הסקטורים של תל אביב: מי באמת מזיז את הבורסה ומה משקל כל ענף

23% ממשקל מדד ת״א 125 יושבים אצל חמישה בנקים, וסקטור הטכנולוגיה מחזיק כ-27% נוספים. שני המגזרים האלה מכתיבים יחד כמחצית מהתנועה היומית של הבורסה בתל אביב, והשאר מתחלק בין נדל״ן, אנרגיה, ביטוח, ביטחוניות ותעשייה. לכל סקטור מנוע משלו - ריבית, נפט, מלחמות או מה שקרה בלילה בניו יורק - ומי שמזהה את המנוע מבין למה המדד זז גם בימים שנראים שקטים.

הבנקים: הסקטור הכבד שקובע את הטון

32.1 מיליארד שקל - זה הרווח המצרפי של לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי ב-2025, שיא כל הזמנים ועלייה של 8.5% לעומת השנה הקודמת. לאומי הוביל עם 10.3 מיליארד שקל, הפועלים הרוויח 9.8 מיליארד, מזרחי טפחות 5.6 מיליארד, דיסקונט 4.1 מיליארד והבינלאומי 2.3 מיליארד. התשואה להון הממוצעת של החמישה עמדה על כ-15.5%, עם הבינלאומי בראש הטבלה עם 16.2%, והבנקים החזירו לבעלי המניות כ-17 מיליארד שקל בדיבידנדים.

הריבית היא המנוע המרכזי של הרווחים האלה. סביבת ריבית גבוהה מרחיבה את המרווח בין מה שהבנק גובה על אשראי למה שהוא משלם על פיקדונות, ותיק האשראי לציבור צמח ב-2025 בכ-205 מיליארד שקל, קצב של 12.2%. הצד השני של המטבע הוא הרגולציה: יוזמות למס על רווחי היתר של הבנקים ודרישות לשפר את הריבית לחוסכים צצות בכל עונת דוחות, וכל כותרת כזאת מכה במדד הבנקים באחוזים שלמים. את הבנקים עצמם מתמחרים בעיקר דרך היחס בין שווי השוק להון העצמי, כפי שמוסבר במדריך מכפיל ההון והשווי הנכסי.

מניות הביטוח הן ההגברה של שוק ההון על עצמו. מדד ת״א ביטוח זינק ב-2025 בכ-152%: מנורה מבטחים קפצה כמעט 178%, הפניקס 165%, הראל כ-151%, כלל כ-145% ומגדל 125%. מקור הרגישות הקיצונית פשוט - התיק של חברות הביטוח מושקע בעצמו בשוק ההון, ולכן שנה חזקה בבורסה מייצרת להן בבת אחת גם רווחי השקעות על הנוסטרו וגם דמי ניהול משתנים על כספי העמיתים. הפניקס, למשל, הציגה ברבעון בודד רווח של יותר מ-800 מיליון שקל ותשואה להון של כמעט 30%. הפניקס, הראל, מנורה, כלל ומגדל הן במקביל גם הגופים המוסדיים הגדולים שמזרימים את כספי הפנסיה של הציבור לשוק, כוח שמוסבר לעומק במדריך המוסדיים.

נדל״ן ואנרגיה: הריבית והנפט על ההגה

כ-15% ממשקל ת״א 125 שייכים לנדל״ן ובינוי, והסקטור מתפצל לשני עולמות. היזמיות - דמרי, אזורים, פרשקובסקי ואאורה שמובילה בהתחדשות עירונית - מוכרות דירות, ותלויות בביקושים, במחירי הקרקע ובעלות המימון של הפרויקטים. המניבות - עזריאלי, מליסרון, אמות וביג - מחזיקות קניונים, משרדים ולוגיסטיקה וחיות משכר דירה, ולכן השווי שלהן נגזר משיעור ההיוון של הנכסים. ריבית בנק ישראל עומדת על 4% עם ציפיות לירידה לכיוון 3.5%, וכל צעד במסלול הזה מתגלגל ישירות למחירי המניות: מימון זול יותר ליזמיות, ועליית שווי נכסים למניבות.

מניות האנרגיה נעות לפי הגז והנפט. ניו-מד אנרג׳י מחזיקה בלווייתן, ישראמקו שותפה בתמר, אנרג׳יאן מפיקה מכריש ותנין, ובזן חיה ממרווחי הזיקוק במפרץ חיפה. בקיץ 2026 סיפק הסקטור שיעור מאלף: מחיר הנפט זינק כ-16% סביב המתיחות במצר הורמוז, ודווקא מניות הגז המקומיות הגיבו בעליות מתונות בלבד, כי החוזים ארוכי הטווח שלהן מקבעים מחירים מראש והקשר שלהן לברנט חלקי. קבוצת דלק, שחשופה ישירות למחיר הנפט דרך פעילות איתקה בים הצפוני, קפצה כ-26% כבר ברבעון הראשון של השנה. ההבחנה בין חשיפה חוזית לחשיפה למחיר השוק מסבירה למה כותרת אחת על נפט מזניקה מניה אחת ומשאירה אחרת מאחור.

ביטחוניות וטכנולוגיה: הצבר מול ניו יורק

אלביט מערכות היא ספינת הדגל של הביטחוניות, וצבר ההזמנות שלה נגע ב-32 מיליארד דולר - כמעט כפול מהרמה שבה עמד ערב המלחמה. סביבה נסחרות נקסט ויז׳ן, בית שמש מנועים וארית תעשיות, שהפכו את מדד הביטחוניות לאחד הלוהטים בבורסה מאז 2023. הסקטור גם ממחיש עד כמה ציפיות שוות יותר מתוצאות: בקיץ 2026 פרסמה אלביט דוח עם צמיחה של כ-16% בהכנסות וזינוק של 38% ברווח הנקי - והמניה צנחה יותר מ-9% באותו יום, כי המחיר כבר גילם תחזיות אגרסיביות עוד יותר. הניתוח של הדוח והנפילה הוא דוגמה חיה למנגנון שמפורט במדריך מה מזיז מניות.

סקטור הטכנולוגיה הוא הגדול במדד עם כ-27% מהמשקל, ורוב הכובד מגיע מהמניות הדואליות - טבע, נייס, טאואר, נובה וקמטק, שנסחרות במקביל בתל אביב ובניו יורק. המחיר שלהן נקבע בפועל בוול סטריט, והמסחר המקומי מיישר קו בבוקר עם הפער שנפתח בלילה. התוצאה: ת״א 125 פותח ימים שלמים לפי הנאסד״ק, גם כשהחדשות המקומיות רגועות. מנגנון הארביטראז׳ בין שתי הבורסות, והפערים שנפתחים בו בימי מלחמה ומס, מוסברים במדריך הישראליות בוול סטריט.

מי שוקל כמה בת״א 125

חלוקת המשקל במדד, בקירוב: טכנולוגיה כ-27%, בנקים כ-23%, נדל״ן ובינוי כ-15%, אנרגיה וחיפושי נפט וגז כ-8%, מסחר ושירותים כ-8%, תעשייה כ-5%, ביטוח כ-5% וביומד כ-5%, והיתרה מתחלקת בין חברות החזקה ושירותים פיננסיים. המשקלים נגזרים משווי השוק ומשתנים כל הזמן: שנה חזקה לביטוח מגדילה את חלקו, ונפילה בטכנולוגיה מכווצת את שלה. את ההרכב המלא והמעודכן אפשר לראות בעמוד הרכב המדדים בביזפורטל, ואת ההיגיון שמאחורי בניית המדדים והקרנות המחקות מסביר מדריך המדדים בישראל.

• המוסדיים: הכוח השקט שמזיז את הבורסה עם 3.4 טריליון שקל
• וול סטריט מול תל אביב: שני עולמות, תיק אחד - ההבדלים שקובעים תשואה

אין באמור ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו של כל אדם.