המס הוחזר למדינה, אבל מתווך החשבוניות חויב ב-1.08 מיליון שקל
ליאור ששון קיבל 1,000 עד 2,000 שקל על כל חשבונית מס פיקטיבית שעזר להפיץ. בין 2010 ל-2014 היו אלה 174 חשבוניות, והמס הגלום בהן, כ-1.37 מיליון שקל, כבר שולם לקופת המדינה על ידי אחרים שהיו מעורבים בפרשה. למרות זאת, בפסק דין שניתן ב-13 באוקטובר דחה השופט אביגדור דורות מבית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורו, והשאיר עליו חיוב בכפל מס של 1,078,669 שקל.
החיוב המקורי היה כפול. ממונה מע"מ ירושלים דרש ממנו 2,157,339 שקל לפי סעיף 50(א) לחוק מס ערך מוסף, שמחייב את מי שהוציא חשבונית בלי שהיה רשאי לכך לשלם פעמיים את המס שמופיע בה. בסיכומים הודיע המשיב שהוא מקבל את הטענה שהמס עצמו כבר שולם, ומוותר על הרכיב שנועד להחזיר את הכסף לקופה. אחרי שחלק מהחשבוניות גם התיישנו, נשאר רכיב ההרתעה בלבד, והוויכוח עבר לשאלה אם גם אותו צריך להקטין.
מה עשה מי שלא הנפיק אף חשבונית בעצמו?
הרקע הוא הליך פלילי בבית משפט השלום בירושלים, שבו הורשע ששון בהוצאת 174 חשבוניות מס בלי שהיה זכאי לכך, ובפעולה שנועדה לאפשר לאחר להתחמק מתשלום מס, בנסיבות מחמירות. לפי הממצאים, הוא ונאשם נוסף הוציאו חשבוניות בשמן של חברות שונות, בלי שבעליהן ייפו את כוחם. חלקו של ששון התמקד בחברה אחת לשירותי ניקיון, שקיבלה את כל 174 החשבוניות. סכום העסקאות בהן הגיע ל-9,669,970 שקל, והחברה השתמשה בהן כדי לנכות מס תשומות שלא כדין.
ששון הוא שהפגיש בין מנהל חברת הניקיון לבין הנאשם השני, כשידע שזה עוסק במכירת חשבוניות. הוא ליווה אותו כמעט לכל הפגישות, כדי לוודא שיקבל את חלקו, עמלה של כ-3% עד 6% על כל חשבונית. בגזר הדין, בפברואר 2025, הוטלו עליו 45 ימי עבודות שירות, מאסר על תנאי של ארבעה חודשים, קנס של 10,000 שקל וצו מבחן.
איך טען המערער שחלקו היה שולי?
בערעור, שהגיש באמצעות עו"ד יצחק שלו, טען ששון שמעורבותו הייתה "שולית ומזערית". הוא הפנה לקביעה בגזר הדין עצמו, ש"הנאשם לא היה הרוח החיה והמחולל של העבירות". לדבריו, הוא לא הנפיק חשבוניות בעצמו, לא הורשע בניכוי חשבוניות, והכסף שהגיע אליו הסתכם בכמה עשרות אלפי שקלים, רובם בשנים 2010 ו-2011. את הכסף, כך טען, הוציא על סמים בתקופה שבה היה מכור.
מאחר שכל המס הוחזר לקופה, טען ששון, נעלמה המטרה של השבת הכסף, ומה שנשאר הוא ההרתעה, שכבר הושגה בהליך הפלילי. על סמך סעיף 100 לחוק, שמאפשר למנהל מע"מ לוותר על כפל מס או להפחית אותו "מטעמים מיוחדים שיירשמו", הוא ביקש להוריד את החיוב בכ-90%. הוא הוסיף שהוא עובד כפועל ניקיון בשכר נמוך, ותיאר נסיבות משפחתיות קשות, בהן מות שני הוריו ומצב רפואי קשה במשפחה.
מה השיבה המדינה?
מטעם ממונה מע"מ, שיוצג בידי עו"ד דימה גזאלה מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), הוצג פסק הדין הפלילי כבסיס לחיוב. לפי עמדת המדינה, ששון שימש גורם מקשר, סיכם מראש על עמלה לכל חשבונית ואף חתם כערב על שיקים אצל חלפני כספים, ובכך "תרם תרומה של ממש להונאת שלטונות המס". השיקולים להפחתה לפי סעיף 100 מצומצמים מאוד, נטען, ואינם חלים על חשבוניות שהוצאו בכוונת מרמה. העונש הפלילי, לפי המדינה, "אינו בא במקום או כתחליף" לכפל המס.
למה החזר המס לא הספיק כדי להקטין את החיוב?
דורות הזכיר שלפי ההלכה, כשמתקיימים התנאים של סעיף 50(א), החיוב בכפל מס הוא תוצאה מחייבת ולא עניין של שיקול דעת. בפסק דין מ-1978 שציטט נקבע ש"הטלת כפל המס לפי סעיף 50 היא חובה". לחיוב יש שתי מטרות: להחזיר את הקופה הציבורית למצבה, ולהרתיע מראש מהוצאת חשבוניות שלא כדין. הפחתה לפי סעיף 100 יכולה להיות מוצדקת במקרים של טעות, אי ידיעה, או כשהמס שולם בפועל וההרתעה נחלשת. הכלל הוא חיוב, וההפחתה היא החריג.
"בניגוד לטענותיו, המערער נטל בפועל חלק ממשי בפעילות העבריינית", קבע השופט. הוא נשען על ההודעות שמסר ששון בחקירת מע"מ, שבית משפט השלום קבע שהן הודאות אמת: ששון הכיר בין הצדדים כדי שהחשבוניות יימכרו, סיכם על התמורה וליווה את הפגישות. "החשבוניות הוצאו בחוסר תום לב, מתוך כוונה להונות את רשויות המס ואת המדינה", כתב דורות, ומשום כך "לא מתקיימות הנסיבות החריגות שמצדיקות את הפחתת סכום כפל המס".
- העליון אישר: ארבע שנות מאסר לאיש קש בפרשת ענק של חשבוניות פיקטיביות
- 22 חודשי מאסר בלבד על חשבוניות פיקטיביות ב-42 מיליון שקל
הידעת?מה העונש המרבי על חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות?
האם העונש הפלילי מחליף את כפל המס?
השופט דחה גם את הטענה שההליך הפלילי כבר מילא את תפקיד ההרתעה. לפי הפסיקה, העונש בפלילים אינו מחליף את החיוב האזרחי, וחוק מע"מ עצמו קובע שהרשעה או קנס אינם פוטרים מהחובות לפיו. ששון הפנה לעניין פרץ, שבו ניתן משקל להליך הפלילי, אבל שם נגזרו על הנאשם 56 חודשי מאסר בפועל. כאן, כתב דורות, נגזרו 45 ימי עבודות שירות, וההקלה נבעה בעיקר משיקולי שיקום, כך שאין בעונש "כדי להחליש באותה מידה את התכלית ההרתעתית". בתי המשפט גוזרים על הפצת חשבוניות גם עונשים כבדים בהרבה, כמו ארבע שנות המאסר שאישר העליון לאיש קש בפרשת חשבוניות.
מה קובע החוק על מי שרק תיווך?
דורות הוסיף שגם אילו חלקו של ששון היה מצומצם, סעיף 50(א) היה חל עליו. לפי הפסיקה, המונח "הוציא" בסעיף "אינו מתמצה בפעולה הפיזית של עריכת החשבונית, הדפסתה או מסירתה". מי שיצר את הקשר בין הגורמים, גייס את מקבלי החשבוניות או לקח חלק אחר במנגנון ההפצה יכול להיחשב כמי שהוציא אותן. החוק מכסה גם את הצד השני של העסקה: סעיף 50(א1) מאפשר להטיל כפל מס על עוסק שניכה מס תשומות מחשבונית שהוצאה שלא כדין, כמו במקרה של חברת כוח אדם שרכשה חשבוניות פיקטיביות ונדרשה לשלם כפל מס.
כמה משקל קיבלו הנסיבות האישיות?
"לא נעלמו מעיניי נסיבותיו האישיות והכלכליות הקשות של המערער", כתב השופט, ותיאר אותן כ"נסיבות אנושיות מורכבות ומצערות, הראויות להתייחסות בכובד ראש". לדבריו, הנסיבות האלה כבר קיבלו משקל פעמיים: בעונש שנגזר בהליך הפלילי, ובהחלטת המשיב להפחית את החיוב בכמחצית. הפחתה נוספת, קבע, "תחרוג מן האיזון הראוי ותפגע בתכליות שלשמן נקבע" החיוב.
הידעת?ערעור על כפל מס מקפיא את התשלום?
הערעור נדחה, וששון חויב גם בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורכי דינו, 10,000 שקל שישולמו בתוך 45 יום. זה בדיוק גובה הקנס שנגזר עליו בהליך הפלילי, וכפל המס שנשאר עליו גדול ממנו יותר מפי 100.
