צוואה ירושה
צילום: Istock

מת ב-1983 בלי יורשים ידועים, והגנאולוג הכריע את הירושה

המחוזי בתל אביב דחה ערעור שתי נשים שקיבלו צו ירושה ב-2012: העיזבון יעבור ליורשי שלושה דודים, והן ישלמו 80 אלף שקל
עוזי גרסטמן |

אדם מת בדצמבר 1983, רווק ובלי ילדים, ואיש לא ידע מי אמור לרשת אותו. נכסיו עברו לניהול האפוטרופוס הכללי, ומאז עברו 43 שנה, שני סבבים בבית המשפט לענייני משפחה, שני ערעורים וחוות דעת של חוקר גנאולוגי. באחרונה הסתיים הפרק האחרון: בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שהעיזבון שייך ליורשיהם של שלושה דודים מצד אמו, ולא לשתי הנשים בלבד שהחזיקו בצו ירושה מאז 2012.

השופט נפתלי שילה, שאליו הצטרפו השופטת עינת רביד, שעמדה בראש ההרכב, והשופט יחזקאל אליהו, דחה את ערעורן של השתיים וחייב אותן לשלם 20 אלף שקל הוצאות לכל אחת מארבע קבוצות המשיבים. בסך הכול מדובר ב-80 אלף שקל, ואחד הזוכים בהן הוא האפוטרופוס הכללי, שניהל את רכוש המנוח מאז 1984.

איך מאתרים יורשים של משפחה שנספתה בשואה?

לפי חוות הדעת שהוגשה לבית המשפט, הוריו של המנוח נספו בשואה. אחותו נרצחה באושוויץ ב-1943 כשהייתה רווקה, ואח נוסף מת כשהיה בן 12 וחצי. מצד האב לא נמצא איש שיכול לרשת, ולכן החיפוש עבר למשפחת האם.

ביוני 2012 ניתן צו ירושה שקבע שהמערערות הן יורשות המנוח. שנתיים אחר כך הגישו שני אנשים בקשה לבטל את הצו לפי סעיף 72 לחוק הירושה, בטענה שגם הם צאצאים של דודי המנוח. בהמשך הצטרפה קבוצה נוספת של קרובים עם טענה דומה. בסבב הראשון, בפברואר 2019, נדחתה התביעה שלהם בעיקר בגלל שיהוי. בערעור שהגישו ניתן במרץ 2020 פסק דין בהסכמה, והתיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לבדיקה מחודשת, עם אפשרות לכל צד לבקש מינוי מומחה שיבדוק את הרכב המשפחה.

הידעת?אפשר לבטל צו ירושה שכבר ניתן?
כן. סעיף 72 לחוק הירושה מאפשר לכל מי שיש לו עניין בעיזבון לבקש לבטל או לתקן צו ירושה או צו קיום צוואה, גם שנים אחרי שניתן, כשמתגלות עובדות שלא היו ידועות כשהצו ניתן.

ביולי 2021 הודיעו הצדדים לבית המשפט שהאפוטרופוס הכללי כבר שכר בעבר חוקר גנאולוגי לבדיקת משפחת המנוח. הם הסכימו שאותו חוקר ישמש מומחה מטעם בית המשפט, ובאוגוסט 2022 ניתנה החלטה שמינתה אותו לתפקיד ואפשרה לכל צד לשלוח לו שאלות הבהרה.

על אילו מסמכים נשענה הקביעה?

המומחה עבר על כמות גדולה של מקורות: אוטוביוגרפיה שכתב אחד מבני המשפחה, תעודות לידה ונישואין, רישומים ממשרד ההגנה הרוסי, קברים ומצבות, רשימת נוסעים מאוניה, דפי עד ביד ושם, רישומי הגירה בארצות הברית ומאגרי פטירה מערים בארצות הברית. מסקנתו הייתה שהמערערות אינן היורשות היחידות של הסב שדרכו טענו לקרבה. בנוסף מצא שהמשיבים הם צאצאים של שניים מאחי אם המנוח.

באוגוסט 2025 קיבל השופט ליאור ברינגר מבית המשפט לענייני משפחה את חוות הדעת, ביטל את הצו מ-2012 וקבע שיורשי המנוח הם שלושת דודיו. המערערות חויבו לשלם 100 אלף שקל הוצאות לקבוצה אחת של משיבים ו-60 אלף שקל לקבוצה אחרת, והתבקשו להחזיר לקופת העיזבון שליש מהכספים שקיבלו.

מה טענו הנשים שהפסידו את הירושה?

בערעור טענו המערערות שבית המשפט התעלם מכך ״שלמשיבים אין שום ידיעה אישית אודות משפחת המנוח״. לשיטתן, אי אפשר לתת צו ירושה על סמך חוות דעת גנאולוגית שאינה נתמכת בתצהירים ובעדויות, ובוודאי אי אפשר לבטל צו קיים בדרך כזו. הן הוסיפו שהמומחה עצמו הודיע בדצמבר 2022 שהעבודה שלו לא נכתבה כחוות דעת לבית המשפט, אלא כמחקר שבוצע עבור האפוטרופוס הכללי שנים קודם לכן.

הידעת?מה קורה לעיזבון כשאין יורשים בכלל?
לפי חוק הירושה, כשאין יורש על פי דין או על פי צוואה, העיזבון עובר למדינה. כשיש יורשים אבל לא יודעים מי הם או איפה הם, את הנכסים מנהל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים עד שהם מאותרים.

עוד נטען שבית המשפט טעה כשהורה להן להפקיד שליש מהכספים, משום ש״טרם ידוע כלל אם המשיבים הם צאצאיהם ויורשיהם של דודי המנוח״. המשיבים השיבו שחוות הדעת התקבלה בהסכמה ושאיש לא ביקש לחקור את המומחה. הם טענו שהמערערות ״התנהלו לאורך כל ההליך בחוסר תום לב ואף כעת לא קיימו את פסק הדין״, ושהן קיבלו לפחות שלוש פעמים את הכספים שהחזיק האפוטרופוס הכללי ולא השיבו אותם.

למה נפסלה תעודה מ-1884?

כחודש לפני הדיון בערעור ביקשה אחת המערערות לצרף ראיה חדשה: תעודת פטירה מדצמבר 1884 של בת תינוקת של סבו של המנוח מצד אמו, שנמצאה בפנקס הקהילה היהודית בעיירה טיקוצ׳ין שבפולין. לטענתה, המסמך סותר את הקשר המשפחתי שקבע המומחה. ימים ספורים לפני הדיון הוגשה בקשה נוספת, הפעם עם חוות דעת של חוקר שמטעמה.

שילה דחה את הבקשות. הוא הזכיר שתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות ראיה חדשה בערעור רק אם ״לא היה ניתן לאתר את הראייה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך״ והיא ״דרושה כדי למנוע עיוות דין״. לדבריו, התיק נמשך מאז 2014, והחוקר שאיתר את המסמך הוא אדם שהמערערות שכרו כבר ב-2008, ולכן ״אינו מומחה אובייקטיבי״. בנוסף קבע שמסמך אחד לא יכול לשנות מסקנה שנשענה על מסמכים רבים.

כמה משקל יש לחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט?

שילה הפנה לחוק בית המשפט לענייני משפחה, שלפיו כשמונה מומחה מטעם בית המשפט, בעל דין אינו רשאי להביא מומחה משלו אלא ברשות. הוא ציטט את ההלכה הוותיקה שלפיה כשבית המשפט ממנה מומחה, ״סביר להניח שבית המשפט יאמץ את ממצאיו אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת״.

הידעת?צד בתיק משפחה יכול להביא מומחה משלו כשבית המשפט מינה מומחה?
לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, כשמונה מומחה מטעם בית המשפט, בעל דין אינו רשאי להביא עדות של מומחה מטעמו אלא ברשות בית המשפט.

את הטענה שהמחקר לא נכתב במתכונת של חוות דעת לבית המשפט דחה בחריפות. הצדדים הם שהסכימו למינוי, והמחקר הוגש במתכונת שבה הזמין אותו האפוטרופוס הכללי. לכן, כתב, המערערות לא יכולות לטעון היום אחרת, ״מדובר בטענה חסרת תום לב משווע״.

גם הטענה שהרכב משפחה מוכח רק בעדויות ישירות לא התקבלה. ״אין שום חובה להוכיח את הרכב המשפחה רק באמצעות תצהירים ועדויות ישירות כפי שטוענות המערערות״, כתב שילה. ״במקרה דנן, לאור חלוף השנים, הדרך היחידה לבצע ׳שקידה סבירה׳ לאיתור יורשי המנוח היא באמצעות בדיקה של מומחה גנאולוג״. הוא הוסיף שמי שטוען שהוא יורש נדרש לעמוד ברף ההוכחה הרגיל במשפט האזרחי, מעל 50%, וזה בדיוק הרף שהמומחה הציב.

קיראו עוד ב"משפט"

גם טענת השיהוי, שהכשילה את המשיבים בסבב הראשון, לא הועילה למערערות. לפי שילה, בהסדר שסיים את הערעור הקודם הסכימו הצדדים שהתיק ייבחן לגופו, ולכן הן מושתקות מלהעלות אותה שוב. מי שמחפש תמונה רחבה של חלוקת עיזבון כשאין צוואה ימצא שהחוק מעביר את הירושה לקרובים הרחוקים יותר רק כשאין קרובים קרובים, וזה מה שקרה כאן.

הערבון שהפקידו המערערות כשהגישו את הערעור יועבר למשיבים בחלקים שווים, על חשבון ההוצאות.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה