
יוון רוצה מישראל גם את הידע: הסבב הבא של עסקאות הנשק יתמקד בלוחמה אלקטרונית
בסבב העסקאות הבא בין יוון לישראל המוצר המרכזי הוא ידע. אתונה מנהלת מגעים מתקדמים לקבלת גישה למערכות לוחמה אלקטרונית ישראליות, ורוצה לפעול כמו ב"מגן אכילס": לקבל את היכולת עכשיו וללמוד ממנה, כדי לפתח בהמשך פתרונות יווניים. בלוחמה אלקטרונית אמצעי נגד, שמכונים ECM, הם מערכות שמשבשות מכ"מים, מטעות טילים ומקשות על איתור מטוסים, וכנגדן מפתחים אמצעים, שמכונים ECCM, ששומרים על פעולת המכ"מים והתקשורת גם תחת שיבוש. זו תחרות מתמדת של שיפורים הדדיים, ומי שנמצא בפיגור מתקשה להשלים אותו ברכישה חד-פעמית, ולכן יוון מבקשת טכנולוגיה ולא מוצר גמור שיישאר תלוי באספקה מישראל.
טורקיה התקדמה מאוד בתחום בשנים האחרונות, ויוון וטורקיה חלוקות על גבולות ימיים, על משאבי אנרגיה ועל המרחב האווירי. באתונה רואים בפער בלוחמה אלקטרונית סיכון לערך של כל מטוס וכל סוללה שכבר נרכשו. בסך הכול מדובר במגעים להסכמים בהיקף של עד מיליארד אירו, כ-1.1 מיליארד דולר. הבחירות הכלליות ביוון צפויות ב-2027 ומועדן טרם נקבע רשמית, אם כי הממשלה שוקלת את 16 במאי או את 13 ביוני, ולכן סביר שחלק מהמהלכים בלבד יבשילו בקרוב.

25 מיליארד אירו ותנאי אחד: תעשייה מקומית
הרכש מישראל הוא חלק מתוכנית חימוש ל-12 שנים, עד 2036, בהיקף של יותר מ-25 מיליארד אירו, שכוללת צוללות, כטב"מים, לוויין תקשורת ומטוסי קרב. ההוצאה הביטחונית של יוון צפויה לעמוד השנה על כ-3.6% מהתוצר, לעומת כ-2.75% ב-2025, והיא בין חמש המדינות בנאט"ו שכבר עוברות את יעד 3.5%. ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטקיס קבע שמעורבות התעשייה המקומית בכל עסקה גדולה היא תנאי שאין עליו משא ומתן, ולכן כל הסכם עם ישראל כולל ייצור משותף והעברת ידע.
"מגן אכילס" נחתמה ב-31 באוגוסט בהיקף של כ-3 מיליארד אירו, יותר מ-10 מיליארד שקל. רפאל מספקת את קלע דוד ואת ספיידר ומפתחת מערכת שליטה ובקרה לאומית, והתעשייה האווירית מספקת את ברק MX ואת מכ"מי MMR. כ-12 חברות יווניות צפויות להשתלב בפרויקט בהיקף של יותר מ-700 מיליון אירו, כ-25% ממנו. המערך אמור להגיע להפעלה מלאה בתוך כ-35 חודשים, ובשלב הראשון יתמקד בתראקיה ובמזרח הים האגאי, האזורים הקרובים ביותר לטורקיה. זו הפעם הראשונה שישראל מספקת למדינה אחרת מעטפת הגנה שלמה מפני טילים בליסטיים, איומים אוויריים וכטב"מים, ובאותו מעמד נחתמה גם עסקה משלימה של 26 מיליון אירו למערכות Drone Dome של רפאל. להרחבה: עסקת ענק לישראל: יוון רוכשת מערך הגנה אווירית ב-3 מיליארד אירו.
מפלגות האופוזיציה ביוון טוענות שהרישיון למערכת השליטה והבקרה אינו כולל גישה לקוד המקור, וזו כנראה אחת הסיבות לדרישה להעברת ידע בשיחות הנוכחיות. אתונה גם מעדיפה להתחיל בלוחמה אלקטרונית, שבה השיחות כבר בשלב מתקדם. במקביל הממשל האמריקאי דוחף למכירת מטוסי F-35 לטורקיה, אם כי הקונגרס מתנגד. יוון הבטיחה רכש של 20 מטוסים כאלה, עם אופציה ל-20 נוספים, אבל הראשונים יגיעו בנובמבר 2029 בלבד, ובינתיים היא מחפשת יתרון בתחומים מהירים יותר.
בשנה האחרונה התרחב הרכש מישראל במהירות. באפריל נחתמה עסקה של כ-650 מיליון אירו למשגרי PULS של אלביט, ולפני כן רכשה אתונה טילי ספייק NLOS בכ-370 מיליון אירו. יוון היא גם הלקוחה האירופית השנייה של קלע דוד, אחרי פינלנד, שחתמה ב-2023 על עסקה של כ-316 מיליון אירו. הסבב החדש מוסיף שכבות שחסרות: אמצעים נגד לוחמה אלקטרונית, אש מדויקת לטווח ארוך והכשרת טייסים בהיקף גדול יותר. להרחבה: עסקה גדולה לאלביט: תספק ליוון רקטות ארטילריות ב-750 מיליון דולר.

קלמטה: מרכז מלא ופער במחיר
בבסיס 120 כנף האימון האווירי של חיל האוויר היווני בקלמטה פועל מרכז הכשרה בינלאומי לטייסים, שאלביט מפעילה בשיתוף החיל. החוזה נחתם ב-2021 בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר ל-20 שנה, והיה אז הגדול ביותר בתולדות אלביט. הוא כולל מטוסי אימון חדשים מדגם M-346, שדרוג ותחזוקה של מטוסי T-6, סימולטורים ומערכות ניהול. המרכז בנוי על המודל של בית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי, עם שלבים ראשונים על T-6 ושלב מתקדם על M-346, והמחיר צמוד למדד.
- אר פי מזנקת אחרי העסקה עם אלביט - למה היא מוכנה לשלם במניות כדי לקבל הזמנות?
- מנכ"ל אלביט על הפיצוי המיוחל ממשרד הביטחון והתחזית ל-2027: "נצמח בכ-17%, הרווחיות תשתפר"
כיום המרכז מספק כ-7,000 שעות אימון בשנה על T-6 וכ-3,500 על M-346, והוא מגיע לתקרת היכולת. הביקוש עולה: כמה מדינות ערביות מחפשות מקום, ואיחוד האמירויות הציעה להתחייב לכמה שנים קדימה. הגדלת מספר השעות מחייבת עוד מטוסים, סימולטורים ומדריכים. הביקוש מבחוץ משפר כנראה את עמדת המיקוח של אלביט, אבל הוא גם נותן ליוון נימוק להרחבה, כי קיבולת נוספת אפשר למכור לצדדים שלישיים.
הצדדים רחוקים זה מזה במחיר. ישראל הציעה בתחילה כ-280 מיליון אירו להרחבה, ואתונה, שרוצה לשמור על התקציב, מוכנה לשלם 50-70 מיליון אירו. הפער, יותר מ-200 מיליון אירו, נשאר פתוח בזמן שהמשא ומתן נמשך. מאז 2021 הוציאה יוון על המרכז יותר מ-1.5 מיליארד אירו.

לורה ואלביט: מה יגיע לחתימה
במקביל מנהלים הצבא היווני והתעשייה האווירית שיחות ברמה המקצועית על טילי לורה, טילים מדויקים לטווח של כ-400 ק"מ. המערכת נועדה לתת לצבא היבשה אש מדויקת רחוקה בהרבה ממשגרי רקטות רגילים. השיחות נמצאות בשלב של מגעים שוטפים, בלי הסכם חתום.
בבורסה בתל אביב העניין מתמקד באלביט. מניית אלביט מערכות נסחרת בשווי של כ-106 מיליארד שקל, אחרי עלייה של כ-26% מתחילת השנה וירידה של כ-6% מתחילת החודש. הרחבת מרכז שפועל כבר תהפוך לשורה משמעותית בדוחות אם המחיר ייסגר ברמה מקובלת על שני הצדדים, ולכן החוזים בלוחמה אלקטרונית נראים קרובים יותר לחתימה. להרחבה: עסקת ענק לישראל: יוון רוכשת מערכות הגנה וכטב"מים ב-3.5 מיליארד אירו.
- תקיפות רוסיות על רשת החשמל באוקראינה: באודסה אי אפשר להעביר את החשמל הנדרש
- ג'יימס מרדוק מממן את הדמוקרטים: המשפחה שבנתה את פוקס ניוז מתפצלת
הלו"ז הפוליטי יקבע את סדר העדיפויות. אם הממשלה תרצה הישג ביטחוני לפני ההצבעה, ההסכמים המהירים בלוחמה אלקטרונית צפויים להיחתם ראשונים, והרחבת קלמטה ורכש לורה עשויים להמתין. לישראל יש טכנולוגיה שחסרה באירופה, וליוון תקציב גדל וצורך מוגדר.