשיך לטפס. באוגוסט נאמד החוב לשלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות בכ-15.5 מיליארד שקל, מתוכם כ-7 מיליארד שקל לרפאל וכ-5.5 מיליארד שקל לתעשייה האווירית, ומאז עלה האומדן לשלושתן לכ-20 מיליארד שקל. עלות המימון של החוב נאמדה בכמיליארד שקל בשנה. אלביט, שבשונה משתי האחרות אינה חברה ממשלתית, כבר חתמה על הסכם פיצוי על עיכובי התשלום מאז אוקטובר 2023, בלי פירוט של הסכום.

לרפאל ולתעשייה האווירית אין את האפשרות הזו באותה מידה. משרד הביטחון הוא הלקוח הגדול שלהן, והמדינה היא גם בעלת המניות. נראה שהדיבידנד הוא אחד הכלים הבודדים שבידיהן מול הלקוח, וקיזוז מוסכם יהפוך אותו לחלק מההסדר עצמו.

מי משלם בפועל: הספקים הקטנים

בין הדיון על ריבית לבין הדיון על דיבידנד נשכח מי נמצא בקצה השרשרת. לתעשיות הגדולות יש כתפיים רחבות, צבר הזמנות של עשרות מיליארדי דולרים והיכולת לגייס אשראי. ספק קטן שמייצר חלקים או מעניק שירות למערכת הביטחון, או עובד כקבלן משנה של אחת הגדולות, מתקשה מאוד לממן שכר, חומרי גלם ומע"מ בזמן שהחשבונית ממתינה. כבר לפני שנה נאמד חוב משרד הביטחון למאות ספקים בכ-10 מיליארד שקל, רובו לחברות קטנות ובינוניות. מנכ"ל רפאל סיפר בקיץ שהחברה משתדלת לשלם במועד למאות הספקים שלה, רובם בצפון, ונאלצת ללוות כדי לגשר על הפער מול המדינה. לא כל הגדולות נוהגות כך: בקיץ דווח שחלק מהתעשיות עיכבו תשלומים לקבלני משנה.

זו לא תופעה חדשה. כבר ב2022 התלוננו יותר מ-80 ספקים קטנים שאלביט והתעשייה האווירית דוחות תשלומים של כ-300 מיליון שקל לפחות לשנה הבאה, ושחלקם עלולים להיסגר. ההסדר שמתגבש עכשיו מול רפאל והתעשייה האווירית נוגע רק לשתי הגדולות. כפי שנכתב כאן כשהוסכם הפיצוי לאלביט, לספקים הקטנים התשובה עדיין בדרך, ואין מתווה שמבטיח להם ריבית על חודשי ההמתנה. כשהריבית במשק עומדת על 3.25%, כל חודש של איחור עולה להם בכסף אמיתי.

החשש מורגש גם בבורסה. בתל אביב נסחרות חברות ביטחוניות קטנות יותר, כמו ארית תעשיות, ששווי השוק שלה כ-1.1 מיליארד שקל. חברות כאלה חשופות יותר מאלביט ללקוח המקומי. כשהסנטימנט בענף נחלש, מניות כאלה נוטות לספוג את הירידות מהר יותר.

מה זה אומר למשקיעים ולמחזיקי האג"ח

בדוחות של התעשייה האווירית החוב בולט במיוחד. ברבעון השני של 2026 התזרים מפעילות שוטפת היה שלילי בכ-2.37 מיליארד שקל, אחרי תזרים חיובי של כ-2.95 מיליארד שקל ברבעון הראשון. סעיף הלקוחות והחייבים טיפס לכ-16.9 מיליארד שקל בסוף יוני, לעומת כ-12.4 מיליארד שקל בסוף 2025, והמזומנים ירדו בתוך שלושה חודשים מכ-3.11 מיליארד שקל לכ-1.15 מיליארד שקל. הרווח נרשם בספרים, אבל הכסף נשאר אצל הלקוח. השורה העליונה דווקא חזקה: במחצית הראשונה הכנסות של 4.28 מיליארד דולר, רווח נקי של 449 מיליון דולר וצבר הזמנות של כ-35 מיליארד דולר.

בתל אביב נסחרת אג"ח ד' של התעשייה האווירית, סדרה קטנה בהיקף של כ-154 מיליון שקל בדירוג ilAAA ובריבית משתנה. מועד הפירעון האחרון שלה נדחה כמה פעמים ונקבע לאפריל 2027, והתשואה ברוטו עומדת על כ-5.3%. הסדרה שומרת על מעמדה של החברה כתאגיד מדווח, נכס חשוב לקראת הנפקה.

המדינה מקדמת הנפקת מיעוט בשתי החברות. בתעשייה האווירית החלטת הממשלה העקרונית התקבלה עוד בנובמבר 2020 ואישרה הנפקה של עד 49% מהמניות, ויו"ר החברה, בועז לוי, מעריך שהמהלך יושלם בתוך שנה. רפאל, שרשמה במחצית הראשונה הכנסות של כ-10.6 מיליארד שקל ורווח נקי של 663 מיליון שקל, נמצאת בשלב מוקדם יותר של התהליך. משקיעים שיבחנו את המניות ירצו לדעת שני דברים: מתי החברה מקבלת את הכסף על מה שכבר סיפקה, וכמה מהרווח עובר לבעלי המניות. הסדר שקושר בין השניים עשוי להקל על הנזילות של החברות, אבל גם עלול להקשות לזהות כמה המדינה מרוויחה בפועל מההחזקות שלה.

להרחבה: הודו מאריכה את חיי מערכות ברק 1: חוזה של יותר מ-200 מיליון דולר לתעשייה האווירית

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה