ההנפקה הגדולה באפריקה מתעכבת: ההרשמה הוארכה, ובית הזיקוק של דנגוטה צפוי לבורסה בדצמבר

אליקו דנגוטה, האיש העשיר באפריקה, מוכר לציבור 4.1 מיליארד מניות חדשות של בית הזיקוק שלו בלאגוס, במחיר של 525 נאירה למניה. רשות ניירות הערך של ניגריה אישרה את ההנפקה, שאמורה להכניס לחברה כ-2.15 טריליון נאירה, כ-1.6 מיליארד דולר. זו ההנפקה הראשונית הגדולה ביותר שנערכה באפריקה, והמניות יירשמו בלוח הראשי של הבורסה הניגרית, NGX. לשם השוואה, הנפקת השיא של ג'יו בהודו אמורה לגייס כ-3.2 מיליארד דולר.

תקופת ההזמנות נפתחה ב-14 בספטמבר ותוכננה להיסגר ב-13 באוקטובר, אבל יום לפני כן אישרה הרשות להאריך אותה בשבועיים, עד 27 באוקטובר. לפי לוח הזמנים המעודכן שפרסמה החברה, הצעת ההקצאה תוגש לרשות ב-10 בנובמבר, האישור צפוי ב-17 בנובמבר, והמסחר אמור להתחיל כ-15 ימי עסקים אחרי ההקצאה. אם הכול יתקדם לפי התוכנית, המניה תגיע למסך בתחילת דצמבר.

ההסבר הרשמי להארכה הוא פתיחת ההנפקה למדינות נוספות ביבשת. דנגוטה עצמו אמר שהביקוש כבר גדול פי שלושה עד ארבעה מיעד הגיוס, ושההארכה נועדה להרחיב את מעגל הבעלים ולא לגייס יותר. זו הצהרה של החברה, והנתונים הרשמיים יתפרסמו עם ההקצאה. התשקיף מאפשר להגדיל את ההנפקה בעד 30% אם יש עודף ביקוש, באישור הרשות, והתקרה שהחברה הציבה היא כ-2.1 מיליארד דולר.

3.3% מהמניות, שווי של כ-48 מיליארד דולר

לפני ההנפקה רשומות לחברה כ-120.13 מיליארד מניות. עם המניות החדשות המספר יגיע לכ-124.2 מיליארד, ובמחיר ההנפקה מתקבל שווי של כ-65.2 טריליון נאירה, כ-48.5 מיליארד דולר. הציבור יקבל כ-3.3% מהחברה, והשליטה נשארת אצל דנגוטה. בין בעלי המניות נמצאת גם חברת הנפט הלאומית של ניגריה, NNPC.

הכרטיס הזול הוא חלק מהתוכנית. מניה עולה כ-40 סנט, ההזמנה המינימלית היא 10 מניות, 5,250 נאירה, בערך 4 דולר, והחברה מכוונת ל-10 מיליון משקיעים פרטיים. ההזמנות נאספות בכ-55 ערוצים דיגיטליים: 20 בנקים, שני מפעילי ארנקים סלולריים, פלטפורמת ההשקעות של הבורסה ו-32 אפליקציות פינטק. ביום הפתיחה נאספו יותר מ-10 מיליארד נאירה בתוך שעות, וכמה אפליקציות השקעה ניגריות קרסו תחת העומס.

ההנפקה כבר משנה את הבורסה עצמה. מנכ"ל הבורסה הניגרית צופה שחברות נוספות יגיעו להנפקה בלאגוס כבר בשנה הבאה, אחרי שעסקת השיא הראתה שאפשר לגייס שם סכומים גדולים מציבור רחב. המבנה עצמו מוכר מענקיות נפט אחרות, שמכרו נתח קטן בבורסה הביתית ושמרו את השליטה בידי הבעלים.

מדינה שייצאה נפט וקנתה בנזין

בית הזיקוק נבנה באזור הסחר החופשי לקי, מזרחית ללאגוס, בעלות של כ-19 מיליארד דולר, והחל לייצר בתחילת 2024. כושר הזיקוק שלו הוא 650 אלף חביות ביום, ולפי החברה הוא עבד השנה בשיא של כ-700 אלף. במשך עשרות שנים ניגריה מכרה נפט גולמי וקנתה בחזרה בנזין וסולר, כי בתי הזיקוק הממשלתיים שלה עבדו הרחק מתחת לכושר שלהם. המפעל של דנגוטה הפך אותה ליצואנית של דלקים.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הכניס בית הזיקוק כ-29.96 טריליון נאירה, כ-22.5 מיליארד דולר, והרוויח כ-6.29 טריליון נאירה, כ-4.7 מיליארד דולר. השווי בהנפקה הוא בערך פי 10 מהרווח של תשעת החודשים האלה. בזיקוק, הרווח תלוי במרווח בין מחיר הדלקים למחיר הנפט הגולמי, והמרווח הזה משתנה מהר. השנה הוא היה גבוה בכל העולם, וגם בזן עברה לרווח על גבי מרווחי זיקוק גבוהים.

הכסף מההנפקה ילך להרחבה. החברה מתכננת להגיע לכושר זיקוק של כ-1.4 מיליון חביות ביום עד הרבעון הראשון של 2029, כמעט פי 2 מהיום, ו-1.6 מיליארד הדולר שיגויסו יממנו חלק מהתוכנית. ביולי השיג בית הזיקוק מימון נוסף של כ-2.5 מיליארד דולר לאותה הרחבה, כך שההנפקה היא שכבה אחת מתוך כמה מקורות כסף.

קניה, מצרים ואתיופיה מצטרפות

מחוץ לניגריה ההנפקה עוברת דרך תעודות פיקדון, ניירות ערך שמייצגים מניות שמוחזקות אצל נאמן. בקניה אישרה רשות שוק ההון תוכנית של כ-729 מיליון תעודות ב-53.5 שילינג כל אחת, בהיקף של כ-300 מיליון דולר, וההזמנה המינימלית שם ירדה מ-2,000 תעודות ל-10, כ-535 שילינג. באוגנדה ההשתתפות פתוחה לגופים מקצועיים ולבעלי הון גבוה, ובוטסואנה נבחרה למרכז של דרום היבשת, שם התעודות אמורות להיסחר מ-14 בדצמבר.

ב-15 באוקטובר נפגשו נציגי הבורסה הניגרית עם בורסת מצרים ובנק הייצוא והייבוא האפריקאי בקהיר, ועם הבורסה של אתיופיה באדיס אבבה, כדי לבחון מסלול דומה בשתי המדינות. במצרים מדובר בבחינה של מסגרת לתעודות פיקדון, ועדיין אין תוכנית מאושרת.

מי שיקנה תעודה בנירובי או בגבורונה יחזיק נייר שצמוד למחיר המניה בלאגוס, שנקוב בנאירה. כל תנועה בשער של המטבע הניגרי תעבור ישירות גם לשווי ההשקעה שלו.