הזיקוק שווה יותר מהנפט: מרווח הסולר חצה 100 דולר לחבית

חבית נפט אמריקאי נסחרה הלילה סביב 85.75 דולר, ואילו המרווח שמפיק ממנה סולר בחוזים בבורסת הסחורות בניו יורק עמד על כ-100.7 דולר לחבית. פעולת הזיקוק עצמה שווה כרגע יותר מחומר הגלם שנכנס אליה.

המרווח המקביל בבנזין עמד באותה שעה על כ-49 דולר לחבית, כמחצית מזה של הסולר. הפער מסמן היכן יושב המחסור: בתזקיקים האמצעיים, כלומר סולר, דלק לחימום וקרוסין, ופחות בנפט הגולמי עצמו. הנפט ממשיך לזרום בהיקפים סבירים, והיכולת להפוך אותו לדלק מוכן לשימוש היא שהצטמצמה.

מרווח הזיקוק הוא ההפרש בין מחיר חבית הנפט הגולמי לבין שווי המוצרים שיוצאים ממנה. בית זיקוק שקונה חבית ב-85 דולר ומוכר את הסולר שהופק ממנה בשווי של כ-186 דולר נשאר עם כ-100 דולר לפני עלויות התפעול, האנרגיה והמימון. מכיוון שכל חבית מניבה תמהיל מוצרים קבוע יחסית, בית זיקוק שמבקש לייצר עוד סולר מייצר בדרך גם עוד בנזין, וזו המגבלה שמקשה על השוק לסגור את החוסר במהירות.

מחיר הסולר הממוצע בתחנות בארה"ב טיפס בשבוע האחרון ל-5.45 דולר לגלון, עלייה של כ-20 סנט בתוך שבוע ושל 1.74 דולר מול התקופה המקבילה אשתקד. בקליפורניה הממוצע הגיע ל-6.79 דולר, וחלק מהתחנות שם כבר גובות 7 דולר לגלון. הבנזין באותה תקופה התייקר ב-92 סנט, בערך מחצית מקצב ההתייקרות של הסולר.

עונת הקציר בארה"ב ותנועת המשאיות לקראת עונת הקניות של סוף השנה מגדילות את הביקוש לסולר בדיוק כשההיצע מצומצם. בקליפורניה המחיר גבוה מהממוצע הארצי גם בגלל תלות ביבוא נפט יקר, תקן שמחייב תערובת סולר ייעודית למדינה, ומיסוי מקומי גבוה. השיא נרשם שם באביב, כשהמחיר טיפס ל-7.75 דולר לגלון בזמן שתנועת המכליות במצר הורמוז נחסמה.

רוסיה אסרה בקיץ על ייצוא סולר, אחרי שגלי כטב"מים אוקראיניים פגעו בבתי הזיקוק הגדולים שלה וגרעו כרבע מכושר הזיקוק שלה בתוך שנה. הייצוא הרוסי של סולר ירד לכ-187 אלף חביות ביום בתחילת יולי, מול כ-535 אלף חביות ביום בחודש המקביל אשתקד. רוסיה סיפקה עד אז כ-11% מהסולר שנסחר בעולם, ולכן ההיעלמות שלה מהשוק מורגשת גם אצל קונים רחוקים שקנו ממנה בעקיפין.

השיבושים במצר הורמוז צמצמו במקביל את יצוא התזקיקים מהמפרץ, ומתקן הזיקוק של אראמקו בג'יזאן שעל חופי הים האדום הושבת אחרי שנפגע מכטב"ם. בסין בתי הזיקוק מעבדים פחות נפט ומייצאים פחות דלק, וכך נסגר עוד ברז שיכול היה לפצות על החוסר.

בזן סיכמה את הרבעון השני ברווח נקי של 263 מיליון דולר, כשמרווח הזיקוק המנוטרל שלה עלה ל-17.9 דולר לחבית מול 10.5 דולר ברבעון המקביל. החברה עצמה ציינה שאחרי תום תקופת הדוח נרשמה עלייה נוספת במרווחים, בדגש על הסולר והקרוסין. להרחבה: הרווח של בזן ברבעון השני.

בתי זיקוק אשדוד עברו באותו רבעון מהפסד לרווח של 69 מיליון דולר, והמעבר לרווח בזיקוק אשדוד נשען על אותו גל בדיוק. שתי החברות מוכרות מוצר שהתייקר מהר יותר מחומר הגלם שהן רוכשות.

התייקרות של דולר לגלון בסולר מתגלגלת לעלות המשלוח של כמעט כל מוצר שמגיע למדף בסופר, ומחלחלת למדד המחירים לצרכן בפיגור של כמה חודשים. הדלק הזה מניע הובלה, חקלאות, ציוד תעשייתי ומשאיות חלוקה. הקרוסין, שיושב באותה משפחת תזקיקים, מייקר במקביל את הדלק הסילוני ומכביד על עלויות חברות התעופה.

בישראל המחיר המפוקח חל על בנזין 95 בלבד, שעמד החודש על כ-8.09 שקלים לליטר, ואילו הסולר נמכר בשוק חופשי וכל תחנה קובעת את מחירה בעצמה. המשמעות המעשית היא שעליית מרווחים בעולם מגיעה לצרכן הישראלי דרך הסולר מהר יותר מאשר דרך הבנזין, ולעיתים בפערים של עשרות אחוזים בין תחנות סמוכות.

החזרת כושר הזיקוק שהושבת ברוסיה תלויה בציוד ובחלפים שהסנקציות מקשות על רכישתם, ולכן ההשבתות עשויות להימשך גם בחודשים הבאים. אקסון ושברון כבר סימנו בדוחות האחרונים שלהן שהרווח בזיקוק עושה את ההבדל בין החברות בענף, כשמגזרי החיפוש וההפקה מציגים תוצאות חלשות יותר.