
כוכבה, מאחורייך: משרד העבודה רוצה לאפשר העסקת עובדים זרים בקופות בסופר
המשרד בוחן הרחבת העסקת עובדים זרים לתפקידי קופאים, לצד העברת מכסות שלא נוצלו לענפי המסחר והשירותים והפחתת אגרות למעסיקים; המהלך נועד לסייע בהתמודדות עם המחסור בכוח אדם, אך מעלה גם שאלה צרכנית: מי יסייע ללקוחות שלא מוצאים מוצר וייתן מענה בעברית כשהמבצע לא נקלט?
עובדים זרים יוכלו להשתלב גם בקופות בסופר, במסגרת הרחבה שמשרד העבודה בוחן כעת. לפי הודעת המשרד שפורסמה היום, מנכ"ל המשרד רובי שמש הביע תמיכה במהלך, בתנאי שבדיקות המעקב יראו שאין עובדים ישראלים המעוניינים לאייש את המשרות ושלא תיגרם פגיעה בעובדים הישראלים בענף.
הדברים נאמרו בכנס קמעונאות המזון, כחלק מתוכנית רחבה להקל על המחסור בעובדים במסחר ובשירותים. משרד העבודה מקדם העברת הקצאות עובדים זרים שלא נוצלו בענפים אחרים לענפים שבהם קיים ביקוש, ותומך בהפחתת אגרות ההעסקה. סכום ההפחתה ומועד כניסתה לתוקף טרם פורסמו.
המחסור בענף ידוע זה מכבר. ביולי פורסמה הקצאה של עד 5,000 עובדים זרים לענפי המסחר והשירותים, מול ביקוש שהוערך ביותר מ-50 אלף. המכסה כללה עד 1,000 היתרים למעסיקים חדשים והיתרה למעסיקים קיימים. לצד רשתות השיווק, ההקצאה נועדה גם למוסכים, לחברות ניקיון, לאולמות אירועים ולעסקים נוספים.
הרחבת ההעסקה לקופות כבר נוסתה במתכונת זמנית: לקראת חגי תשרי ניתן לרשתות המזון אישור חריג להעסיק כקופאים עובדים זרים שכבר הועסקו אצלן. ההקלה הוגבלה עד 2 באוקטובר והוגדרה כצעד נקודתי שאינו משנה את המדיניות הקבועה. כעת נבחנת הרחבת האפשרות מעבר למסגרת הזמנית.
עברית קשה שפה: מי יענה ללקוחות שצריכים עזרה?
עבור הקונים, עוד עובדים בקופות יכולים להיות בשורה אם המשמעות תהיה יותר עמדות פעילות ופחות המתנה. אבל מספר הקופות הפתוחות הוא רק חלק מרמת השירות. קופאי נדרש גם להבין שאלות, להסביר חיובים ולתקשר עם הלקוח כשמשהו משתבש.
כל עוד הברקוד נסרק והתשלום עובר, השיחה יכולה להסתכם בכמה מילים. הקושי מתחיל כשהמחיר בקופה שונה מזה שעל המדף, כשהנחת המועדון לא נקלטת או כשהלקוח מבקש לבטל מוצר. אם העובד אינו מבין את הבקשה ונדרש להזעיק אחראי, הקופה אומנם מאוישת, אבל הטיפול בקנייה נעצר.
אותה שאלה עולה גם בשטח החנות: איתור מוצר, בירור על מבצע או בקשה לבדוק מלאי מחייבים תקשורת בין העובד ללקוח. הכנסת עובדים נוספים צריכה לבוא עם הכשרה מתאימה ומענה זמין בעברית, כדי שהפתרון למחסור בכוח אדם יתורגם גם לשיפור בשירות.
האחריות לכך היא של הרשתות. אפשר להיעזר בממשקי קופה בשפות שונות, בהדרכה על מוצרים ומבצעים ובאחראי משמרת זמין. אבל אם כל בירור יגיע לאותו עובד דובר עברית, הוא עלול להפוך לצוואר הבקבוק של כמה קופות במקביל. מבחן ההצלחה יהיה הזמן שנדרש להשלים קנייה ולקבל תשובה, לצד מספר העובדים שנוספו לסניף.
כמה עולה לרשת להביא עובד?
העסקת עובד זר כרוכה בעלויות מעבר לשכר. לפי טבלת האגרות הרשמית לשנת 2026, האגרה השנתית בענף המסחר והשירותים עומדת על 8,490 שקל לעובד. לכך מצטרפת אגרת בקשה בסך 370 שקל לכל עובד. האגרה השנתית לבדה מסתכמת בכ-708 שקל לחודש בחלוקה ל-12 חודשים; עבור מעסיק שמחזיק 100 עובדים מדובר ב-849 אלף שקל בשנה, לפני יתר הוצאות ההעסקה.
- פחות בצלחת? המכירות ברשתות המזון ממשיכות לרדת
- מוציאים את הבשר מהצלחת: למה הרשתות מחזרות אחרי הטבעונים?
הפחתת האגרות יכולה להקטין את הוצאות הרשתות ולשפר את הכדאיות של גיוס עובדים נוספים. ההשפעה על הצרכנים תלויה בדרך שבה ינוצל החיסכון: תוספת עובדים ושיפור השירות, הפחתת מחירים או הגדלת הרווח. עצם ההקלה למעסיק אינה קובעת כמה ממנה יגיע לקופה של הקונה.
ההיתר אינו ניתן באופן אוטומטי. לפי רשות האוכלוסין וההגירה, מעסיק בענף נדרש לקבל המלצה ממשרד הכלכלה, להגיש מסמכים ולקבל היתר המגדיר את מספר העובדים ואת תקופת ההעסקה. בין המסמכים נדרש אישור רואה חשבון שהחברה פעילה ושלא נרשמה לה אזהרת עסק חי בשנת המס הקודמת.
לצד ההרחבה, הבדיקה של משרד העבודה תידרש להתמודד עם שאלת השכר: משרה שאינה מתמלאת בתנאים המוצעים אינה מלמדת לבדה שאין ישראלים שיהיו מוכנים לעבוד בה בתנאים אחרים. לרשתות יש אינטרס להבטיח כוח אדם יציב; למדינה יש אחריות לבחון גם את ההשפעה על העובדים המקומיים.
הלקוחות מצדם יפגשו את התוצאה בסוף הקנייה. קופה פתוחה נוספת יכולה לקצר את התור, בתנאי שאפשר יהיה גם לשאול בה שאלה ולקבל תשובה.
