קוד על מסך מחשב נייד (צילום: Marc Mueller, ויקישיתוף, CC0)
קוד על מסך מחשב נייד (צילום: Marc Mueller, ויקישיתוף, CC0)

כלי ה-AI כותבים את הקוד, וחלק מהמתכנתים מתגעגעים לבאג שלקח שבועות לפתור

כ-83% מהמפתחים משתמשים בכלי AI, וסוכני הקוד מייצרים בשעות את מה שלקח שבועות. אבל ניסוי מבוקר מצא פער בין תחושת המהירות למדידה בפועל, ומהנדסים ותיקים מתארים אובדן של ההנאה מהאתגר. בישראל, מספר דורשי העבודה במקצועות התוכנה החשופים ל-AI עלה בכ-18%
ענת גלעד |

כשג'מה רוג'רס התחילה ללמוד מדעי המחשב בתחילת שנות האלפיים, הנדסת תוכנה נחשבה לקריירה בטוחה ומשתלמת, כזו שמושכת אנשים שאוהבים לצלול לפרטים, לרדוף אחרי באגים ולבנות תוכנה מאפס. מה שהכי אהבה במקצוע היה הרגע שבו חלקי הקוד מתחברים לפתרון, במיוחד אחרי ימים ולפעמים שבועות של מאבק בבאג עקשן. עכשיו, כשאפשר לפתור בעיה כזו בכמה הנחיות לכלי AI, המפתחת הבריטית מתארת את ההנאה שנשארה כפירורים, ולא כארוחה מלאה.

רוג'רס אינה לבד. בסקר המפתחים השנתי של Stack Overflow, שקיבל יותר מ-30 אלף תשובות מ-169 מדינות, 17.2% בלבד אמרו שהם אינם משתמשים בכלי AI, כלומר כ-83% משתמשים לפחות בכלי אחד. 66% עובדים עם עוזרי קוד או סוכני קוד, ו-26.2% כבר מפעילים תהליכי עבודה אוטומטיים מבוססי סוכנים. בקרב מי שמשתמשים ב-AI מדי יום, 31% עובדים איתו ארבע שעות ביום או יותר.

התחושה מקדימה את המדידה

השאלה הגדולה היא כמה זמן הכלים האלה באמת חוסכים. ארגון המחקר METR הריץ בתחילת 2025 ניסוי מבוקר עם 16 מפתחי קוד פתוח מנוסים, שעבדו על 246 משימות אמיתיות במאגרים שהם מכירים היטב. כשהותר להם להשתמש ב-AI, המשימות ארכו 19% יותר זמן. לפני הניסוי המפתחים צפו שהכלים יאיצו אותם ב-24%, וגם אחריו עדיין העריכו שעבדו מהר יותר ב-20%.

ניסוי ההמשך, שכלל 57 מפתחים, הראה כיוון הפוך: האצה מוערכת של 18% בקרב משתתפים ותיקים ושל 4% בקרב מצטרפים חדשים. אלא שבשני המקרים טווח הסמך כולל גם אפס, ו-METR עצמו מגדיר את הנתונים כאות לא אמין. הסיבה מעניינת לא פחות מהתוצאה: יותר ויותר מפתחים סירבו להשתתף כי לא רצו לעבוד חלק מהזמן בלי AI, ו-30% עד 50% מהמשתתפים סיפרו שלא הגישו משימות שלא היו מוכנים לבצע בלעדיו. בארגון מעריכים שהמפתחים כנראה מהירים יותר עכשיו מאשר בתחילת 2025, אבל מודים שהנתונים אינם מאפשרים לקבוע בכמה.

בשטח, השינוי מורגש היטב. ג'יימס ברודהד, מנהל הטכנולוגיות של חברת טקטייל, מתאר מהנדסים שבעבר השקיעו שלושה שבועות בבניית אב טיפוס, ועכשיו מייצרים עשרה כאלה בצהריים אחד. לדבריו, החלק הקשה עבר להחלטה איזה מהם שווה משהו. הסוכנים מייצרים כל כך הרבה קוד, שהמהנדסים כבר אינם קוראים את כולו, והתחושה של היכרות עם מבנה המערכת נעלמת כשהכול משתנה כל הזמן.

גם האמון נשאר מותנה. בסקר, 48% מהמפתחים סומכים על התוצר של ה-AI כשקל להם לבדוק אותו, ו-6.6% בלבד מוכנים לסמוך עליו בהחלטות חשובות. בקרב המסתייגים, החשש משחיקת מיומנויות או מהחלפה, שציינו 17%, הוא אחת הסיבות המרכזיות להימנעות מהכלים.

האבל של מי שאהב לכתוב קוד

ג'ושוע ווהלה, מנכ"ל חברת ההכשרות מיינדסטון, רואה פער שהולך ומעמיק בין עובדים שיודעים להפיק מה-AI את המרב לבין אלה שלא. בעבר דיברו בתעשייה על "מהנדס פי 10", שמספק הרבה יותר מעמיתיו. לדבריו, ה-AI מרחיב את הפער עד "מהנדס פי 100", והחברות יצטרכו להחליט אם להשקיע בהדבקת הפער או להעדיף את מי שכבר שם. הוא מבין למה חלק מהמהנדסים מתקשים: מי שהצטיינו בעבר היו לעיתים קרובות אלה שאהבו לכתוב קוד ולפרק אותו, והם לא בהכרח המצטיינים של עכשיו. העבודה שהם אוהבים, כך הוא מסביר, כבר אינה מה שמייצר לחברה את הערך שייצרה פעם, וזה מקור לאבל אמיתי.

לא כולם רואים את המעבר באור שלילי. כריס סיז, מהנדס תוכנה עם יותר מ-20 שנות ניסיון ומנכ"ל חברת המשרדים הווירטואליים הוקסטון מיקס, מתייחס ל-AI כאל מהנדס זוטר מוכשר שעדיין צריך השגחה. לדבריו, הכלים מפנים זמן לבעיות מעניינות יותר, והמיומנות החשובה היא לדעת מה להאציל ומתי נדרש שיקול דעת אנושי. הוא מודה שהוא מפיק סיפוק לא קטן מלתפוס את המקומות שבהם הכלי טעה. מה שמדאיג אותו הוא הדור הבא: אם ה-AI ייקח את כתיבת הקוד השגרתית ואת ניפוי הבאגים, יאבדו המשימות שבהן מהנדסים צעירים לומדים מטעויות וצוברים צלקות מקצועיות. לכן, לדבריו, החברות צריכות לשלב את הכלים בתהליך הלמידה ולא לתת להם להפוך לקיצור דרך.

רוג'רס מוסיפה שהכלים הורידו מאוד את חסמי הכניסה, ואנשים שלא היו מצליחים במקצוע לפני כמה שנים משגשגים בו עכשיו. מנגד, היא מזהירה שמיומנויות היסוד נשחקות כשמהנדסים נדרשים לייצר עוד ועוד תפוקה, ומזכירה שכלי AI ושירותי אינטרנט עלולים לקרוס בלי התראה, ואז מישהו צריך לדעת לחקור את הבעיה בעצמו.

בישראל: יותר מחפשים במקצועות החשופים

בישראל קשה עדיין לבודד את השפעת ה-AI, אבל נתוני שירות התעסוקה מצביעים על כיוון. במקצועות התוכנה שחשופים במיוחד לכלי AI עלה מספר דורשי העבודה בכ-18% בין 2022 ל-2026, לעומת כ-3% במקצועות הייטק אחרים ברמת חשיפה דומה. החוקרים מדגישים שמדובר במתאם ולא בהוכחה לסיבתיות, ושהעלייה החלה עוד לפני השקת ChatGPT. במקצועות טכנולוגיות המידע והתקשורת נרשמו בספטמבר 95 משרות פנויות לכל 100 דורשי עבודה, לעומת 135 ערב המלחמה. באוקטובר נרשמו כ-8,900 מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים כדורשי עבודה, לעומת כ-5,600 ערב המלחמה, ו-52% מדורשי העבודה בתוכנה הם בעלי חמש שנות ניסיון ומעלה, לעומת 44% ב-2019.

הנתונים האלה תואמים את מה שמתארים המהנדסים עצמם: הערך עובר מכתיבת הקוד לבחירה, לבדיקה ולאחריות על התוצאה. רוג'רס, שעובדת כעצמאית, בחרה בדרך משלה. היא נותנת ל-AI את החלקים המייגעים בפרויקט ושומרת לעצמה את פתרון הבעיות המעניינות, מתוך אמונה שחיכוך ואתגר הם חלק הכרחי מתחושת ההישג. עבור מהנדסים שכירים, השאלה היא אם המעסיק ישאיר להם את אותה בחירה.

להרחבה: ה-AI כותב את הקוד, המהנדסים חוזרים למשרד: 84% ממשרות הטק בארה"ב דורשות הגעה פיזית

להרחבה: המאזן בהייטק התהפך: 95 משרות פנויות על כל 100 מחפשי עבודה

להרחבה: המקצוע החדש של עידן ה-AI: העובד שכבר לא עושה הכול בעצמו - אלא מנהל צוות של סוכנים

קיראו עוד ב"קריירה"

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה