מע"מ: 170 מיליארד שקל ועוד 22 שמסתתרים בשורה אחרת

שני סעיפים בספר התקציב לשנת 2026 מתארים את אותו מס, ורק אחד מהם נושא את שמו. הראשון הוא סעיף 14, "תקבולי מע"מ ברוטו", ובו 170.42 מיליארד שקל. השני הוא סעיף 02, שנקרא "מיסים על הוצאות שכר", ובו 22.47 מיליארד שקל. השם השני מרמז על מס שמוטל על מעסיקים, וירידה לרמת הפירוט השנייה בספר מגלה תמונה אחרת לגמרי: הסעיף מורכב משתי שורות בלבד, "מע"מ על מלכרים" ו"מע"מ על פיננסים", ובשורת מס המעסיקים שלצידן רשום אפס. יחד עם הסעיף הראשי מדובר ב-192.9 מיליארד שקל, כמעט רבע מסך ההכנסות המתוכננות של המדינה, שעומד על 850.59 מיליארד שקל.

ההשוואה חדה יותר כשמנקים את ההלוואות. מלוות פנים, מלוות חוץ והמלווה מהמוסד לביטוח לאומי מסתכמים ב-265 מיליארד שקל, וזה כסף שנלווה ויוחזר. אחרי הניכוי נשארות למדינה הכנסות של 585.6 מיליארד שקל, והמע"מ על שני חלקיו מהווה 32.9% מהן. מס הכנסה, הסעיף הגדול ביותר, מהווה 49.2%. שני המסים האלה מכסים כמעט את כל מה שהמדינה מוציאה. חלוקה של 192.9 מיליארד השקלים בכ-10.15 מיליון תושבי ישראל מגיעה לכ-19 אלף שקל לתושב בשנה, תינוקות וקשישים כלולים. מי שרוצה להבין איך נקבעות השורות האלה בספר יכול לקרוא כיצד נבנה תקציב המדינה מהנומרטור ועד הקריאה השלישית.

מה יושב בתוך 170 המיליארד

הסעיף הראשי מתפצל לשלוש שורות. מע"מ על ייצור מקומי מתוכנן ל-91.83 מיליארד שקל, מע"מ על ייבוא אזרחי ל-75.72 מיליארד, ומע"מ על ייבוא ביטחוני ל-2.87 מיליארד. כלומר 46% מכל תקבולי המע"מ נגבים ברגע שסחורה חוצה את גבול המדינה, לפני שמישהו ראה אותה על מדף. זו הסיבה שהמע"מ מגיב מהר לשער הדולר, למחירי ההובלה הימית ולקצב הייבוא, ולא רק להיקף הקניות בסופר. הגבייה בנמל היא גם המהירה ביותר בכל מערכת המס, משום שהיא מותנית בשחרור המטען.

השורה שהשם שלה לא מסגיר את התוכן

מע"מ רגיל עובד על הפרש: עוסק גובה מס על המכירה, מקזז את המס ששילם על התשומות, ומעביר לרשות המסים את היתרה. שני סוגי גופים לא מתאימים למנגנון הזה. מלכ"ר, מוסד ללא כוונת רווח, לא מוכר סחורה במהלך עסק ולכן אין לו מכירה שאפשר להטיל עליה מס. מוסד כספי, כלומר בנק או חברת ביטוח, כן מוכר שירות, אבל הערך שהוא מוסיף מגולם במרווח פיננסי שקשה לפרק לעסקאות בודדות. הפתרון שנבחר בחוק היה למסות את מה שכן ניתן למדוד. מלכ"ר משלם מס שכר בשיעור 7.5% מהשכר ששילם. מוסד כספי משלם מס שכר וריווח בשיעור 18% מהשכר ומהרווח, שיעור זהה למע"מ הרגיל.

מכאן הפירוק בספר: 16.26 מיליארד שקל ממלכ"רים, בהם רשויות מקומיות, קופות חולים, אוניברסיטאות ועמותות, ו-6.21 מיליארד ממוסדות כספיים. יש כאן גם תשלום נוסף שלא נרשם בשורה הזו. מלכ"ר ומוסד כספי משלמים מע"מ מלא על כל רכישה שלהם ואינם רשאים לנכות אותו כתשומה, ולכן חלק מהמס שהם נושאים בו נספר בסעיף 14. בית חולים שקונה מכשור, ובנק ששוכר שירותי מחשוב, משלמים 18% שנשארים אצל האוצר.

18% מאז תחילת 2025

שיעור המע"מ בישראל עלה מ-17% ל-18% ב-1 בינואר 2025, כחלק מצעדי צמצום הגירעון אחרי המלחמה. 17% היו בתוקף מאוקטובר 2015, ולפניהם 18% מיוני 2013, 17% מספטמבר 2012 ו-16% מינואר 2010. המס הוצג לראשונה ב-1976 בשיעור 8%, וטווח התנודה שלו מאז נע בין 8% ל-18%. תקציב 2026 נבנה על 18%, אחרי שהצעה להעלות את השיעור ל-19% עלתה ולא הבשילה לחקיקה. לפי היקף הגבייה המתוכנן, כל נקודת אחוז שווה כ-9.5 מיליארד שקל בשנה.

לצד השיעור הכללי קיימים שני מסלולים שונים זה מזה. שיעור אפס לפי סעיף 30 לחוק חל על ייצוא טובין, על שירותי לינה, השכרת רכב וטיולים לתייר לפי סעיף 30(א)(8), ועל מכירת פירות וירקות שלא עברו עיבוד לפי סעיף 30(א)(13). החוק מפרט שניקוי, בירור, אריזה, הבחלה, החסנה וקירור אינם נחשבים עיבוד, ולכן מלפפון ארוז נשאר בשיעור אפס בעוד סלט חתוך חייב ב-18%. פטור לפי סעיף 31 הוא דבר אחר: השכרת נכס למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנה פטורה, למעט השכרה לשם אירוח בבית מלון. ההבדל המעשי גדול. עוסק בשיעור אפס מנכה את מס התשומות שלו, ועוסק פטור אינו מנכה אותו וסופג אותו בעלות. באילת חל הסדר נפרד לפי חוק אזור סחר חופשי.

המס שפוגע יותר במי שמרוויח פחות

מע"מ נגבה על הוצאה ולא על הכנסה, וזו הסיבה שהוא נחשב מס רגרסיבי. מכונת כביסה ב-5,900 שקל מכילה 900 שקל מע"מ, בין אם הקונה מרוויח 9,000 שקל נטו לחודש ובין אם 45,000. עבור הראשון זה 10% מהכנסה חודשית שלמה, ועבור השני 2%. אותו מוצר, אותו סכום מס, נטל שונה פי חמישה.

סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס לשנת 2023 הופך את הדוגמה למדידה. ההכנסה הכספית נטו הממוצעת למשק בית עמדה על 21,606 שקל לחודש, וההוצאה הכספית על 14,823 שקל, 68.6% מההכנסה. הפער בין העשירונים הוא העיקר: בשני העשירונים התחתונים ההוצאה הכספית גבוהה מההכנסה, ובעשירון העליון ההכנסה עולה על ההוצאה ב-113.7%. פערי ההכנסה בין העשירון העליון לתחתון עומדים על פי 7.3, ואילו פערי ההוצאה עומדים על פי 2 בלבד. המשמעות פשוטה: משק בית עשיר משלם על צריכתו פחות מכפליים ממה שמשלם משק בית עני, אף שהכנסתו גדולה פי שבעה. מס הכנסה בנוי הפוך, עם מדרגות שעולות ככל שההכנסה עולה.

• בוקינג ניצחה את המדינה: בוטל קנס של 2.56 מיליון שקל
• הכנסות המדינה 2026: מאיפה מגיע כל שקל שהמדינה מוציאה

התחזית מול הגבייה

הנתון היקר ביותר בספר התקציב הוא ההשוואה בין מה שתוכנן לבין מה שנגבה בפועל. בשבע השנים האחרונות התחזית פספסה לשני הכיוונים, ולעיתים בעשרות מיליארדים.

המספרים במיליארדי שקלים. 2025 נסגרה על 156.97 מיליארד מול תכנון של 145.45, עודף של 11.5 מיליארד. הפירוק מסביר מאיפה הגיע: מע"מ ייצור מקומי תוכנן ל-77.51 מיליארד והניב 89.7, ואילו מע"מ ייבוא אזרחי תוכנן ל-66.12 והניב 64.21. הצריכה המקומית הפתיעה לטובה והייבוא פיגר. תכנון 2026 בנוי על ההנחה ההפוכה: הייצור המקומי צפוי לעלות ב-2.4% בלבד מעל ביצוע 2025, ואילו הייבוא האזרחי אמור לזנק ב-17.9%. זו ההנחה שכדאי לעקוב אחריה במהלך השנה.

סעיף 02 מציב סימן שאלה נוסף. שורת המוסדות הכספיים תוכננה ל-6.21 מיליארד שקל, בעוד הגבייה בפועל בחמש השנים האחרונות נעה בין 1.7 ל-2.07 מיליארד ולא חצתה מעולם את רף שני המיליארד בהרבה. מדובר בתכנון גבוה פי שלושה מהביצוע הגבוה ביותר שנרשם. שורת המלכ"רים, לעומת זאת, יציבה למדי ועולה מ-15.1 מיליארד ב-2025 ל-16.26 מיליארד ב-2026. מפת המסים המלאה מופיעה במדריך הגדול למסים בישראל.

ישראל מול ה-OECD

שיעור המע"מ הישראלי, 18%, נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD שעמד על 19.3%. בהונגריה השיעור הוא 27%, בדנמרק ובשוודיה 25%, ובלוקסמבורג 17%. אלא שהשיעור מספר רק חצי סיפור. לפי נתוני ה-OECD לשנת 2023, המע"מ היווה בישראל 21.9% מסך הכנסות המדינה ממסים, מול ממוצע של 20.5% בארגון, למרות השיעור הנמוך יותר. ההסבר נמצא במדד יעילות הגבייה: יחס הכנסות המע"מ בישראל עמד על 0.70 מול ממוצע 0.58 בארגון. מערכת המע"מ הישראלית מרוכזת בשיעור אחד עם מעט מאוד חריגים, בעוד רוב מדינות אירופה מפעילות שיעורים מופחתים על מזון, תרופות, ספרים ותחבורה. פחות חריגים משמעם בסיס מס רחב יותר וגבייה גדולה יותר מכל נקודת אחוז. במקביל, נטל המס הכולל בישראל נמוך מהמקובל בארגון ועמד ב-2024 על 30.9% מהתוצר מול ממוצע של 34.1%.