ביטוח הרכב הוזל ב-11% בשנה: מה באמת הוריד את המחיר, ומה עשוי לעצור את הירידה

מי שחידש בחודשים האחרונים את ביטוח הרכב כנראה שם לב שהחשבון קטן. סעיף ביטוח הרכב במדד המחירים לצרכן ירד ב-11.3% בשנים-עשר החודשים שהסתיימו בספטמבר, ורוב הירידה הגיעה בבת אחת: באוגוסט הסעיף ירד ב-8% בחודש אחד, שיעור שהגיע אליו בפעם האחרונה ב-1984. לפי הערכות כלכלנים, ההוזלה הזו לבדה גרעה באותו חודש כ-0.15% מהמדד הכללי.

הסיבוב הזה מגיע אחרי שלוש שנים שבהן כל חידוש פוליסה הביא איתו מכתב על התייקרות. מנובמבר 2024, נקודת השיא, ועד ינואר 2026 ירד הסעיף ב-8.6%, ובמונחים ריאליים בכ-10.4%, ומאז הקצב אף התגבר. אבל כדאי לדייק איפה בדיוק הכסף נחסך. כמעט כל ההוזלה נמצאת בביטוח המקיף, זה שמכסה את הנזק לרכב עצמו. הפרמיות במקיף ירדו ברבעון השלישי בכ-4%, בכ-13% בהשוואה לשנה שעברה ובכ-25% מהשיא של הרבעון הראשון של 2025. ביטוח החובה, שמכסה נזקי גוף, דווקא עלה בכ-10% בשנתיים, וצד ג' נשאר כמעט במקום. כיוון שהמקיף הוא החלק הכבד בחשבון, הסך של חובה ומקיף ירד, לפי הערכות בענף, ביותר מ-1,000 שקל בממוצע לרכב. לשם השוואה, ב-2023 שילם נהג ממוצע כ-3,508 שקל על רכב רכוש וכ-1,595 שקל על חובה.

אז מה קרה? התשובה הקצרה היא שכמה דברים זזו באותו זמן, וחלק גדול מהם קשור לכביש עצמו יותר מאשר לחברות הביטוח.

פחות תאונות, פחות גניבות וחלפים רגועים יותר

נתחיל מהכביש. בשמונת החודשים הראשונים של השנה נרשמו 4,312 תאונות דרכים עם נפגעים, 19% פחות מבתקופה המקבילה וכ-33% פחות מהממוצע של 2022 עד 2024. מספר הנפגעים ירד בכ-20%, ל-7,559, והפצועים קשה ירדו בכ-8.7%, ל-1,751. לפי נתוני המגמה של הלמ"ס, התאונות עם נפגעים יורדות כבר מאמצע 2025 בקצב של כ-1.9% בחודש. בהרוגים הסיפור עצוב יותר: 299 בני אדם נהרגו בתקופה, ירידה של 3.5% בלבד, וזה עדיין כ-15% מעל הממוצע הרב-שנתי. לחברות הביטוח, תאונות עם נפגעים יכולות לשמש מדד עקיף לתאונות הפח הרבות יותר, אלה שמגיעות למקיף. בחובה, שבו תביעה על נזקי גוף יכולה להימשך שנים, נראה שהשיפור יגיע לתעריף באיטיות.

הגניבות מספרות סיפור דומה. במחצית הראשונה של השנה נגנבו 6,317 כלי רכב, לעומת 7,929 בתקופה המקבילה, ירידה של כ-20%. זו כבר השנה השלישית ברציפות של ירידה, אחרי 19% ב-2025. במשטרה מייחסים את זה בעיקר לפעולות מנע, למשל עבודה עם יבואנים ויצרנים על שדרוג מערכות המיגון ועם ציי רכב גדולים.

ואז יש את החלפים. בין 2022 ל-2024 מחירי חלקי החילוף קפצו בגלל שיבושים בשרשראות האספקה והאינפלציה העולמית, ומאז הם נרגעו. בספטמבר עלה סעיף התיקונים והחלפים לרכב ב-2.2% בשנה, קצב שקרוב לאינפלציה הכללית. בפברואר הגיע גם פסק דין שהשפיע על התחשיב: בג"ץ דחה את עתירת איגוד המוסכים נגד רשות שוק ההון, וקבע שחברות הביטוח רשאיות לשלם על חלפים לפי מחיר שוק מופחת, גם כשמתקנים במוסך מחוץ להסדר. התנאי הוא שהן יבהירו את זה למבוטח מראש וגם אחרי התאונה, וחברה שתפר את חובת הגילוי תצטרך להחזיר את מה שקיזזה. לפי נתוני המדינה שהוצגו בהליך, המדיניות הזו תרמה כבר במחצית השנייה של 2025 לירידה ממוצעת של כ-7% במחירי הביטוח.

הרגולטור נכנס למשחק, והקיבולת מאסיה

הדחיפה הגדולה הגיעה מהרגולטור. בנובמבר 2025 דרש הממונה על שוק ההון, עמית גל, מתשע חברות ביטוח שמחזיקות כ-82% מענף הרכב להגיש תוך שלושה חודשים תעריפים חדשים למקיף ולצד ג'. חברה שהתעריף החדש שלה יתעכב מעבר לסוף אפריל, כך נקבע, תצטרך להפסיק לשווק את אותה תוכנית. ברשות ראו פער בין המחיר לעלויות: ב-2024 נגבו ברכב רכוש כ-13.9 מיליארד שקל בפרמיות, 14% יותר מ-2022, בזמן שמספר כלי הרכב המבוטחים עלה בכ-1%. הענף, שהפסיד ב-2022 כ-1.5 מיליארד שקל בחיתום, עבר ב-2024 לרווח של כ-1.8 מיליארד שקל. ההליך הסתיים באביב, וביטוח ישיר נאלצה לעצור לזמן קצר את שיווק המקיף עד שהגיעה להסכמות עם הרשות. להרחבה: ביטוח ישיר חזרה לשוק ביטוחי הרכב אחרי הסכמות עם עמית גל.

ומה עם מבטחי המשנה? חברת ביטוח שמוכרת פוליסה מעבירה חלק מהסיכון למבטח משנה, ומשלמת לו על זה חלק מהפרמיה. בישראל החברות קונות ביטוח משנה בשיעורים גבוהים יחסית לחברות בגודל דומה בעולם, בין השאר כי במשטר ההון סולבנסי הסכם טוב כזה מקטין את דרישות ההון. בשנים האחרונות חלק מהאירופים צמצמו פעילות כאן. Swiss Re, למשל, יצאה מביטוח המשנה לקרנות הפנסיה ומחלק מביטוחי הבריאות, בעיקר בתרופות. אצל החברות הקטנות, שמתחרות בעיקר ברכב ובדירות, רואים את התחליף: ב-2025 החזיקה GIC Re ההודית ב-12.5% מביטוח המשנה של ליברה, Korean Re הדרום קוריאנית ב-10% ו-Africa Re ב-11%. בווישור Munich Re הגרמנית נשארה העיקרית, עם כמעט 60%, לצד GIC Re עם 21% ו-Africa Re עם 19%.

אבל לייחס להודים את ההוזלה זה כנראה מוגזם. GIC Re עצמה סיפרה למשקיעים ביוני, בשיחת הוועידה על הדוח השנתי, שהיא צמצמה השתתפות בכמה חוזים יחסיים בישראל ובטורקיה, ושהפרמיות מהם ירדו מהר יותר מהתביעות. לדבריה, בשנתיים האחרונות היא יצאה מחוזי רכב בינלאומיים שזיהתה כבלתי כדאיים. כלומר, יש קיבולת מאסיה, אבל היא מתומחרת לפי התוצאות, ונראה שהתביעות, הגניבות והרגולטור שוקלים במחיר לצרכן הרבה יותר.

• פורשים בסוף השנה: לדחות קיבוע זכויות כדי לתפוס פטור של 62.5%?
• משיכה מוקדמת מהפנסיה: מה ישתנה לחוסך אחרי ההוראות החדשות

בחברות הביטוח כבר מרגישים את זה בשורה התחתונה. בהראל ירד ברבעון השני הרווח הכולל לפני מס בביטוח הכללי ל-294 מיליון שקל, לעומת 395 מיליון ברבעון המקביל, והחברה מסבירה את רוב הירידה בהוזלת ביטוח הרכב. בהפניקס ירד רווח הליבה בביטוח הכללי ל-234 מיליון שקל, מ-295 מיליון, בין היתר בגלל מחירים נמוכים יותר ותביעות רבות יותר ברכב. בדוחות האחרונים מגדל עברה ברכב רכוש מרווח של 25 מיליון שקל להפסד של 15 מיליון, ומנורה שמרה על רווח יציב. בענף מעריכים שגם הרבעון השלישי והרביעי יהיו חלשים ברכב. ועדיין, הרכב הוא חלק קטן מהעוגה: מניות הביטוח עלו בשלוש השנים האחרונות בכמה מאות אחוזים, בעיקר בזכות ניהול נכסים, בריאות ותשואות בשוק ההון.

כך זה נראה במספרים:

דוגמאות מהשטח: כמה זה עולה בפועל

דוגמה שקופה במיוחד היא מכרז ביטוח הרכב של עובדי המדינה ל-2027, שבו זכו הפניקס, מגדל וווישור. המכרז מכסה יותר מ-70 אלף כלי רכב, בהיקף של יותר מ-400 מיליון שקל, וחוברת המכרז של החשב הכללי פורשת את כל הנוסחה. לכל דגם ושנת ייצור יש תעריף מקיף בסיסי, ועליו מכפילים מקדמים. נהג בלי תביעות רכוש בשלוש השנים האחרונות משלם 75% מהתעריף, עם תביעה אחת 90%, ועם שתיים ומעלה את התעריף המלא. גם הגיל משנה הרבה: פוליסה שכל נהג רשאי לנהוג בה מחושבת לפי 137% מהתעריף, ופוליסה לנהגים מגיל 50 ומעלה לפי 85%. כלומר, על אותו רכב בדיוק, ההפרש בין שתי הפוליסות מגיע לכ-60%. להרחבה: הפניקס, מגדל וווישור זכו במכרז ביטוח הרכב של עובדי המדינה ב-400 מיליון שקל.

החוברת אפילו מביאה דוגמה מחושבת. רכב שהתעריף הבסיסי שלו 5,000 שקל, כל נהג רשאי לנהוג בו, אין תביעות, יש נהג חדש ושני נהגים נקובים. החישוב הוא 5,000 כפול 1.37 על הגיל, כפול 0.75 על העבר הנקי, כפול 1.1 על הנהג החדש וכפול 0.95 על הנהגים הנקובים, והתוצאה היא 5,369 שקל בשנה.

בביטוח החובה יש מחירון אחד שמתפרסם במלואו מדי חודש, של הפול, המאגר שמחויב לבטח כל פונה. לפי התעריף לנובמבר, רכב פרטי בבעלות פרטית עם מנוע של 1,461 עד 1,797 סמ"ק, כמו רוב המשפחתיות, מתחיל מפרמיה שנתית של 4,102 שקל, ורכב קטן עד 1,338 סמ"ק מ-3,618 שקל. מכאן המחיר זז לפי הנהג: גיל 30 עד 46 מוריד 28%, ותק של 9 עד 25 שנה מוריד 23%, מערכת ESP מורידה 15%, ושתי תביעות מוסיפות 30%. הפול משמש בעיקר את מי שהחברות דוחות, אבל המחירון שלו נותן נקודת ייחוס שקופה.

• פרמיית ביטוח הבריאות המשפחתי בארה"ב הגיעה ל-28 אלף דולר בשנה
• מחירי הביטוח המקיף ירדו ב-25% מהשיא, אבל ההצעות של החברות עדיין רחוקות זו מזו

ומה קורה בדגמים? בטויוטה C-HR המקיף הוזל בשנה בכ-27%, ביונדאי איוניק ובצ'רי טיגו 7 בכ-22%, במאזדה 3 בכ-17% ובקיה ספורטאז' בכ-16%. ביונדאי אלנטרה, שנמצאת בין הדגמים הנגנבים, המקיף דווקא התייקר בכ-18%. ובין החברות הפער גדול: בין ההצעה הזולה ליקרה לאותו נהג יש בממוצע יותר מ-4,500 שקל בשנה, ובין פוליסות עם כיסוי דומה כ-15% עד 20% מהפרמיה, כלומר מאות שקלים.

בשורה התחתונה, מי שמחדש אוטומטית בלי לבקש הצעות נוספות עלול לפספס את ההוזלה. כדאי להוציא דוח עבר ביטוחי ב"הר הביטוח" של רשות שוק ההון, כי בלי דוח כזה המכרז, למשל, מחשב את הנהג כאילו היו לו שתי תביעות ומעלה. כדאי גם לבדוק את סעיף החלפים, כי תיקון במוסך מחוץ להסדר עשוי לזכות בתשלום נמוך מהערכת השמאי. ובעלי רכב ישן יחסית יכולים לבדוק מחדש את ההפרש בין מקיף לצד ג', שהצטמצם בממוצע לכ-2,000 שקל בשנה, אם כי הוא משתנה מאוד לפי הנהג והדגם. להרחבה: צד ג' זול בכ-2,900 שקל בשנה: מתי ביטוח מקיף לרכב שווה את המחיר.

והאם זה יימשך? החברות מתמחרות את הפוליסה שנה קדימה, ולכן שיבוש חדש בשרשראות האספקה של חלפים, חזרה של הגניבות או קפיצה בתאונות יכולים להחזיר את התעריפים למעלה. בספטמבר כבר עלה סעיף ביטוח הרכב ב-0.1%, אחרי חודשים של ירידות, ודוחות הרבעון השלישי של חברות הביטוח, שיתפרסמו בשבועות הקרובים, יראו אם הענף מתחיל לבלום את ההוזלות.

להרחבה: מחירי הביטוח המקיף ירדו ב-25% מהשיא, אבל ההצעות של החברות עדיין רחוקות זו מזו

להרחבה: עקב העלאת מחירי ביטוחי הרכב: רשות שוק ההון קנסה חברות ביטוח