אליקו דנגוטה. קרדיט: רשתות חברתיות
אליקו דנגוטה. קרדיט: רשתות חברתיות

מי האיש העשיר באפריקה ואיזו חברה הוא מנפיק עכשיו?

אליקו דנגוטה, שהונו מוערך בקרוב ל-40 מיליארד דולר, אסף ביקושים של כ-4.8 מיליארד דולר בהנפקה הגדולה בתולדות היבשת. המניות של בית הזיקוק הענק בלגוס צפויות להתחיל להיסחר בתחילת דצמבר, והשליטה נשארת בידיו. החשבון שמאחורי המהלך, והסיכונים שמלווים אותו
עוזי גרסטמן |

אליקו דנגוטה השקיע כ-20 מיליארד דולר בבית זיקוק ענק ליד לגוס, וכשהגיע הרגע להכניס אליו את הציבור הוא בחר למכור פרוסה דקה מאוד: פחות מ-5% מהמניות, במחיר כניסה של כ-4 דולר. ההרשמה להנפקה, הגדולה שנערכה אי פעם באפריקה, נסגרה בסוף אוקטובר, ולפי הערכות עם הזמנות של כ-6.4 טריליון נאירה, כ-4.8 מיליארד דולר, כמעט פי שלושה מהסכום שהוצע. בשבוע הבא אמור להיות מוגש לרשות ניירות ערך של ניגריה בסיס ההקצאה, ואם לוח הזמנים יישמר, המסחר בבורסת ניגריה יתחיל בתחילת דצמבר.

דנגוטה, בן 69, הוא האיש העשיר ביבשת כבר יותר מעשור. הונו מוערך בקרוב ל-40 מיליארד דולר לפי מדד המיליארדרים של בלומברג, והשנה הוא הפך לאדם השחור הראשון שהונו חצה את רף 30 המיליארד. את קבוצת דנגוטה הוא הקים בסוף שנות ה-70 כעסק למסחר בסחורות, ובהמשך עבר לייצור: דנגוטה מלט, יצרנית המלט הגדולה באפריקה שפועלת בכעשר מדינות ונסחרת בלגוס, לצד עסקי סוכר, מלח וקמח.

בית הזיקוק, באזור הסחר החופשי לקי, מזקק עד 650 אלף חביות ביום. הוא החל לייצר סולר ודלק סילוני בתחילת 2024, ובנזין בהמשך אותה שנה. השנה הוא כבר סיפק, לפי הערכות, קרוב ל-80% מצריכת הבנזין היומית של ניגריה, מדינה שבמשך עשרות שנים מכרה נפט גולמי לעולם וקנתה בחזרה דלקים מזוקקים.

הידעת?בית הזיקוק של דנגוטה הוא הגדול בעולם שנבנה על קו זיקוק אחד
מתחמים כמו ג'אמנגר של ריליאנס בהודו מזקקים יותר נפט ביום, אבל הם מורכבים מכמה מתקנים שנבנו בשלבים. דנגוטה הקים את 650 אלף החביות ביום ביחידת זיקוק אחת, על שטח של יותר מ-2,600 הקטר באזור הסחר החופשי לקי שממזרח ללגוס, ולצידה נמל, מפעל דשנים ותחנת כוח משלו.

בתשעת החודשים הראשונים של 2026 ההכנסות זינקו בכ-144% לכ-22.5 מיליארד דולר, והרווח הנקי הגיע ל-4.73 מיליארד דולר, לעומת הפסד של כ-117 מיליון דולר בתקופה המקבילה. יתרת המזומנים טיפסה לכ-6.7 מיליארד דולר. אלה נתונים שעדיין לא עברו ביקורת רואה חשבון. חלק מהכסף שייכנס מההנפקה מיועד לתוכנית הרחבה של 14.3 מיליארד דולר, שאמורה להכפיל את הקיבולת ל-1.4 מיליון חביות ביום עד 2029.

ההצעה עצמה כללה 4.1 מיליארד מניות ב-525 נאירה למניה (כ-0.39 דולר), בסך הכול כ-2.15 טריליון נאירה, או כ-1.6 מיליארד דולר. אופציית הגדלה של עד 30% עשויה להביא את הגיוס לכ-2.1 מיליארד דולר. השווי הגלום של בית הזיקוק נע סביב 47-49 מיליארד דולר, והרכישה המינימלית הייתה 10 מניות. ההרשמה נפתחה באמצע ספטמבר והוארכה בשבועיים, כפי שדווח כאן על הארכת ההרשמה להנפקת בית הזיקוק של דנגוטה. לפי החברה הגיעו בקשות מ-120 מדינות, בהן כל 54 מדינות אפריקה, ויותר משני מיליון איש נרשמו בערוצים דיגיטליים. זה רחוק מהיעד של 10 מיליון בעלי מניות שדנגוטה הציב, בין השאר משום שבקיץ כבר גויסו 2.5 מיליארד דולר בהקצאה פרטית למוסדיים.

החשבון של דנגוטה

ההיגיון שפרשנים בעולם מוצאים במהלך מתחיל בשווי. מכירה של נתח קטן במחיר שמגלם כמעט 50 מיליארד דולר מקבעת מחיר שוק לנכס שעד היום הוערך על הנייר. מדדי העושר מעריכים חברות פרטיות בזהירות ועוברים למחיר הבורסה ברגע שיש כזה, ולפי חישובים שפורסמו לקראת ההנפקה, הונו המדווח של דנגוטה עשוי לקפוץ בעד כ-23 מיליארד דולר. מניה שנסחרת כל יום גם מקלה על גיוס חוב והון נוסף לתוכנית ההרחבה.

השיקול השני פוליטי. במאי אמר דנגוטה בשיחה פומבית שחוסר העקביות במדיניות הממשלה מטריד אותו יותר מכל סיכון אחר, והציג את הרישום לבורסה כתשובה. כשמיליוני ניגרים מחזיקים מניות, קשה יותר לממשלה, לרגולטור או לנפט ניגריה הלאומית (NNPC) לפעול נגד החברה. מחיר כניסה של כמה דולרים ורישום בלגוס, בנאירה, במקום בלונדון או בניו יורק, משרתים את אותו כיוון. ויש שיקול שוקי: צף קטן מול ביקוש עודף עשוי לתמוך במחיר בימי המסחר הראשונים, ורוב התועלת מעלייה כזאת נשארת אצל בעל השליטה.

הסכסוך עם החברה הממשלתית ברקע של כל זה. NNPC רכשה ב-2021 נתח של 7.25% תמורת מיליארד דולר, עם אופציה להגיע ל-20% שלא מומשה, ודנגוטה הבהיר השנה שהוא דחה את ניסיונותיה להגדיל את האחזקה ומעדיף לפזר את המניות בציבור. במקביל נמשכים הוויכוחים על אספקת נפט גולמי, כשבהסדר שבו NNPC מוכרת לבית הזיקוק נפט בנאירה הגיעו לטענת דנגוטה מעט מהמטענים שסוכמו, ועל רישיונות יבוא הדלקים, שהעבירו את המחלוקת עם רגולטור הדלקים לבית המשפט בלגוס.

הידעת?ניגריה, מיצרניות הנפט הגדולות באפריקה, ייבאה במשך שנים כמעט את כל הדלק שלה
ארבעת בתי הזיקוק הממשלתיים של המדינה עמדו שנים ארוכות כמעט מושבתים, גם אחרי השקעות שיקום של מיליארדי דולרים. הנפט הגולמי יצא לייצוא, והבנזין והסולר חזרו באוניות מאירופה ומאסיה. בית הזיקוק של דנגוטה הוא המתקן המקומי הראשון שהצליח לשנות את המשוואה הזאת בהיקף גדול.

מה יכול להשתבש

הנאירה היא הסיכון הראשון שמשקיעים זרים מזכירים. המטבע איבד יותר ממחצית מערכו מול הדולר ב-2023-2024, אחרי שהבנק המרכזי שחרר את השער, ואף שהתחזק מתחילת השנה, תשואה בנאירה עלולה להצטמק בתרגום לדולרים. אספקת הגולמי נשארת שאלה פתוחה, כי בית הזיקוק ממשיך לייבא חלק מהנפט שהוא מזקק, בין השאר מארצות הברית.

הריכוזיות גבוהה במיוחד: נכס אחד, בעל שליטה אחד שיחזיק ביותר מ-80% מהמניות, וצף של 3%-4%, הרבה מתחת לרף של 20% שבורסת ניגריה דורשת בדרך כלל ללוח הראשי. מסחר דליל, עסקאות עם חברות אחרות בקבוצה ושקיפות הדיווח הם השאלות שמנהלי השקעות זרים יבחנו. הרווחים של השנה נשענו גם על מרווחי זיקוק חריגים, כמו מרווח הסולר שחצה 100 דולר לחבית, ומרווחים כאלה נוטים לחזור לממוצע.

בורסת ניגריה בוחנת בימים אלה את כללי הצף המינימלי ואת משקלו במדדים, וההחלטה שלה תקבע אם המניה, שצפויה לפי הערכות להיות מהגדולות בבורסות היבשת, תיכנס למדדים המרכזיים במשקל מלא או חלקי.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה