למה משלמים על עבודה שלא בוצעה? הקבלנים דורשים להקפיא את שכר העובדים הזרים
תאגידי כוח האדם והקבלנים בפנייה לשרי השיכון, העבודה והפנים בבקשה להיפטר מתשלום עבור העובדים הזרים. בעיקר עם הטענה שלא התבצעה העבודה בפועל - בעקבות המלחמה; וגם - שבריריות מודל הבנייה בישראל מתבררת, ולא בפעם הראשונה
תאגידי כוח האדם והקבלנים פנו אתמול לשרי השיכון, העבודה והפנים בבקשה להקלות זמניות בהעסקת עובדים זרים, על רקע ההשבתה החלקית של אתרי הבנייה בתקופת הלחימה. הדרישה המרכזית: להפחית
את השכר המשולם לעובדים בתקופות שבהן לא מתקיימת עבודה בפועל, ולאפשר יציאה לחופשה כפויה של עד 12 ימים בשנה. בנוסף, מבקשים הקבלנים פטור זמני מתשלום האגרות הממשלתיות הכרוכות בהעסקת העובדים.
הבקשות נובעות מהעובדה שבמסגרת ההסכמים הקיימים בענף,
מעסיקים מחויבים לשלם לעובד הזר שכר מינימום חודשי בצירוף 54 שעות נוספות, גם אם בפועל הוא לא עבד כלל בתקופה שבה האתר היה מושבת. מדובר בהוצאה משמעותית עבור הקבלנים, במיוחד כאשר מדובר באלפי עובדים ובאתרים סגורים בהוראת פיקוד העורף.
בשטח, המשמעות היא
תשלום מלא עבור עבודה שלא מתקיימת, תוך פגיעה בכושר התזרימי של החברות. ברקע הדברים נמצא גם מודל ההעסקה עצמו: שוק הבנייה בישראל נשען על תיווך של תאגידי כוח אדם, חוזים קשיחים ואגרות ממשלתיות, שמייצרים מערכת יקרה וקשה לתמרון.
בימי שגרה המערכת הזו כבר
מתקשה לעמוד בביקוש, ובמצבי חירום, היא כמעט ומשותקת. כעת, כאשר הדרישה לשיקום גוברת והעיכובים מצטברים, הפערים נחשפים בעוצמה. המצוקה מחמירה על רקע המחסור הכולל בכוח אדם בענף. מאז אוקטובר 2023 נאסרה כניסת פועלים מהשטחים, ובעקבות כך נוצר חוסר של כ-15 עד 20 אלף
עובדים. בעיקר בתחומי התשתיות והשיפוצים, אותם תחומים הקריטיים לשיקום נזקי הלחימה.
במקביל, מבקשים התאגידים להאריך את הסדרי היבוא הפרטיים של עובדים זרים, ולדאוג להביאם אל ישראל ואל אתרי הבנייה.
האם צריך את המתווכים?
בעוד הדרישה המרכזית מתמקדת בהקלות נקודתיות, עולה הצורך לדון גם בסוגיות המבניות: האם נכון להמשיך ולהסתמך על תאגידים מתווכים? האם יש לאפשר העסקה ישירה מצד הקבלנים? והאם לא הגיעה העת להשקיע בהכשרה מואצת של עובדים ישראלים לענף, דווקא ברגע שבו הביקוש
לידיים עובדות נמצא בשיא?
האופן שבו יתמודד הענף עם השאלות האלו עשוי לקבוע לא רק את קצב השיקום של הדירות שנפגעו, אלא גם את הסוגייה המעניינת: איך יראה שוק הבנייה בשנים הקרובות.
פגיעה כפולה: גם בבנייה וגם במחירים
מעבר להשלכות הישירות על הקבלנים ועובדיהם, להשבתה החלקית של אתרי הבנייה עלולה להיות השפעה רחבה ומשמעותית על שוק הדיור כולו. כאשר אין פתרון מיידי למחסור בכוח אדם, והעלויות ממשיכות להאמיר - יותר ויותר יזמים בוחרים להשהות התקדמות בפרויקטים, לדחות
מועד תחילת ביצוע, ולעיתים אף להקפיא תכניות שהיו על סף יציאה לדרך.
המשמעות בפועל היא האטה בהתחלות הבנייה. דווקא בתקופה שבה המדינה זקוקה להגדלה מואצת של ההיצע, על רקע הפגיעה באלפי דירות באזורים שנפגעו מירי ישיר. בפרויקטים קיימים אשר בהם העבודות כבר
יצאו לדרך, המצב חמור אפילו יותר: מחסור בפועלים גורר עיכובים בביצוע, גרירת לוחות זמנים. ובמקרים מסוימים, גם פיצוי לקבלנים מצד רוכשים או יזמים.
במקביל, יוקר כוח האדם, תוצאה של דרישות חוזיות שלא הותאמו למצבי חירום - עלול להתגלגל ישירות אל מחירי הדירות.
כך נוצר מצב שבו הציבור עלול להיפגע פעמיים: ראשית, הירידה בהתחלות בנייה מצמצמת את היצע הדירות החדשות; מצד שני, העלייה בעלויות עשויה להוביל להתייקרות של דירות קיימות, בשל היעדר אלטרנטיבה ראויה בטווח הקצר.
מדובר באיום ממשי על היעדים הלאומיים ליציבות
בשוק הדיור. כל האטה מתגלגלת באופן מצטבר: קצב שיווק הדירות מואט, הצעות מחיר לקבלנים מתייקרות, ומלאי הדירות הזמינות מצטמצם – גם באזורי הביקוש וגם באזורי השיקום.
שבריריות מודל הבנייה
בזמן שהממשלה מגבשת תוכניות לשיקום תשתיות, יישובים
ואזורים שלמים שנפגעו מהלחימה, מתברר שמנועי השיקום המרכזיים: ענף הבנייה והעובדים בו. מצויים בעצמם במשבר תפעולי עמוק. המחסור החריף בכוח אדם, לצד השבתות אתרים והתלות המוחלטת בעובדים זרים, מעלים את השאלה האם בכלל קיימת למדינה תוכנית
מגירה למצב שבו שוק העבודה פשוט לא יוכל לספק את הידיים העובדות הדרושות כדי להניע את השיקום בזמן.
זוהי אינה הפעם הראשונה שבה מצבי חירום חושפים את שבריריות המודל הנוכחי: כבר במשבר הקורונה ובמבצעים צבאיים קודמים התריעו גורמים בענף על ההסתמכות
העודפת על עובדים זרים, על היעדר גמישות רגולטורית, ועל כך שאין תשתית אמיתית להכשרת עובדים מקומיים.
כעת, כשהבעיות חוזרות על עצמן כמעט באותו תסריט, מתחדדת התחושה שלמרות הכול, הלקח - לא באמת נלמד.
- 1.לימור 24/06/2025 17:31הגב לתגובה זוגם אם אתר הבנייה היה סגור.
צמח המרמן זכתה ב-3 מכרזי רמ"י בהרצליה ובפ"ת בהיקף 602 מיליון שקל
שלושה חודשים בלבד מאז שמוזגה לקבוצת עזריאלי, צמח המרמן זוכה בשלושה מכרזים של רמ"י לבניית למעלה מ-600 יח"ד וכ-5,300 מ"ר שטחי מסחר בהרצליה ובפתח תקווה בעלות כוללת של 602 מיליון שקל
קבוצת עזריאלי עזריאלי קבוצה , הודיעה על זכייתה של צמח המרמן, חברה בת בשליטתה, בשלושה מכרזים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לבניית 608 יחידות דיור וכ-5,300 מ"ר שטחי מסחר בשכונות מתפתחות בהרצליה ובפתח תקווה.
המגרש הראשון ממוקם בשכונת קריית מסלול בצפון הרצליה, ובו ניתן להקים 118 יחידות דיור וכ-600 מ"ר מסחר, תמורת כ-148 מיליון שקל בתוספת כ-12 מיליון שקל עלויות פיתוח.
שני המגרשים הנוספים ממוקמים בשכונת צמרת החדשה בפתח תקווה. המגרש הראשון מיועד ל-269 יחידות דיור וכ-2,500 מ"ר מסחר, בתמורה כוללת של כ-188 מיליון שקל ועוד כ-56 מיליון שקל עלויות פיתוח. המגרש השני מיועד ל-221 יחידות דיור וכ-2,200 מ"ר מסחר, בסכום זכייה של כ-148 מיליון שקל ועוד כ-50 מיליון שקל עלויות פיתוח.
כאמור, בחודש ספטמבר 2025 נכנסה קבוצת עזריאלי לתחום ייזום המגורים למכירה, עם רכישת השליטה בצמח המרמן. תחום זה מהווה זרוע נוספת לפעילותה המגוונת של הקבוצה ומחזק את מחויבותה ארוכת השנים של הקבוצה להמשך בניית הארץ ופיתוחה - ערך ציוני המלווה את עזריאלי
לאורך כל הדרך. המהלך נועד להרחיב את פורטפוליו הנדל"ן בישראל ולבסס תחום פעילות נוסף בעל תרומה ארוכת טווח למשק ולחברה.
- המוסדיים חוסמים: עזריאלי עלולה לוותר על רכישת צמח המרמן
- עזריאלי רוכשת את צמח המרמן - לפי שווי של 855 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דנה עזריאלי, יו"ר קבוצת עזריאלי וממלאת מקום מנכ"ל: "זכייתנו בשלושת המכרזים, זמן קצר לאחר השלמת המיזוג של הקבוצה וצמח המרמן, ממחישה את הפוטנציאל הגלום אותו ראינו לנגד עינינו בעסקת המיזוג ואת התרומה ההדדית של שותפות זו. הרחבת פעילות הקבוצה לעולמות ייזום המגורים בישראל מאפשרת את חיזוק פורטפוליו הנדל"ן של עזריאלי לצד מימוש החזון הציוני ומחויבותנו רבת השנים לבניית הארץ ופיתוחה. אנו נרגשים לצאת לדרך המשותפת ולהוביל פרויקטים שיחזקו את המרקם העירוני ויתרמו לאיכות החיים של תושבי ישראל."
ראה״ע בית שמש, שמואל גרינברג לצד מ"מ ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, שמעון גולדברג, צילום: יח"צתנופת שיווק ברמת בית שמש ה’-2: מאות יחידות דיור נוספות נסגרו במכרזי רמ"י
שלושה יזמים זכו בכ-600 דירות חדשות, ובעירייה נערכים להשלמת שיווק רוב השכונה בחודשים הקרובים
ועדת המכרזים של רמ"י ממשיכה להאיץ את שיווק הקרקעות ברמת בית שמש, והפעם עם תוצאות למאות יחידות דיור נוספות בשכונת רמת בית שמש ה’-2. מדובר בשלב נוסף במהלך רחב היקף, שבמסגרתו כבר שווקו בשנים האחרונות אלפי יחידות דיור בשכונה, כאשר בחודש הקרוב צפויים להיסגר
מכרזים נוספים שישלימו את שיווק רוב שטחה.
על פי תוצאות המכרזים, שי-חי יזמות זכתה בזכויות לבניית 336 יחידות דיור, חברת עמרם אברהם עמרם זכתה ב-148 יחידות דיור, וסלם יעקב ב-116 יחידות דיור. בסך הכול מדובר
בכמעט 600 דירות נוספות שמצטרפות לצבר משמעותי של פרויקטים הנמצאים כבר בשלבי תכנון וביצוע באזור.
ברקע השיווק המואץ, בעירייה מדגישים את הצורך בהתאמת תשתיות הציבור לקצב הבנייה. ראש העיר, שמואל גרינברג, מציין כי העירייה פועלת לגיבוש הסכם גג, שנועד לתת מענה למבני חינוך, שטחים ציבוריים ופיתוח סביבתי בהתאם להיקף האכלוס הצפוי. לדבריו, "אנו שוקדים על הסכם גג שיבטיח מענה למבני חינוך ופיתוח סביבתי תואם. מברך את היזמים ומודה לידידי יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה שמעון גולדברג על הובלת פיתוח השכונות במקצועיות. יחד נזניק את העיר קדימה".
גם מ"מ ראש העיר ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, שמעון גולדברג, התייחס לזכיות וציין כי הן משקפות אמון של היזמים בתנופת הפיתוח של רמת בית שמש. הוא בירך את
הזוכים, "ברכות לזוכים המביעים אמון בתנופת הפיתוח של העיר. יחד עם ראה"ע שמואל גרינברג אנו פועלים ללא לאות להסרת חסמים ובנייה איכותית למשפחות וזוגות צעירים. עלו ובנו!"
