מסעדת "שלדון" במתחם הבורסה ברמת גן נקלעה לחובות של מיליונים

מסעדת 'שלדון' במתחם הבורסה ברמת גן, שבבעלות יעל ואודי בר, נקלעה לאחרונה למצוקה כספית חמורה. באי כוח החברה, עורכי הדין צבי וישנגרד ודקלה פרץ, הגישו בשם המסעדה ובעליה בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בתל אביב למתן צו עיכוב הליכים לתקופה קצובה, לצורך גיבוש הסדר חוב מול הנושים, תוך המשך הפעלת המסעדה כעסק חי.

באי כוח 'מסעדת שלדון' , ציינו כי החובות הכבדים נוצרו בעקבות שורה של נסיבות חיצוניות מצטברות, אותן הגדירו בבקשה כ"שרשרת מכות", בדומה למכות מצרים, שפגעו בעסק לאורך השנים האחרונות. לדבריהם, מדובר במסעדה בעלת מוניטין, המהווה חלופה ייחודית באזור הבורסה, בכך שאינה מתמקדת במזון מהיר בלבד, אלא מציעה חוויית אירוח מלאה. 

עוד נטען כי המסעדה מחזיקה בתעודת כשרות למהדרין - עובדה המרחיבה באופן משמעותי את קהל לקוחותיה, במיוחד לאור קרבתה לבני ברק ולריכוזים גדולים של ציבור שומר כשרות למהדרין ברמת גן ובתל אביב.

על-פי הנטען בבקשה, המכה הראשונה שהכתה במסעדה הייתה מגפת הקורונה שפרצה במרץ 2020, אשר הביאה לסגירתה לתקופות ממושכות. לאחר פתיחתה מחדש, פעלה המסעדה תחת מגבלות רשויות הבריאות שלא אפשרו לה להגיע לרווחיות, בעוד שהוצאותיה נותרו גבוהות, מציאות שהובילה להיווצרות חובות משמעותיים, ואף אילצו את בעלת השליטה למכור דירה שבבעלותה לצורך כיסוי התחייבויות כלפי הבנקים.

המכה השנייה, כך נטען, הגיעה בשנת 2023 עם פרוץ הפגנות רחבות היקף נגד הרפורמה המשפטית, אשר התקיימו במוצאי שבת - מועד הפעילות המרכזי והרווחי ביותר של המסעדה. על פי הבקשה, הפגנות אלו הביאו לעצירה כמעט מוחלטת של תנועת הלקוחות, ואף אילצו את המסעדה להיסגר בחלק מהמקרים.

בהמשך, לאחר אירועי 7 באוקטובר, החלו להתקיים באותם מועדים גם מחאות בדרישה להשבת החטופים, אשר הוסיפו לפגיעה המתמשכת בפעילות המסעדה, והביאו לשיבוש חוזר ונשנה של פעילותה העסקית.

המכה השלישית הגיעה, לטענת באי כוח החברה, עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אשר הביאה לירידה חדה נוספת בהיקף הפעילות על רקע המצב הביטחוני והחשש הציבורי. כתוצאה מכך, נפגעה משמעותית תנועת הלקוחות והכנסות המסעדה.

לאחר מכן ספגה המסעדה פגיעה נוספת במסגרת מבצע "עם כלביא", שבמהלכו נסגרה המסעדה לחלוטין לתקופה ממושכת ואיבדה הכנסות באופן מלא. בהמשך, עם פרוץ מלחמת "שאגת הארי", נסגרה המסעדה שוב למשך למעלה משבועיים, באופן שגרם להפסדים משמעותיים נוספים.

לטענת באי כוח החברה, הפגיעה החריפה עוד יותר במהלך חג הפורים האחרון, אז בוטלו אירועים פרטיים שתוכננו במסעדה ואשר היו צפויים להניב הכנסות של למעלה מ-400 אלף שקלים בתוך ימים ספורים - הכנסות אשר ירדו לטמיון עקב סגירת המסעדה.

עוד צוין בבקשה כי לצד הירידה בהכנסות, חלה עלייה משמעותית בעלויות חומרי הגלם והשכר, באופן שהכביד על התנהלותה הכלכלית של החברה. לטענת עו"ד וישנגרד בעלי החברה נקטו שורה של צעדי התייעלות, הזרימו כספים פרטיים ואף נטלו הלוואות אישיות בניסיון לייצב את הפעילות, אך חרף זאת נקלעה החברה למצוקת תזרים חמורה.

על-פי הנתונים שהוצגו בבקשה, חובות החברה עומדים על כ-3.5 מיליון שקלים, כאשר כ-1.5 מיליון שקלים הם חובות לבנקים ולמוסדות פיננסיים, כ-1 מיליון שקלים חובות לספקים, והיתרה חובות לנושים נוספים. באי כוח החברה טוענים כי המסעדה אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, וכי ללא מתן צו עיכוב הליכים - לרבות כלפי בעלי השליטה, אשר ערבים אישית לחלק מהחובות - תופסק פעילותה לאלתר ולא יהיה מנוס מפתיחת הליכי פירוק, באופן שיותיר את הנושים, לרבות הנושה המובטח בנק מזרחי-טפחות, ללא מקור לפירעון החוב.

במסגרת הבקשה הוצגה תוכנית הפעלה, הכוללת המשך פעילות המסעדה כ"עסק חי", לצד מתווה להסדר חוב. לפי התוכנית, משקיע הביע נכונות להעמיד מימון ביניים לצורך המשך הפעלת העסק, וכן לרכוש את פעילות המסעדה בסכום של 300 אלף שקלים שיוזרם לקופת הנושים. בנוסף, בעלי החברה התחייבו מצידם להזרים סכום נוסף של 100 אלף שקלים לקופת הנושים, וזאת על מנת להימנע מנקיטת הליכי חדלות פירעון אישיים בעניינם.

לדברי עו"ד וישנגרד, ללא מתן צו עיכוב הליכים, עלולים הנושים לנקוט בהליכי גבייה מיידיים אשר יביאו לשיתוק פעילות העסק, אובדן מוניטין ופגיעה קשה ביכולת השבת החובות לנושים. לדבריו, מתן הצו יאפשר לחברה להמשיך לפעול כעסק חי, לשמור על פרנסת עובדיה ולנסות לגבש הסדר חוב כולל והוגן, תוך שמירה על עקרון השוויון בין הנושים.

השופטת נועה גרוסמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, נעתרה לבקשת באי כוחה של חברת שלדון, והורתה על מתן צו עיכוב הליכים זמני לחברה, לבעלת השליטה ולמנהל החברה, על מנת לאפשר להם להתמקד בשיקום החברה, ללא צורך, לעת עתה, להתמודד מול הליכים משפטיים אישיים.

השופטת גרוסמן ציינה בהחלטתה כי לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, במסגרת תיקון 9 לחוק, ניתן לאפשר לחברה לקבל תקופת הגנה זמנית מפני נושים באמצעות צו עיכוב הליכים, לצורך גיבוש הסדר חוב מחוץ להליך חדלות פירעון מלא.

מסלול זה נועד לאפשר לחברות בעלות פוטנציאל שיקומי להמשיך לפעול כ"עסק חי" בדרך להבראה, תוך ניהול משא ומתן עם נושיהן, במטרה להגיע להסדר כולל שישמור על עקרון השוויון בין הנושים וימקסם את שיעור פירעון החוב.

השופטת הוסיפה בהחלטה כי כלל הנושים רשאים להגיש את עמדותיהם לבקשה עד ליום 13 באפריל 2026, וכי יתקיים דיון בבית המשפט ביום 15 באפריל 2026 בשעה 11:30, לצורך בחינת אישור ההסדר המוצע.

לדברי עורך הדין צבי וישנגרד, הבקשה שהוגשה לביהמ"ש תאפשר למסעדה להיפתח כאשר יוסרו ההגבלות של פיקוד העורף, המסעדה תחזור לפעול ואין ספק שהנושים יראו חלק גדול מכספם בתקופה יחסית קצרה.

"החלטת ביהמ"ש מדברת בעד עצמה, מדובר בהחלטה אמיצה וצופה פני עתיד, המתחשבת במצב" נמסר.