האפאג-לויד ופימי משפרות את ההצעה לצים: קו לאסיה, יותר כוח למדינה ורשת ביטחון לעובדים

האפאג-לויד הגרמנית וקרן פימי משנות באופן מהותי את המתווה לרכישת צים ZIM Integrated Shipping Services -1.73%  , בניסיון להתגבר על ההתנגדויות שעלו בחודשים האחרונים מצד גורמי המדינה ולקבל את האישור הנדרש להשלמת העסקה. במסגרת ההצעה המשופרת, צים ישראל אמורה לקבל עצמאות רחבה יותר, קו ישיר לאסיה, צי אוניות בבעלותה והגנות מחוזקות במסגרת מניית הזהב שמחזיקה המדינה.

ברקע למהלך נמצאת העסקה שנחתמה בפברואר, במסגרתה האפאג-לויד אמורה לרכוש את מלוא מניות צים תמורת 35 דולר למניה במזומן - שווי הון של כ-4.2 מיליארד דולר - בעוד שפימי תקבל את הפעילות הישראלית שתמשיך לפעול תחת המותג צים. העסקה כבר אושרה באפריל בידי בעלי המניות של צים, אך השלמתה עדיין תלויה באישורי המדינה והרגולטורים, ובראשם האישור הנוגע למניית הזהב.

זה למעשה צוואר הבקבוק של העסקה. במהלך בחינת המתווה המקורי עלו התנגדויות מצד שורה של משרדי ממשלה ורשויות, כשהחשש המרכזי היה שהחברה הישראלית שתישאר לאחר הפיצול תהיה קטנה מדי, בעלת מספר מצומצם של קווי שיט ותלויה במידה רבה מדי בהאפאג-לויד. אחת הסוגיות המרכזיות הייתה היעדרו של קו למזרח הרחוק - נקודה שקיבלה משקל מיוחד על רקע הצורך לשמור לישראל יכולת תובלה עצמאית גם בעת חירום. שישה מתוך שמונת הגופים שנדרשו למסור עמדה לגבי העסקה התנגדו למתווה המקורי.

על רקע ההתנגדויות הגיע השבוע לישראל רולף האבן יאנסן, מנכ"ל האפאג-לויד, במיוחד לקידום המתווה החדש יחד עם פימי. הביקור נועד לסגור את השינויים בהצעה ולנסות לתת מענה לדרישות שהעלו הגורמים הממשלתיים. מדובר גם בביקור השני שלו בישראל סביב העסקה: בפברואר הוא הגיע בראש משלחת של בכירי האפאג-לויד לצורך חתימת הסכם המיזוג עם צים.

השינוי הבולט ביותר בהצעה החדשה הוא הרחבת הפעילות העצמאית של צים ישראל. לפי המתווה, החברה תפעיל קו ישיר למזרח הרחוק, בנוסף לקווים באוקיינוס האטלנטי ובים התיכון. בכך מנסות הרוכשות לתת מענה ישיר לדרישה של המדינה לשמר קישור ימי ישראלי גם לאסיה ולא להסתפק בפעילות אזורית או בקווים לארה"ב.

במקביל, מניית הזהב של המדינה אמורה להתחזק. לפי ההצעה, סמכויות המדינה בכל הנוגע לשינויים בבעלות על צים ישראל יורחבו, במטרה למנוע מעורבות זרה ולאפשר לישראל שליטה רחבה יותר על צי החברה, בעיקר בעת חירום. זהו שינוי מהותי ביחס לחשש שהוצג במתווה הקודם, שלפיו פיצול הפעילות עלול דווקא להחליש את יכולת המדינה להשפיע על פעילות צים.

גם הפעילות התפעולית אמורה להישאר בישראל במידה רחבה יותר. צוותי צים שמטפלים במטענים המיועדים לישראל וממנה יועברו לצים ישראל, וכך גם יכולות ניהול האוניות של החברה. בנוסף מתחייבות הרוכשות להגדיל בשנים הקרובות את מספר הימאים הישראלים ולהשקיע בהכשרתם - ניסיון להפוך את המגמה ארוכת השנים של ירידה במספר אנשי הים הישראלים.

צים ישראל גם לא אמורה להישען רק על כלי שיט חכורים. לפי ההצעה, היא תחזיק בבעלותה צי ליבה של אוניות מכולה, ובמקביל תקבל במסגרת הסכם מסחרי ארוך טווח גישה לצי הגלובלי של האפאג-לויד. המנגנון אמור להגדיל את קיבולת ההובלה הזמינה לישראל, בין היתר עבור מטענים בקירור ומטענים חיוניים בתקופות שבהן חברות ספנות זרות מצמצמות פעילות באזור.

נקודה נוספת נוגעת לעצמאות הטכנולוגית. צים ישראל תפעיל מערכת IT עצמאית, ללא גישה של צדדים שלישיים - לרבות האפאג-לויד. הסעיף נועד לחזק את ההפרדה בין החברה הישראלית לבין הרוכשת הגרמנית גם ברמה התפעולית והמידעית.

• ארכה של חודש לעסקת צים: האפאג-לויד ופימי משנות המתווה
• מי מרוויח מהכאוס בהורמוז? טרנד ה-HALO ומה שזה אומר לצים

ההצעה כוללת גם שיפור בהגנות לעובדים. לפי המתווה, יינתנו לעובדי צים בישראל הסדרים ותמריצים כספיים, ולחלק מהעובדים הוותיקים תינתן רשת ביטחון לתקופה של 10 שנים. סוגיית העובדים הייתה מוקד נוסף למחלוקת מאז פרסום העסקה, על רקע החשש מהיקף הפעילות וכוח האדם שיישארו בתוך צים ישראל לאחר הפיצול.

האפאג-לויד ופימי מציינות כי השינויים גובשו לאחר סדרת דיונים עם רשות הספנות והנמלים, רשות החברות הממשלתיות ומשרדי התחבורה, האוצר, הביטחון, החוץ והחקלאות. כעת הן מתכננות להשלים בתוך 45 יום את התוכנית העסקית ואת המסגרת המשפטית המלאה של המתווה ולקיים פגישות נוספות עם הרשויות ומשרדי הממשלה כדי לדון בפרטי העסקה.

"האפאג-לויד ופימי הקשיבו בקשב רב לעמדת מדינת ישראל וגיבשו שיפורים משמעותיים להצעה", אומר האבן יאנסן. לדבריו, המטרה היא להקים "חברת ספנות ישראלית חזקה, מקצועית, בעלת חוסן פיננסי, שתשרת את צורכי ישראל הן בשגרה והן בעתות חירום". הוא מוסיף כי שילוב קו לאסיה, הרחבת כוח האדם הימי הישראלי והעמדת צי עצמאי לצים ישראל נועדו לתת מענה ישיר לסוגיות שהמדינה העלתה במהלך הדיונים.

מבחינת האפאג-לויד ופימי, ההצעה החדשה מנסה למעשה לשנות את מוקד הוויכוח סביב העסקה. במקום השאלה האם מכירת עיקר פעילותה של צים לקבוצת ספנות זרה מחלישה את העצמאות הימית של ישראל, הן מבקשות להראות כי צים ישראל שתישאר לאחר העסקה תהיה עצמאית יותר מהישות שתוכננה במתווה המקורי - עם אוניות בבעלותה, נתיבים בינלאומיים, מערכות ניהול ו-IT משלה ושליטה ישראלית מוגברת. השאלה כעת היא האם השינויים הללו יספיקו כדי לשנות את עמדתם של הגורמים הממשלתיים שהתנגדו לעסקה ולאפשר את השלמת רכישת צים עוד השנה.