בר-אילן מוותרת על מניות בסטארט-אפים של החוקרים: תגבה עד 4% באקזיט
האוניברסיטה משנה את מודל המסחור ומאפשרת לחוקרים וליזמים להחזיק ב-100% ממניות המייסדים, ללא נציג מטעמה בדירקטוריון; במקום אקוויטי היא תקבל 2%-4% במקרה של אקזיט, לצד מנגנון תגמול המבוסס על מכירות; המטרה היא לצמצם את החיכוך מול חוקרים ומשקיעים ולקצר את
הדרך מהמחקר להקמת חברה
אוניברסיטת בר אילן אחת הסוגיות שמלוות חוקרים שרוצים להפוך המצאה מהמעבדה לחברת סטארט-אפ היא כמה מהחברה יישאר בידיהם וכמה תדרוש האוניברסיטה בתמורה לזכויות בטכנולוגיה. אוניברסיטת בר-אילן מנסה עכשיו לשנות את המשוואה: במודל מסחור חדש היא מוותרת על החזקת מניות בחברות שיוקמו על בסיס מחקרים וטכנולוגיות שפותחו באוניברסיטה, ומשאירה את מניות המייסדים בידי החוקרים והיזמים.
המודל החדש, שנקרא "נחשון" ומובל על ידי ביראד, חברת המסחור של אוניברסיטת בר-אילן, קובע כי האוניברסיטה לא תחזיק באקוויטי בחברה, לא תמנה נציג לדירקטוריון ולא תהיה מעורבת בניהולה. מבחינת היזם, המשמעות היא מבנה בעלות פשוט יותר בתחילת הדרך, ללא האוניברסיטה כבעלת מניות בחברה.
בר-אילן אינה מוותרת בכך על התמורה הכלכלית מהידע שפיתחה. לפי המודל, במקרה של מכירה או הנפקה היא תהיה זכאית לתשלום בשיעור של 2%-4%, בהתאם לתנאים שנקבעו. בנוסף, התנאים שמפרסמת ביראד כוללים מנגנון תגמול המבוסס על מכירות, באמצעות תמלוגים או תשלום חד-פעמי בהתאם למסלול שנבחר.
פחות משא ומתן, יותר ודאות
המהלך מכוון לאחת מנקודות החיכוך במסחור מחקר אקדמי: המשא ומתן בין האוניברסיטה, החוקרים, היזמים והמשקיעים על חלוקת הזכויות והתמורה. במודל המסורתי, האוניברסיטה עשויה לקבל מניות בחברה שנולדה מהמחקר שלה, והסדרת היחסים יכולה להימשך גם כאשר החברה כבר מנסה לגייס הון ולהתקדם.
מבחינת משקיעים, גם לאופן שבו בנויה טבלת ההחזקות יש משמעות. כאשר האוניברסיטה אינה בעלת מניות, המשקיעים והיזמים אינם צריכים להתמודד עם דילול של אחזקות אוניברסיטאיות בסבבי גיוס או עם מעורבות שלה כבעלת מניות. מנגד, האוניברסיטה עדיין שומרת לעצמה אפשרות ליהנות כלכלית אם הטכנולוגיה הופכת לחברה מצליחה.
בבר-אילן רוצים גם לקצר משמעותית את התהליך. התנאים הכלכליים של המסלול נקבעים מראש, והיעד שהציבה ביראד הוא לעבור מחוזה עקרונות להסכם חתום בתוך 30 יום. במקום להתחיל בכל חברה משא ומתן כמעט מאפס, היזם יודע כבר בשלב מוקדם מהם התנאים שעל פיהם יקבל את הזכויות בטכנולוגיה.
המודל מוצג כפיילוט לשלוש שנים וכמסלול נוסף למסלולי המסחור הקיימים, ולא כביטול מוחלט שלהם. ההצטרפות אליו כפופה לתנאים ולאישור ביראד.
האוניברסיטה מוותרת על המניות, לא על הטכנולוגיה
לצד החופש שניתן ליזמים, בר-אילן משאירה בידיה מנגנון שנועד למנוע מצב שבו חברה מקבלת זכויות בלעדיות לטכנולוגיה ולא עושה בהן שימוש. החברות יידרשו לעמוד באבני דרך שנקבעו מראש, ואם חברה לא תקדם את הטכנולוגיה בהתאם להן, האוניברסיטה תוכל להשיב לעצמה את הזכויות או לבטל את הבלעדיות שניתנה לחברה.
הסעיף הזה משמעותי במיוחד במסחור אקדמי. מבחינת האוניברסיטה, הענקת רישיון בלעדי לחברה שאינה מצליחה לגייס כסף או לפתח את המוצר עלולה למעשה לחסום טכנולוגיה שנוצרה במחקר מלהגיע לחברה אחרת שתוכל לקדם אותה.
פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, הסביר כי מטרת המהלך היא "להסיר חסמים, לחזק את המחקר היישומי ולהאיץ את העברת הידע מהאקדמיה לאנושות".
זהר ינון, מנכ"ל האוניברסיטה ויו"ר דירקטוריון ביראד, הדגיש כי מבחינת בר-אילן מדובר בשינוי באופן שבו האוניברסיטה מקבלת את חלקה ולא בוויתור עליו: "אנחנו לא מוותרים על שותפות האוניברסיטה בהצלחות של הסטארט-אפים אלא מוותרים על שותפות בניהול שלהם. אנחנו לא מוותרים על הערך של הידע של האוניברסיטה - אנחנו משנים את הדרך שבה אנחנו מממשים אותו".
ד"ר צביקה בן פורת, מנכ"ל ביראד, הסביר כי השינוי נועד להגדיל את מספר החברות שיוצאות מהאוניברסיטה: "שאלנו את עצמנו מה אנחנו מנסים למקסם, את התנאים שנשיג במשא ומתן או את מספר החברות שקמות ואת המוצרים שיגיעו לחברה ולכלכלה".
המהלך גם מעביר חלק מהסיכון הכלכלי מהיזם אל האוניברסיטה. במקום לקבל נתח מהחברה כבר ביום הקמתה, בר-אילן תיהנה מחלק גדול מהתמורה שלה רק אם הטכנולוגיה תצליח להגיע לשוק או שהחברה תגיע לאירוע משמעותי כמו מכירה או הנפקה. עבור האוניברסיטה מדובר בוויתור על אחזקה שעשויה בעתיד להיות שווה הרבה כסף; עבור היזם, מדובר ביותר מניות שנשארות בידי המייסדים והמשקיעים לאורך הדרך.
המבחן של המודל יהיה לכן לא רק כמה כסף תקבל בר-אילן מחברה בודדת שתצליח, אלא האם הפחתת החיכוך בתחילת הדרך תביא לכך שיותר מחקרים יהפכו לחברות. אם מספר הסטארט-אפים שיוקמו יגדל מספיק, האוניברסיטה מהמרת למעשה על כך שנתח קטן יותר מכל הצלחה עשוי להיות שווה יותר מאחזקה גדולה יותר במספר קטן של חברות.
