הכסף של הבית: כמה עולה חודש אחד של משפחה, ולמה מכבים את האור

יש רגע כזה שכולם מכירים: אתם יוצאים מהחדר, ההורים צועקים מהסלון "תכבה את האור!", ואתם חושבים - נו, כמה זה כבר יכול לעלות? המדריך הזה עונה בדיוק על השאלה הזאת, וגם על שאלות גדולות יותר: כמה עולה לנהל בית שלם במשך חודש, לאן נעלם חלק מהמשכורת של ההורים עוד לפני שהיא מגיעה לבנק, ומה ההורים בעצם משלמים לעירייה.

כמה עולה חודש אחד של משפחה

תחשבו על הבית שלכם כמו על חנות קטנה שצריכה לשלם חשבונות כל חודש. משפחה ממוצעת בישראל מוציאה בערך 18,000 שקל בחודש, וזה כולל את הדירה, האוכל, הנסיעות, החשמל, החוגים והבגדים. המספר נשמע ענק, אבל ברגע שמפרקים אותו לחלקים הוא הופך להגיוני. ככה נראית החלוקה בערך:

שלושת הסעיפים הראשונים לוקחים יותר מחצי מהכסף. לכן כשההורים מדברים על "לחסוך", הם מסתכלים קודם על הסעיפים הגדולים ורק אחר כך על הקטנים. מי שרוצה לראות איך זה מתחלק לפי סוגי משפחות יכול לקרוא כמה מוציאה משפחה בישראל בכל חודש ועל מה.

ברוטו ונטו: למה המשכורת מגיעה לבנק קטנה יותר

אם תשאלו את ההורים כמה הם מרוויחים, יכול להיות שתשמעו שני מספרים שונים. הראשון נקרא ברוטו - זה הסכום שכתוב בחוזה עם מקום העבודה. השני נקרא נטו - זה מה שבאמת נכנס לחשבון הבנק בסוף החודש. ההפרש ביניהם הולך לכמה מקומות, וכולם קשורים גם אליכם.

שכר ממוצע בישראל הוא בערך 14,300 שקל ברוטו בחודש. מתוכו יורדים מס הכנסה (משלם על בתי ספר, כבישים ובתי חולים), ביטוח לאומי (עוזר לאנשים כשהם חולים, מובטלים או מבוגרים), מס בריאות (קופת החולים שלכם) והפרשה לפנסיה (חיסכון להורים לגיל שבו הם יפסיקו לעבוד). אחרי כל זה נשארים בערך 11,000 שקל נטו. כלומר, מכל 100 שקל שההורים מרוויחים, בערך 20 עד 25 שקל יוצאים לדרך עוד לפני שהם ראו אותם.

במשפחה שבה שני ההורים עובדים, ההכנסה נטו של הבית מגיעה בממוצע לבערך 21,000 שקל. עכשיו תשוו את זה ל-18,000 שקל של ההוצאות מהטבלה למעלה, ותבינו למה בהרבה בתים הכסף שנשאר בסוף החודש הוא קטן יחסית, ולמה ההורים מתעצבנים כשהמזגן עובד עם חלון פתוח.

חשמל וארנונה: שני החשבונות שמגיעים כל חודשיים

חשמל מודדים ביחידה שנקראת קילוואט-שעה, ובקיצור קוט"ש. קוט"ש אחד עולה בערך 64 אגורות, כלומר פחות משקל. נורת לד רגילה בחדר שלכם צורכת כל כך מעט, ש-100 שעות של אור דלוק עולות פחות משקל אחד. אז האור בחדר הוא באמת החלק הקטן של הסיפור.

מי אוכל את החשמל באמת? המזגן עולה בערך שקל לכל שעה שהוא עובד, הדוד החשמלי בערך 2 שקלים לשעה, ומייבש הכביסה בערך 2 עד 3 שקלים לכל סבב. משפחה של ארבעה צורכת בממוצע בערך 830 קוט"ש בחודש, כלומר חשבון של 500 שקל ויותר, ובקיץ, כשהמזגנים עובדים בכל הבית, הרבה יותר. אפשר לראות את ההבדל בין העונות בכתבה על כמה חשמל צורכת משפחה בישראל בקיץ ובחורף.

אז למה בכל זאת אומרים "תכבה את האור"? כי זה הרגל. מי שלומד לכבות נורה לומד גם לכבות מזגן בחדר ריק, וזה כבר עשרות שקלים בחודש. אם אתם רוצים לעזור באמת: מזגן על 24 מעלות במקום 18, דוד שדולק חצי שעה במקום שלוש, וחלונות סגורים כשהמזגן עובד.

• התקציב הראשון שלך: מה עושים עם הכסף לפני שהוא נעלם
• איך עובד בנק ואיפה הכסף שלך באמת: המדריך לגיל 9-12

ומה זו ארנונה? זה תשלום שכל בית משלם לעירייה או למועצה, לפי גודל הדירה במטרים. הכסף הזה משלם על דברים שאתם משתמשים בהם כל יום בלי לשים לב: פינוי האשפה, תאורת הרחוב, הגינה הציבורית, בניין בית הספר שלכם ומגרש הכדורגל בשכונה.

כמה זה? תלוי מאוד באיזו עיר גרים. דירה של 100 מטר בתל אביב עולה בערך 7,300 עד 9,100 שקל בשנה, ובאזורים מסוימים אפילו יותר. בחיפה זה בערך 6,000 שקל, בירושלים בערך 5,100, ובבאר שבע בערך 4,500. במילים אחרות, 400 עד 800 שקל בחודש, לפי העיר והדירה. ההשוואה המלאה נמצאת בכתבה על מי העיר היקרה ביותר בארנונה ומה משלמים בכל עיר.

סופר: העגלה שעולה כמו טלפון חדש

הסעיף שאתם רואים הכי הרבה הוא הסופר. משפחה ממוצעת מוציאה על אוכל בערך 3,000 עד 3,500 שקל בחודש, כלומר עגלה של 700 עד 800 שקל בכל שבוע. בפעם הבאה שאתם בסופר, נסו משחק קטן: נחשו כמה תעלה העגלה לפני שמגיעים לקופה. מי שמנחש הכי קרוב מנצח.

ויש עוד טריק שכדאי להכיר: המחיר ל-100 גרם או לליטר שכתוב באותיות קטנות על המדף. הוא מגלה לכם אם החבילה הגדולה באמת זולה יותר, ואם המותג של הרשת שווה בדיוק כמו המותג המפורסם עם הפרסומת. וחטיף של 10 שקל שקונים כל יום אחרי בית הספר? זה 300 שקל בחודש, בערך כמו חשבון החשמל של חצי חודש.

משחק התקציב המשפחתי

הדרך הכי טובה להבין את כל זה היא לנהל בית בעצמכם, על הנייר. זה לוקח חצי שעה ומתאים לכל המשפחה.

• עבודה ראשונה בגיל 16: כמה מגיע לך לשעה ומה אסור לנכות בתלוש
• כמה פנסיה צריכה להיות לכם בגיל 55?

1. קחו 21,000 שקל דמיוניים - ההכנסה נטו של משפחה ממוצעת - ותכתבו את הסכום בראש הדף.
2. תכינו כרטיסיות של הוצאות: דירה 4,500, אוכל 3,200, רכב ותחבורה 2,500, סלולר ואינטרנט 400, חשמל 500, ארנונה 600, מים 200, חוגים 800, בגדים 500, בילויים 700, ביטוחים 800, רופאים ותרופות 500, תיקונים בבית 500, מתנות ואירועים 400, חיסכון לחופשה 800.
3. תחליטו יחד: מה חובה, מה אפשר להקטין, ומה אפשר לוותר עליו החודש. תרשמו כמה נשאר.
4. עכשיו תוציאו כרטיס הפתעה: המקרר התקלקל, 3,000 שקל. או: אמא קיבלה בונוס, 2,000 שקל. מה עושים עם הכסף?
5. בסוף תבדקו: האם נשאר משהו לחיסכון? משפחות שמצליחות לשים בצד 1,000 עד 2,000 שקל בחודש בונות לעצמן כרית לימים של הפתעות.

להורים: המדריך עובד הכי טוב עם המספרים שלכם: הראו לילד חשבון חשמל אמיתי, חשבון ארנונה וקבלה מהסופר, ותנו לו למצוא בהם את המספרים מהמדריך. שקיפות בגובה העיניים, בלי להעמיס דאגות: "ככה מתחלק הכסף" ולא "אין לנו כסף". שחקו את משחק התקציב פעם בחודש, ותנו לילד לנהל סעיף אחד באמת, למשל חטיפים או חוגים, עם סכום קבוע. ילדים בגיל הזה מסוגלים להבין ברוטו ונטו, ורובם אפילו נהנים מזה.