עובדים זרים ממלאים תפקיד משמעותי בכלכלה הישראלית, בעיקר בענפים המתקשים לגייס עובדים מקומיים, כמו הבנייה, החקלאות והסיעוד. תעסוקתם מוסדרת באמצעות היתרים ומכסות שקובעת המדינה, בהתאם לצרכי המשק.
לענף הבנייה, למשל, יש תלות גבוהה בכוח עבודה זר, ומחסור
בעובדים עלול להאט את קצב הבנייה ולהשפיע על היצע הדירות ועל לוחות הזמנים בפרויקטים. סוגיות של זמינות עובדים משפיעות ישירות על פעילות ענפים שלמים.
לצד ההיבט הכלכלי, נושא העובדים הזרים כרוך בסוגיות חברתיות ומשפטיות, ובהן תנאי העסקה, זכויות עובדים ומדיניות
הגירה. הנושא מעסיק את מקבלי ההחלטות ואת השחקנים במשק. בעמוד זה מרוכזות ידיעות הנוגעות לתחום העובדים הזרים על היבטיו הכלכליים והחברתיים.
מדיניות המכסות וההיתרים מנסה לאזן בין הצרכים של הענפים התלויים בעובדים זרים לבין שיקולים חברתיים ותעסוקתיים רחבים
יותר. מחסור בעובדים בענפים כמו בנייה וחקלאות עלול להאט פעילות ולהעלות עלויות, ולכן סוגיה זו נמצאת לא אחת במוקד הדיון על יוקר המחיה ועל היצע הדירות.
העסקת עובדים מחו"ל בענפים עתירי כוח אדם משפיעה על עלויות הייצור ועל לוחות הזמנים בפרויקטים. מעקב אחרי
נתוני שוק העבודה ואחרי היקף הבנייה מסביר את הקשר בין היצע עובדים לקצב הפרויקטים.
תאגידי כוח האדם והקבלנים בפנייה לשרי השיכון, העבודה והפנים בבקשה להיפטר מתשלום עבור העובדים הזרים. בעיקר עם הטענה שלא התבצעה העבודה בפועל - בעקבות המלחמה; וגם - שבריריות מודל הבנייה בישראל מתבררת, ולא בפעם הראשונה
במסגרת קול קורא לחברות בינלאומיות לביצוע עבודות בנייה למגורים בישראל נשלחו השבוע הודעות זכייה לשתי חברות חדשות מווייטנאם וסינגפור, שייכנסו למאגר החברות. בנוסף, שתי חברות נוספות נמצאות בשלבי בחינה אחרונים.
המכסה הזו מצטרפת למכסה של 2,000 עובדים זרים שאושרה לענף המסעדנות, וחלוקתה הסתיימה בימים אלה. בעלי המסעדות קיבלו בשבוע האחרון הודעה ממשרד הכלכלה, המאשרת את זכאותם לקבלת עובדים זרים בענף. זו הפעם הראשונה שבה מוענקים היתרים להעסקת עובדים זרים בעבודות תפעוליות
במטבחים. המחסור בעובדים הגיע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מכיוון שמי שהועסקו לפניה בתפקידים האלה היו פלסטינים
כיום מעסיקים משלמים סכום של בין 12-14 אלף שקל עבור כל עובד זר, סכום שנועד לתמרץ מעסיקים להעסיק עובדים ישראלים אבל כיום מהווה עוד משקולת על היזמים והקבלנים
בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024 הגיעו לישראל 28 אלף עובדים זרים לתחום הבנייה, והמספר יגיע בסוף השנה לכ-35 אלף. לדברי יו"ר התאחדות תאגידי כוח האדם הזר בענף הבנייה, מתנהלים מגעים להוסיף עוד 20 אלף עובדים ברבעון הראשון של 2025
הממשלה מתעכבת? בעלי תאגידי כוח האדם זר לענף הבנייה, התשתיות והשיפוצים הקימו עמותה חדשה בשם "דף חדש". הצדדים ישתפו פעולה במטרה להאיץ את הגעת העובדים הזרים ארצה. מנכ"ל ההתאחדות יגאל סלוביק: "נפעל להאצת הבנייה בישראל"
משרד האוצר ממליץ לבטל את הטבות המס לפועלים הזרים, בטענה שהמשפחות שלהן, שנמצאות בחו"ל, לא זקוקות להן. אם זה יקרה, הפועלים הזרים ינצלו את החוסר הגדול בפועלים וידרשו מהקבלנים לשלם להם יותר, מה שעלול לגרום לעלויות הבנייה, ומשם למחירי הדיור, לעלות
משרד האוצר ראה איך עשרות אלפי עובדים שרצה להביא לארץ מתעכבים, ולכן אישר שורה של הקלות שיוכלו לתדלק את הגעתם, כולל אפשרות להצטרפות פועלים ישראלים. האם זה יצליח?
מכרז למתן שירותי ארגון וביצוע בחינות מקצועיות שייערכו במדינות המוצא למועמדים לעבודה בענף הבנייה בישראל יצא לדרך. המטרה: עשרות אלפי עובדים, שלא הגיעו עד עכשיו, ינחתו בהליך מהיר יותר. איך זה יעבוד?
בזמן שמשרד הבינוי והשיכון מפרסם קול קורא לחברות בנייה זרות להגיע לישראל, הקבלנים זועמים. בעלי שפונדר פדלון: "אין להם ניסיון דרוש". מנכ"ל ECOWALL: "עד שישלבו אותם, תעבור שנה. יש עקומת למידה. עובדה, ההודים מתקשים"
