מה זה מס נטפליקס ולמה האוצר רוצה ליישם אותו בשנה הבאה
מנוי לנטפליקס, לספוטיפיי או לכלי בינה מלאכותית עולה לצרכן הישראלי פחות ממה שהיה עולה אילו נמכר על ידי חברה ישראלית. הסיבה היא מע"מ: עסק ישראלי שמוכר שירות דיגיטלי מוסיף לחשבון 18% מע"מ, אבל חברה זרה שמוכרת את אותו שירות ישירות לצרכן פרטי בישראל ברוב המקרים לא גובה אותו. את הפער הזה בא לסגור מה שמכונה "מס נטפליקס", ובמשרד האוצר מבקשים להחזיר אותו לשולחן ולהחיל אותו כבר בשנה הבאה.
נטפליקס היא רק השם. המס לא חל על חברה אחת ולא על סטרימינג בלבד, אלא על כל שירות דיגיטלי שמסופק מחו"ל לצרכנים פרטיים: שירותי וידאו ומוזיקה, רכישות בחנויות האפליקציות, משחקים ותוספות בתוך משחקים, אחסון בענן, תוכנות במנוי, ספרים דיגיטליים, ובשנים האחרונות גם מנויים לכלי בינה מלאכותית.
איך זה יעבוד
המנגנון פשוט יחסית. חברה זרה שמוכרת שירותים דיגיטליים לצרכנים ישראלים תידרש להירשם ברשות המסים, להוסיף מע"מ למחיר שהיא גובה מהלקוחות הפרטיים ולהעביר אותו לקופת המדינה. עסקאות בין עסקים לא אמורות להשתנות, כי עסק שמשלם על שירות כזה כבר מטופל במנגנון נפרד. השינוי נוגע לצרכן הפרטי, שעד היום נהנה מהפטור בפועל.
בצרכן זה עשוי להרגיש בחשבון החודשי. מנוי של 50 שקל בחודש יכול לעלות ל-59 שקל אם החברה תגלגל את המס במלואו. מנגד, חברות גדולות לא תמיד מעבירות את כל המס לצרכן, וחלקן מעדיפות לספוג חלק ממנו כדי לא לאבד מנויים. ההשפעה בפועל תלויה בתחרות בכל שוק.
למה דווקא עכשיו
המס הוא לא רעיון חדש. הוא הופיע בחוק ההסדרים לשנת 2023, ואז הוערך שיכניס כ-500 מיליון שקל בשנה, אבל ירד מהפרק. מאז עלה המע"מ ל-18% והשימוש בשירותים דיגיטליים רק התרחב, כך שההכנסה השנתית מהמס יכולה להגיע היום לכ-550 מיליון שקל.
מה שמחזיר אותו לשולחן הוא הבינה המלאכותית. צוות באוצר בראשות הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון, בחן איך ה-AI ישפיע על הכנסות המדינה ממסים. המסקנה המרכזית היא שמשקל העבודה בתוצר צפוי לרדת, לפחות בטווח הקצר והבינוני, ואיתו גם המסים על שכר, שהם עמוד התווך של מערכת המס בישראל. כדי לשמור על בסיס המס, הצוות ממליץ להעביר חלק מהכובד למסים על צריכה ועל הון.
מס נטפליקס הוא חלק מהחבילה הזאת, לצד מיסוי צריכת מוצרי יוקרה ומס רכוש על קרקעות פנויות, שהאוצר מעריך שיכניס כ-9.5 מיליארד שקל בשנה בהבשלה מלאה. מנגד, באוצר ממליצים לוותר על מס ייעודי על רובוטים, סוכנים ומחשוב, מחשש לפגיעה בהשקעות ובאטרקטיביות של ישראל לחברות הטכנולוגיה.
ישראל מאחרת את העולם
רוב המדינות המפותחות כבר גובות מע"מ או מס דומה על שירותים דיגיטליים מחו"ל. האיחוד האירופי מחייב את זה מאז 2015, ובאוסטרליה, שבה המונח "מס נטפליקס" נולד, המס נכנס לתוקף ב-2017. בישראל, לעומת זאת, הצרכן משלם מע"מ מלא על מנוי של ספק מקומי, ומשלוח מחו"ל מעל 75 דולר כבר מחויב ב-18% מע"מ, אבל שירות דיגיטלי מחו"ל עדיין נשאר בדרך כלל מחוץ לרשת.
- פרמאונט סוגרת את עסקת וורנר, והמניה שלה איבדה 29% מתחילת השנה
- דויטשה בנק: הנפילה בנטפליקס היא הזדמנות
לפני שהמס ייכנס לתוקף נדרשת חקיקה, ובפעם הקודמת היא נעצרה. מס על קרקעות פנויות כבר נפל בעבר בגלל התנגדות פוליטית, ומס על מנויים שכל משק בית מכיר עלול לעורר התנגדות דומה. מבחינת האוצר, מדובר במקור הכנסה מהמע"מ, שהוא אחד המסים הגדולים במשק, שגדל בכל שנה כשעוד ועוד צריכה עוברת לרשת.
