מונג'רו אלי לילי  (רשתות)
מונג'רו אלי לילי (רשתות)

אימוני כוח עם מונג'רו: 25% פחות אובדן מסה רזה, ועלייה של 10% בכוח

ניסוי של אוניברסיטת מערב אוסטרליה ב-120 מטופלים בני 50 עד 70: הירידה במשקל הייתה זהה, אבל מי שהתאמן שלוש פעמים בשבוע שמר יותר על השריר והתחזק
מירב ארד |
נושאים בכתבה אלי לילי תרופות

מטופלים במונג'רו שהתאמנו באימוני כוח שלוש פעמים בשבוע איבדו כרבע פחות מסה רזה מאלה שלא התאמנו, וכוח השרירים שלהם עלה בכ-10% במקום לרדת בשיעור דומה, כך לפי ניסוי של אוניברסיטת מערב אוסטרליה שפורסם השבוע בכתב העת Nature Medicine.

בניסוי, שנקרא T-REx, השתתפו 120 איש, 60 גברים ו-60 נשים אחרי גיל המעבר, בני 50 עד 70, עם השמנה או עודף משקל ומחלה שקשורה למשקל, ובלי סוכרת סוג 2. כולם קיבלו טירזפטיד, החומר הפעיל במונג'רו של אלי לילי, בזריקה שבועית במשך 40 שבועות. המינון עלה בהדרגה, ורוב המשתתפים הגיעו למינון המלא של 15 מ"ג בשבוע. מחציתם הוגרלו לשלושה אימוני משקולות בשבוע, שעה כל אימון, בקבוצה ובהדרכה בחדר הכושר של המחקר. האחרים המשיכו בשגרה הרגילה שלהם, וכולם קיבלו המלצות כלליות על שתייה, חלבון וסיבים תזונתיים.

את הרכב הגוף מדדו החוקרים בסריקת DXA, בדיקת רנטגן בקרינה נמוכה שמפרידה בין שומן, עצם ורקמה רזה. הסריקה חזרה כל שמונה שבועות, כך שאפשר היה לעקוב אחרי השינוי לאורך כל הטיפול ולא להסתפק בהשוואה בין ההתחלה לסוף. שיעור ההיענות לתוכנית האימונים עמד על 91%.

אותה ירידה במשקל, הרכב גוף אחר

שתי הקבוצות ירדו כמעט אותו משקל: כ-22.3 ק"ג בממוצע בקבוצת האימונים וכ-22.6 ק"ג בקבוצה שלא התאמנה. גם אובדן השומן היה דומה, כ-18 ק"ג מול כ-17.2 ק"ג, והפער ביניהם לא היה מובהק סטטיסטית. גם בהיקף המותניים ובמדד מסת הגוף (BMI) נרשמה ירידה דומה.

הידעת?אובדן השריר נעצר באמצע הטיפול
בניסוי T-REx הירידה במסה הרזה הגיעה לשיא סביב השבוע ה-24 ואז נבלמה. בקבוצה שקיבלה תרופה בלבד היא עמדה באותו שלב על כ-5 ק"ג, ובסוף הניסוי אף הייתה מעט נמוכה יותר. בקבוצת האימונים הירידה בשבוע ה-24 הייתה כ-3.6 ק"ג.

ההבדל הופיע במסה הרזה, שכוללת את כל מה שבגוף חוץ משומן: שריר, איברים, עצם, עור ומים. בקבוצה שקיבלה תרופה בלבד היא ירדה ב-4.67 ק"ג, ובקבוצת האימונים ב-3.57 ק"ג. ברקמה הרזה של הידיים והרגליים, שרובה שריר שלד, הירידה הייתה 3.55 ק"ג מול 2.92 ק"ג.

בקבוצת התרופה בלבד ירד כוח השרירים בפלג הגוף העליון והתחתון בכ-10%, ובקבוצת האימונים הוא עלה בשיעור דומה. בתרגיל לחיצת חזה, למשל, המשקל שהמשתתפים הרימו ירד בכ-4 ק"ג בקבוצה הראשונה ועלה בכ-4.7 ק"ג בשנייה. במשיכת פולי עליון הפער היה הגדול ביותר, מינוס 4.4 ק"ג לעומת פלוס 8.6 ק"ג, ובמכשיר פשיטת ברכיים התוצאות היו ירידה של 4.4 ק"ג ועלייה של 5.9 ק"ג, בהתאמה.

במדדי הלב וכלי הדם, ברמות הסוכר ובשומני הדם נרשם שיפור דומה בשתי הקבוצות, והאימונים לא הוסיפו עליו. לפי החוקרים, ההשפעה החזקה של התרופה על המדדים האלה כנראה האפילה על כל תרומה אפשרית של האימונים.

מרכז ידעלהעמקה
המחקר והכתבות הקשורות
מחקרים וכתבות
המאמר המלא של ניסוי T-REx: 120 משתתפים, 40 שבועות
הממצאים העיקריים ודברי פרופ' דני גרין
פרוטוקול הניסוי, מינונים ומדדי התוצאה שנקבעו מראש
כמה מהמשקל שירד היה שומן וכמה מסה רזה
ניסוי שלב 2 של פתרון תרופתי לאובדן השריר
תרופות שמכוונות לשריר בשוק ההון

פרופ' דני גרין מבית הספר למדעי האדם וממכון HealthSpan באוניברסיטה, שהוביל את המחקר, אומר שאימוני כוח צריכים להיות חלק מהמרשם של מי שמקבל תרופת הרזיה. "אובדן של מסה רזה, כולל שריר, הוא חלק בלתי נמנע מירידה במשקל בכל שיטה, בדיאטה ובפעילות גופנית או בטיפול תרופתי וניתוחי", הוא אומר. "עכשיו אנחנו יודעים שאפשר לצמצם את אובדן השריר ולהגדיל את הכוח כשמשלבים אימוני כוח קבועים עם הטיפול בטירזפטיד".

הידעת?גם מי שלא התאמן הגיע כל שבוע למרכז
קבוצת הביקורת התייצבה פעם בשבוע במרכז המחקר כדי לקבל את הזריקה ולעבור בדיקות כוח באותם מועדים כמו המתאמנים. כך החוקרים וידאו שהתרופה ניתנה כסדרה, וגם צמצמו את ההשפעה של עצם תשומת הלב שהמשתתפים מקבלים, תופעה שמכונה אפקט הות'ורן.

בראיון לאתר של איגוד רופאי המשפחה באוסטרליה הוסיף גרין שגם בקבוצת האימונים השריר לא נשמר במלואו. "ראינו שאובדן השריר הצטמצם, אבל עדיין היה אובדן מסוים. הכוח, לעומת זאת, עלה בקבוצת האימונים וירד לא מעט אצל מי שקיבל את התרופה לבד, ויתרון הכוח חשוב יותר לתוצאות כמו שבריריות, שהייתה החשש שלנו".

מה ידענו קודם

לדברי גרין, תרופות ה-GLP-1 מורידות היום את משקל הגוף ב-20% עד 25% בממוצע, ואצל רבים יותר מזה, והקצב הזה העלה מההתחלה שאלות על מה שקורה לשריר. בניסוי SURMOUNT-1, אחד הניסויים המרכזיים של טירזפטיד בהרזיה, כ-26% מהמשקל שירד אצל המטופלים בתרופה היה מסה רזה וכ-74% שומן. החלוקה הזאת דומה לזו שנמדדה בקבוצת הפלצבו ובשיטות הרזיה אחרות, ולכן החוקרים שם העריכו שהתרופה עצמה פוגעת בשריר בערך כמו כל ירידה במשקל. מה שלא נבדק שם בניסוי מבוקר הוא אם תוכנית אימונים מסודרת יכולה לצמצם את האובדן הזה.

בניסוי שלב 2 בשם EMBRAZE, שפורסם גם הוא ב-Nature Medicine, נבדק פתרון תרופתי: המשתתפים, 102 מבוגרים, קיבלו טירזפטיד יחד עם הנוגדן אפיטגרומאב או עם פלצבו. אחרי 24 שבועות איבדה קבוצת הנוגדן כ-1.6 ק"ג מסה רזה, מול כ-3.5 ק"ג בקבוצת הפלצבו. תרופות שמכוונות לשריר מושכות עניין גם בשוק ההון, כמו במקרה של המניה שמכפילה את עצמה בזכות טיפול למחלת שריר נדירה. אימוני כוח, לעומת זאת, זמינים וזולים יחסית ואינם מצריכים תרופה נוספת.

הידעת?המכון שמודד שנים בריאות ולא שנות חיים
מכון HealthSpan באוניברסיטת מערב אוסטרליה, שבראשו עומד פרופ' דני גרין, הוקם כדי להאריך את תוחלת הבריאות: מספר השנים שאדם חי בבריאות, בעצמאות ובתפקוד מלא, בלי מחלות כרוניות מגבילות. לפי גרין, השילוב בין תרופה לאימוני כוח אמור בתיאוריה לתרום בדיוק למדד הזה.

חברות הטכנולוגיה נכנסות גם הן לתחום הבריאות מכיוון אחר, ולהרחבה: גוגל משיקה Gemini לבריאות: סוכן AI לניירת של בתי החולים והביטוח.

מה הניסוי לא בודק

שאלות ותשובותשאלות ותשובות על המחקר
מה ההבדל בין מסה רזה לשריר?
מסה רזה היא כל מה שבגוף חוץ משומן: שרירים, איברים, עצמות, עור ומים. השריר הוא חלק ממנה, ולכן ירידה במסה רזה אינה בהכרח ירידה זהה בשריר.
האם אימוני הכוח הגדילו את הירידה במשקל?
לא. שתי הקבוצות ירדו כ-22 ק"ג בממוצע ואיבדו כמות דומה של שומן. ההבדל היה בהרכב המשקל שירד ובכוח השרירים.
כמה התאמנו המשתתפים?
שלושה אימוני משקולות בשבוע, כשעה כל אחד, בקבוצה ובהדרכה, לאורך 40 שבועות. שיעור ההיענות לתוכנית עמד על 91%.
האם הממצאים נכונים לכל מי שמקבל מונג'רו?
הניסוי כלל גברים ונשים אחרי גיל המעבר בני 50 עד 70, בלי סוכרת סוג 2. לא ברור אם התוצאות זהות אצל צעירים או חולי סוכרת, והחלטה על טיפול או פעילות כדאי לקבל עם רופא.
מי מימן את המחקר?
המחקר יזום בידי החוקרים באוניברסיטת מערב אוסטרליה. אלי לילי, יצרנית התרופה, לא השתתפה בתכנון ובניתוח, אבל סיפקה את התרופה בחינם.

הניסוי נערך במרכז אחד בפרת', באנשים מבוגרים בלי סוכרת, ולא ברור אם התוצאות יחזיקו גם אצל צעירים או אצל חולי סוכרת. האימונים ניתנו בקבוצה ובהדרכה צמודה, בשלושה מפגשים שבועיים לאורך יותר מתשעה חודשים, תנאים שקשה לשחזר מחוץ לניסוי. הניסוי גם לא עקב אחרי המשתתפים אחרי הפסקת התרופה, כך שאין בו מידע על מה קורה לשריר ולכוח כשהמשקל מתחיל לחזור.

סריקת DXA מודדת רקמה רזה, ולא שריר נטו, כך שחלק מהירידה עשוי להיות מים ולא שריר. גרין הסביר בראיונות שאובדן כזה פחות משמעותי אצל אנשים צעירים וחזקים, ומשמעותי יותר אצל מבוגרים, אנשים שלא עושים פעילות גופנית ונשים שעברו את גיל המעבר, שיש להם פחות רזרבה של שריר.

קיראו עוד ב"מדע"

המחקר יזום בידי החוקרים ולא בידי החברה. אלי לילי, יצרנית התרופה, לא השתתפה בתכנון הניסוי, בביצוע או בניתוח התוצאות, אבל סיפקה את התרופה בחינם לכל 120 המשתתפים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה