החזר החוב: 63 מיליארד ריבית בשנה, כמו תקציב הבריאות
תשלום הריבית על חוב המדינה עומד ב-2026 על 63 מיליארד שקל, בערך תקציב משרד הבריאות כולו. לצידו יש סעיף של 171 מיליארד שנראה מפחיד ובעצם מגלגל חוב ישן לחדש, וזה כל ההסבר לפער
תקציב משרד הבריאות ל-2026 מגיע ל-63.74 מיליארד שקל. תשלום הריבית על חוב המדינה באותה שנה מגיע ל-63.05 מיליארד שקל. שני המספרים כמעט זהים, אבל אחד מהם קונה חדרי מיון, תרופות ומשרות של רופאים, והשני קונה כלום. הוא רק המחיר של כסף שהמדינה לוותה בעבר.
בספר התקציב הריבית יושבת בסעיף שמספרו 0045 ושמו המלא "תשלום ריבית ועמלות". בהצעה המקורית הוא נרשם על 64.58 מיליארד שקל, ובגרסה המעודכנת ירד ל-63.05 מיליארד. זה כמעט תשעה אחוזים מכל מסגרת התקציב, שעומדת על 710.43 מיליארד שקל בגרסה המעודכנת.
למה יש בתקציב סעיף של 171 מיליארד שקל
לצד הריבית מופיע סעיף נפרד לגמרי, 0084, שנקרא "תשלום חובות" ורשומים בו 171.41 מיליארד שקל. הסעיף הזה מכיל קרן בלבד, כלומר את גוף ההלוואה שהמדינה מחזירה למי שהלווה לה, בלי הריבית. יחד, שני הסעיפים מרכיבים את סוג התקציב שנקרא "החזר חובות", ומגיעים ל-235.99 מיליארד שקל בהצעה המקורית ול-234.46 מיליארד בגרסה המעודכנת.
המספר הזה נראה כמו שליש מהתקציב, וכאן נולד הבלבול. רוב הקרן היא מיחזור חוב: המדינה מנפיקה אגרת חוב חדשה, לוקחת את הכסף ופורעת בו אגרת חוב ישנה שהגיע מועד פדיונה. פעולה כזאת מחליפה נושה בנושה ולא מוציאה שקל אחד מהכיס הציבורי, ולכן היא נשארת מחוץ למסגרת ההוצאה שעליה מתנהל הוויכוח הפוליטי.
החשבון נסגר בדיוק. מסגרת התקציב של 710.43 מיליארד שקל מורכבת מהתקציב הרגיל (558.18), תקציב הפיתוח (56.92), הרזרבות (12.69), הריבית (63.05) והחזר קרן אחד שנשאר בתוך המסגרת - 19.6 מיליארד שקל שהמדינה מחזירה למוסד לביטוח לאומי. יתרת הקרן, 151.81 מיליארד שקל, מגולגלת מחוץ למסגרת, וכך גם 104.57 מיליארד שקל של המפעלים העסקיים.
מרכז המידע: תקציב המדינה
| הסעיף בספר התקציב | קוד | מקורי (מיליארד שקל) | מעודכן (מיליארד שקל) |
|---|---|---|---|
| תשלום ריבית ועמלות | 0045 | 64.58 | 63.05 |
| מתוכו ריבית על מלוות פנים | 004505 | 50.11 | 48.58 |
| מתוכו ריבית על מלוות חוץ | 004506 | 9.67 | 9.67 |
| מתוכו השלמת הבטחת תשואה | 004507 | 4.80 | 4.80 |
| תשלום חובות (קרן) | 0084 | 171.41 | 171.41 |
| מתוכו קרן מלוות פנים | 008405 | 146.61 | 146.61 |
| מתוכו קרן מלוות חוץ | 008406 | 24.80 | 24.80 |
| סך "החזר חובות" | 235.99 | 234.46 |
מאיפה מגיע הכסף שהמדינה לווה
בצד ההכנסות של ספר התקציב יש שורות שנראות כמו הכנסה ואינן הכנסה. "מלוות פנים" רשומה על 229.58 מיליארד שקל, וזה גיוס חוב בשוק המקומי, כמעט כולו (224.06 מיליארד) באגרות חוב סחירות שהמדינה מוכרת במכרזים. "מלוות חוץ" רשומה על 26.22 מיליארד שקל, ובתוכה 7.26 מיליארד של מלוות העצמאות והפיתוח - תוכנית הבונדס שמגייסת חוב מיהודי התפוצות - ועוד 18.96 מיליארד מבנקים, ממשלות וקרנות בחו"ל.
שורה שלישית, שקטה יותר, נקראת "מלווה מהמוסד לביטוח לאומי" ורשומים בה 9.2 מיליארד שקל. המוסד גובה דמי ביטוח לאומי, לא מוציא את כולם באותה שנה, ומפקיד את העודף אצל המדינה תמורת אגרות חוב שאינן נסחרות בבורסה. זה חוב לכל דבר, ובסעיפי ההחזר רואים את שני הצדדים שלו: 19.6 מיליארד שקל קרן ועוד 9.1 מיליארד שקל ריבית שהמדינה משלמת למוסד באותה שנה.
סכימה של שלוש שורות הגיוס מגיעה ל-265 מיליארד שקל, מול 171.41 מיליארד שקל של החזר קרן. ההפרש, כ-93.6 מיליארד שקל, הוא התוספת נטו לערמת החוב בשנת התקציב הזאת. חשוב להשוות ברוטו מול ברוטו: גם הגיוס מהביטוח הלאומי וגם ההחזר אליו נספרים בשני הצדדים. החוב החיצוני מגויס בדרך אחרת, בהנפקות גדולות ובודדות מול משקיעים בעולם, כמו הנפקה דולרית בהיקף שישה מיליארד דולר שיצאה דרך בנקי השקעות בינלאומיים. בשנת 2025 גויס חוב ברוטו של כ-207 מיליארד שקל, ולפי החשב הכללי 85% ממנו הגיעו מהשוק המקומי הסחיר, 3% מהשוק המקומי הלא סחיר ו-12% מחו"ל.
מי מחזיק את החוב הזה
בתוך סעיף הריבית אפשר לראות לאן היא זורמת. 24 מיליארד שקל משולמים כריבית על מלוות סחירים, כלומר על אגרות החוב שכל אחד יכול לקנות בבורסה. 9.1 מיליארד שקל הולכים למוסד לביטוח לאומי. עוד 9.67 מיליארד שקל משולמים על החוב שגויס מחוץ לישראל, מתוכם 7.5 מיליארד לבנקים, לממשלות ולקרנות זרות.
האגרות הסחירות נמכרות במכרזים לעושי שוק - בנקים וגופים מוסדיים - ומשם מתגלגלות לתיקי הפנסיה, קופות הגמל, קרנות הנאמנות וגם לידיים של משקיעים מחו"ל. מי שיש לו קרן פנסיה או קופת גמל הוא כבר נושה של המדינה, גם בלי לדעת על כך.
החלק שאינו סחיר מסודר אחרת. המדינה נהגה להנפיק לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח אגרות חוב מיועדות בתשואה מובטחת, ובסעיף הקרן ל-2026 עוד רשומים 5.9 מיליארד שקל לחברות הביטוח ו-5.5 מיליארד לקרנות הפנסיה. הנפקת המיועדות לקרנות הפנסיה הופסקה, ובמקומה נכנס מנגנון שבו המדינה מתחייבת שעל 30% מהחיסכון תהיה תשואה ריאלית של 5.15% בשנה. כשהשוק מניב פחות מזה, האוצר משלים את ההפרש, ולכך יש בתקציב שורה נפרדת של 4.8 מיליארד שקל בשם "השלמת הבטחת תשואה". מי שרוצה להבין מה עושה אגרת חוב ממשלתית בתוך תיק פרטי ימצא זאת במדריך על בניית תיק השקעות בין מניות לאגרות חוב.
עוד 15.2 מיליארד שקל בתוך סעיף הריבית רשומים תחת הכינוי "סבסוד אג"ח", בתת-הסעיף של המלוות הלא סחירות. יחד עם השלמת התשואה מדובר בכ-20 מיליארד שקל מתוך אותם 63 מיליארד, שמכוונים אל החיסכון הפנסיוני של הציבור ולא אל מי שקנה אגרת חוב ממשלתית בבורסה.
יחס החוב לתוצר, והמספר שסוכנויות הדירוג בוחנות
יחס החוב לתוצר הוא חישוב פשוט: כמה המדינה חייבת, חלקי כמה המשק מייצר בשנה. בסוף 2025 הגיע החוב הציבורי של ישראל לכ-1.408 טריליון שקל, שהם 68.6% מהתוצר, לעומת 67.7% בסוף 2024. החוב הממשלתי, בלי הרשויות המקומיות, הגיע ל-67.3% מהתוצר.
סוכנויות הדירוג בוחנות דווקא את היחס הזה ולא את סכום החוב, כי הוא מודד יכולת החזר לאורך שנים ולא מצב רגעי. מודי'ס מחזיקה את ישראל בדירוג Baa1, ואחרי הפסקות האש הגיע שיפור בתחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה. אס אנד פי מדרגת A עם תחזית יציבה, ופיץ' משאירה דירוג A עם תחזית שלילית ומצביעה על מגמת החוב עצמה. גם באוצר עסקו בשאלה, ומחקר של האוצר על הקשר בין חוב גבוה לצמיחה מצא פגיעה בקצב הצמיחה של המשק.
הדירוג מתרגם את עצמו חזרה לתקציב דרך פרמיית הסיכון. ככל שהמשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר כדי להחזיק חוב ישראלי, כך מתייקר כל גיוס חדש, וההתייקרות נכנסת לסעיף הריבית בשנים שאחריה. עומס הגיוס עצמו גדל מאוד מאז אוקטובר 2023, ומאז ועד הפסקת האש גויס חוב ממשלתי של יותר מ-520 מיליארד שקל.
מה קורה לתקציב כשהריבית עולה
הריבית על החוב הקיים נקבעה ביום שבו הונפקה כל אגרת חוב, ולכן עלייה בריבית במשק לא מייקרת את החוב הישן. ההשפעה עוברת דרך המיחזור: בכל שנה פורעת המדינה קרן בהיקף של יותר מ-170 מיליארד שקל ומגייסת חוב חדש במקומה, והחוב החדש מגויס בריבית של היום.
לכן שינוי הריבית נכנס לתקציב בהדרגה, שכבה על שכבה. ריבית בנק ישראל נמצאת עכשיו ברמה של 3.25% והפריים ברמה של 4.75%, אחרי סדרת הפחתות, ובתקציב עצמו הסעיף המקורי של 64.58 מיליארד שקל תוקן למטה ב-1.53 מיליארד בגרסה המעודכנת. בכיוון ההפוך, תוספת של אחוז אחד לעלות הגיוס על מיחזור של 170 מיליארד שקל שווה כ-1.7 מיליארד שקל בשנה, וזה מצטבר שנה על שנה עד שהחוב כולו מוחלף.
מי שרוצה לעקוב אחרי הסעיף הזה לבד צריך שלושה נתונים. סעיף 0045 בספר התקציב, שמראה כמה ריבית משולמת בשנה נתונה. יחס החוב לתוצר שהחשב הכללי מפרסם בתחילת כל שנה על השנה שהסתיימה. ומחיר הגיוס במכרזי החוב, שמתפרסם בכל מכרז ומגלה בכמה יעלה החוב הבא.
סדרת תקציב המדינה. המדריך הקודם: הכנסות המדינה: מאיפה מגיע כל שקל | המדריך הבא: הכללים הפיסקליים | כל 13 המדריכים על תקציב המדינה
