שופט כדורגל סובב את הקרסול - פנה לביטוח לאומי; האם זו תאונת עבודה?

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה של שופט כדורגל להכרה בפגיעה בקרסולו כתאונת עבודה, וקבע שהרגשת כאבים במהלך משחק אינה מהווה "אירוע תאונתי" כנדרש בחוק. הפסיקה מדגישה את הפער בין פגיעה רפואית ממשית לבין ההגדרה המשפטית הצרה של תאונת עבודה.

הרצל נעמן, בן 63, עובד בהתאחדות לכדורגל בישראל כשופט כדורגל ומשפט מדי שבוע בין שניים לשלושה משחקים של ילדים ונערים. ביום 19 במאי 2023, תוך כדי שיפוט משחק בליגת ילדים במגרש הכדורגל העירוני בקרית אונו, חש נעמן בכאבים חזקים בקרסול שמאל. בבדיקות רפואיות שביצע בהמשך התברר שנגרם לו קרע בגיד הדלטאי בקרסול.

נעמן הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בפגיעה כתאונת עבודה, אך הביטוח הלאומי דחה את התביעה ב-11 בספטמבר 2023 בנימוק ש"לא הוכח שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך". גם ועדת התביעות דחתה את ערעורו של נעמן ב-18 בדצמבר 2023, מה שהוביל להגשת התביעה לבית הדין.

"לא יודע לזהות מה קרה לי"

המחלוקת המשפטית התמקדה בשאלה האם אכן אירע "אירוע תאונתי" במובנו המשפטי של המונח. בתצהירו תיאר נעמן: "בתאריך 19.5.23, יום שישי אחר הצהרים, שפטתי משחק כדורגל בליגת ילדים, כשופט ראשי במגרש הכדורגל העירוני בקרית אונו. תוך כדי המשחק הרגשתי כאבים חזקים מאד בקרסול שמאל, אך למרות הכאב הצלחתי לסיים את המשחק".

• איפה נגמרת הדרך לעבודה ומתחיל הבית של העבוד?
• הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אולם בעדותו בבית הדין, כשנשאל מה בדיוק קרה, השיב נעמן: "במשחק עצמו אני מתחיל להרגיש כאבים ברגל כאבי תופת... ואני לא יודע לזהות מה קרה לי, לא יודע לזהות מה קרה לי. מסתיים המשחק, אני הולך הביתה, יום שישי בערב, יושבים לשולחן כאבי תופת לא חולפים, באיזשהו שלב אני עושה צילום ואז אני רואה שיש קרע בגיד".

עורך הדין מריוס שאליק, בא כוח המוסד לביטוח לאומי, ניסח זאת בחדות: "אתה לא טוען שנפצעת במגרש, אתה אומר 'חשתי כאבים', חשתי כאבים זה לא אירוע, זה הכל, זה כל התיק".

דרישת הפתאומיות: "אירוע שניתן לאתר בזמן ובמקום"

השופט תומר סילורה, יחד עם נציגי הציבור מר גד גפני מטעם העובדים וגב' ימית פלד מטעם המעסיקים, קבעו כי התובע לא הצליח להוכיח קיומו של אירוע תאונתי. בפסק הדין נכתב: "נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לטעמינו, האירוע שארע לתובע אינו בגדר אירוע תאונתי בהתאם לחוק ולפסיקה".

• יבואנית תקבל 315 אלף שקל מתוך תביעה של 2.2 מיליון
• דרש לבטל הסכם גירושים בטענה שלא הבין עברית - ונדחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מכר דירה, ביקש לבטל את העסקה - ונדחה בבית המשפט

בית הדין הסתמך על הפסיקה הקובעת כי "המבחן היסודי להיותו של אירוע תאונה הוא הפתאומיות. קיומו של מבחן הפתאומיות חיוני ברוב המקרים והוא יספיק ברוב המכריע של המקרים ופתאומיות פירושו אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן – הווה אומר מתי אירע ובמישור השטח – הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע".

במהלך הדיון ניסתה נציגת הציבור מטעם המעסיקים, גב' ימית פלד, להמחיש את ההבדל: "אני אסביר לך ממקצוע אחר... נגר למשל... חתך זה אירוע, מצוין... נגר שאומר בסוף יום העבודה, 'כואב לי הכתף מהעבודה' הזה, זה לא אירוע".

השופט סילורה הבהיר לנעמן: "אירוע זה משהו שאתה יכול לאתר בזמן ובמקום". אולם נעמן עמד על כך שהרגשת הכאבים היא עצמה האירוע.

"הבעיה של התובע היא בעיה משפטית"

בית הדין התייחס בהבנה למצבו של התובע. בפסק הדין נכתב: "נבקש לציין, כי עדותו של התובע הייתה מהימנה והתרשמנו מכנותו הרבה ומכך שבמהלך המשחק אכן חש בכאבים ברגל. יחד עם זאת, 'הבעיה' של התובע בתיק דנן היא בעיה משפטית ולפיה המחוקק בדרישת החוק מכיר בהתרחשותה של תאונה רק בגין אירועים חריגים ופתאומיים שמתרחשים בזמן העבודה".

בית הדין הדגיש: "במקרה דנן התובע טוען כי חש בכאבים בזמן המשחק מבלי להצביע על קיומו של אירוע. וכפי שציין בעדותו - ואני לא יודע לזהות מה קרה לי, לא יודע לזהות מה קרה לי".

הפסיקה קבעה: "מכיוון שהתובע לא יודע להצביע על קיומו של 'האירוע' שגרם לקרע בקרסול אלא מציין 'חשתי כאבים' - אין המדובר בתאונת עבודה". בית הדין הסביר כי "הרגשתי כאבים זה לא אירוע, זה יכול להיות תוצאה של אירוע, קרע זה לא אירוע, קרע יכול להיות תוצאה של אירוע, קודם כל צריך להיות אירוע".

טיעוני התובע: "תאונה שונה במהותה"

בתצהירו ניסה נעמן להסביר את ייחודו של תחום השיפוט בכדורגל. הוא כתב: "תאונה זו שונה במהותה מתאונת דרכים, או נפילה, או פציעה של שחקן כדורגל בהתקלות עם שחקן אחר, במגרש הכדורגל ישנן פציעות הנגרמות מעומס או מתנועה לא נכונה. לעיתים עומק הפגיעה מתברר מספר ימים לאחר הפגיעה רק לאחר ביצוע בירור רפואי מעמיק".

נעמן טען כי "העיסוק בשיפוט בכדורגל דורש ממני מאמץ גופני ופיזי. לעיתים לאחר משחק יכול אני כשופט לחוש בכאבים, שנובעים משריר תפוס, מתיחת שריר וכיוצא באלה ולעיתים זה יכול להסתיים בפציעה, כגון קרע ברצועה בקרסול כמו שאירע לי".

התובע גם תיאר את הקושי הייחודי של עבודתו: "כשופט כדורגל, להבדיל משחקן כדורגל, בעיקר בשיפוט במשחקי ילדים שהנני שופט לבדי ללא עוזרי שופט, אין לי את התמיכה של הקבוצה או של צוות שופטים. מתוקף תפקידי אני לא יוצר קשר עם הקבוצות, שמא יראה לכאורה שאני מעדיף קבוצה אחת על האחרת. לכן, גם ביום קרות התאונה לא היה עם מי לחלוק את הרגשתי וכאבי".

פסק הדין: "יסוד הפתאומיות אינו מתקיים"

בית הדין סיכם את מסקנותיו: "מאחר שהתובע לא יודע להצביע על 'אירוע' שגרם לכאבים ובסופו של דבר לקרע בקרסול – יסוד 'הפתאומיות' אינו מתקיים ותאונה כזאת אינה נחשבת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי כתאונת עבודה".

בסיום פסק הדין נכתב: "לאור כל האמור לעיל והגם שליבנו עם התובע - אין לנו אלא לדחות את התביעה". התביעה נדחתה ללא צו להוצאות, כמקובל בהליכים של ביטחון סוציאלי.

יש לציין כי לתובע נכות צמיתה קודמת של 5 אחוזים מתאונת עבודה משנת 2009, שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, בגין קרע בגיד ברגל שמאל. במקרה הנוכחי, הקרע היה בגיד אחר - הגיד הדלטאי - באותו קרסול.

פסק הדין ניתן ביום 23 בינואר 2026, ולתובע זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים.